חצי מכספי הנפקת שיכון ובינוי אנרגיה מיועד לפירעון חוב
חצי מכספי הנפקת שיכון ובינוי אנרגיה מיועד לפירעון חוב
חברת האנרגיה שואפת לגייס כ־1.2 מיליארד שקל לפי שווי של 4.7 מיליארד שקל. בשוק מעריכים כי בסופו של דבר שיכון ובינוי אנרגיה תגייס לפי שווי של 4 מיליארד שקל. עד 720 מיליון שקל ישמשו להחזר חובות והלוואת בעלים
תחום האנרגיה המתחדשת בישראל הצמיח לא מעט הנפקות בבורסה בשנה החולפת. לקלחת המבעבעת והאנרגטית הצטרפה שחקנית חדשה שבוחנת הנפקה - שיכון ובינוי אנרגיה, החברה הבת של שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף.
אלא שבניגוד להנפקות אחרות בתחום, ההנפקה הזו שונה, לפחות בכוונות שמאחוריה. זאת, מכיוון שעצם התשקיף, שהוגש שלשום בלילה, עשוי לשמש קלף מיקוח לעסקה אחרת שבודקת שיכון ובינוי - מיזוג של פעילות האנרגיה שלה עם חברת הדלק פז.
בתשקיף מצוין כי ב־18 במאי הגישה שיכון ובינוי הצעת מיזוג ראשונית ולא מחייבת, שלפיה תעביר את המניות בשיכון ובינוי אנרגיה לפז, בתמורה ל־58% מההון של פז בדילול מלא, לאחר הקצאה שתבוצע לשם כך.
3 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל שיכון ובינוי תמיר כהן ובעל השליטה נתי סיידוף
(צילומים: עמית שעל , אוראל כהן)
הנפקת האנרגיה המתחדשת הגדולה בשוק
על כל פנים, התשקיף כולל מחיר מניה מבוקש ומספר המניות. לפיו, שיכון ובינוי מבקשת לגייס בהנפקה של פעילות האנרגיה שלה 1.17 מיליארד שקל לפי שווי של 4.67 מיליארד שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה יהיה בידי הציבור נתח של 25% מהון המניות של החברה, והיתרה בידי החברה־האם.
אלא שהיות שמדובר בנתון ראשוני, והליך ההנפקה עדיין בחיתוליו, ההערכות בשוק אתמול היו כי ההנפקה תתכנס לגיוס מבוקש של מיליארד שקל לפי שווי של 4 מיליארד שקל לחברה. ככל שתושלם בהצלחה ההנפקה, גם לפי תג השווי הנמוך יותר, מדובר בהנפקת חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בשוק.
כדי להשיב לשאלה עד כמה השווי המבוקש לחברה סביר, אפשר לנסות להשוות אותו לפי מכפיל השווי המבוקש לשיכון ובינוי אנרגיה ביחס ל־FFO שהציגה בשנת 2020. עם זאת, הנתון עצמו בעייתי, שכן חלק מהפעילויות טרם הוכנסו לשיכון ובינוי אנרגיה, כך שה־FFO עדיין מייצג רק חלק מהפעילות. כאמור, השווי המוערך בשוק להנפקה עומד על כ־4 מיליארד שקל, ולכן מכפיל ה־FFO לפי נתוני 2020 עומד על 33.4. מכפיל זה ממקם את החברה בחלק הנמוך יותר מבין החברות בתחום, סמוך לאנרג'יקס, שלה מכפיל שווי של 34.
השווי המוערך לשיכון ובינוי אנרגיה דומה לשווי שלפיו נסחרת חברת פז (3.94 מיליארד שקל), שעל ההשתלטות עליה מתחוללת תחרות עזה בין כמה גורמים בשוק. בחודש שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, גיבשה קבוצת משקיעים לרכישת השליטה פז. בהמשך עלו שמות נוספים, בהם קבוצה בראשות הבעלים של רשת ויקטורי, אייל רביד, וגורמים נוספים.
