השורה התחתונה שלא תיגמר הסוללה: העולם מחכה לפתרונות אגירה והשוק מתמחר צמיחה
השורה התחתונה
שלא תיגמר הסוללה: העולם מחכה לפתרונות אגירה והשוק מתמחר צמיחה
הרצון העולמי לעבור לאנרגיה מתחדשת נתקל במכשול בדמות היכולת לייצר חשמל לפי דרישת הלקוח, ולא רק בשעות השמש או הרוח. הגורם שישפיע על קצב המעבר יותר מכל הוא תחום אגירת האנרגיה
אחת הדרכים המרכזיות למנוע מעליית הטמפרטורה לנסוק ביותר מ־1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה־21 היא מעבר מייצור אנרגיה בפחם, נפט וגז - לייצור באמצעים מתחדשים. החסם המרכזי בצמיחתו של השוק הוא התפתחות יכולת האגירה החשמלית. קצב הפיתוח של טכנולוגיות האגירה ישפיע על גופים רבים, כיוון שהוא עשוי להאיץ או להאט את המעבר - וכך להוריד או להעלות את הביקוש לדלקים פוסיליים. לכל אלה יש השפעה נרחבת על עולם ההשקעות.
טכנולוגיות אגירת האנרגיה הן רבות ושונות מאוד זו מזו, החל מהפשוטות המשתמשות באנרגיית גובה בשילוב עם כוח כבידה, וכלה בפתרונות כימיים. גם בשלותן הטכנולוגית או העסקית נעה בין רקורד של עשרות שנים לשלבי ניסויים במעבדות. כיום יש כמה טכנולוגיות מרכזיות לאגירת אנרגיה, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. דוגמה לטכנולוגיה כזו מצויה ממש בכף היד וחוגגת השנה יום הולדת 30 - סוללת הליתיום־יון הנפוצה במכשירי סלולר, מצלמות דיגיטליות ובשנים האחרונות בכלי רכב חשמליים.
שוק סוללות הליתיום הוא רחב שימושים ומוערך ב־44 מיליארד דולר ב־2020. עד שנת 2025 הוא צפוי להציג צמיחה ממוצעת שנתית של כ־16% ולהכפיל את עצמו. גם בתוך מגזר הליתיום־יון קיימות סוללות מחומרים שונים, אך השוק הצומח והנפוץ ביותר משתמש בניקל ובקובלט. חברות ענק דוגמת Byd, Panasonic, Samsung, LG ו־Tesla חולשות על רוב השוק, אך מבחינת אפשרות חשיפה להשקעות בתחום, אצל רובן פעילות זו היא בשוליים. מי שמחפש חשיפה ממוקדת יותר לאחת ממובילות השוק ימצא אותה כנראה בסין, שבה נסחרת חברת הענק Contemporary Amperex Technology. החברה מפתחת ומייצרת סוללות ליתיום־יון, החל משלב המחקר ופיתוח ועד לייצור בפועל ואף מיחזורן.
סוללות הליתיום־יון אומנם מסתמנות כפתרון הזול והאמין ביותר כרגע, אך אינן חפות מחסרונות. הן מוגבלות לכארבע שעות אגירה ומתיחתן לשעות נוספות הופכת יקרה מאוד; ישנו חשש להתלקחות במקרה של התחממות יתר; פריקה עצמית של עד 5%; וירידה ביעילות לאורך זמן או לאחר כמה מאות מחזורי פריקה וטעינה. גם חומרי הגלם אינם מצויים בשפע וכריית הליתיום גוררת ביקורת עקב נזקים סביבתיים. סיבות אלה הביאו לא מעט חברות לנסות למצוא פתרון משופר.
