צבי ויליגר: "שודלתי להשקעות בקרנות ריט בארה"ב תוך מצגי שווא ותרמית"
צבי ויליגר: "שודלתי להשקעות בקרנות ריט בארה"ב תוך מצגי שווא ותרמית"
בעל השליטה בחברת ויליפוד תובע 4 מיליון שקל מחברת ייעוץ ההשקעות האמריקאית פלוטקין ואחד מיועציה, ומחברת אולימפוס מרמת החיל, ששידלו אותו, לטענתו, להשקיע בקרנות מבלי שהיו מוסמכות לשווק השקעות בישראל. אולימפוס: "אין בסיס לטענות"
תביעה שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב חושפת את הסיבוב הלא מוצלח של צבי ויליגר, בעל השליטה בחברת ויליפוד שנסחרת בתל אביב בשווי של כמעט מיליארד שקל, בהשקעה פרטית שביצע בקרנות ריט בארה"ב.
ויליגר, שתובע 4 מיליון שקל, טוען כי הוא ספג הפסדים כבדים לאחר שהוטעה על ידי יועצי השקעות שהביאו אותו להשקעה. לדבריו, הברוקרים ייעצו לו תוך ניגוד עניינים ומצגי שווא, בלי לגלות לו שהם נהנים מעמלות אסטרונומיות, ומבלי שהיו מוסמכים כלל לשווק השקעות בישראל, תוך מתן הצהרות כוזבות שעולים לכדי "תרמית", כפי שמכנה זאת ויליגר בתביעתו.
סיפור ההשקעה, כפי שעולה מכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד דן צוק, מתחיל בסוף 2013, כאשר איתי דביר, יועץ מטעם חברת ייעוץ ההשקעות האמריקאית פלוטקין, הנמצאת בבעלותו של שמשון פלוטקין שפעילה במרילנד, פנה אל ויליגר ועניין אותו בהשקעות בקרנות ריט זרות. לדברי ויליגר, פלוטקין הציגה עצמה "כמי שעובדים עם משקיעים פרטיים ומוסדיים בישראל בנוגע להשקעה בקרנות ריט בלתי סחירות".
שירותי "ניהול עושר"
ויליגר הזמין את דביר לפגישה במשרדי ויליפוד. לטענתו, פלוטקין ודביר ייעצו לו — וזאת, כפי שלדבריו הסתבר לו בהמשך, מבלי שיש ליועץ ולחברה רישיון לייעוץ ושיווק השקעות בישראל — להשקיע בקרנות ריט באמצעות ויליפוד או באופן פרטי. לדבריו, הם "הדגישו את התשואה הנאה הצפויה מן ההשקעה, אל מול הסיכון הנמוך שבהשקעה בחברות נדל"ן אמריקאיות באמצעות הקרנות, העדיפה על פני השקעה בנכסים עצמם בארה"ב".
ביוני 2014, נכנסה לתמונה גם חברת אולימפוס הישראלית, בבעלותו ובניהולו של יאיר ספיר, הפועלת מרמת החייל, והיא מעין "פמילי אופיס" המעניק שירותי "ניהול עושר" ליחידים ומשפחות בעלות ממון, ואשר שימשה אז כנציגתה ושותפתה בישראל של פלוטקין. ויליגר נפגש עם בעלי אולימפוס, ולטענתו החברה הוצגה לו כמי שעוסקת בתכנון פיננסי "אובייקטיבי" ומפנה את הלקוח למנהלי השקעות ש"יתאימו" לפרופיל ההשקעה הרצוי שלו. במהלך הפגישה, טוען ויליגר, סיפר מנכ"ל אולימפוס על שיתוף הפעולה ההדוק עם פלוטקין בנוגע לשיווק ההשקעה בקרנות המתמחות בנדל"ן בארה"ב והמליץ לו להיפגש עם החברה והיועץ מטעמה לצורך השקעה בקרנות.
ואמנם, ויליגר נפגש שוב עם דביר, הפעם בניו יורק, וזה שלח לו "תוכנית השקעה" מותאמת אישית. ויליגר טוען שדביר שב והדגיש בפניו שמדובר בהשקעה שמבטיחה תשואה קבועה בעלת סיכון נמוך ביותר, שעדיפה על פני השקעות סחירות מאחר והקרנות אינן חשופות לתנודות השוק. וכי "בדיעבד התברר כי הדברים לא היו מדויקים, בלשון המעטה".
