תורת הפעריםחגיגת רווחי השיא בשופרסל וברמי לוי הגדילה את הפערים
תורת הפערים
חגיגת רווחי השיא בשופרסל וברמי לוי הגדילה את הפערים
בשופרסל שכר המנכ"ל עלה ב־26% ושכר העובדים טיפס ב־6.6% בלבד, והפער זינק מפי 48 לפי 57; אצל רמי לוי, שנהנה כבעל שליטה גם מדיבידנדים שוטפים, עלות השכר קפצה ב־50% והזניקה את הפערים לפי 36; השפעת משבר הקורונה על פערי השכר ברשתות השיווק
2020 היתה השנה הטובה ביותר של הרשתות הקמעונאיות בעשור האחרון. הקורונה וההסתגרות בבתים באו לידי ביטוי בתוצאות הכספיות של החברות שדיווחו כולן על רווחי שיא.
קראו עוד בכלכליסט:
איציק אברכהן: "שופרסל מקסמה את המשבר בפן העסקי"
לעצור? שופרסל היא זו שמניעה את גל ההתייקרויות
רמי לוי העסיק 10 בני משפחה בעלות כוללת של 2.9 מיליון שקל
הרווח הנקי המצטבר של חמש רשתות המזון הציבוריות אשר נמצאות במדד ת"א־125 — שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי ופרשמרקט — עומד על 862.7 מיליון שקל, עלייה של 59% בהשוואה לשנה הקודמת. אך כשבוחנים את החגיגה הפיננסית בעדשה של פערי השכר, התמונה ורודה פחות.
שופרסל, הקמעונאית הגדולה בישראל, היא הרשת שבה נמצאו פערי השכר הגבוהים ביותר, שעמדו על פי 57. אך מה שמטריד במיוחד זו העובדה שפערי השכר בחברה, דווקא בשנה המוצלחת ביותר עבורה, גדלו בצורה משמעותית. ב־2019 עמדו פערים אלו על פי 48 בלבד. הסיבה לכך היא ששכר המנכ"ל זינק ב־26%, בעוד שכר העובדים זחל מעלה בשיעור של 6%.6 בלבד. העלייה בשכר מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן נבעה מעלייה בתגמול ההוני שלו ובבונוס השנתי שנגזרים מרווחי החברה.
מה היה קורה לו שופרסל היתה חברתית יותר?
מה היה קורה אילו האג'נדה של החברה היתה חברתית יותר ומנסה לפחות להשאיר את הפערים בחברה ברמה דומה? במקרה שבו החברה היתה מחליטה להגדיל את שכר העובדים ואת שכר המנכ"ל ב־10%, עלות העסקתו של כל עובד היתה עולה בממוצע ב־408 שקל ל-13,150 שקל בחודש. ההוצאה של שופרסל במקרה כזה היתה עומדת על 65 מיליון שקל נוספים בשנה. בהנחה שגם שכרו של המנכ"ל היה עולה ב־10% בלבד, הרי שכרו השנתי היה עומד על 7.6 מיליון שקל, סכום נאה לכל הדעות.
הפער בין עלות המנכ"ל לעלות הממוצעת לעובד עבור החברה במקרה הזה היה עומד על 48, בדומה ל־2019. גם בחברת רמי לוי' שבעל השליטה שלה מתגאה בעממיותו ובמחירים הנמוכים השווים לכל נפש, הפערים בשנת השיא גדלו מפי 27 ב־2019 ל־36 ב־2020. עלות שכרו של לוי זינקה בשנה הזו ב־50% בשל בונוס מבוסס רווחיות הודות לשנת השיא, אך עלויות השכר של העובדים עלו ב־13%. נשאלת השאלה אם רמי לוי, שהוא גם בעל שליטה בחברה הנהנה מדיבידנדים שוטפים, היה חייב להגדיל את הפערים בחברה שאותה הוא גם מנהל.
לכאורה העלייה בעלות השכר של העובדים ברשתות הקמעונאיות נאה. אלא שלמעט שופרסל, המדווחת על מספר המשרות, יתר הרשתות מדווחות רק על מספר העובדים. לכן אחד ההסברים האפשריים לעלייה בשכר העובדים יכול להיות גם עבודה לאורך שעות רבות יותר שנספרו כשעות נוספות. אם זו הסיבה העיקרית לעליית השכר, ייתכן שהפערים האמיתיים בהן יגדלו עוד באופן משמעותי.
בשופרסל, אם מחשבים את הפערים לפי מספר העובדים ולא לפי מספר המשרות, הפער גדל ל־65, זאת לעומת 57 בחישוב הנוכחי, כאמור. הפער הגבוה בין מנכ"ל רשת מזון לבין העלות הממוצעת לעובד בחברה אינה מאפיינת רק את שופרסל בלבד ורמי לוי. בוויקטורי מדובר על פער של פי 56, בפרשמרקט פי 45, וביוחננוף פי 27, ירידה מפער של 40. ירידה זו אינה קשורה להישגי הקבוצה בשנה האחרונה, אלא נובעת מקיטון של 20% בשכרו של מנכ"ל הרשת איתן יוחננוף, על פי הצהרתו בשנה שעברה בטרם הנפקתה של החברה בבורסה.
משופרסל נמסר בתגובה: "תגמול המנכ"ל מורכב משכר, מענק ותגמול הוני. שני האחרונים מושפעים באופן ישיר מתוצאות החברה ומהצלחתה. החברה משתפת את עובדיה בחלק מהותי מהרווח התפעולי אשר תורם לתגמולם הכללי".
