בדיקת כלכליסטרמי לוי והתעויוט: שישה תיקונים מהותיים בתוצאות מאז 2010
בדיקת כלכליסט
רמי לוי והתעויוט: שישה תיקונים מהותיים בתוצאות מאז 2010
בשבוע שעבר הודיעה רשת הקמעונאות כי טעות ברישום הוצאות לספקים מחקה 65% מהרווח הנקי ברבעון הראשון. בעבר תוקנו טעויות, רובן לטובת החברה, בשטח הסניפים, מכירות למ"ר, EBITDA והוצאות שכר. רשות ני"ע התערבה, אבל יש עוד מה לעשות
ביום חמישי האחרון הודיעה רשת הקמעונאות רמי לוי שיווק השקמה בע"מ על תיקון מהותי בדו"חותיה לרבעון הראשון של 2023: מתברר כי עקב מה שהוגדר "טעות אנוש", לא נרשמו הוצאות של כ־59 מיליון שקל לספקים.
הוצאות אלה היו אמורות להירשם ברבעון הראשון, ובטעות סווגו לרבעון השני. תיקון הטעות הביא למחיקה של 65% מהרווח הנקי הרבעוני של רמי לוי - והוא הצטמק ל־23.6 מיליון שקל בלבד.
טעויות ברישום תמיד יכולות לקרות, ובדיוק משום כך חברות ציבוריות מחויבות בשלל מנגנוני בקרה וביקורת על התוצאות הכספיות שלהן. עוד ברור שעל אף כל מנגנוני הביקורת טעויות עדיין יכולות להתרחש.
עם זאת, במקרה של לוי טעויות רישום שכאלה נוטות לחזור על עצמן - אף על פי שבכל פעם שטעות כזאת מתגלה, מובטח לנו כי הלקחים הופקו והבקרות שודרגו. בדיקה של הדיווחים הכספיים של לוי לאורך השנים מעלה כי ב־13 השנים האחרונות דיווחה החברה על שש טעויות שגררו שינוי בתוצאות הכספיות שלה. במקביל, היו עוד כמה טעויות שלא גררו שינוי בתוצאות הכספיות, אבל היו יכולות לעורר תשומת לב לצורך שיפור תהליכי העבודה בחברה.
"טעות סופר" במכירות למ"ר: בערך שלוש שנים לפני הטעות הנוכחית, ב־1 ביוני 2020, הודיעה רמי לוי על תיקון נתון המכירות למ"ר של החברה. מדובר בנתון תפעולי קריטי עבור כל רשת מזון. נתון שעומד תמיד לבחינה והשוואה על ידי משקיעים ועיתונאים - משום שהוא מצביע על אחת היכולות הקריטיות של כל רשת קמעונאית לייצר מכירות מכל מ"ר שהיא מפעילה (ומייצר לה עלויות תפעול).
יום לאחר פרסום הדו"חות של רמי לוי לרבעון הראשון של 2020 הודיעה החברה כי בשל "טעות סופר" נכלל נתון לא נכון של מכירות למ"ר. הנתון שפורסם בדו"ח היה מכירות למ"ר של 17.41 אלף שקל, ואילו הנתון האמיתי הוא 16.25 אלף שקל.
עוד לפני כן, במסגרת הדו"חות השנתיים ל־2017, גילתה החברה עוד טעויות - הפעם בעקבות ביקורת של רשות ני"ע. אנשי הרשות ביקרו את האופן שבו החברה מחשבת את ההנחות שהיא אמורה לקבל מספקים, וכן את רישום הוצאות השכר, ובתגובה החברה הבטיחה לעשות שינוי. כאשר החברה תיקנה את הליקויים, היא הקטינה ב־5.2 מיליון שקל את יתרת הרכוש הקבוע והקטינה את הוצאות המס ב־1.3 מיליון שקל.
החברה ציינה אז בדו"חות כי "בעקבות ממצאי הביקורת, החליט דירקטוריון החברה על שורת צעדים שיינקטו על מנת לשפר ולעבות את מערך הכספים והביקורת. עיקרי הצעדים יכללו עיבוי נוסף למערך הכספים של החברה, הגדלת היקף עבודתו של מבקר הפנים, רענון והעמקת הבקרות לתהליכים הקריטיים והדיווח הכספי בארגון ובחינת ההתקשרות עם רואה החשבון המבקר".
במבחן התוצאה נראה כי הצעדים האלה לא היו מספיק אפקטיביים. בנוסף, לא ברור מדוע חיכתה רמי לוי עד דו"חות 2017, כאשר הכתובת היתה על הקיר קודם: בסוף מאי 2017, בזמן הכנת הדו"חות הכספיים של הרשת לרבעון הראשון של אותה שנה, גילתה החברה טעות באופן חישוב שטחי הסניפים שלה. הטעות נבעה מחישוב שטחים הכולל גם שטחי מחסן.
התיקון צמצם את כמות שטחי המכירה של הרשת, והעלה את נתון המכירות למ"ר. כך התגלה כי הרשת הפעילה שטחי מכירה כוללים של 80 אלף מ"ר נטו (ולא 85 אלף מ"ר כפי שדווח במקור), וכי המכירות של הרשת למ"ר עמדו על 65.87 אלף שקל במקום 64 אלף שקל בדו"ח המקורי.