ט
כנולוגיות שונות בפיתוח
לצד ריבוי טכנולוגיות קיימות, יש לא מעט טכנולוגיות חדשות בפיתוח. כך, חברה שוויצרית פרטית בשם Energy Vault רותמת טכנולוגיה פשוטה, שהיתה מתחת לאפנו עשרות שנים. החברה משתמשת במנופים וכבלים כדי להרים לבנים כבדות בשעות עתירות רוח או שמש, ומסדרת את הלבנים בעזרת מערכת אוטומטית במבנה גבוה. כשיש צורך בחשמל, החברה מורידה את הבלוקים ומשתמשת באנרגיית הגובה האצורה כדי לייצר אנרגיה. הפתרון יכול לספק 350 MWH של קיבולת אגירה - די לספק חשמל לכ־40 אלף בתים ליממה. החברה סיימה את בנייתו של מתקן נסיוני באיטליה, ולפי הצהרותיה הטכנולוגיה יותר סביבתית, זולה ובעלת פוטנציאל התאמה גדול. המתחרים טוענים כי גודל המערכות מונע מהטכנולוגיה להוות מתחרה ראוי לבטריות.
שלוש חברות אמריקאיות פרטיות סבורות שהפתרון יגיע מסוללות, אך במתכונת שונה מהנפוצה כיום. Primus Power מפתחת סוללה המבוססת בעיקר על ברום ואבץ, Ambri מפתחת סוללת מתכת נוזלית הכוללת אנודה מקלציום נוזלי, ו־ESS מפתחת סוללה המורכבת מאלקטרוליטים מבוססי ברזל. סוללות אלה פותרות את סכנת ההתלקחות, מבוססות על חומרים נפוצים בשפע ופחות רעילים (או כלל לא), ניתנות למיחזור, ואמורות לאפשר אגירת אנרגיה אמינה, סביבתית ובמחיר תחרותי.
אך הפתרונות הללו טובים עבור מתקנים קטנים עד בינוניים, ואולי בעלי יתרונות על הליתיום־יון, אך גם צורכים שטח ניכר. חברה ציבורית ישראלית בולטת בתחום האגירה היא אוגווינד, שפיתחה את ה־Air Battery. זו משתמשת במיכלים תת־קרקעיים ייחודיים בשילוב טכנולוגיה לדחיסת ופריקת אוויר ברמת נצילות גבוהה. זהו פתרון סביבתי, זול יחסית, ועשוי חומרים בעלי זמינות כמעט אינסופית.
גם חברת Highview Power מתכוונת לייצר אגירה בעזרת האוויר, אך אוויר מונזל (LAES). זאת באמצעות קירור האוויר למינוס 196 מעלות צלזיוס, אז ניתן לאחסנו בכלים מבודדים בעלי לחץ נמוך. חימום קל שלו גורם להתרחבות של עד פי 700 בנפח, המניעה טורבינה ויוצרת לבסוף חשמל. קיימים פתרונות נוספים, חלקם מוכרים (תאי דלק מימניים) וחלקם פחות, אך קצרה היריעה מלעבור על כולן.
עם הפנים קדימה
השנים הקרובות יכריעו אם העולם ימשיך להסתמך על סוללות הליתיום או שתחול פריצה של אחד או יותר מהפתרונות האלטרנטיביים להן. לא הכרחי שנראה פתרון אחד מוביל, וסביר שלבסוף יהיו מספר פתרונות שישמשו ליישומים שונים. חלקם יתאימו לאזורים מרוחקים, חלקם לאזורים בעלי טופוגרפיה ספציפית, פתרונות מסוימים לפרויקטים קטנים ואחרים למגה־פרויקטים.
בשוק ההון רואים את כמות המשאבים העצומים המוקצים לתחום זה, מניחים שיפור דרמטי ביכולות האגירה ובהתאם מתמחרים את מניות האנרגיה המתחדשת בשיעורי צמיחה אגרסיביים - ובמקביל את מניות האנרגיה המסורתית במכפילים נמוכים.
הכותב הוא אנליסט במור בית השקעות
השורה התחתונה: איכות פיתוחי האגירה ומהירות הגעתם ישפיעו דרמטית על עולם האנרגיה המתגבש
