"הריבית האפסית לא מתאימה יותר": הדולר מאבד גובה אחרי החלטת בנק ישראל
"הריבית האפסית לא מתאימה יותר": הדולר מאבד גובה אחרי החלטת בנק ישראל
הבנק הותיר את הריבית בשיעור של 0.1%; לאחר נתוני הצמיחה והאינפלציה הגבוהים, יידרש "להכין את המשקיעים" להעלאות ריבית קרובות - לגישת פסגות "כבר באפריל או במאי"; הדולר טיפס כבר מעל ל-3.22 שקלים, אך אחרי ההחלטה יורד ל-3.21 שקלים
שוק המט"ח המקומי נכנס לשבוע מסחר חדש - אחרי הודעת הריבית של בנק ישראל שנותרה בשיעור של 0.1%. הדולר טיפס כבר מעל ל-3.22 שקלים טרם החלטת הריבית, אך אחרי ההחלטה יורד ל-3.21 שקלים. היורו אף הוא התחזק מוקדם יותר לעומת מקבילו הישראלי, מעל ל-3.65, אך גם הוא מאבד גובה ועתה נסחר תמורת 3.64 שקלים.
הודעת הנגיד אמיר ירון ניתנה הפעם כשמאחורינו שני נתונים דרמטיים למדי על עוצמת הכלכלה הישראלית - המשק המקומי צמח ב-8.1% בשנת 2021 (וב-16.1% ברבעון הרביעי); האינפלציה השנתית עמדה בינואר על 3.1%, וחרגה מיעד בנק ישראל (1%-3%). המשמעות בפועל היא שהנגיד יתקשה הפעם לדבר באופן כללי על העלאת ריבית עתידית, מבלי להתייחס למועדים.
עוד ברקע להחלטה, הציפיות המתחזקות בארה"ב לקצב העלאות ריבית מהיר מצד הפד, בניסיון לרסן את האינפלציה המשתוללת במדינה (7.5% בינואר) - בנק ישראל לא יישאר מאחור כמובן.
רונן מנחם, כלכלן ראשי במזרחי טפחות: "את המילים 'תהליך ההתאוששות מהמשבר נמשך' מההודעה הקודמת מחליף התיאור 'נרשמה צמיחה גבוהה, לצד נגיף הקורונה'. האתגרים לפעילות הכלכלית מההודעה הקודמת הושמטו. ובמקום 'תמשיך לנהל מדיניות מרחיבה לאורך זמן' נכתב כעת כי 'בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית'. כל מילה חשובה – לרבות הדרגתי. יצוין כי לא מדובר בפתח רחב, המכוון בהכרח כבר להחלטת הריבית הקרובה, כי אם הצהרת כוונות לקראת שינוי מדיניות ומעבר לעמדה מאוזנת יותר".
מנחם מוסיף, "נכתב כי התהליך יהיה 'בהתאם לתוואי האינפלציה...' ובנק ישראל ימתין לראות אם שיעורה יגדל ויצמצם את הפער מהאינפלציה בחו"ל. ייתכן שלא. מילת המפתח לגבי ציפיות האינפלציה הינה 'עלו' וכי הן 'בסביבת הגבול העליון של היעד' חלף 'בתוך תחום היעד' מההודעה הקודמת. כפי שהערכנו, מדגיש בנק ישראל כי השקל פוחת 3.3% מול הדולר ו-3.5% מול האירו מאז ההודעה הקודמת. לגבי צמיחת התמ"ג, מציין בנק ישראל כי רמתו חצתה לראשונה את קו המגמה של טרום המשבר – אינדיקציה ברורה למעבר לפסי צמיחה בני קיימא מבחינתו".
מנחם ציין כי "עוד כפי שהערכנו, מגמת עליית מחירי הדירות 'האיצה בחודשים האחרונים', דבר שלא צוין כך בהודעה הקודמת. לבסוף, בנק ישראל כותב כי השפעת האומיקרון בעולם 'מתונה יחסית' חלף 'עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון' בהודעה הקודמת. גם התיאור של השיבושים בשרשראות הייצור התמתן ל'עוצמה מעט נמוכה יותר'. בסך הכל, בנק ישראל צועד צעד ראשון לכיוון סיום המדיניות המרחיבה מאוד, מסביר זאת במספר צורות, אך נותן להבין כי אין בדעתו לבצע תפנית חדה ומהירה (בניגוד לפד האמריקאי, שלהערכת כלכלנים כבר נערך למספר גדול של העלאות ריבית עוד השנה). כמו כן, חשוב לציין, לא יחול שינוי במדיניות תלוית הנתונים – כך שמסלול הריבית יותנה בהתפתחות התוצר, התעסוקה והאינפלציה. נוסח ההודעה היה די מדוד, ודאי בהינתן גישה ניצית יותר במקומות אחרים בעולם. להערכתנו המסר יתקבל בהתאם בשוקי האג"ח והמט"ח".
כלכלני ג'יי.פי מורגן פרסמו ביום שישי הערכה שהבנק הפדרלי של ארה"ב צפוי לבצע לא פחות מתשע העלאות ריבית רצופות, ב-0.25% כל פעם. גולדמן זאקס עדכן את התחזית שלו בשבוע שעבר לשבע, שבע העלאות ריבית רצופות, מול תחזית קודמת לחמש העלאות.
גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, אומר בעניין זה כי "בנק ישראל צפוי להתחיל בתהליך העלאות הריבית כבר בחודשים אפריל או מאי לכל המאוחר, ובהחלטת הריבית היום הבנק יצטרך להתחיל להכין את המשקיעים. חלון הזמן של בנק ישראל להעלאות ריבית מצומצם, עדיף שתהליך זה יתחיל מוקדם ככל שניתן".
עוד מוסיף בית אור, כי "בשבוע שעבר נפל דבר מבחינת בנק ישראל. נתוני התוצר שפורסמו היו גבוהים משמעותית מהצפוי, כאשר הצמיחה ברבעון האחרון היתה גבוהה באופן דרמטי ביחס להערכות המוקדמות. עוד לפני פרסום נתוני הצמיחה, התחזית שלנו עמדה על שתיים עד שלוש העלאות ריבית השנה, והערכנו שבנק ישראל יכול לקחת את הזמן ולבצע תהליך הדרגתי של העלאות ריבית. אך נתוני הצמיחה האחרונים משנים את התמונה מבחינת הלחצים האינפלציוניים המתהווים בישראל באופן שמצדיק להערכתנו פעולה מהירה יותר".
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, מדגיש גם הוא את הנתונים המצדיקים מהלך מצד בנק ישראל. "המשק סגר את פערי התוצר וצומח בקצב גבוה מאוד. גם שוק העבודה סגר למעשה את הפערים, ולכך יש להוסיף את נתוני האינפלציה שחרגו מהיעד ואת קצב עליית מחירי הבתים שחרג מעלייה שנתית של 11%. המסקנה שעולה מהנתונים שהיא שהריבית האפסית אינה מתאימה יותר למשק וספק אם התרומה החיובית שלה מפצה על הסיכונים שלהם היא גורמת - מה שצפוי להוביל את בנק ישראל להתחיל לתכנן יציאה מהמדיניות המרחיבה. התחזית שלנו היא כי הריבית תתחיל לעלות עד אמצע השנה ותגיע לרמה של כ-0.75% בעוד שנה".
