המלחמה פגעה ברווחים, אבל חברות התשתיות אופטימיות
המלחמה פגעה ברווחים, אבל חברות התשתיות אופטימיות
חברות הבנייה והתשתיות הגדולות הושפעו עמוקות מהמלחמה: המחסור בעובדים, קשיי אספקה ועלייה בתשומות שחקו את הרווח הנקי של דניה סיבוס, אלקטרה, אשטרום ושפיר בעד 75%. חרף הטענות למדינה, הן משוכנעות שהזינוק, בדמות שיקום הצפון והדרום, מעבר לפינה
מלחמת חרבות ברזל שחקה את הרווח הנקי של החברות שעוסקות בתחום התשתיות. דניה סיבוס, אלקטרה, קבוצת אשטרום ושפיר מסמנות את הבעיה המרכזית: מחסור בכוח אדם. למחסור בכוח אדם שתי פנים: ראשית, המחסור המוכר בפועלים שכניסתם משטחי יהודה ושומרון נאסרה. שנית, יש את המחסור הפחות מוכר ומדובר במנהלי עבודה ובמהנדסים ישראלים שנקראו לשירות במילואים. למרות זאת, כלומר חרף המחסור בעובדים ועל אף הירידה ברווח ברבעון השלישי של השנה, החברות מפגינות אופטימיות ורק מחכות לזינוק שיגיע בשש אחרי המלחמה, בציפייה לפרויקטים של קבלנות ותשתיות במסגרת מאמצי השיקום של הצפון והדרום.
דניה סיבוס: מצפים לפיצוי
השפעת המלחמה ניכרת בתוצאות חברת הבנייה דניה סיבוס לרבעון השלישי של 2024, והיא באה לידי ביטוי בשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, היקפי הביצוע מפרוץ המלחמה לא הצטמצמו, ואף גדלו ברבעון האחרון, מה שבא לידי ביטוי בהכנסות שצמחו ב־14% והסתכמו ב־1.62 מיליארד שקל. לעומת זאת, בכל סעיפי הרווח נרשמה ירידה, החל מהרווח הגולמי שהתכווץ ב־9% והסתכם ב־66.7 מיליון שקל, דרך הרווח התפעולי שירד ב־13% ועמד על 49.7 מיליון שקל, ועד לשורה התחתונה שבה הרווח הנקי ירד ב־10% והסתכם ב־45.2 מיליון שקל.
בדניה סיבוס מפנים אצבע מאשימה להשפעות השליליות של המלחמה על התוצאות שלה, שכן הרבעון השלישי היה בסימן המלחמה, בעוד שהרבעון המקביל אשתקד היה האחרון ערב הטבח של השבעה באוקטובר. "בחלק מהפרויקטים היתה השפעה על קצב הביצוע ובשל כך על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקטים, בעיקר בתחום התשתיות", נכתב בדו"ח של דניה סיבוס.
בשיחת הועידה שהתקיימה לאחר פרסום הדו"חות אמר מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג כי "ההוצאות של 'חרבות ברזל' הן הוצאות גדולות. מדובר בעליית שכר עבודה באופן דרמטי, בחוסר של סחורות, בעיקר החרם הטורקי שמשפיע על המחירים והצורך לעקוף חצי עולם כדי להביא לפה סחורות מהמזרח. כמובן שפנינו לכל מזמיני העבודה בבקשה לפיצוי. מזמינים פרטיים — הצלחנו להגיע עם רובם להסכמות, והמדינה התחילה לדון איתנו בכל מני מתווים כאלה ואחרים כדי להגיע להסכמות. זה עדיין לא מופיע במלואו בתוצאות. אני מאמין שבחודשים הקרובים נצליח להגיע להישגים טובים גם מול המדינה, והדברים האלו ישוקפו בדו"חות הבאים".
בדניה סיבוס טוענים כי מתווה התמיכה והפיצויים שגובש ע"י המדינה בתחילת המלחמה לא נתן מענה מספק לענף. בדו"ח נטען כי המחסור הכללי בעובדים מחייב התאמות של החברה לאירועים ולהחלטות הממשלה, בעיקר בהקשר של הגדלת ההעסקה בפועל של עובדים זרים, כל עוד יימשך איסור העסקת עובדי הרשות הפלסטינית. דניה סיבוס, באמצעות תאגיד עובדים זרים שבשליטתה, מעסיקה נכון להיום כ־700 עובדים זרים, זאת לעומת כ־380 עובדים זרים בסוף 2023.
