הצעת הרכש לסולגרין ממחישה את ניגודי העניינים של המוסדיים
הצעת הרכש לסולגרין ממחישה את ניגודי העניינים של המוסדיים
ג'נריישן קפיטל אמנם העלתה את הצעת הרכש למניות סולגרין שבידי הציבור, מ־7 שקלים למניה ל־8 שקלים, אך היא לא כוללת פרמיה כלל. הצעת הרכש מציבה את מגדל והפניקס, שמחזיקות בשתי החברות ובקשרים נוספים לקרן, מול אינטרסים מתנגשים
קרן ההשקעה בתשתיות ג'נריישן קפיטל פועלת כדי למחוק מהבורסה את החברה־הבת סולגרין (78.6%), שפועלת בתחום האנרגיה הירוקה — השקעה שלא הסבה לה נחת עד כה. אתמול הקרן אף שיפרה את המחיר המוצע, על אף שהוא אינו מגלם פרמיה של ממש על מחיר השוק, ובדרך הציפה את סבך האינטרסים המשמעותי שנוצר לגופים המוסדיים בשוק הישראלי.
ג'נריישן, בראשות המנכ"ל ארז בלשה והיו"ר יוסי זינגר, הגישה בשבוע שעבר הצעת רכש לרכישת מלוא מניות סולגרין שבידי הציבור — 21.4%. הקרן הציעה לשלם 7 שקלים עבור כל מניה ובסך הכל 87.6 מיליון שקל. מחיר המניה בסוף יום המסחר שקדם להגשת ההצעה היה 6.8 שקלים, כך שהיא שיקפה פרמיה צנועה של 3%. בעקבות ההצעה, מחיר המניה עלה והגיע עד ל־7.69 שקלים.
בעקבות העלייה במחיר המניה, ובלחץ של חלק מבעלי המניות מקרב הגופים המוסדיים, הגישה אתמול הקרן הצעה חדשה: 8 שקלים למניה, מה שמשקף לחברה שווי של 468 מיליון שקל. אתמול סיימה המניה במחיר זהה למחיר בהצעת הרכש העדכנית. אם ההצעה תתקבל, ג'נריישן תשלם 100 מיליון שקל ותהפוך את סולגרין לחברה פרטית שתמשיך לדווח לבורסה משום שיש לה אג"ח נסחרות.
מי שמצויים בתווך ומחזיקים באינטרסים צולבים בנוגע להצעת הרכש הם הגורמים שמחזיקים במקביל במניות סולגרין ובמניות ג'נריישן. בראש ניצבות מגדל ביטוח והפניקס, שלהן אף קשרים נוספים לג'נריישן. כבעלי המניות של סולגרין הם אמורים לשאוף לכך שגנ'ריישן תשלם כמה שיותר עבור כל מניה של סולגרין, ואילו כבעלי מניות בג'נריישן הם אמורים לשאוף לכך שהקרן תוציא כמה שפחות על הצעת הרכש.
מגדל ביטוח מחזיקה ב־3.6% ממניות סולגרין וב־12.8% ממניות ג'נריישן. שיעור החזקתה בסולגרין משקף לה תמורה של 17% מהצעת הרכש כולה. במקביל, היא נושאת בחלקה בעלות ההצעה, 12.8 מיליון שקל. תיקון הצעת הרכש השבוע המחיש את האינטרסים הצולבים שלה כשהוביל להטבה עבורה בשווי של 2.1 מיליון שקל בכובעה כבעלת מניות בסולגרין, אך לפגיעה אפשרית של 1.6 מיליון שקל בשל החזקתה בג'נריישן. מגדל ביטוח היא גם שותפה של ג'נריישן בחברת GES שמפעילה מתקני התפלת מים. במאי 2022 היא רכשה 20% מהחברה בתמורה ל־185 מיליון שקל.
הפניקס מחזיקה ב־8.1% מסולגרין וב־6.4% מג'נריישן. לכן, נראה כי להפניקס יש תמריץ למקסם את התמורה בהצעת הרכש בסולגרין, שכן היא תהיה זכאית ל־38% ממנה, בעוד חלקה בתשלום שתשלם ג'נריישן הוא 6% בלבד (6 מיליון שקל).
אולם להפניקס יש מערך קשרים נרחב יותר עם ג'נריישן. החודש היא חתמה על עסקה שבמסגרתה תקבל מניות בכורה בפאוורג'ן — החברה־הבת של ג'נריישן שמחזיקה בסולגרין וברפק אנרגיה — תמורת השקעה של 260 מיליון שקל. כמו כן, יו"ר ועדת השקעות העמיתים של הפניקס, הגוף שיחליט אם להיענות להצעת הרכש, הוא אלדד פרשר, יו"ר סולגרין שהודיע בשבוע שעבר על התפטרותו בעקבות הגשת הצעת הרכש. בשל תפקידו זה, פרשר חתום על הסדר ניגוד עניינים ולא השתתף בישיבה שדנה בנושא ובהצבעה שבסופה אושרה העסקה.
הצעת הרכש לסולגרין היא רק דוגמה אחת לניגודי עניינים שנוצרים לגופים המוסדיים בשל גודלם. בסוף 2023 המוסדיים ניהלו כ־3 טריליון שקל. 10% מהסכום הכולל שמנהלים המוסדיים מושקע במניות של חברות, מה שהופך את המוסדיים לבעלי מניות משמעותיים בכמעט כל חברה בשוק הישראלי ומייצר להם סבך של אינטרסים. אמנם הדבר הוא כמעט בלתי נמנע, אך לעיתים התוצאה היא שאת המחיר משלם הציבור הרחב.
