הריבית הקפיצה את רווחי הבנקים לשיא של 22 מיליארד שקל
הריבית הקפיצה את רווחי הבנקים לשיא של 22 מיליארד שקל
עליית הריבית והאינפלציה מחד והריביות הנמוכות בפיקדונות מאידך הזניקו את הכנסות המימון של הבנקים ברבעון הרביעי ביותר מ־50% בעוד תיק האשראי צמח רק ב־14%. הבנקים הגדילו הפרשות להפסדי אשראי ברבעון הרביעי כהכנה לעלייה בהיקף ההלוואות שייקלעו לקשיים
בזמן שבארה"ב מגזר הבנקאות סובל מסנטימנט שלילי עם שלושה בנקים שנסגרו ועוד אחד שמתנדנד, הבנקים בישראל מפרסמים תוצאות שיא. ארבעת הבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות – סיימו את 2022 עם רווח נקי מצטבר של 22.2 מיליארד שקל, שמשקף בממוצע תשואה על ההון של 16.5%.
מדובר בזינוק של 31% ברווח הנקי לעומת שנת 2021 שאף היא שברה שיא. בעוד השיא של שנת 2021 נבע בעיקר מסיבה חשבונאית (החזר הפרשות שבוצעו בתחילת משבר הקורונה מחשש למשבר כלכלי), הפעם הרווחים העצומים מגיעים מגידול חד בהכנסות, שנבע בעיקר מעליית הריבית והאינפלציה שייקרה לבעלי החוב את החזרי ההלוואות. בעקבות הרווחים חילקו השנה הבנקים דיבידנד של 4.6 מיליארד שקל לבעלי מניותיהם.
תוגמלו היטב
מקבלי השכר הגבוה ביותר
בעוד ששכר מנהלי הבנקים כפוף למגבלות שכר בכירים, המנהלים של חברות הבנות הכניסו סכומים נאים לארנק
https://www.calcalist.co.il/market/article/gozqru7m5
את הרווח הנקי הגבוה ביותר הציג בנק לאומי, שהרוויח 7.7 מיליארד שקל. הבנק עם התשואה הגבוהה ביותר על ההון ממשיך להיות מזרחי טפחות, שהרוויח כ־4.5 מיליארד שקל המשקפים תשואה על ההון של 20.1%. לרווחים הגבוהים במזרחי טפחות תרמו מימוש נכסים ורווח הון ממיזוג בנק אגוד.
תיק האשראי של ארבעת הבנקים רשם צמיחה חדה של 13.8% בשנה ל־1.32 טריליון שקל. עיקר הגידול נבע מהעלייה החדה בריבית והזינוק באינפלציה, שייקרו ללקוחות את ההחזרים בהלוואות וכמובן הביאו לתמחור יקר וגבוה יותר בהלוואות החדשות. הבנקים היו אמורים להעלות במקביל את הריבית שהם משלמים ללקוחות על פיקדונות, אולם קצב העלאת הריבית בפיקדונות היה איטי וחלקי, בעיקר בפיקדונות לטווח קצר, שם נמצאים רוב כספי הלקוחות.
בנוסף, בחשבונות העו"ש של הציבור שכב סכום שהגיע אשתקד בשיאו ל־600 מיליארד שקל (ועומד כיום על כ־500 מיליארד שקל). מדובר בסכום שהבנק כמעט אף פעם לא משלם עבורו ריבית ללקוחות. כל עוד הריבית הייתה אפסית לא הייתה לכך משמעות רבה, אולם מרגע שהריבית החלה לטפס והבנק עדיין לא שילם עליו ריבית, נוצרו לבנקים למעשה מקורות בעלות אפסית שמולם הם יכולים להעניק הלוואות בריבית גבוהה.
את רוב הכספים הנמצאים בעו"ש יכול הבנק להפקיד בבנק ישראל ולקבל את ריבית הבנק המרכזי מינוס 0.1%. המשמעות היא שעל 500 מיליארד שקל, ובהנחה של ריבית ממוצעת של 2% שהייתה אשתקד, נהנו הבנקים מהכנסות של 10 מיליארד שקל, עליהם לא היו להם כמעט הוצאות.
כתוצאה מעליית הריבית, הכנסות המימון של ארבעת הבנקים זינקו בשנה החולפת ב־32.9% ל־45.6 מיליארד שקל. הזינוק החד בולט במיוחד ברבעון הרביעי, שבו ריבית בנק ישראל הייתה הגבוהה ביותר ב־2022. ברבעון זה זינקו הכנסות המימון של ארבעת הבנקים בשיעור של 52.4% לעומת הרבעון המקביל, לרמה של 13.2 מיליארד שקל. מאז סוף שנת 2022 בוצעו שתי העלאות ריבית נוספות, כך שהגידול החד בהכנסות המימון של הבנקים יימשך גם השנה.
עם זאת, קצב הצמיחה יהיה מתון יותר לעומת 2022. מהתחזיות העדכניות שפורסמו בדו"חות האחרונים מעריכים בבנקים כי המשך העלאת הריבית יגדיל את הכנסות המימון של הבנקים, אולם בקצב הרבה יותר מתון: בסוף 2021 העריכו ארבעת הבנקים כי עלייה של 1% בריבית תגדיל את הכנסותיהם ב־4.9 מיליארד שקל, כעת הנתון נחתך ל־2.53 מיליארד שקל . הסיבה לכך היא שכאשר הריבית כבר נמצאת ברמה גבוהה יחסית, יותר כסף עובר מהעו"ש לפיקדונות, מה שמאלץ את הבנק לשלם עבורו ריבית. בנוסף, הביקוש לאשראי מתמתן והעלייה בתשואות האג"ח משפיעה גם כן על הכנסות הבנק.
