פרשנותצלילה חופשית: חילוצים מדומים לא יצילו את שוק הקריפטו
פרשנות
צלילה חופשית: חילוצים מדומים לא יצילו את שוק הקריפטו
הנפילות החדות בקריפטו הובילו לחילוצים בהובלת סם בנקמן־פריד, אלא שהחילוצים נעשים בקריפטו, לא בדולרים, מה שרק מתדלק יותר את הבועה. אז מה הפלא שהרגולטורים בעולם אדישים?
שבוע חלף ועוד שורת פרויקטים בשוק הקריפטו קרסו, עומדים לקרוס או תלויים על חוט השערה. הביטקוין כבר נפל מתחת ל־20 אלף דולר, האת'ר נפל מתחת לאלף דולר, כורים החלו לזרוק את המטבעות שכרו אל תוך השוק כדי לנסות לכסות עלויות, מחיר הרצפה של קופי ה־NFT צנחו מ־420 אלף דולר ל־89 אלף דולר (שפל של כמעט כל הזמנים), בדרום קוריאה אסרו על כל עובדי פרויקט טרהפורם שקרס לעזוב את גבולות המדינה, ורגולטורים בחמש מדינות בארה"ב החלו לבחון את עצירת המשיכות של חברת הקריפטו הישראלית-אמריקאית צלזיוס שבינתיים אף שכרה עו"ד לארגון מחדש של עסקיה.
כל זאת מתרחש אולי לעיניהם הבוחנות של רגולטורים, אך ישועה לא תבוא מהם. שוק הקריפטו שנלחם בשביל רגולציה באותה עוצמה שהוא נלחם נגדה, לא יכול למצוא או לצפות לנזילות או הצלה מהשוק המסורתי או הממשלות. מזל שיש לו את סם בנקמן־פריד. "סם בנקמן־פריד הוא ג'ון פיירפונט מורגן החדש", אמר איש וול סטריט אנתוני סקרמוצ'י, "הוא מציל את שווקי מטבעות הקריפטו כפי שעשה ג'יי פי מורגן המקורי לאחר המשבר של 1907".
ההקבלה הזו אינה ברורה מאליה. אף שג'יי פי מורגן חקוק בהיסטוריה האמריקאית כאילו הציל באופן ממש הירואי חלקים בכלכלה האמריקאית בתחילת המאה העשרים מבלי שהיה חייב לעשות זאת, המהלך הזה דחף להקמתו של הפדרל רזרב והבנק עצמו הפך מאז לאחד מהגדולים בעולם, שם נרדף ל"גדול מדי כדי ליפול". סך הכל כל מה ששוק הקריפטו יצא נגדו בימיו הראשונים.
בבלוק הראשון של בלוקצ'יין הביטקוין מצויה חותמת זמן ייחודית, היא כותרת עיתון הטיימס האנגלי מה־3 בינואר 2009: Chancellor on brink of second bailout for banks. הבחירה בשער אינה מקרית ונועדה לשמש תזכורת על כמה שהשוק המסורתי שבור, איך בנקים גדולים לא נותנים דין וחשבון להימורים חסרי האחריות שהם עושים באמצעות כלים פיננסיים מסובכים ומסוכנים. הביטקוין היה אמור להיות התשובה הטכנולוגית לאיוולת והחמדנות הפגומה האנושית הזו באמצעות מערכת שקופה ומתוחכמת שתייתר מתווכים גדולים.
13 שנה מאוחר יותר, אחרי אלפי שחקנים שבנו על הטכנולוגיה עוד ועוד מוצרים, מיליארדי דולרים שתעשיית ההון סיכון הזרימה לשוק החדש ועוד כמה מיליארדים שהזרימו לו משתמשים קטנים הגענו לנקודת ההתחלה (שוב) – חילוץ בשוק הקריפטו של שחקן גדול אחד על ידי שחקן גדול אחר שנקלע לצרות בשל שימוש בכלים פיננסיים מסובכים ומסוכנים.