גינזבורג התייחס לעובדה שדניה סיבוס מדווחת על התקדמות בפרויקטים שלה למרות המחסור שקיים בעובדים ואמר: "יש לנו תאגיד עובדים זרים שלנו. יש לנו בתוך הבית יכולות ייצור וביצוע בכל התחומים. הדברים האלו מאפשרים לנו תנועה יותר חזקה, מוסר תשלומים גבוה, קבלני בית, בדגש על עובדים זרים שעובדים אצלנו. אני חושב שכל היכולות האלו מתגבשים לזה שדניה מצליחה לעשות ברבעון הזה 1.6 מיליארד שקל ביצוע, לא היה לזה אח ורע. למרות המלחמה, אנחנו עושים טוב".
נראה שבמקרה של דניה סיבוס המחסור בעובדים זרים לא מעקב את הביצוע של הפרויקטים באופן משמעותי, ועיקר הנזק נגרם כתוצאה מהקפיצה בעלויות הביצוע של החברה, אם בשל העלות של העובדים הזרים, אם בשל היעדרותם של מנהלי עבודה ומהנדסים ישראלים שהתייצבו למילואים, ואם לנוכח הצורך לייבוא סחורות מהמזרח.
אלקטרה: מצפים לעובדים
תופעה דומה, של צמיחה בהכנסות לצד שחיקה ברווח, ניתן לראות גם בדו"ח לרבעון השלישי של אלקטרה. החברה סיכמה את הרבעון עם צמיחה של 5% בהכנסות שהסתכמו ב־3.1 מיליארד שקל, אך עם ירידה בכל סעיפי הרווח: הרווח הגולמי והרווח התפעולי נשחקו ב־8%, והרווח הנקי התכווץ ב־12% והסתכם ב-57.6 מיליון שקל.
גם באלקטרה מצביעים על המלחמה והשלכותיה השליליות כמקור מרכזי לירידה ברווח. בדו"ח צוין כי המלחמה הביאה לצמצום היקף הפעילות של הקבוצה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובמגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום בישראל, וזאת בעיקר כתוצאה ממחסור בכוח אדם, וכן שהמחסור בכוח אדם גם הביא לעלייה בעלויות ביצוע של הפרויקטים במגזרים האלו. בדו"ח צוין כי הודעת ממשלת טורקיה על הגבלת הייצוא לישראל במספר קטגוריות, לרבות חומרי גלם לענף הבניה, הביאה להתייקרות בחלק מהתשומות. באלקטרה מציינים כי "הקבוצה פועלת על מנת לצמצם את השפעת המלחמה על פעילותה", אך מסייגים ומבהירים שאין ביכולתה של החברה להעריך באופן מהימן את היקף ההשפעה העתידית של המלחמה על היקף פעילותה ועל תוצאות פעילותה.
מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל חווה את הירידה החדה ביותר ברווח התפעולי שצנח ל־8.6 מיליון שקל בלבד, זאת לעומד רווח של 26.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, שמהווה 45% מההכנסות של אלקטרה, צנח ב־67% למרות עלייה של 5% בהכנסות שנרשמה בעיקר הודות לעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבנייה, בניכוי ירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעת המלחמה. נקודה חיובית שעולה מהדו"ח של אלקטרה נוגעת לצבר של החברה, שבסוף הרבעון השלישי הסתכם ב־37.3 מיליארד שקל, בעוד שבתחילת השנה הוא עמד על 29.6 מיליארד שקל.
אשטרום: מצפים לשיקום
הדו"ח של קבוצת אשטרום לרבעון השלישי מצביע על שחיקה של 15% בהכנסות שהסתכמו ב־1.1 מיליארד שקל, ועל צניחה של 65% ברווח הנקי שירד ל־8 מיליון שקל. לעומת זאת, ברווח התפעולי נרשמה עליה, בין היתר הודות לעליית ערך נדל"ן להשקעה שהסתכמה ב־20.7 מיליון שקל, זאת לעומת רווח שיערוך חיובי בסכום זניח של 3.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המשקולת המרכזית שהכבידה על אשטרום ברבעון היו הוצאו המימון שהסתכמו ב־222 מיליון שקל, זאת בהשוואה להוצאות מימון נטו של 138 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהוצאות המימון נובעת בעיקר מעליית מדד המחירים לצרכן וגם בשל ירידת ערך מניות זפירוס, חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, שמחזיקה בפרויקט רוח בפולין.
גם באשטרום מצביעים על המלחמה באופן כללי, ועל המחסור בעובדים באופן פרטני, כמקור לירידה בפעילות העסקית. "בחלק מהמגזרים בהם פועלת החברה, בעיקר במגזר הקבלנות, גרמה המלחמה לירידה בהיקף הפעילות, וזאת בעיקר בשל הפגיעה בכוח העבודה ואי־מציאת חלופה הולמת לפועלים הפלסטינאים שכניסתם לישראל עדיין אסורה. כמו כן, היקף הפועלים ממדינות זרות שהגיעו לארץ הינו זניח.", כך נכתב בדו"ח של אשטרום.