כאמור, גם טעויות אלו לא היו תקדימיות. כבר בסוף אוגוסט 2015, יום לאחר פרסום הדו"ח הכספי של הרבעון השני לאותה שנה, נמצאה "טעות סופר" שהשפיעה על התוצאות הכספיות. אז היה מדובר ברישום ה־EBITDA בדו"ח הדירקטוריון. בדו"ח המקורי נרשם EBITDA של 50.5 מיליון שקל, ואילו בדו"ח המתוקן נחשף EBITDA של 46 מיליון שקל. מדובר בתיקון מהותי - שכן מי שקראו את הדו"ח המקורי היו בטוחים שה־EBITDA של רמי לוי עלה ב־6.8%, בזמן שבפועל הוא ירד ב־2.8%. ה־EBITDA הוא נתון מהותי המשמש משקיעים להעריך את היעילות התפעולית של רשת המזון, ולהשוות את התוצאות שלה לרשתות מתחרות.
בנוסף, עוד בשנת 2010 נרשמה טעות חישוב במספר האופציות שמומשו במהלך הרבעון השני, באופן שהגדיל את הרווח למניה שרשמה החברה באותה תקופה. הטעות כללה היעדר רישום של מימוש אופציות בהיקף 1.8 מיליון שקל. התיקון גרם לכך שהרווח של החברה באותו רבעון עלה מ־1.627 שקלים למניה לסכום של 1.651 שקלים למניה.
אבל הטעויות של החברה לא מוגבלות רק לכאלה שמשפיעות מיידית על התוצאות הכספיות. ב־15 בינואר 2013 דיווחה רמי לוי על טעות בספירת קולות של המשקיעים המוסדיים באספה שהתקיימה שבועיים קודם לכן. בחברה הסבירו את הטעות ב"תקלת מחשוב", שגרמה לסיווג לא נכון של הצבעות מוסדיים. למעשה, הצבעת אפסילון קרנות היתה "בעד" ולא "נגד", ואילו קרנות ההשתלמות של המורים והגננות הצביעו "נגד" ולא "בעד".
השינוי בסיווג לא גרם לשינוי בתוצאות האספה, שכן שני הגופים קיזזו זה את זה, אך יש לציין כי ההחלטה התקבלה ברוב זעום של 50.5% מהמצביעים שאינם בעלי עניין אישי בהצבעה. ההחלטה היתה לאשר את תנאי ההעסקה של עדינה לוי, גזברית החברה ורעייתו של לוי. החלטה זו בוטלה בסופו של דבר לאחר התערבות של רשות ני"ע, שלא קיבלה את מדיניות החברה לגבי רישום מצביעים באספה שהם בעלי עניין אישי. גם כאן, לא מדובר בתקלה טכנית. עסקאות בעלי עניין עלולות לסכן את האינטרס הציבורי בחברה. כאשר קיים ליקוי באישור עסקאות אלה, קיים חשש כי בעלי השליטה בחברה ינצלו את כוחם לרעה.
טעות טכנית נוספת בדיווחי החברה התרחשה ב־25 ביולי 2012, אז הוזן בטעות שער עסקה לא נכון ברכישת מניות של בתו של לוי, יפית אטיאס. הטעות היתה למעשה במיקום הנקודה העשרונית, כאשר שער העסקה שהוזן ברכישת המניות עמד על 873.3 שקל, לעומת 87.33 שקל כפי שהיה בפועל.
טעות נוספת שלא השפיעה מהותית על תוצאות החברה אבל עלולה להצביע על חוסר תשומת לב ברישומי הנתונים דווחה ב־20 במרץ 2012. אז דווח על טעות ברישום מספר עובדי המטה בשנת 2011. המספר שדווח היה 136, בעוד המספר בפועל היה 83. ב־2011 נרשמה טעות מביכה נוספת של היעדר תשומת לב, כאשר החברה לא צירפה את הקבצים הנכונים לדיווח על הרבעון השלישי (היא דיווחה פעמיים דו"ח סולו, במקום לשלוח דו"ח סולו ודו"ח רבעוני). כאמור, טעויות אלה אינן מאוד מהותיות, אבל הן עלולות להצביע על בעיות בבקרות הפנימיות של החברה, שאמורות למנוע טעויות קטנות וגדולות.
היכן שומרי הסף? רשות ני"ע כבר התערבה בעבר בענייניה של רמי לוי, אבל במבחן התוצאה נראה כי ההתערבות לא היתה אפקטיבית. כך, עוד בשנת 2012 ביקרו ברשות את קבלת ההחלטות של החברה לגבי תהליכים מהותיים בדו"חות הכספיים, לרבות דו"ח אפקטיביות הבקרה הפנימית - אותה בקרה שאמורה לעצור טעויות ולוודא כי המשקיעים מקבלים את המידע המלא והנכון.
יש לקוות כי אולי המקרה הנוכחי יניע את רשות ני"ע לבצע בדיקה קצת יותר מקיפה לגבי ההתנהלות בספרים של רמי לוי.
גופים נוספים שבמבחן התוצאה כשלו - רואי החשבון המבקרים של דו"חות רמי לוי - משרד רו"ח בן דוד שלוי קופ ושות', ומשרד דלויט, בריטמן, אלמגור זהר ושות', ומעל כולם מבקר הפנים של החברה - רו"ח עופר סוסובר, שמלווה את החברה ממרץ 2008. סוסובר לא הגיב לפניית "כלכליסט".