בהתפוצצות הבועה בשוק הקריפטו ב־2017 היתה זו חברת טטר שדאגה לתמוך בשוק עם הזרמות המטבע שלה (USDT), והיום זה בנקמן־פריד שהודיע כי חילץ את BlockFi, חברה שהמודל העסקי שלה דומה למדי לזה של צלזיוס ושהודיעה לפני כמה ימים שהיא ממש בסדר, אין לה שום בעיות ועסקיה פועלים כרגיל "בשוק שורי ובשוק דובי", ואת Voyager Digital – ברוקר קריפטו שמלווה נכסי לקוחות לצדדים שלישיים.
בנקמן־פריד, המיליארדר הצעיר חביב התקשורת שדואג לספר בראיונות כי הוא ישן על פוף במשרד וגר בדירת שותפים, הודיע כי הבורסה שלו (FTX) העמידה קו אשראי של 250 מיליון דולר ל- BlockFi וכי זרוע המסחר Alameda Research שבבעלותו תלווה 485 מיליון דולר לדיגיטל וויאג'ר (אלמידה מחזיקה במניות דיגיטל וויאג'ר מ־2021 ורכשה עוד מניות זמן קצר לפני ההודעה על החילוץ).
"לפעמים מנהיגות פירושה לפעול בנחישות וזה מה ש־BlockFi עשתה", צייץ בנקמן־פריד. "הסרת צדדים עמיתים בעייתיים לפני שהם הופכים לבעיה, והוספת מזומנים לפני שהיה צורך". עוד הוסיף כי הוא רואה כתפקידו לסייע לשחקנים שונים בשוק במשבר. "אני חושב שזה מה שבריא למערכת האקולוגית, ואני רוצה לעשות מה שיכול לעזור לה לצמוח ולשגשג". עתיד הבנקאות, רק ברוורס.
למה בנקמן־פריד מחלץ חברות קריפטו בשוק? ולמה דווקא את הגוססות הללו - למה BlockFi שרק לפני כמה שבועות שילמה קנס של 100 מיליון דולר לרגולטורים על עבירות ני"ע ושפועלת בהפסד בשוק שורי? למה את דיגיטל וויאג'ר שמנייתה נפלה בחודש האחרון ב־75% ושיומיים אחרי החילוץ הודיעה כי היא עלולה להפסיד יותר מ־650 מיליון דולר שהלוותה לקרן הגידור המתקשה Three Arrows Capital? אותה חברה שרק בתחילת החודש עוד אמרה שהיא "מבדלת את עצמה באמצעות גישה פשוטה ובעלת סיכון נמוך להלוואות וניהול נכסים על ידי עבודה עם קבוצה נבחרת של צדדים נגדיים בעלי מוניטין", ועכשיו מודיעה על הפסד צפוי של מחצית מנכסיה מהלוואה אחת לגורם אחד. בריא.
האם הוא בוחר להציל את מה שבריא לשוק או מה שמשרת את האינטרסים שלו? אף שקל להעריך, קשה לקבוע, ובכל מקרה ניתן להניח שביזור, חדשנות, והעצמה של הפרט על חשבון מתווכים גדולים אין כאן.
מה בכל זאת יש כאן? כדי להבין למה בנקמן־פריד פועל לחלץ חברות על סף פשיטת רגל נדרש דיוק גדול יותר בנוגע לחילוץ. אמנם בנקמן־פריד וכל החברות מדברים על חילוצים של כ־900 מיליון דולר במצטבר, אך האם זה מדויק? לא, החילוצים נעשים בקריפטו, לא בדולרים. כך למשל אנו יודעים שדיגיטל וויאג'ר קיבלה מסגרת אשראי של 200 מיליון דולר ב־USDC (סוג של מטבע יציב קריפטוגרפי) ו־15 אלף ביטקוין בשווי של כ־285 מיליון דולר בזמן העסקה. אפשר להניח שמרבית החילוץ של BlockFi אם לא כולו גם הוא בקריפטו.
נוח לנו לדבר במונחים של דולרים על גבי העיתון כשמדברים על שוק אבסטרקטי כמו קריפטו, גם לחלקים גדולים בשוק הקריפטו נוח שאנו מדברים על השוק כאילו הוא "ענק" ו"שווה" 2 טריליון דולר, מספרים מרשימים שמייצרים רושם חיובי למדי, אבל זה רחוק מלהיות נכון.
