הלאמת הרכבת בירושלים אחראית ל־90% מהרווח הנקי של אשטרום
הלאמת הרכבת בירושלים אחראית ל־90% מהרווח הנקי של אשטרום
מכירת סיטיפס חזרה למדינה תמורת 493 מיליון שקל הובילה את חברת התשתיות לרווח הנקי הגדול בתולדותיה ‑ 552 מיליון שקל ברבעון. גם בנטרול העסקה, הרווח הנקי קפץ ב־188%. הדירקטוריון החליט על חלוקת דיבידנד של 110 מיליון שקל
רבעון חריג לחברת התשתיות אשטרום הודות למכירת חברת סיטיפס בחזרה למדינת ישראל. העסקה, בהיקף של 493 מיליון שקל שהוכרה ברבעון הראשון של 2021, הובילה לרישום הרווח הנקי הגדול בתולדות החברה — 552 מיליון שקל. כלומר, הלאמת פרויקט הרכבת הקלה בירושלים אחראית ל־90% מהרווח הנקי של אשטרום ברבעון. עם זאת, אשטרום רשמה עלייה של 188% ברווח הנקי ברבעון הראשון, שעמד על 58 מיליון שקל, גם בנטרול הרווח שנרשם עקב עסקת סיטיפס. בעקבות הרווח, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד של 110 מיליון שקל.
הרווח הנקי של אשטרום ברבעון הראשון גבוה ב־60% מהרווח הנקי שרשמה הקבוצה בכל 2020 (345.4 מיליון שקל). בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד, כאשר כוללים את התשלום מהמדינה, הרווח הנקי זינק פי 27.4 ביחס לתקופה המקבילה. הנתון החריג נובע מכך שבפברואר אשתקד הודיעה המדינה לחברת סיטיפס, מפעילת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, על רצונה להפעיל את הזכות לרכישה חוזרת (Buyback) של הקו האדום.
המדינה שילמה על הרכישה החוזרת 1.6 מיליארד שקל לשותפות בסיטיפס: קבוצת אשטרום, החברה־הבת שלה אשטרום נכסים, קבוצת הראל, קרן תש"י וקרנות ההשתלמות למורים ולגננות. ברבעון הנוכחי הכירה קבוצת אשטרום בהפעלת הרכישה החוזרת מהמדינה, כאשר הרווח לסיטיפס הוא 1.09 מיליארד שקל וממנו נובע לקבוצת אשטרום רווח של 493 מיליון שקל.
הכנסות הקבוצה ברבעון ירדו קלות ל־1.09 מיליארד שקל, לעומת 1.16 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הירידה בהכנסות נרשמה בעיקר במגזר קבלנות בחו"ל. הרווח הגולמי עלה ב־4.5% ל־214.4 מיליון שקל, לעומת 205.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. במגזר קבלנות, בנייה ותשתית בישראל, עלו ההכנסות ברבעון ב־5.3% ביחס לתקופה המקבילה, ל־718.6 מיליון שקל. הרווח הגולמי עלה בכ־21% לכ־78.9 מיליון שקל. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה של 30% בהכנסות, ל־15.3 מיליון שקל.
במגזר יזמות נדל"ן למגורים בישראל (באמצעות אשדר) הסתכמו ההכנסות ברבעון ב־283.2 מיליון שקל, לעומת 307.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה מכרה בתקופת הדו"ח 305 יחידות דיור, לעומת 150 יחידות דיור ברבעון המקביל. סיום פרויקט באפריקה ודחיית פרויקטים אחרים עקב הקורונה, הובילו לירידה של 70% בהכנסות מגזר קבלנות בנייה ותשתיות בחו"ל, שהסתכמו ב־29.4 מיליון שקל הראשון. במגזר יזמות נדל"ן למגורים בחו"ל עלו ההכנסות ברבעון בכ־5.5% לכ־37.1 מיליון שקל.
במגזר נדל"ן להשקעה ויזמות (באמצעות אשטרום נכסים) ההכנסות ברבעון עלו ב־11.9% ל־118.1 מיליון שקל. במגזר נדל"ן מניב להשקעה בחו"ל ההכנסות הסתכמו ב־9.6 מיליון שקל, לעומת 12.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. בעקבות עלייה במכירות הבטון ע"י ישראבטון, הכנסות מגזר התעשייה ברבעון עלו ב־20% ל־172.3 מיליון שקל. החברה רשמה הוצאה של 16 מיליון שקל בגין ירידת ערך נדל"ן להשקעה, נטו, לעומת ירידת ערך נדל"ן להשקעה, נטו, של 19.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ל־551.6 מיליון שקל, לעומת 20.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
במקביל, דיווחה אשטרום על חלוקת דיבידנד של 110 מיליון שקל. זאת, בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שאימץ הדירקטוריון, לפיה החל מ־2021 תחלק החברה לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור שנתי מצטבר שלא יפחת מ־25% מהרווח השנתי הנקי של השנה שקדמה לה.
