אנדרו אביר: "ביטקוין הוא נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב – הונאה"
אנדרו אביר: "ביטקוין הוא נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב – הונאה"
המשנה לנגיד בנק ישראל חשף שישראל כבר ביצעה פיילוט להנפקת שקל דיגיטלי, עם זאת הוא מעריך את הסיכוי שמטבע כזה יונפק בפחות מ־50%. כך או כך הוא מבטיח: "מטבע כזה לא יחסל את הבנקים"
בנק ישראל כבר ערך פיילוט ראשון לשימוש בשקל דיגיטלי, שכלל הנפקה של המטבע. כך אמר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בדיון בנושא הצורך בשקל הדיגיטלי בישראל. עם זאת, אביר כלל לא בטוח שהמהלך ייצא לפועל.
"כשהנגיד הציב אותי בראש הוועדה לבחינת הנושא, הערכתי שהסיכוי שיהיה כזה מטבע בישראל בעוד חמש שנים הוא 20%. הסיכוי עלה קצת בשנה האחרונה, בעיקר בגלל שמדינות אחרות מתקדמות עם זה, אבל הוא עדיין פחות מ־50%, לטעמי. הוצאנו קול קורא בנושא לא בגלל שאנחנו מודיעים מה אנו עושים, אלא אנחנו מודיעים מה אנחנו לא יודעים, ומהן התובנות שאנחנו רוצים לקבל לתהליך", אמר אביר בדיון של פורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי הרצליה.
בחודש שעבר פרסם בנק ישראל טיוטת מודל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. לפי המודל, השקל הדיגיטלי יונפק על ידי בנק ישראל אך יועבר לציבור על ידי מתווכים פיננסיים. בכך הצטרף בנק ישראל לבנקים מרכזיים אחרים בעולם שבוחנים את הנושא על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם התשלומים ושגשוג מטבעות הקריפטו. עם זאת, הטיוטה שפורסמה אינה מהווה החלטה של בנק ישראל, אלא רק תשתית לדיון ציבורי ולבחינת חלופות כך שנראה שפעילות של מטבע דיגיטלי עוד רחוקה בישראל. אפילו שם עוד לא ניתן למטבע, אם כי אביר חשף שנעשה פיילוט ראשון בעניין.
שקל דיגיטלי הוא מטבע שאמור להנפיק הבנק המרכזי (CBDC – Central Bank Digital Currency). למהלך כזה יש כמה מטרות כמו תחרות עם אמצעי התשלום הקיימים – מה שעשוי להפחית עלויות לצרכנים ולעסקים בגלל צמצום עלויות סליקה למשל – וכן העברת כספים לחו"ל. בנוסף, מטבעות כאלה עשויים להפחית את האיום שמטבעות פרטיים אחרים, כמו הביטקוין, יצברו תאוצה, ויגרמו להיחלשות הכוח במדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים. כמו כן, מערכת תשלומים דיגיטלית כזאת יכולה להוות גיבוי במקרי חירום.
"לא הגנה נגד ביטקוין"
לצד זאת ישנם סיכונים בפעילות מוניטרית דיגיטלית ובראשם סיכון סייבר. כמו כן ישנה סוגי של פגיעה בפרטיות, היות שהמטבע לא יהיה אנונימי אלא אמור לעבור ניטור מסוים. סיכון נוסף הוא פגיעה במערכת הבנקאות המסורתית ובפעילות הפיקדונות של הבנקים. ההצעה במודל של בנק ישראל היא שהשקל הדיגיטלי יהיה פרטי אך לא אנונימי, ושהוא יהיה ניתן בכל עת להמרה למזומן או לכסף בחשבון הבנק. אחת הסוגיות שעולה מהנפקת מטבע כזה היא מה תהיה מידת הפגיעה בבנקים.
