הדולר קופץ לשיא של יותר מחודש ל-3.54 שקלים
הדולר קופץ לשיא של יותר מחודש ל-3.54 שקלים
המטבע הישראלי נסוג גם מול היורו והפאונד, שנחלשים לעומת הדולר; הלחץ על השקל מגיע משני כיוונים - יו"ר הפד הבהיר כי "לא ישנה את יעדו לאינפלציה של 2%", ובכך רומז להעלאות ריבית נוספות; שלשום הזהירו 56 מהכלכלנים המובילים בעולם מהשלכות הרפורמות המשפטיות בישראל
הדולר מזנק היום לשיא של יותר מחודש מול מקבילו הישראלי ונסחר תמורת 3.54 שקלים. היורו מטפס ל-3.78 שקלים, והפאונד עולה ל-4.278 שקלים. בשוק המט"ח העולמי היורו נחתך ב-0.5% ונסחר תמורת 1.06 דולרים, הפאונד נסוג ב-0.2% ל-1.21 דולרים.
יו"ר הפד ג'רום פאוול נשא נאום ביום שלישי במהלכו אמר כי הוא מצפה לירידה משמעותית באינפלציה בארה"ב עוד השנה - ומאז הדולר מטפס לעומת השקל (מ-3.47 שקלים ל-3.54 שקלים). מדד המחירים לצרכן נחתך בחודשים האחרונים לרמתו הנמוכה זה 14 חודשים, בין היתר בשל העלאות הריבית החדות שהחלו לפני כמעט שנה, מעלייה שנתית של 9.1% (שיא של יותר מ-40 שנה) לעלייה של 6.5% בדצמבר האחרון לעומת דצמבר 2021.
עם זאת, וחשוב לא פחות עבור הפד - שוק התעסוקה האמריקאי התחזק משמעותית בינואר, והרבה מעל הציפיות - מספר המשרות שנוספו למשק עמד על 517 אלף, כשהצפי היה בכלל להאטה עם תוספת של 187 אלף. זאת ועוד, האבטלה ירדה לשיעור הנמוך מ-1969 על 3.4%, גם בניגוד לתחזיות. נתוני התעסוקה משפיעים על החלטות הריבית של הפד מאחר ולשיטתו סקטור עבודה חזק הוא גורם מרכזי לעליית המחירים.
"תהליך הדיסאינפלציה, של הורדת האינפלציה, כבר החל, אך יש לו עוד דרך ארוכה. מדובר בשלבים מוקדמים מאוד של דיסאינפלציה", אמר פאוול בכנס המועדון הכלכלי של וושינגטון. פאוול הבהיר כי הבנק לא ישנה את היעד הקיים שלו, אינפלציה של 2%, והדגיש כי מדובר ב"סטנדרט גלובלי". היו"ר ציין כי הוא מצפה ש-2023 תהיה "שנה של ירידה משמעותית באינפלציה". בין היתר טען בנאום כי "חלק מהותי באינפלציה הוא תוצאה של המגפה".
בהתייחס למהלך הצמצום של מאזן הפד אמר פאוול כי אין יעד ספציפי אליו הבנק מכוון להגיע אך לדעתו ייקח כשנתיים להגיע לרמה רצויה של נכסים במאזן. ביחס למחלוקת המתחדשת על תקרת החוב, טען היו"ר כי הדרך היחידה שבה העניין יוכל להסתיים הוא בהעלאת התקרה.
ללחץ על השקל בשוק המקומי שלנו התווסף החשש הגובר מהשלכות הרפורמות המשפטיות על הכלכלה הישראלית. שלשום הצטרפו לאזהרות 56 מהכלכלנים המובילים בעולם, 11 מהם זוכי פרס נובל לכלכלה.
"אף שאנו מגוונים מאוד בדעותינו ביחס למדיניות ציבורית והאתגרים העומדים בפני החברה הישראלית", כתבו הכלכלנים, "כולנו שותפים לחששות שהחקיקה שמקדמת הקואליציה בישראל תחליש את עצמאות מערכת המשפט, תשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית, תחליש את שלטון החוק ותניע את ישראל לכיוון הונגריה ופולין".
עוד נאמר במכתב כי "מערכת משפטית חזקה ועצמאית היא חלק קריטי במערכת של איזונים ובלמים. ערעור זה יזיק לא רק לדמוקרטיה אלא גם לשגשוג ולצמיחה הכלכליים".
כלכלני בנק לאומי הוציאו אתמול סקירה שבה נאמר כי בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית ב-25 נקודות בפגישה של 20 בפברואר. "מדדי הסנטימנט של הסקטור העסקי מצביעים על המשך התרחבות, תוך התמתנות בציפיות לפעילות בחודשים הקרובים. בסך הכל מדובר בנתון אשר תומך בהמשך תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל, אך בעוצמה פחותה.
