לא הצליח לעצור את הקריסה אך "עוזב בתחושת מיצוי": אחרי היו"ר, גם מנכ"ל אוגווינד מתפטר
לא הצליח לעצור את הקריסה אך "עוזב בתחושת מיצוי": אחרי היו"ר, גם מנכ"ל אוגווינד מתפטר
המנכ"ל אלון רווה הודיע על התפטרותו מהחברה לאחר מעט יותר משנה בתפקיד והמשך הקריסה בשווי המניה – מ-2.5 מיליארד שקל באוגוסט 2020 ל-105 מיליון כיום. במקביל חתמה החברה על הסכם משמעותי עם חברת החשמל
הצניחה של אוגווינד גובה את מחירה מבכירי החברה. אחרי 13 חודשים בתפקיד הודיע מנכ"ל אוגווינד אלון רווה על התפטרותו. זאת, כשבועיים אחרי התפטרותו של יו"ר החברה משה קפלינסקי, בתום כהונה קצרה של 9 חודשים בלבד.
במקביל, התקשרה אוגווינד בהסכם עם חברת החשמל (חח"י) להתקנת מערכת מתוצרתה בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון בתמורה ל-7.5 מיליון שקל – ההסכם הגדול ביותר של אוגווינד בתחום ההתייעלות האנרגטית. בעקבות ההסכם זינקה מנית החברה בחמישי ב-7.5%.
רווה החל לכהן כמנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת בינואר 2022 לאחר ששווי השוק של החברה כבר היה במהלך צלילה חופשית - מאז שהגיע בתחילת אוגוסט 2020 לשיא של 2.5 מיליארד שקל ירד השוו עד למיליארד שקל ערב כניסתו לתפקיד. רווה לא הצליח לעצור את הנפילה, ובסוף נובמבר האחרון הגיע שווי החברה לשפל של 87 מיליון שקל. מאז החל תיקון חלקי של 20% ושוויה של אוגווינד הגיע ל-105 מיליון שקל, 10% משוויה בתחילת כהונתו של המנכ"ל.
רווה, שכיהן קודם כסמנכ"ל בענקית הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי וכמנכ"ל החברה הבת שלה שיכון ובינוי אנרגיה החליף בתפקיד את מייסד החברה אור יוגב שעבר לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ופיתוח. תנאי הכהונה שלו כללו תגמולים בעלות של 6.3 מיליון שקל שהורכבו משכר קבוע בעלות של 1.8 מיליון שקל, מענק של 1.8 מיליון שקל ותגמול הוני של 2.7 מיליון שקל בשנה.
בפועל הוא קיבל פחות מכך, זאת מאחר ש-43% משווי המענק הותנו בהנפקתה של החברה בבורסה מחוץ לישראל – תנאי שלא התקיים; ועוד יותר מכך מכיוון ש-350 אלף האופציות שקיבל, שמחיר המימוש שלהן נקבע על 59 שקל ו-125 שקל לאופציה, נותרו בעקבות הצניחה בשווי המניה הרחק מחוץ לכסף. 39 אלף אופציות נוספות שקיבל באוגוסט האחרון במחיר מימוש של 13 שקל למניה, כחלק מהליך שבו קוצץ שכרו הקבוע ב-10%, נותרו גם הן מחוץ לכסף (נכון לסוף השבוע האחרון מחיר המניה עמד על 5 שקלים).
בשיחה עם "כלכליסט" ציין רווה כי: "אני מסיים את תפקידי בתחושת מיצוי אחרי תרומה משמעותית לחברה לאחר שהעמדתי אותה במקום שונה משהייתה ועם תוכנית ברורה לפיה היא יכולה להתקדם. במהלך כהונתי התמקדתי בלפקס את החברה ולבנות לה אסטרטגיה מעודכנת, תוך מיקוד בפרויקטים גדולים כדוגמת זה שנחתם עם חח"י לצד צמצום בכוח האדם והתאמת המקורות לשימושים על מנת שיהיה לחברה מספיק הון להמשך פיתוח. קיבלתי מהדירקטוריון גיבוי מלא לכל אורך הדרך וההחלטה על סיום התפקיד הייתה יוזמה שלי".
עוד ציין רווה: "אני מאמין שהפוטנציאל של אוגווינד גבוה ואם החברה תשכיל לנהל את פעילותה כמו שצריך במקביל לניהול ציפיות המשקיעים היא תוכל להגיע להישגים. אני מתכוון להמשיך לעסוק בתחום האנרגיה המתחדשת". במכתבו לדירקטוריון נימק רווה כי יהיה נכון שיעזוב את תפקידו גם על רקע תנאי שכרו הגבוהים והצורך לצמצם את עלויותיה השוטפות של אוגווינד. באופן דומה, התפטרותו של היו"ר קפלינסקי לפני כשבועיים הוסברה בסיום התנעתה של תוכנית ההתייעלות שהוביל.
אוגווינד פועלת בשני תחומים: תחום ההתייעלות האנרגטית באמצעות פיתוח ומכירת מערכת לדחיסת גז בלחץ גבוה (AirSmart) שמאפשרת ניצול אנרגיה טוב יותר במפעלים וחיסכון של עד 40% מעלויות הקשורות להפעלת מערכות דחיסת אוויר בהם, וכבר מצויה בשימוש של כמה מפעלים בישראל ובאיטליה; ותחום אגירת האנרגיה באמצעות מערכת שפיתחה לכך (AirBattery) על בסיס המערכת לדחיסת גז, ושבה טרם נעשה שימוש מסחרי.
אוגווינד הגיעה לאחוזת בית כתוצאה מעסקת מיזוג ב־2019, כשבסיכום 2021-2019 הכנסותיה היו נמוכות מ-20 מיליון שקל וההפסד הצטבר עמד על 153 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 רשמה החברה הכנסות של 4 מיליון שקל והפסד של 49 מיליון שקל.
במסגרת מהלכי התייעלות שנקטה בסוף יוני ובסוף יולי הפחיתה אוגווינד את שכרם של כמה מבכירי החברה, כולל של רווה ושל המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות אור יוגב, כשבתמורה הקצתה להם אופציות. בתחילת ינואר הודיעה על תוכנית התייעלות שכוללת שלושה רכיבים: פיטורי עובדים, צמצום שכר והוצאות תפעול; הדרגתיות בהקמת פרויקטים חדשים בתחום האגירה, כך שיפותחו ויוקמו בהתאם לשיפורים ביכולת נצילות האנרגיה הקיימת; והתמקדות בפרויקטים של התייעלות אנרגטית שבו כבר הצליחה למכור מערכות. כשלהערכתה, התוכנית תביא להפחתה של עד 25 מיליון שקל בצרכי המזומנים שלה לפעילותה השוטפת בשנת 2023 ביחס לשנה שעברה.
בחמישי האחרון התקשרה אוגווינד עם חברת החשמל בהסכם להתקנת מערכת AirSmart בתחנת הכוח רוטנברג שבאשקלון, במטרה לייעל את מערך האוויר הדחוס בתחנה ולהביא לצמצום צריכת האנרגיה בה. התקנת המערכת צפויה להסתיים עד לסוף שנת 2023 ובאוגווינד ציינו כי מעבר להיותו הגדול ביותר שלה בתחום ההתייעלות האנרגטית ההסכם פותח עבורה פוטנציאל לפרויקטים בעוד תחנות כוח בישראל ובעולם ובפרט בכאלה פחמיות.
