ניתוח כלכליסטדור היוניקורנים הישראלי הראשון הופך לעדר של סוסים דוהרים
ניתוח כלכליסט
דור היוניקורנים הישראלי הראשון הופך לעדר של סוסים דוהרים
הנפקת הענק של מאנדיי היא סמל לעידן החדש שאליו נכנסות חברות ההייטק הישראליות הצעירות. בשלב זה האתגר עובר מזירת החידושים הטכנולוגיים לזירה הניהולית, שבה הן נדרשות להוכיח שהן יכולות להתבסס כחברות ענק שצומחות על בסיס היגיון כלכלי
הנפקת מאנדיי מסמלת את הדור החדש של חברות הטכנולוגיה הישראליות. בעוד לחברות הוותיקות כמו צ'ק פוינט, נייס ואפילו Wix לקח שנים ארוכות להגיע לרמות הנוכחיות של שווי השוק שלהן, החברות הצעירות מתחילות את המסע מנקודה אחרת. למשל מאנדיי. החברה, שפיתחה תוכנה לניהול עבודה ופרויקטים בארגונים שהתחילה להיסחר בנאסד"ק ביום חמישי האחרון, היא השיאנית הישראלית בכל הנוגע לשווי שלפיו הנפיקה — 6.8 מיליארד דולר. אבל סביר להניח שהשיא הזה יישבר בקרוב.
בשבועות הקרובים יתקיימו ההצבעות האחרונות בקרב בעלי המניות בחברות הספאק שאיתן אמורות להתמזג איטורו ואיירונסורס הישראליות, לפי שוויים של 10 מיליארד דולר ו־11 מיליארד דולר בהתאמה. במקביל, גם חברת הסייבר סנטינל וואן נמצאת בשלבים מתקדמים של הנפקה בשיטה המסורתית (IPO), כמו מאנדיי, ולפי הערכות גם היא צפויה לערוך אותה לפי שווי של כ־10 מיליארד דולר.
אמנם רמות התמחור בכל שוק המניות, ובעיקר בעולם הטכנולוגיה, עברו קפיצת מדרגה בשנים האחרונות, אבל אי אפשר להתעלם מכך שריבוי החברות הישראליות שנסחרות בשוויים של מיליארדי דולרים משקף שינוי עמוק בהייטק הישראלי. המונפקות החדשות — מאנדיי, גלובל־אי, ג'יי פרוג, פלייטיקה, פייבר ולמונייד — מייצגות את קפיצת המדרגה שעושה האקו־סיסטם הישראלי, שלמד לחשוב במונחים של המתנה, איפוק וניהול של מערכות גדולות. האיפוק וההמתנה מתאפשרים גם בזכות הכמויות האדירות של הכסף הפרטי שנוהר לטכנולוגיה ומאפשר לא להנפיק בשלבים מוקדמים מדי.
מה שקורה בשנה האחרונה הוא הבשלת דור היוניקורנים הישראלי הראשון לכדי עדר סוסים, כבר לא כל כך נדירים, אבל כאלה שצריכים להוכיח שהם כבר למדו לדהור למרחקים ולא רק לקפץ ולמעוד. אפשר לומר שאם בשלב הפרטי האתגר העיקרי של החברות היה בגזרת הטכנולוגיה, כעת הוא עובר לגזרת הניהול. ולא רק הניהול של הפיתוח, אלא הניהול הפיננסי והשיווקי. לא משנה כמה נוצצת ומבטיחה הטכנולוגיה שפיתחה החברה, המשקיעים המוסדיים והציבור לא יתמחרו אותה כמו קרנות הון סיכון או קרנות השקעה פרטיות. הם תמיד ירצו לראות צמיחה עקבית ומתמשכת בקצב דו־ספרתי גבוה, עמידה בתחזיות וכלכלת יחידה הגיונית שלא דורשת להוציא 2 דולרים על גיוס לקוח שיקנה מוצרים בדולר.