עוד צוין כי החברה ערכה התאמות שונות על מנת להמשיך בפעילותה הקבלנית בהיקף וברווחיות דומה לזו שהושגה בעבר, אולם "המחסור בפועלים וההתייקרות בעלויות הבנייה, לרבות ספקים וקבלני משנה הקשורים בה, עלולים להביא לאי־עמידה בלוחות הזמנים של חברות קבלניות בשוק, לרבות של החברה". באשטרום טוענים שמתווה הפיצוי שאמור להינתן על ידי המדינה אינו נותן מענה מספק למשק ולחברה, שכן הוא מיועד לחברות קטנות, וגם להן באופן חלקי ביותר.
אורן נוסבאום, משנה למנכ"ל קבוצת אשטרום, התייחס בשיחת ועידה למשקיעים לסוגיית המחסור בפועלים ואמר: "ברגע שיחזרו הפועלים, כי עדיין יש מחסור בפועלים לכל ענף הבניין, אנחנו נראה את המקצבים שלנו חוזרים לכיוון השלושה מיליארד שקל, ואנחנו מעריכים שברגע שתסתיים המלחמה וישתחרר כל נושא הפועלים, הן אם זה מהגדה (פועלים מיהודה ושומרון, י"ר) ואם אם זה מחו"ל, אנחנו נראה שיפור במקצבי הפעילות שלנו, ואז זה ירד ישר לשורה תחתונה".
נוסבאום הביע אופטימיות לגבי מצבה של אשטרום ואמר כי "אין ספק שהחברה נמצאת בעמדת זינוק, אולי הכי טובה, לתקופה של אחרי". באשטרום מצפים לקחת נתח מפרויקטים לשיקום בצפון ובדרום המדינה. "אנחנו חברה שצמחה וגדלה במדינת ישראל. נשמח להיות שותפים לכל דבר כשיהיו תוכניות שיקום בצפון ובדרום. זה תלוי מאוד במה מדינת ישראל תחליט לעשות. בעיקר, אני חושב, שהאסטרטגיה לטווח ארוך תהיה להשקיע הרבה מאוד בתשתיות ובפרויקטים של PFI, BOT ושם אנחנו חזקים, גם אם זה תשתיות וגם אם זה פרויקטים מבניים כמו בתי חולים, בתי ספר, קריות ממשלה וכן הלאה, ולכן אין ספק שאנחנו נהיה שותפים בדרך כזאת או אחרת בשיקום המדינה".
שפיר: לקוחות מתקשים
שפיר רשמה ברבעון השלישי ירידה של 5% בהכנסות שהסתכמו ב־1.37 מיליארד שקל, וצניחה של 75% ברווח הנקי ל־16 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד מכיוון שבשנה שעברה לחברה היו הוצאות אחרות של 20 מיליון שקל שנבעו משערוך של נדל"ן, ושלא השפיעו לרעה על התוצאות ברבעון השלישי השנה.
הפעילות של שפיר במגזרי התשתיות והתעשיה הואטה כתוצאה ממחסור בכח אדם, והחברה מונה בדו"ח ארבעה ביטויים למחסור הזה. ראשית, בשל גיוס ללחימה של חלק מעובדי החברה לפרקי זמן שונים. שנית, מחסור בעובדים זרים שחלקם עזבו לארץ מוצאם. רביעית, איסור העסקתם של עובדי הרשות הפלסטינית בשטחי ישראל. ורביעית, היעדר פעילות או פעילות חלקית של קבלני משנה ושל לקוחות החברה. שפיר מדווחת על תופעה מטרידה ולפיה "כפועל יוצא מההאטה הכללית של ענף הבנייה והתשתיות מורגשת ירידה בביקוש לחומרי תעשיה וחלק מלקוחות החברה מתקשים לעמוד בתנאי התשלום המוסכמים ופונים לחברה בבקשה לביצוע פריסת חוב בהיקפים לא מהותיים".
בדו"ח צוין שכדי להתמודד עם אתגרי התקופה שפיר מקיימת מעקב אחר פרמטרים מרכזיים כגון נוכחות עובדים, מצב המכירות, סטטוס הגבייה והבטוחות ועוד. עוד נכתב שהחברה בוחנת כל העת תרחישים שונים ביחס לתזרים המזומנים החזוי, לרבות במצבי קיצון, תוך הקפדה על שמירת כרית מזומנים משמעותית. כמו כן שפיר הקימה תאגיד כוח אדם לעובדים זרים בענף הבניה, במטרה לאפשר הבאת עובדים זרים על ידי החברה.
בדומה לדניה סיבוס, גם בשפיר מלינים על כך שאין פתרון מערכתי של מדינת ישראל לענף הבניה, וכמו כן, טרם התקבלו מתווים מצד המדינה שנותנים מענים פרטניים לפרויקטים הלאומיים שהחברה מבצעת.