אביר העריך כי לא צפויה פגיעה משמעותית בבנקים. "זה לא הולך לחסל את הבנקים. עדיין יהיה להם חלק חשוב בכל מערכת התשלומים שתהיה", אמר. אביר צינן את ההתלהבות ממטבעות הקריפטו, בהם הביטקוין, והדגיש כי הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל, אם תקרה, אינה נובעת מהחשש שהמטבעות הדיגיטליים האחרים ישתלטו על השוק: "מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לא בא כהגנה נגד הביטקוין. מה שאנו מדברים עליו זה מערכת תשלומים. ביטקוין זה לא מערכת תשלומים וזה לא מטבע. במקרה הטוב זה נכס פיננסי, ובמקרה הפחות טוב זה הונאת פירמידה".
לדברי אביר, הרקע לבחינת הכנסת שקל דיגיטלי הוא שמערכת התשלומים בישראל נמצאת בפער טכנולוגי. "הדו"ח שלנו הוא חלק מהרצון לשדרג את מערכת התשלומים בארץ", אמר. "אנחנו בפיגור של לפחות עשור מהמדינות האחרות בעיקר אירופה, אך גם מהשווקים המתעוררים. המקום היחיד שכלפיו אנחנו לא כל כך בפיגור זה ארה"ב. בשנה האחרונה התחלנו לסגור את הפער עם תשתית שמאפשרת תשלומים ללא מגע. כל אחד יכול כבר להרגיש את ההבדל כאילו שהוא נמצא בסופרמרקט באירופה ולא במזרח התיכון".
"אנחנו לא יודעים מי הולכים להיות המנצחים כשנעשה את כל המעבר הזה. אין לדעת אם יהיו אלה הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות הפינטק או חברות הטכנולוגיה הגדולות", אמר. "אחת הדוגמאות לקושי לחזות היא מה שקרה אחרי שאישרנו את הארנק הדיגיטלי של ביט. היתה אז ביקורת 'מה פתאום אתם מאשרים את הארנק הדיגיטלי של ביט, הם מונופול', ובתוך חודש הגיע הארנק הדיגיטלי של אפל. בחמש השנים הבאות הולכים להיות שינויים משמעותיים. הסביבה שנראה בעוד חמש שנים לא תהיה זהה לסביבה כיום".
הפרטיות עלולה להיפגע
בעוד אביר נשמע מסויג בנוגע לתחזית שאכן יונפק מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי, רוב משתתפי הדיון תמכו ברעיון. "למטבע דיגיטלי יכולות להיות השלכות דרמטיות לא רק על שוק התשלומים אלא גם על כלל השוק הפיננסי", אמר רו"ח שלומי שוב העומד בראש פורום שווי הוגן. "זה ממש שינוי טקטוני, שעשוי לייתר במידה רבה חשבונות עו"ש, לקדם מאוד את תעשיית הפינטק, להשפיע באופן דרמטי על התחרות בכל הסקטור הפיננסי ולחזק באמת את הבנקאות הפתוחה".
לדברי שוב, "מי שכנראה תגרור את הבנקים המרכזיים היא סין. היא הכי מתקדמת בנושא, וככל שהיואן הדיגיטלי יתחזק בעולם, כנראה לא תהיה לארה"ב ברירה אלא להיכנס גם לנושא ואז זה יגרור את יתר המדינות וגם אותנו".
הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק מרכזי כרוכה בסוגיות נוספות ובראשן השמירה על הפרטיות היות שהמטבע הדיגיטלי לא אמור להיות אנונימי, כך שתיאורטית ניתן יהיה לעקוב אחר הפעולות שנעשו בו. "הזכות לפרטיות עלולה להיפגע אם השקל הדיגיטלי ינוטר באופן מלא במערכות בנק ישראל, שהוא למעשה זרוע של המדינה. יש למהלך כזה גם השלכות חשובות על צמצום ההון השחור", אמר שוב.
"שאלת הפרטיות ושאלת שיתוף המידע הן שאלות גדולות שצריך להתייחס אליהן", אמר פרופ' דני צידון, לשעבר המשנה למנכ"ל בנק לאומי, שכיום עומד בראש קרן פינטק של קבוצת ויולה. "מטבע דיגיטלי מעביר כוח מהשוק הפרטי לממשלה, והשאלה היא האם אנחנו רוצים כזה דבר ועד כמה".