"להערכתנו, בישיבה הקרובה צפויה העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס לרמה של 4%. תיתכן העלאה נוספת מעבר לכך, אם ההתפתחויות הכלכליות, כמו האצת היחלשות של השקל, לא יעלו בקנה אחד עם התכנסות חזרה ליעד יציבות המחירים".
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "בדבריו השבוע הדגיש יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב ג'רום פאוול, כפי שסברו רבים, את הגורמים שיצריכו עמידה על המשמר, זהירות וסבלנות רבה מצד הפד בהמשך מאבקו באינפלציה, בלימתה והשתכנעות כי היא אכן יורדת בעקביות לכיוון רמת היעד – לפני שהריבית תאותת בכלל על סימני ירידה, לא כל שכן תרד בפועל.
"דוח התעסוקה החזק מאוד (תוספת של 517,000 מקומות עבודה חדשים בחודש ינואר, פי חמישה ויותר מממוצע הערכות השוק) היווה מים צוננים מבחינת הפד, וגרם למומחים להבין, בעוד מועד, כי זה המסר הניצי שישדר פאוול בדבריו, מה שהביא לכך שתשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות עלו אמנם, אך במידה מתונה ובדגש על תקופות הפדיון הארוכות יותר – שהרי ההשלכות הן כי הריביות תישארנה גבוהות יותר לתקופה ממושכת יותר.
"גם האמירה שלו בדבר האפשרות שהריבית תעלה יותר ממה שהשוק גילם עד לאחרונה לא הפתיעה, שכן זה זמן שהשוק מגלם תמחור חסר להעלאות ריבית נוספות, ודוח התעסוקה רק חיזק זאת.
"עם זאת מנקודה זו מדיניות ההידוק המוניטרי והמדיניות תלוית הנתונים תהיינה קשורות זו בטבורה של זו יותר מבעבר, שכן הרגישות לדוחות התעסוקה ומדדי המחירים לצרכן הבאים תגדל מאוד – הן מבחינת השוק ותגובותיו והן מבחינת ההשלכות שתהיינה לדוחות הללו על המשך העלאות הריבית – לכאן ולכאן. הדבר מבטיח, אגב, המשך תנודות חזקות של השוק לקראת ובעקבות האירועים הללו, והן אף תתחזקנה עם סיום עונת הדוחות ועליית נתוני המאקרו לראש סדר היום.
"חשוב לציין כי פאוול בחר לתת כדוגמה מקרים שדוח התעסוקה יהיה חזק יותר, מאשר חלש יותר, שיצריכו העלאת ריבית, מה שעשוי להראות כי מבחינתו מאזן הסיכונים לאינפלציה נוטה עדיין כלפי מעלה. בסך הכל לכל אורך הדרך דבק הפד בעמדתו שעדיין מזומנת לו מלאכה רבה בדרך להכרזת ניצחון על האינפלציה וכי האטה כלכלית, צרכנית ותעסוקתית תהווה למעשה כלי להבטיח כי כך יקרה; דבריו אתמול היוו המשך ישיר לגישה זו – מילולית ובמעשים.
"לעת עתה אינני רואה סימנים לכך שכלכלת ארצות הברית לא תרשום לבסוף נחיתה רכה, מה שמבשר טובות מבחינה כלכלית, אך מסבך את מלאכת הפד ויאריך אותה. זו הסיבה שעקום התשואות לפדיון הפך מעט תלול יותר בעקבות הדברים. מדדי המניות ירדו תחילה, אך אחר כך שבו לעלות, להערכתי משום שדברי פאוול תומחרו קודם לכן, ותחושת ההקלה הייתה כי לא נאמרו דברים ניציים עוד יותר.
"החשיבות מדברי פאוול היא שהדרך ליעד אינפלציה של 2% עודנה ארוכה, מה שמראה כי הפד לא 'מנצל' את הקריאות להעלאת יעד האינפלציה כדי לנקוט מדיניות מרסנת פחות. חשיבות נוספת היא לאמירתו כי פילוח האינפלציה מצביע על סקטור השירותים שעדיין לא מראה סימני עצירה ורגיעה. בסופו של יום זה הסקטור שהמדיניות המוניטרית מנסה לרסן. זה המנדט שלה.
"בשורה התחתונה פאוול הודה במובן מאליו – אין חולק כי האינפלציה החלה לרדת. ירידתה החלה למעשה כבר לפני שישה חודשים. אך רמתה היתה גבוהה מאוד בתחילת התהליך, וכך גם האינפלציה בניכוי מזון ואנרגיה, שהפד מכוון אליה. לכן טרם הגענו למצב שכל האפשרויות על השולחן – הורדת ריבית לא תהיה על הפרק השנה. פאוול לא חידש אתמול, אך עשה סדר ושרטט את תמונת המצב להמשך השנה".
