בלעדיקרן טנא מנהלת מגעים לרכישת השליטה בקבוצת נפטון־רולן
בלעדי
קרן טנא מנהלת מגעים לרכישת השליטה בקבוצת נפטון־רולן
המשא ומתן הוא לרכישת 60%-50% מבעלי הקבוצה, משפחות ורון ופונדק, לפי שווי של 600-500 מיליון שקל. רולן עוסקת בבנייה ונפטון מפעילה מסופי מכולות בנמלי אשדוד וחיפה. טנא רואה סינרגיה ברכישה בשל האחזקה שלה בנמל חיפה
האקזיט של המשפחות המייסדות מטבעון: קרן טנא מעוניינת כנראה להרחיב את פעילותה בנמל חיפה, שבו היא מחזיקה בשותפות עם קבוצת אדאני, ול"כלכליסט" נודע כי היא מנהלת מו"מ לרכישת השליטה בקבוצת נפטון־רולן שפועלת בנמל. ל"כלכליסט" נודע כי המו"מ מתנהל סביב שווי של 600-500 מיליון שקל לחברה, וכי בין הצדדים קיימים פערים כספיים. קבוצת נפטון־רולן מורכבת משתי זרועות: זרוע של בנייה מתקדמת למוסדות ורשויות בעיקר, הפועלת מחיפה, וזרוע ספנות ומכולות שפועלת מאשדוד. שתי החברות מנוהלות בידי דניאל ורון ונדב פונדק מטבעון, הדור השני בשתי משפחות המייסדים. רכישת המניות, אם המו"מ יצליח, תהיה משתי המשפחות ככל הידוע, כלומר - רכישה של המניות החוצה ולא דרך הזרמה פנימה לתוך החברה.
המחלוקת על השווי
נפטון־רולן החברה רושמת הכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה והיא, ככל הידוע, רווחית. קרן טנא מכוונת לרכישה של 60%-50% מהמניות. הפערים בין הצדדים לגבי השווי של החברה הנרכשת נובעים בין היתר מהמשבר במשק לאור המהפכה החוקתית המתוכננת והריביות הגבוהות שקיימות במשק. ייתכן שטנא רואה סינרגיה ברכישת שתי החברות בשל האחזקה שלה בנמל חיפה אותה רכשה כשהצטרפה לתאגיד ההודי אדאני.
פעילות הבנייה של רולן: רולן נחשבת לאחת מחברות הבנייה המתועשת הגדולות בארץ ובין היתר הקימה את מטה אמזון בארץ. שיטות הבנייה שלה נחשבות יעילות מהשיטות המסורתיות והלקוחות מגיעים מתחומים הממשלתי, העסקי והפרטי. רולן שפועלת כבר יותר מ־40 שנה החלה את דרכה בייצור מבנים שהתבססו על מכולות.
רולן מייצרת מבנים ניידים, מבנים המשמשים גני ילדים ומעונות יום, בתי ספר, מתנ"סים ומועדונים. החברה מקימה גם אולמות ספורט ושכונות מגורים בבנייה ירוקה, שיטת הבנייה המתועשת או הבנייה הקלה, מבוססת על שימוש באלמנטים מוכנים שיוצרו במפעל, משונעים לשטח ומורכבים בו למבנה קבוע או זמני. הבנייה הקלה חסכונית יותר מהבנייה הסטנדרטית ונעשית תחת בקרת איכות מחמירה. יתרון נוסף שלה: אין צורך בפינוי של פסולת רבה בסיום הבנייה.
יתרונות נוספים הם, כאמור, בעלויות בנייה זולות משמעותית מול שיטות בנייה אחרות, בשל הזמן הקצר הנדרש להקמת המבנים — חודשים ספורים. התהליך נעשה בצורה נקייה יחסית מאבק ותוך שימוש מינימלי בטרקטורים וכלים כבדים אחרים. למרות זאת המבנים עמידים לתנאי מזג אוויר קשים.
שיטת הבנייה הקלה נכנסה לתחום התעשייה בשנים אהרחונות כשמפעלים מוקמים יותר ויותר בשיטת הבנייה הקלה, במידה והדבר מתאפשר מבחינה טכנית. המבנה התעשייתי נבנה בשיטה זו כמבנה נייד - כמו המיבנים לגני ילדים ומוסדות חינוך, שנבנים במקום אחר ומובאים למקום. בנוסף ליתרונות שצוינו לגבי הבנייה הקלה עוד קודם, הרי שבתחום התעשיה נהנים המבנים מחסכון בשיטות הקירור והחימום. רולן מלווה את הפרוייקט גם לאחר בנייתו באמצעות תחזוקה שוטפת.