רווחי העתק עשויים להצית מחדש את הדיונים בכנסת על הצעות חוק להתערבות בתמחור הריביות הן בצד ההלוואות והן בפיקדונות. אולם לטובת הבנקים משחקים שני דברים: ראשית, עיקר תשומת הלב היום ממוקד במהפכה המשפטית. שנית, בשל הרגישות בתקופה זו והחשש מתגובות חברות הדירוג, ראש הממשלה ושר האוצר מקפידים על עצמאות בנק ישראל, שנושא הריביות בבנקים נמצא תחת סמכותו. ככל הידוע, בנק ישראל מתנגד להתערבות בתמחור הריביות בבנקים.
לריבית יש גם השלכות שליליות על הבנקים, ובראשן צפי לעלייה בהיקף ההלוואות שייקלעו לקשיים. בינתיים בבנקים לא מדווחים על עלייה בקשיים של לקוחות לפרוע את הלוואותיהם. סך ההפרשות של ארבעת הבנקים להפסדי אשראי עמד על 1.4 מיליארד שקל אשתקד. ההשוואה לשנת 2021 היא בעייתית שכן אז הכירו הבנקים בסעיף זה בהכנסה בהיקף של 3 מיליארד שקל, שנבעה מהחזרה של הפרשות גבוהות מדי שבוצעו בתחילת משבר הקורונה.
שיעור ההפרשות להפסדי אשראי מסך התיק הוא עדיין נמוך ועמד אשתקד בממוצע על אזור ה־0.15% בלבד. עם זאת, ברבעון הרביעי הגדילו הבנקים את ההפרשות להפסדי אשראי לא בשל כשלים שהתגלו אלא כהכנה לאפשרות של עלייה בהלוואות שייכנסו לקשיים בעקבות עליית הריבית והצפי להאטה במשק. כתוצאה מכך שיעור ההפרשה מתיק האשראי עמד ברבעון הרביעי בממוצע על יותר מ־0.3% מתוך התיק, שזה אמנם שיעור גבוה לעומת רבעונים קודמים, אך עדיין נחשב לשיעור נמוך בראייה רב־שנתית, ובטח לא כזה המזכיר תקופות של משבר.
הביקוש לאשראי אשתקד היה גבוה על אף תהליך עליית הריבית המהיר. תיק המשכנתאות היווה מוקד צמיחה מרכזי בכל הבנקים. התיק של ארבעת הבנקים הגדולים טיפס אשתקד בקרוב ל־14% ל־50.8 מיליארד שקל. אולם בחודשים האחרונים נראה שעליית הריבית מכה במלוא עוצמתה בביקושים למשכנתאות. ביום שני פורסם כי היקף המשכנתאות שניתנו בחודש פברואר עמד על 5.7 מיליארד שקל בלבד, ההיקף הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. כך שהבנקים יצטרכו למצוא מנוע צמיחה חדש לתיק האשראי שלהם, וברמת הריבית הנוכחית, זו לא תהיה משימה קלה.
כמו כן נרשמה צמיחה חדה באשראי העסקי (ללקוחות גדולים), שזינק בכמעט 22%, כאשר מנוע הצמיחה של העלייה הזו היא מגזר הנדל"ן. מדובר במגזר שרגיש מאוד לעליית הריבית, כך שהביקוש מצדו לאשראי צפוי להמתתן משמעותית השנה.
תיק האשראי של בנק לאומי ממשיך לבלוט בצמיחה חדה, כשאשתקד הוא זינק ביותר מ־18% לכמעט 385 מיליארד שקל. בכל תחומי הפעילות צמח תיק האשראי של לאומי בשיעור דו ספרתי. לאורך השנים נחשב לאומי לשמרן בתחום האשראי, ואולם תחת ניהולו של חנן פרידמן הוא הפך לאגרסיבי יותר. בבנק מציינים כי הצמיחה החדה הושגה בצורה אחראית ובהתמקדות בתחומים מסוימים. ועדיין עולה השאלה אם לאור העלייה החדה בריבית וברמת הסיכון, לא ימצא עצמו הבנק מתמודד גם עם יותר הלוואות שייקלעו לקשיים. את התשובה לכך נגלה בשנתיים הקרובות.
לעומת זאת, בנק הפועלים, בניהולו של דב קוטלר, רשם את הצמיחה המתונה ביותר בתיק האשראי, אם כי עדיין מדובר בצמיחה דו־ספרתית בתיק האשראי של 10.2%. בתחילת השנה שעברה הבנק התקרב לרף הלימות ההון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון ובראשם תיק האשראי), מה שגרם לו לעצור את הצמיחה באשראי לתקופה מסוימת במהלך השנה שעברה. בנק הפועלים הוא גם היחיד מבין ארבעת הבנקים הגדולים שתיק האשראי הצרכני שלו קטן אשתקד, וירד ב־2.3%.
את עיקר תשומת הלב תופסות ההכנסות מריבית, אולם גם בתחום העמלות השנה החולפת הייתה טובה לבנקים. היקף העמלות ששילם הציבור (מגזר פרטי ועסקים) בארבעת הבנקים הגדולים ב־2022 הגיע ל־12.7 מיליארד שקל, עלייה של 6.4% לעומת שנת 2021. למעשה, כמעט בכל התחומים נרשמה עלייה בהכנסות מעמלות, למעט עמלות ניירות ערך שההכנסות מהן ירדו ב־5% עד 10% בבנקים השונים, בשל המגמה השלילית בשווקים ויציאת כספים מקרנות הנאמנות המסורתיות.