בעבר התפיסה היתה שהישראלים טובים רק בפיתוח ולא יודעים לנהל מערכי שיווק בינלאומיים ולעשות מהלכים פיננסיים גדולים. אלא שזה בדיוק הביטוי של השינוי העמוק שמתרחש כעת - דור היזמים החדש הם גם מנהלים ששואפים להגיע רחוק. "יצאנו להנפקה עכשיו כי מדובר בעיתוי טוב, אבל מבחינתנו זו רק ההתחלה ולא הסוף. אנחנו רוצים להיות חברה גדולה", אמרו רועי מן (42) וערן זינמן (38), מייסדי מאנדיי והמנכ"לים המשותפים, ל"כלכליסט". דברים דומים נאמרו גם על ידי מייסדי ומנהלי גלובל־אי שהונפקה לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר לפני כחודש, וג'יי פרוג שהונפקה בשווי של 4 מיליארד דולר בסוף 2020. מן אף הדגיש כי ההחלטה החריגה להקצות לו "מניית מייסד" שמפקידה בידיו זכות וטו על שורה של החלטות נועדה בדיוק לכך - למנוע את מכירתה של מאנדיי בשלב מוקדם מדי.
יצרנית של מנהלים
נתונים שאסף אתר קראנצ'בייס (Crunchbase) יחד עם חברת ראיית חשבון SJD הבריטית שמתמחה בחברות סטארט־אפ והגיעו ל"כלכליסט" חושפים שישראל הפכה לא רק ליצרנית יוניקורנים, אלא גם ליצרנית מנהלי חברות מהגדולות בעולם. יתרה מכך, אוניברסיטת תל־אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים הן המוסדות האקדמיים היחידים מחוץ לארה"ב ברשימת 15 יצרני מנהלי היוניקורנים בעולם. לפי הנתונים, ישראל "הנפיקה" 77 בכירים בחברות פרטיות עם שווי של יותר ממיליארד דולר, מה שמציב אותה במקום החמישי בעולם אחרי ארה"ב, אנגליה, סין והודו. אולם הבשורה האמיתית היא במוסדות הלימוד ש"מנפיקים" מנהלים בכירים בחברות ענק טכנולוגיות: אוניברסיטת סטנפורד במקום הראשון, UCLA במקום השני והרווארד בשלישי, אבל תל־אביב דורגה במקום ה־13 והאוניברסיטה העברית במקום ה־15. אוקספורד הבריטית רק במקום ה־16. בפועל, המספרים של הישראלים בתעשיית היוניקורנים גבוהים אפילו יותר, שכן רבים מהם לומדים לתארים אקדמיים בארה"ב.
3 צפייה בגלריה
הנהלת מאנדיי פותחת את המסחר בנאסד"ק לאחר ההנפקה. שיא השווי שקבעה עתיד להישבר בקרוב
(נאסד"ק)
המרוויחים הגדולים
הנפקתה המוצלחת של מאנדיי, שכללה גם קפיצה של 15% במנייתה ביום המסחר הראשון ועלייה של 6% נוספים ביום שישי, משקפת בדיוק את המודעות של המשקיעים בארה"ב למרכזיותה של ישראל, ביתם של כ־10% מ־700 היוניקורנים הקיימים היום בעולם. אבל מעתה חובת ההוכחה היא על הנהלת מאנדיי. החברה קיבלה בגיוס 573 מיליון דולר, לאחר שהנפיקה 3.7 מיליון מניות ב־155 דולר למניה, מעל הטווח של 125—140 דולר שנקבע במקור על ידי החתמים, בראשות גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן.
ההנפקה הגדולה יצרה תשואה חיובית מרשימה לבעלי המניות הוותיקים שלה. מן הפך למיליארדר במונחים דולריים, ושווי אחזקותיו של זינמן כבר מתקרב לחצי מיליארד דולר. אבישי אברהמי, אחד ממיייסדי Wix, שבמשרדיה נולדה מאנדיי אי שם ב־2012, מחזיק מניות בכ־300 מיליון דולר בחברה. המרוויחה הגדולה ביותר היא קרן אנטרי קפיטל של אבי אייל, המשקיעה הראשונה במאנדיי, שהשקיעה בה לאורך השנים 13 מיליון דולר בלבד — השקעה ששווה כעת קרוב למיליארד דולר (יחד עם אחזקתו הישירה של אייל). שווי המניות של קרן אינסייט, בעלת המניות הגדולה במאנדיי, מסתכם בכ־3 מיליארד דולר. אפילו חברות התוכנה האמריקאיות סיילספורס וזום, שקנו מניות בהקצאה פרטית במקביל להנפקה לפי מחיר של 132 דולר, כבר מורווחות 43% על העסקה.