תמורת ההנפקה תשמש, בין היתר, לפירעון הלוואות שהעמידו המוסדיים לחברה, של 178 מיליון שקל; מימון ורכישת פרויקטים בארה"ב ב־220 מיליון שקל; ו־300 מיליון שקל ייכנסו לקופה לשימוש לפי צורכי החברה. כמו כן, החברה תחזיר הלוואות בעלים לשיכון ובינוי, שיתרתן 540 מיליון שקל. חלק מההלוואות עשויות להיפרע באמצעות גיוס חוב.
פעילות יותר מגוונת מהשחקניות האחרות
ככל שהנפקת שיכון ובינוי אנרגיה תגיע לבסוף לבורסה, היא מגיעה כחברה עם פעילות בשלה יחסית ומגוונת. שיכון ובינוי אנרגיה מעורבת בניהול פרויקטים שכבר פועלים או נמצאים בהליכי הקמה, בהיקף של 2.4 ג'יגה־ואט, מתוכם החלק של החברה 1.5 ג'יגה־ואט.
לחברה פרויקטים בהליכי ייזום מתקדמים בישראל ובאיטליה, בהיקף שמוערך בין 506 ל־534 מגה־ואט נוספים. הפרויקטים אמורים לקום בין השנים 2023 ו־2025.
ההשוואה בין שיכון ובינוי אנרגיה לשחקניות האחרות בתחום האנרגיה המתחדשת היא מורכבת. לשם השוואה, לנופר אנרגיה, שפועלת בתחום האנרגיה הירוקה, יש נכון לסוף הרבעון הראשון 133 מגה־ואט מחוברים והיא מעורבת בפרויקטים בהיקף של 605 מגה־ואט שנמצאים בהקמה או לקראת הקמה. כלומר 0.74 ג'יגה־ואט שנמצאים בהפעלה או בהליכי הקמה.
בתחום הייזום, לנופר פרויקטים בהליכי רישוי ופיתוח בעוד 1.1 ג'יגה־ואט ובסה"כ 1.93 ג'יגה־ואט. לשחקנית נוספת בתחום, אנלייט, שפועלת בתחום הפאנלים הסולאריים וטורבינות הרוח, יש 498 מגה־ואט בהפעלה, ועוד 1.5 ג'יגה־ואט בהקמה ולקראת הקמה.
יחד עם הפרויקטים בשלבי פיתוח שונים יש לה פורטפוליו שכולל 4.76 ג'יגה־ואט. לשיכון ובינוי אנרגיה יש כאמור פעילות של הפקת אנרגיה בגז הטבעי. מחצית מתחנת הכוח ברמת חובב, שמפיקה 1.2 ג'יגה־ואט, נמצאת בהליכי העברה לבעלותה מידי החברה־האם. כמו כן, היא מקימה באשדוד את תחנת הכוח המופעלת בגז טבעי, שבה היא מחזיקה בבעלות מלאה ושצפויה להפיק 186 מגה־ואט.
פעילות אחרת של שיכון ובינוי אנרגיה היא החזקה בשיעור של 25.5% בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע, שמפיק 300 מגה־ואט. נכון למועד התשקיף, ההחזקה טרם הועברה לידי החברה. ההעברה תלויה באישור של הגורמים המממנים בפרויקט ובאישור של רשות החשמל. בנוסף, לחברה 49% מפרויקט בהקמה בקליפורניה, ארה"ב, לאגירת אנרגיה באמצעות סוללות של חברת טסלה. הפרויקט הוא בהיקף של 100 מגה־ואט.
