בהלת הקורונה שככה וחברות המגבונים עברו להפסדים
בהלת הקורונה שככה וחברות המגבונים עברו להפסדים
חברות הבדים הלא ארוגים שנסחרות בתל אביב ‑ עלבד, ספאנטק, אבגול ושלא"ג ‑ איבדו בשנה 674 מיליון שקל משוויין המצרפי. החברות רשמו הפסד מצרפי של 38 מיליון שקל לעומת רווח של 90 מיליון שקל ברבעון המקביל
ארבע יצרניות הבדים הלא ארוגים ‑ או במילים אחרות מגבונים לחים ‑ שנסחרות בבורסה בת"א, השילו בשנה החולפת 674 מיליון שקל משוויין המצרפי ורשמו הפסד מצרפי של 37.9 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021, לעומת רווח מצרפי של 90 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה העיקרית היא הקריסה בביקושים למגבונים לחים לצורכי חיטוי עקב הירידה בבהלה מוירוס הקורונה.
החברות ספגו נפילה חדה בהכנסות, שפגעה בשיעורי הרווח הגולמי. לכך הצטרפה גם התחזקות השקל מול הדולר, שפגעה בחברות המגבונים שהן מוטות יצוא. בנוסף, במאזני החברות המלאים התנפחו ועלו ב־60% באופן מצרפי ל־821 מיליון שקל מול 512 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד. אף לא אחת מהיצרניות הצליחה להעלות את שורת הרווח הנקי ברבעון שחלף ביחס לרבעון המקביל. נראה כי זן האומיקרון, שלפי שעה מערער את היציבות בבורסות, עשוי להוות אופק מעט חיובי יותר לחברות, שכן הוא עשוי לעורר מחדש את הביקושים למגבונים הלחים.
בת"א נסחרות כיום ארבע חברות בדים לא ארוגים: עלבד, ספאנטק, אבגול ושלא"ג שמיר. הן מייצרות כאמור מגבונים לחים, ובמקרים אחרים גם תחבושות היגייניות, חיתולים חד־פעמיים ובדים לא ארוגים המשמשים כחומרי גלם למוצרים אחרים. התפרצות הקורונה, עד להגעת החיסונים וירידת מפלס ההיסטרייה הגלובלי סביב נושא החיטוי, יצרה גל ביקושים חסר תקדים למגבונים לחים לצורך חיטוי. החברות רשמו שולי רווח גולמי חריג בשיעור של 27% ברבעון השלישי בשנה שעבר, שקרסו ל־12% ברבעון הזה, צניחה של 55%.
וכשהצרות באות, הן באות בצרורות. עלבד משואות יצחק, רשמה הפסד של 46 מיליון שקל במגזר המגבונים שלה בארה"ב, שנבע, בין היתר, מקשיים אליהם נקלע אחד המפיצים שלה בארה"ב. המפיץ הפר את תנאי ההסכם עם החברה, והתוצאה היתה ירידה במכירות לשוק מוצרי החיטוי, שהוביל להפרשה של מלאי וחוב מסופק בסכום של 35 מיליון שקל. סכום נוסף, של 11 מיליון שקל, הופרש בגין ירידת ערך רכוש קבוע של החברה.
חברת אבגול ציינה בסיכום הרבעון כי היא מתמקדת בצמיחה העתידית שלה ומקדמת הקמת קווי יצור חדשים בהודו וברוסיה. עם זאת, העליה במחירי חומרי הגלם, ובמקרה שלה בפוליפרופילן, חתכה את ה־EBITDA ברבעון השלישי ל־37.3 מיליון שקל, ירידה של 46% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אבגול רשמה ברבעון ירידה של 69% ו־87% ברווח התפעולי והנקי בהתאמה, ל־15 ו־3.3 מיליון שקל. אך יש לציין שרישום רווח תפעולי ונקי כלשהו ברבעון השלישי הוא בבחינת הישג, משום שעל בד וספאנטק עברו לרשום הפסדים בשני הנתונים האלה.
שלא"ג שמיר ניזוקה, כמו החברות האחרות בתחום, מהעלייה במחירי חומרי הגלם, עלויות התובלה הימית והפיחות בשערי המטבע. החברה שמרה עם זאת על שולי הרווח הגולמי, שירדו מ־23% ל־21% ברבעון השלישי. ירידה קלה של 8% לעומת הקריסה בחברות האחרות. למרות שהרווח הנקי של שלא"ג ברבעון השלישי הסתכם ב־6.5 מיליון שקל, ירידה של 58% בשנה, הוא היה הגבוה בקרב הארבע. שווי השוק של שלא"ג הוא היחידי שעלה בסיכום השנה: ב־13% ל־527 מיליון שקל.
כאמור, התחזקות השקל מול המטבעות השונים לא עשתה חיים קלים לחברות בתחום. שער הדולר הממוצע ברבעון השלישי עמד על 3.255 שקל, מול 3.479 שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 6.4%. כשהיורו ברבעון השלישי נשחק ב־0.3%, אך ביחס לתחילת 2020 נפל ב־5.3% לשער ממוצע של 3.895 שקל. עליית שער השקל הובילה לכך שלמרות שההכנסות המצרפיות של החברות דווקא עלו ב־4% ל־1.09 מיליארד שקל ברבעון השלישי, הרווח הגולמי צנח ב־53% ועימו התוצאות.