עד היום הציגה מאנדיי צמיחה מהירה, כך שגם ב־2019 וגם ב־2020 היא יותר מהכפילה את הכנסותיה. ב־2020 הן הסתכמו ב־161.1 מיליון דולר וברבעון הראשון של 2021 היא כבר רשמה הכנסות של 59 מיליון דולר. בדומה לחברות התוכנה שעובדות במודל SAAS ומקדשות את הצמיחה, גם מאנדיי משקיעה משאבים אדירים בשיווק ומכירות, ואצלה אף מדובר בסעיף הוצאה שגדול יותר מהכנסותיה. ב־2020, למשל, הסתכם סעיף זה ב־191.3 מיליון דולר וברבעון הראשון של השנה ב־63 מיליון דולר. על רקע ההוצאות הגבוהות, החברה עדיין לא מייצרת מזומנים ורשמה הפסד של 152.2 מיליון דולר ב־2020, זאת לאחר שהפסידה 91.6 מיליון דולר ב־2019. את הרבעון הראשון של השנה סיימה עם הפסד של 39 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2021 היא הקטינה משמעותית את שריפת המזומנים והתזרים השלילי מפעילות התכווץ ל־600 אלף דולר, זאת בהשוואה ל־5.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.
למאנדיי יש היום 128 אלף לקוחות בתעשיות שונות ב־190 מדינות. החברה מגדירה את הפתרון שלה כפלטפורמת WORK OS, כלומר כמעין מערכת הפעלה כללית לכל הארגונים ועובדיהם שמורכבת מחלקים מודולריים. המערכת מאפשרת למחלקות שונות בארגון לתקשר ביניהן, מקלה בתהליכי פיתוח וניהול פרויקטים, וניתנת להתאמה אישית. לפי מאנדיי, אין לה מתחרה ישיר שמספק את כל הפונקציות והיא למעשה המציאה קטגוריה חדשה בשוק שמחליפה גיליונות אקסל, הודעות מייל, מסנג'ר וישיבות.
מאנדיי התה מהנציגות הבולטות של עולם הטכנולוגיה שנהנה מן המעבר לעבודה מרחוק בתקופת הקורונה, משום הפתרון שלה מקל בעבודה משותפת מרחוק, ואולם מן וזינמן מתעקשים כי הקורונה רק נתנה עוד דחיפה לתהליכים שקרו לפני כן וימשיכו לקרות גם בעתיד הקרוב. "הקורונה לא שינתה את התוכניות שלנו", הם מספרים. "כולם אומרים שקיבלנו בוסט ענק בעקבות העבודה מרחוק, ונכון שצמחנו מאוד, אבל זה היה גם לפני. מה שרואים הוא שהקורונה חיזקה מגמות שכבר היו והן לא ילכו לאחור. אף שהקורונה כבר ברובה מאחורינו, עדיין עשינו את ההנפקה בזום - גם למשקיעים וגם לחברות זה טוב שלא צריך לטוס הרבה".
השניים מציינים כי עד היום כל הצמיחה של מאנדיי היתה אורגנית והיא תוכל להמשיך לצמוח מהר גם בתקופה הקרובה ללא רכישות. "ייתכן שזה יקרה בהמשך הדרך, אבל אין לנו משהו ספציפי על הפרק עכשיו". כמו כולם, כדי לתמוך בצמיחה, תמשיך גם מאנדיי לרדוף אחרי עובדים וחלק מכספי ההנפקה ישמש אותה לכך. היום היא מעסיקה 900 עובדים, 550 מתוכם בישראל.