שיפוץ מכולות ותחזוקתן
נפטון היא חברה ותיקה יותר שהוקמה ב־1975 ופועלת כמסופי מכולות בנמלי אשדוד וחיפה. קיבולת האחסנה שלה בכל אחד מהנמלים הוא של 8,000 מכולות כשהחברה מספקת לחברות הספנות הגדולות בהן MSC וצים. החברה מטפלת במכולות של חברות הספנות שמאחסנות אותן בשטחה, מתחזקת אותן, ובמקביל גם משפצת מכולות משכירה ומוכרת במספר גדלים ורמות גימור שונות. באתר החברה מצויין כי עובדי המסוף יכולים לתקן 2,000 מכולות בחודש. החברה מתחזקת מכולות מכל הסוגים כולל מכולות קירור.
קבוצת אדאני רכשה את נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל לאחר שההצעה שהגישה במכרז היתה גבוהה בכמיליארד שקל מההצעה השנייה של רמי אונגר וקרן ג'נריישן, שהציעה 2.7 מיליארד שקל. אדאני ההודית, בראשות המיליארדר גאוטם אדאני, היוותה 70% מהקבוצה הרוכשת ואילו חברת גדות מסופים שבשליטת טנא היוותה 30% מהרכישה. ככל הידוע, אדאני־גדות מתכננת לבצע פרויקטים מסיביים בתחום ההשבחה הנדל"נית בנמל, ולפתח בו שטחי מסחר ומשרדים, לפי תוכניות בניין העיר הקיימות. למרות המחיר הגבוה יחסית, בקבוצה הדגישו כי מדובר בעסקה טובה שכן בקופת החברה הנרכשת סכום גדול של 1.5 מיליארד שקל לפיתוח הנמל.
אדאני ביצעה את העסקה באמצעו אדאני פורטס ( ASPEZ ), חברה ציבורית שנסחרת בבורסה ההודית לפי שווי יותר מ־20 מיליארד דולר. טנא מחזיקה בגדות ב־58% לצד קבוצת וליו בייס עם 42%.
העסקה נסגרה בתחילת השנה ולוותה בסימני דאגה לאחר פרסומים בהודו על כך שקבוצת אדאני ממונפת מינוף יתר. בנק ההשקעות קרדיט סוויס פרסם אנליזה, שלפיה תרחיש גרוע עלול להוביל את קבוצת אדאני לסחרור ולמלכודת חוב מאסיבית. מאז התאוששה הקבוצה בבורסה ההודית. הקבוצה קיבלה מינוף גבוה של 1.7 מיליארד שקל מקונסצורסיום של מזרחי טפחות, מיטב־דש וסטייט בנק אוף אינדיה.
קרן טנא הוקמה ומנוהלת בידי אריאל הלפרין שליווה את הסדר הקיבוצים ולאחריה הקים את הקרן שהתמחתה בהשקעות בחברות מהמיגזר הקיבוצי. "נחשפתי לפוטנציאל שקיים בחברות הקיבוציות, וגם לצורך שלהן בהזרמה של כסף. ידעתי שמימון יוביל אותן לצמיחה ויוליד את הצורך ליצור שווקים בעולם ולתכנן תוכניות פיננסיות אסטרטגיות", אמר לפני שנה בראיון לכלכליסט.
ההשקעות של קרנות טנא
קרן טנא הראשונה הוקמה ב־2004 וגייסה 70 מיליון דולר, והשקיעה רק בחברות מהקיבוצים: אבן קיסר של שדות ים, נטפים של חצרים, EMI אמן יציקות של חצור (השקעה שלא הוכיחה את עצמה) וקוטלב של קיבוץ חניתה. הקרן השנייה, שגייסה 160 מיליון דולר ב־2006, התמקדה גם היא בחברות מהתעשייה הקיבוצית, בהן כרומגן של שער העמקים; קיונרג'י של עין חרוד; ח.א.ג. מוצרים רפואיים מגעתון; פלזית תעשיות מקיבוץ גזית גזית; וטלדור כבלים מעין דור. בקרן השנייה החלה טנא לרכוש שליטה בחברות. החל מהקרן השלישית שגייסה 310 מיליון דולר החלה טנא להשקיע גם בחברות שלא מהמיגזר הקיבוצי ורכשה בין היתר 100 אחוז מגדות מידי יוסי מימן בכינוס נכסים.
הקרן הרביעית גייסה כבר 410 מיליון דולר וממנה באה גם ההשקעה הגדולה ביותר של קרן טנא עד היום ב־2021, כאשר רכשה 51% מחיפה כימיקלים תמורת כ־210 מיליון דולר, אחרי המשבר שאליו נקלעה החברה בשל סגירת מפעל האמוניה במפרץ חיפה. טנא מצויה בעיצומו של גיוס לקרן חמישית.