האמת היא שהשוק מעולם לא היה שווה 2 טריליון דולר, זהו סכום וירטואלי שחושב לאחר יד על נכסים קריפטוגרפים שנוצרים יש מאין, מגובים כמעט בכלום, שמקצים להם תג מחיר דולרי ומאפשרים למנפיקים שלהם להצהיר על "שווי שוק". זאת למרות שמחיר הנכס עצמו מוגדר באמצעות נכס קריפטוגרפי שני שגם הוא מוגדר לפי מחיר של נכס קריפטוגרפי שלישי. אלו אינם דולרים אמיתיים שאפשר להשתמש בהם או להוציא אותם החוצה.
הניתוק הממשי הזה הוא הסיבה מדוע רגולטורים ברחבי העולם לא ממצמצים לנוכח הקריסות בשוק הקריפטו ומהרהרים לרגע אולי לחלץ חברה כזו או אחרת, אז מי יבוא לעזרת שוק הקריפטו כשאין כל תמריץ להזרים לו כסף מדינה? השחקנים הגדולים של שוק הקריפטו כמובן.
בנקמן־פריד עם FTX ו־Alameda Research שהזרים קריפטו (לא באמת דולרים), שהוא בדיוק מה שדיגיטל וויאג'ר ובלוקפיי צריכים, מה שהם חייבים ללקוחות שלהם ואולי יאט את הגעת משבר אל נקודת החולשה הגדולה ביותר של שוק הקריפטו ב־2022: הבורסות.
היום כדי לסחור בשוק, אין למשתמשים הרבה ברירה אלא להשתמש בבורסות קריפטו, משום שאם ינסו לפעול בצו המקורי של המערכת "מעמית-לעמית", הם יגלו פלטפורמה איטית, מסורבלת ומתסכלת, שבעיותיה אגב כל הזמן רק מחריפות.
הבעיה עם הבורסות הללו היא שמרביתן דורשות מהמשתמשים להפקיד את המטבעות שלהם במשמורת כדי לבצע פעולות על גבי הפלטפורמה, אותם הם יכולים לקבל לאחר השלמת הפעילות עליה. בעיה נוספת היא שבורסות לא מוסדרות אלו מאפשרות ומבצעות כל מניפולציה אפשרית: מ־wash trading לסחר באמצעות מידע פנים (של העובדים ואפילו המנהלים הבכירים), ואפילו קיום הימורים נגד המסחר של הלקוחות שלהן.
בעיות או לא, פלטפורמות אלו שממש מתעללות במשתמשים שלהן, הן החלל היחידי שבו משתמש יכול "לממש" את הרווחים שהשיא לעצמו בשוק ולתרגם אותם לכסף מדינה. האלטרנטיבה היחידה של אותו משתמש היא לקחת את מטבעות הקריפטו שלו ולהשקיע אותם בפרויקט קריפטו אחר או להותירם בארנק.
אך בזמן משבר זה, המשתמשים רוצים לצאת, והם לוחצים על נקודת היציאה היחידה שיש להם, והבורסות מרגישות זאת היטב. רק בשבועיים האחרונים הודיעו כמה בורסות ענק, לרבות הגדולה בארה"ב – קוינבייס, על קיצוצים בשיעורים דו־ספרתיים בכוח העבודה שלהן. הן, שכל המודל העסקי שלהן מבוסס על עלייה במחירים בשוק הקריפטו (מאלו הן גוזרות עמלות), לא יכולות להמשיך לשרוף כסף כפי ששרפו בשוק שנמצא בצניחה חדה. משהו צריך להאט את הנפילה, להשיב אמון למערכת ולאפשר לבורסות לעמוד בדרישות של הלקוחות שלהם למשוך מהן את הכספים שלהם בדולרים.
מנגנונים אלו מייצרים את התחושה הטורדנית כאילו רק אם היה סט כללים מוסדר, אז החברות דמויות הבנקים והבורסות לא היו צריכות לייצר לעצמן חילוצים וחילוצים מדומים. אולי אפילו היינו מרוויחים מכך כחברה אם היה גוף עצמאי ללא אינטרסים כלכליים שמפקח על קיומם של הכללים.
