משה ברקת נגד ההגדרה המרחיבה של "משקיעים כשירים" בהנפקות
משה ברקת נגד ההגדרה המרחיבה של "משקיעים כשירים" בהנפקות
לדברי יו"ר רשות שוק ההון, חלק מהמשקיעים הכשירים להשתתף לפי כללי ני"ע בשלב המוסדי בהנפקות "זורקים את הניירות ביום המסחר הראשון בשוק"
האם רשות שוק ההון תמנע השתתפות של משקיעים כשירים בשלב המוסדי של הנפקות? הממונה על שוק ההון משה ברקת אמר היום כי ההחלטה של רשות ני"ע לאפשר למשקיעים כשירים להשתתף בשלב המוסדי פוגעת בתשואה של המוסדיים ובחוסכים לפנסיה.
ברקת ענה על שאלות בכנס איגוד החברות הציבוריות בבורסה. לדבריו, "במחקר שעשינו ונפרסם בקרוב ניתן לראות שלא רק שהמשקיעים הכשירים מקבלים עמלת התחייבות מוקדמת ותופסים את המקום של המוסדיים בהנפקה, אלא מה שהם עושים זה לזרוק את הניירות ביום המסחר הראשון בשוק ומשמשים כפליפרים (סוחרים שרוכשים מניות ואג"ח בהנפקה, ומוכרים אותן בתוך זמן קצר לציבור במחיר גבוה יותר, א"ע)".
עמלת התחייבות מוקדמת ניתנת בעיקר בשלב המוסדי של הנפקות אג"ח (אך ניתנת גם במניות) על ידי הגוף המנפיק למשתתפי המכרז הראשוני. מדובר בעמלה שאמורה להגדיל את האטרקטיביות להשתתפות בהנפקה עבור המוסדי והיכולת שלו למכור בהמשך את האג"ח בשוק ההון במחיר הקנייה תוך שמירת העמלה.
בפועל מדובר בהנחה של 0.3%–0.6% בהנפקת אג"ח ושל 1%–2% בהנפקת מניות. בתקנות נקבע כי לצד הגופים המוסדיים, משקיעים נוספים יוכלו להצטרף להנפקה כל עוד הם עומדים בשניים מתוך שלושה תנאים. התנאי הראשון הוא משקיע בעל מומחיות בשוק ההון או כזה שכיהן לפחות שנה בתפקיד רשמי. התנאי השני הוא שמדובר בסוחר שביצע לפחות 30 עסקאות בארבעת הרבעונים האחרונים. התנאי השלישי הוא היותו משקיע עם הון נזיל של יותר מ-12 מיליון שקל.
ברקת הסביר כי "רשות ני"ע פתחה את ההגדרה של מי יכול לקבל עמלת התחייבות מוקדמת מגופים מנפיקים. התרגיל הזה 'מגלח' 1% מהכיס של הפנסיונר היישר אל שחקנים שמקבלים פה שכר על כלום. את זה צריך לעצור". לפי ברקת "כל נושא החיתום צריך לעבור רגולציה חדשה, שתבטיח שיש לנו חתמים שדואגים לכסף של הציבור, כאלה שיעשו בדיקת נאותות בהנפקות. הם לא רק מפיצי ניירות ערך, כי עבור מפיצים אני לא צריך לשלם כל כך הרבה כסף".
ברקת גם התייחס להחלטה של שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח, לסיים את תפקידו כיו"ר מגדל אחזקות, החברה-האם הציבורית של מגדל ביטוח. אליהו יוחלף על ידי שופט בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר. לפי ברקת, "אנחנו רואים לפי התשואות בשנים האחרונות שחברות פיננסיות הן השקעה נהדרת. אנחנו שומרים על חברות אלו. מתוקף השמירה צריך לפעמים לומר לבעל שליטה שאמנם יש לו זכויות בחוק, אבל להתערב בחברה הוא יכול רק לפי הכללים".
בנוגע לרצון של אלפרד אקירוב לרכוש את השליטה בכלל ביטוח אמר ברקת כי "עשתה נכון רשות ני"ע שאמרה שיש עניין שצריך להסדיר את החוק. זו חובתה. אבל צריך לזכור שמהצד השני מדובר במגבלה טכנית. חוק זה חוק וצריך לקיים אותו, אבל לא צריך לראות בזה את המהות. באותה מידה יש לבחון גם את חוק הריכוזיות. אני יכול לומר את זה בצורה גלויה, אין הבדל בין הון ישראלי לבין הון שמקורו בחו"ל. האבחנה הזו מלאכותית ולא נכונה, אבל חוק זה חוק".
ברקת הסביר גם כי רשות שוק ההון רוצה להקל על תפקידם של המוסדיים בהצבעות באספות כלליות של החברות. לדבריו, "בסופו של דבר האחריות של המוסדיים בחברות הציבוריות קיימת, אבל מי שצריכה להצביע עבור הציבור היא ועדת השקעות עמיתים שאינה מוטית. בקרוב נגיש הצעה להקמת ועדת השקעות עמיתים שתהיה מנוטרלת מכל זיקה לגוף המוסדי או לבעל השליטה. האינטרס שיעמוד מול הוועדה הוא רק האינטרס הציבורי".
מרשות ני"ע נמסר כי "בעידוד הרשות, בשנים האחרונות שוק ההון עבר מהנפקה בשיטת ההצעה האחידה להנפקה בשיטת ההצעה הלא אחידה, שהיא כיום השיטה הרווחת וגם השיטה המקובלת בעולם. במצב דברים זה הבעיה עליה מצביע המחקר, שטרם הובא לידיעתנו, נראית כבר לא רלוונטית, ונראה שקיימת שגיאה מתודולוגית בהסקת המסקנות ביחס לשיטת ההצעה הנפוצה והרווחת בשוק היום. נראה כי יש להתייחס לנושא זה במסקנות המחקר כשיתפרסם, וכן לקבל את המחקר ולהתייחס למסקנותיו באופן מסודר וקולגיאלי".
