בלעדיהרגולטור הורה לבעל השליטה בסלייס להזרים לה 71 מיליון שקל תוך שבועיים
בלעדי
הרגולטור הורה לבעל השליטה בסלייס להזרים לה 71 מיליון שקל תוך שבועיים
בחברת קופות הגמל הדיגיטליות שקרסה התגלה גירעון של 64 מיליון שקל בהון העצמי, ורשות שוק ההון הודיעה לשמעון גולדברג כי הוא נדרש להזרים את הכסף. גולדברג: "הדרישה נוגדת את כתב ההתחייבות והינה חסרת בסיס. ביהמ"ש יחליט"
רשות שוק ההון מעלה הילוך במאבק נגד בעל השליטה שמעון גולדברג. לכלכליסט נודע כי בסוף השבוע הודיעה הרשות לגולדברג כי הוא מחויב להעביר בתוך 14 יום 71 מיליון שקל לקופת סלייס.
הדרישה הגיעה לאחר שימוע שנערך לגולדברג, שסירב להעביר את הסכום המקורי שנדרש, 74 מיליון שקל, כפי שפורסם בכלכליסט באוגוסט האחרון. אז דרשה רשות שוק ההון מבעל השליטה בסלייס להזרים את הכסף כדי להשלים את ההון העצמי של החברה, שבבדיקות של מנהל ההסדר, אפי סנדרוב, התגלה כי הוא עומד על גירעון של 64 מיליון שקל, בעוד בעל השליטה מחויב להון מינימלי של 7 מיליון שקל בחברה לפי הרגולציה.
דרישת רשות שוק ההון, שבראשה עומד עמית גל, להון עצמי מינימלי, נועדה להבטיח את יציבות קופות הגמל. כחלק מדרישות הרישוי, לפי תקנות הפיקוח הפיננסי של רשות שוק ההון בעל השליטה בחברת גמל חייב לתת גם ערבות אישית להשלמת ההון העצמי אם קיים גירעון כזה.
כך העבירו מנהלי הקרנות בסלייס עשרות מיליוני דולרים להלוואות פרטיות ומשכורות למקורבים
אפי סנדרוב, המנהל המורשה של חברת ההשקעות, הגיש את תוכנית ההסדר לנפגעי סלייס. לפי ההסדר, 130 מיליון שקל מהקרנות הלבנות וחשבון המעבר יושבו למשקיעים עד יוני 2025 - אך הבעיה המרכזית הייתה ונותרה בקרנות החוץ האדומות, אליהן הועברו יותר מ-800 מיליון שקל. ההסדר חושף את האופן שבו העלימו מנהלי הקרנות את כספי המשקיעים
לכתבה המלאה
מניות סלייס מוחזקות בידי שמעון גולדברג (25%) ובניו אסף ושי, 13% כל אחד. אסף שימש מנכ"ל החברה לפני מינויו של סנדרוב כמנהל מורשה לניהולה. יתר 49% ממניות סלייס מתחלקות בין איש העסקים דן טוקטלי ואחותו דפנה זמיר. השותפים בחברה מחזיקים גם בחברת FMR ששולטת במערכות המסחר בשוק ההון, ונחשבת לרווחית במיוחד.
אחד התנאים לקבלת היתר שליטה בחברה או סוכנות ביטוח, או כל גוף מפוקח אחר על ידי רשות שוק ההון, היא התחייבות של בעל השליטה, כאמור, להעמיד הון עצמי מינימלי לחברה. במקרה של סלייס, הדרישה להשלמת ההון העצמי לא קשורה להיעלמות של 800 מיליון שקל מכספי החסכונות ארוכי הטווח של לקוחות סלייס, לאחר שכספים אלה הועברו לקרנות זרות בעייתיות.
גולדברג טען בשימוע שנערך לו כי מרגע שסלייס עברה לניהולו של מנהל מורשה וניטלו ממנו סמכויותיו, אין לו שליטה על החברה. במסגרת מכתב הממונה שנשלח לגולדברג באוגוסט נטען שהכספים נדרשים לצורך פעילות המנהל המורשה. בתשובה לכך תהה בעל השליטה לשעבר כיצד דמי הניהול השנתיים להם זכאית החברה מכלל עמיתיה, המגיעים לכ-17 מיליון שקל בצירוף הסכומים שהיו בקופת החברה, לא מספיקים למנהל המורשה לטובת פעילותו.
ההוראה של הרשות, שהיא צעד מתקדם יותר מהדרישה באוגוסט, מחייבת מבחינה חוקית את בעלי השליטה להעביר את הסכום. האפשרות שלהם להתנגד לדרישה זו היא באמצעות פנייה לבית המשפט, ולכלכליסט נודע כי ייתכן שתהיה פנייה כזו. הרשות יכולה לעקל כספים מבעלי המניות. עם זאת, מדובר בצעד ראשון ממשי נגד בעלי השליטה בסלייס. אף שהם מתנערים מאחריות להיעלמות הכספים וטוענים כי לא היו קשורים למהלכים של הסוכנים שפתחו את הקרנות הזרות, רשות שוק ההון והמנהל המיוחד עורכים חקירה באשר למהות הקשרים לכאורה בין בעלי השליטה לבין הסוכנים והקרנות הזרות. סנדרוב ציין בעדכון לבית המשפט באמצע החודש כי 130 מיליון שקל מהכספים שנעלמו יושבו למשקיעים עד יוני 2025.
בתגובה לכתבה נמסר כי "שמעון גולדברג לא משך מעולם דיבידנדים מסלייס ורק הזרים אליה הון, עמד בכתב ההתחייבות שעליו חתם, והזרים על פי דרישת הממונה 4 מיליון שקל להון העצמי הנדרש בדצמבר 2023. הדרישה הנוכחית מבעל השליטה לשעבר להזרמת הון נוגדת את כתב התחייבות והינה חסרת בסיס. שאלת האחריות, שאת הדיון בה הממונה מנסה לעקוף בעמדתו, תידון בבית המשפט והוא זה שיכריע בבוא היום בעניין זה ובנושאים אחרים".