"תשלום עמלה שמנה"
לפי התביעה, בספטמבר 2014 ויליגר התקשר עם אולימפוס בהסכם לקבל שירותי פמילי אופיס, אולם כעבור זמן קצר ביטל אותו. בנובמבר 2014 ויליגר חתם בפגישה במשרדי ויליפוד מול מנכ"ל פלוטקין על הסכם ייעוץ מפלוטקין ועל מסמכי ההשקעה בקרנות הריט. בנוסף, לדבריו, חתם מול נציגת אולימפוס שנכחה בפגישה על תשלום "עמלה שמנה בגין ביצוע ההשקעה". מהשלב הזה ויליגר התקדם ישירות מול פלוטקין, ובפברואר 2015 השקיע 2 מיליון דולר בקרנות הריט באמצעות חברה אמריקאית שהוקמה לצורך ההשקעה, בבעלותו ובבעלות אשתו.
אולם, המציאות טפחה על פניו של ויליגר, ובקרנות שהפכו לנזילות נגרמו לו, לדבריו, הפסדים כבדים ובקרנות נוספות שזמן הפידיון שלהן יגיע בקרוב צפויים גם כן הפסדים. בתביעה הוא טוען שב־2018 הוא פדה כ־1.2 מיליון דולר וקיימת יתרה נוספת של חצי מיליון דולר שטרם ניתן לפדות, שגם היא לדבריו משוערכת ביתר וצפויה לרדת. ויליגר אומד את נזקיו מההשקעה ב־4 מיליון שקל — שזהו ההפרש בין שווי השקעותיו הנוכחי לבין שווי השקעה אלטרנטיבית באפיק סולידי. לטענת ויליגר, רק ב־2020 לאחר שאחת הקרנות שבהן השקיע החלה להיסחר והפכה לנזילה ושוויה צנח בחדות ונצברו בה הפסדים עצומים, הוא ערך בירורים. אז גילה לדבריו, כי הוטעה בנוגע לסיכוני ההשקעה בקרנות, ובנוסף שפלוטקין קיבלה עמלות שיווק והפצה בשיעור גבוה שהיא לא נתנה לו לגביהן גילוי נאות, "תוך שפלוטקין מצויה בניגוד עניינים בולט". לדבריו, מדובר היה ב"עמלות נסתרות" של כ־10% מהקרן, שמרביתן שולמו לפלוטקין והיתרה לגוף שניהל את השקעת הקרנות.
ויליגר: אולימפוס התרשלה והציגה מצג שווא רשלני, בין היתר בכך ששיווקה את הקרנות שהציעה פלוטקין ללקוחותיה בישראל בזמן שלא היתה רשאית לפעול בישראל"
בנוסף התברר לויליגר, לטענתו, ש"פעולות הייעוץ והשיווק של פלוטקין נעשו באופן בלתי חוקי" מאחר ולחברה לא היה רישיון לבצע זאת בישראל — דבר שהוסתר ממנו לאורך כל התהליך, וזאת, "ברשלנות ותוך הצגת מיצג שווא רשלני". עוד טוען ויליגר, שפלוטקין הצהירה הצהרות כוזבות במסמכי ההשקעה בקרנות לגבי היותה בעלת רישיון כביכול לשווק את הקרנות במדינה שבה בוצעה המכירה, ישראל. הצהרות אלה, טוען ויליגר, הביאו לכך ש"ההשקעה בוצעה בתרמית", ולו הקרנות היו יודעות כי ההצהרות אינן נכונות, הן לא היו מאשרות לו לרכוש אותן. לגבי אולימפוס טוען ויליגר שהיא זו אשר הפנתה אותו אל פלוטקין. הוא מכנה זאת "מעשי שידול", אשר סתרו לדבריו את התחייבותם להפנות אותו רק ליועץ מורשה בישראל. לטענתו, אולימפוס "הפרה חובה חקוקה, התרשלה והציגה מצג שווא רשלני, בין היתר בכך ששיווקה את הקרנות שהציעה פלוטקין) ללקוחותיה בישראל, בזמן שפלוטקין לא היתה רשאית לפעול בישראל".
עו"ד אור נוי, המייצג את אולימפוס, מסר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב התביעה כך שאנו לא יכולים להגיב לגופו, אך על סמך הכרותנו את הנושא מדובר בטענות שאין להן בסיס". איתי דביר מסר כי טרם קיבל את כתב התביעה וביקש שלא להגיב. מחברת פלוטקין לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.