בתחום האנרגיה המתחדשת מחזיקה שיכון ובינוי אנרגיה 50% מפרויקט אשלים, שבו מופקת אנרגיה בטכנולוגיה תרמו־סולארית בהיקף של 121 מגה־ואט. זו פעילות שונה במהותה מהפאנלים הסולאריים (PV) שהפכו לסטנדרט בקרב חברות האנרגיה המתחדשת בארץ. בתחום הפאנלים הסולאריים לשיכון ובינוי אנרגיה יש החזקה בפרויקט צאלים, שמפיק 120 מגה־ואט, ועוד החזקות בכמה פרויקטים, בשיעורי החזקה משתנים, בהיקף 122 מגה־ואט.
בקליפורניה תקבל החברה מהחברה־האם פרויקט שמפיק 108 מגה־ואט. היא מקימה עוד פרויקט של 260 מגה־ואט במדינת טקסס. כמו כן, החברה נמצאת במגעים, שטרם הבשילו לעסקה, לרכישת 4 פרויקטים של פאנלים סולאריים שנמצאים בשלבי טרום הקמה במדינת ג'ורג'יה בהיקף של 319 מגה־ואט. עלות הפרויקט נאמדת ב־350 מיליון דולר.
לשיכון ובינוי אנרגיה יש מנכ"ל חדש, אלון רווה, שנכנס לתפקידו בתחילת חודש מאי והחליף בתפקידו את רועי יקיר. רווה שימש מאז שנת 2017 כמנכ"ל חטיבת הזכיינות של שיכון ובינוי וכאחראי על פעילות החברה בארצות הברית. תנאיו של המנכ"ל הנכנס כוללים שכר חודשי של 103.7 אלף שקל, בונוס שלא יעלה על 12 משכורות חודשיות, אשר מתוכן עד שלוש משכורות במקרה של "נסיבות המצדיקות זאת".
פעילות האנרגיה של שיכון ובינוי — היחידה שהציגה צמיחה ברבעון הראשון
שיכון ובינוי פרסמה אתמול את דו"חות הרבעון הראשון של 2021 ומהם עולה כי פעילות האנרגיה שלה היא היחידה שהציגה צמיחה בתקופה זו.
פעילות זו קטנה בהשוואה ליתר המגזרים שבהם החברה פעילה. בהתאם, המשקיעים שלחו את מניית שיכון ובינוי לירידה של 3.7%, והחברה סיימה את יום המסחר בשווי של 9.2 מיליארד שקל.
הכנסות החברה הסתכמו ב־1.45 מיליארד שקל, ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה. הירידה ניכרה בכל המגזרים. הירידות החדות ביותר נרשמו בהכנסות מגזר קבלנות ותשתיות בארה"ב, שנחתכו בכמעט 48%, ובהכנסות מגזר יזמות נדל"ן בחו"ל, שקרסו ב־61%.
הירידה בהכנסות המגזר הראשון מיוחסת לסיום של פרויקטים בפלורידה ולביצוע של פרויקט כביש אגרה בטקסס. הירידה בהכנסות מגזר יזמות נדל"ן נובעת מכך שברבעון הראשון של השנה אוכלסו 14 דירות, בעוד בתקופה המקבילה אוכלסו 134 דירות. מנגד, הכנסות מגזר האנרגיה, לעומת זאת, עלו ב־30% והסתכמו ב־12.5 מיליון שקל. זאת, הודות לעלייה בייצור החשמל במתקנים הפוטו־וולטאיים של שיכון ובינוי, שחלה בשל שמש חזקה יותר.
כמו כן, ברבעון המקביל החברה נהנתה מרווח של 95 מיליון שקל משיערוך השקעה בחברות המפעיל של כביש 6, שאוחדו לראשונה באותה העת. וכך, הרווח הנקי הסתכם ב־27.9 מיליון שקל, קריסה של 75% בהשוואה לתקופה המקבילה, אז הסתכם ב־113 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות צנח בשיעור חד אף יותר, של 80%, והסתכם ב־19.8 מיליון שקל.
צבר ההזמנות של החברה מסתכם ב־12.5 מיליארד שקל, עלייה קלה של 3.3% בהשוואה לסוף 2020.
