פסח או ההידברות? קצב הדימום של קרנות הנאמנות הואט קצת
פסח או ההידברות? קצב הדימום של קרנות הנאמנות הואט קצת
קרנות הנאמנות המנייתיות הישראליות פדו עד כה באפריל רק חצי מיליארד שקל לעומת 7.6 מיליארד שקל במצטבר ברבעון הראשון. מרבית הכספים עדיין זורמים לקרנות הכספיות, ואם קצב הזליגה יישאר בעינו, הן צפויות להפוך לקטגוריית הקרנות הגדולה ביותר
שנת 2023 התאפיינה עד כה במגמה שלילית בשוק ההון המקומי. המשך העלאות הריבית של בנק ישראל ובליץ ההפיכה המשטרית של הקואליציה גרמו לירידות בעיקר בשוק המניות. מדד ת"א־125, שמייצג את הכלכלה הישראלית, רשם מינואר ירידות של 5.26% - תשואת חסר של 21.4% מול מקבילו האמריקאי S&P 500, שזינק באותו פרק זמן ב־16.16%. מדד תל בונד־40, שמייצג את שוק האג"ח, עלה ב־0.7% מתחילת השנה, אך מציג ירידה של 5% ב־12 החודשים האחרונים.
המגמה השלילית בשוק ההון משתקפת היטב בשוק קרנות הנאמנות. הענף, שמורכב מהקרנות האקטיביות בניהול מנהלי השקעות, ומהקרנות הפסיביות, שמחקות את תשואות המדדים ללא התערבות, מנהל 378 מיליארד שקל ומשמש אמצעי חיסכון עיקרי של המשקיע הישראלי לטווח הבינוני־קצר. בהתאם לכך, הוא מציג באופן נאמן למדי את הסנטימנט השולט בשווקים.
מנתוני הבורסה ורשות ניירות ערך עולה כי קטגוריית הקרנות הכספיות צוברת עוצמה אדירה בשוק קרנות הנאמנות, כשהן מנהלות כבר 70 מיליארד שקל ומהוות כחמישית מהענף כולו. ניתוח חודשי של הגיוסים לקרנות האלה מראה כי קצב גיוס ההון עולה מדי חודש מאז ינואר - ובאפריל צפוי להגיע לקרוב ל־6 מיליארד שקל. אם הקרנות הכספיות ימשיכו לצמוח בקצב דומה גם במאי ויוני, צפויה קטגוריית הכספיות להפוך לגדולה ביותר בענף הקרנות. מצב דומה היה רק לאחר משבר הסאב־פריים האמריקאי ב־2008, שגרם להתמוטטות השווקים בעולם ולבריחת כספים משוק המניות והאג"ח.
הקרנות הכספיות הן סולידיות מאוד. הן משקיעות את נכסיהן בפיקדונות הבנקים, ובזכות ההיקפים הגדולים של ההשקעות הן נהנות מריביות טובות מאלה שיקבל מהבנק לקוח פרטי. בנוסף, הן משקיעות בניירות ערך בסיכון נמוך, כמו מק"מ - מעין אג"ח שבנק ישראל מנפיק לטווח של עד שנה - או באג"ח בדירוג גבוה ולטווח קצר. אף שמדובר בקרנות נאמנות לכל דבר ועניין, הרי שהן קרובות יותר במהותן לפיקדון הבנקאי. רוב הכסף שזרם השנה לקרנות הכספיות יצא מהקרנות בסיכון גבוה כמו קרנות אג"ח ומניות, וחלקו כסף חדש שזרם לתוך התעשייה. זאת בשל עדיפות יחסית שיש לקרנות הכספיות על פני הפיקדון הבנקאי, שכן למרות התשואה הדומה שמניבים שני האפיקים, הכספיות נזילות באופן יומי לעומת הפיקדון שנעול לתקופה קבועה מראש.
בדיקה של מקור הכספים שזורמים לקרנות הכספיות מובילה לקטגוריה הגדולה ביותר בענף הקרנות, אג"ח בארץ משולבת־כללי, שאיבדה מינואר 7.5 מיליארד שקל ומנהלת כעת 77.7 מיליארד שקל. מדובר בקטגוריה המורכבת ברובה מקרנות נאמנות עם חשיפה גבוהה לאג"ח, בשיעורים של 90%-70%, וחשיפה של 30%-10% למניות. הקרנות הנכללות בה נחשבות בימים כתיקונם למעין ברירת מחדל עבור משקיעים מן השורה, שכן הן משלבות נכסים עם רמת סיכון נמוכה (אג"ח) עם נכסים ברמת סיכון גבוהה (מניות).
החששות מפני הידרדרות כלכלית, שליוו את המשק הישראלי מתחילת 2023, שתוביל לירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח, הם, ככל הנראה, הסיבה לפדיונות המסיביים בסקטור זה והעדפת הקרנות הכספיות על פניו. בד בבד, גם קטגוריית קרנות האג"ח של ממשלת ישראל הצטמקה בכ־3 מיליארד שקל, וקטגוריית האג"ח הקונצרניות איבדה 2.6 מיליארד שקל מנכסיה המנוהלים.
מגמה נוספת שניכרת באחרונה בשוק קרנות הנאמנות היא זליגת כספים מקרנות המניות הישראליות לקרנות שמשקיעות במניות חו"ל. מינואר איבדה קטגוריית המניות הישראלית 8.1 מיליארד שקל, בעוד קרנות המניות בחו"ל צמחו ביותר מ־9 מיליארד שקל. בנוסף, על רקע העלייה בשיעורי הריבית בעולם, זרמו גם 2 מיליארד שקל לקרנות שמשקיעות באג"ח מחוץ לישראל, והקטגוריה הזו כבר מנהלת 7.5 מיליארד שקל. העדפת קרנות נאמנות שמשקיעות בחו"ל על פני אלה שמשקיעות בישראל היא הדרך שבה המשקיע הקטן יכול להגן על עצמו מפני היחלשות השקל מול הדולר ומפני המשך החולשה במניות הישראליות על רקע המצב הפוליטי.
אך למרות ההיקף המשמעותי של הנכסים שנפדו מקרנות הנאמנות המנייתיות הישראליות בחודשים האחרונים, נראה כי מתחילת החודש הנוכחי קטנה הקטגוריה רק בכחצי מיליארד שקל - קצב הפדיון החודשי הנמוך מינואר. ייתכן שאפשר לייחס את הירידה בקצב הפדיונות להאטת פעילות המשקיעים בשבוע הפסח, אולם הסבר אלטרנטיבי הוא החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו מסוף מרץ להשהות זמנית את מהלכי החקיקה להחלשת הרשות השופטת.
