סגור

ביצועי החסר של אי.בי.אי טכנולוגיה מגיעים לבית המשפט

קרן הגידור מתכוונת לדרוש מבית ההשקעות לרכוש את מניותיה לפי מחירן המשוערך, שגבוה ב־62% ממחיר השוק. אופרטו טוענת כי הקרן הפרה את מדיניות ההשקעות שלה ומסתפקת באפיקים סולידיים. אי.בי.אי: "טענות חסרות יסוד שסופן להידחות על הסף"

ביצועי החסר של קרן הטכנולוגיה בניהול אי.בי.אי, אותם הציג "כלכליסט" בשבוע שעבר, עשויים להתברר בקרוב בבית משפט. קרן הגידור אופרטו דלתא מסחר בניירות ערך, שמחזיקה 10 מיליון יחידות בקרן אי.בי.אי Tech Fund, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה למתן צו לכינוס אסיפת משקיעים. אם אי.בי.אי יבחר שלא להיעתר לבקשה, אופרטו תתבע את ההפסדים הכלכליים שהסבה הקרן של אי.בי.אי למשקיעים. גם יובנק (UBANK) נתבע, כנאמן הקרן.


אי.בי.אי Tech Fund היא קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי התפתחות שונים — מחברות סטארט־אפ ועד חברות ציבוריות בשלות. הקרן הוקמה ביוני 2018 ולאחר שהשלימה גיוס של 400 מיליון שקל החלה להיסחר בבורסה. בתשקיף של הקרן נכתב כי ייעודה הוא השגת תשואה של 5% יותר ממדד תל אביב טק־עילית. עם זאת, התשואה של הקרן מיום השקתה היא שלילית בשיעור 15.5%. לעומת זאת, מדד ת"א טק‑עילית עלה באותה תקופה 91.1%.
מניית הקרן נסחרת בשווי של 84.5 אגורות ליחידה. לעומת המחיר הנסחר, על פי השערוך של מנהל הקרן שוויה הוא 142.16 אגורות ליחידה. השוני בשיעור של 62% בין המחיר הנסחר למחיר השערוך נובע מכך שקרן הטכנולוגיה פועלת כקרן "סגורה", שאינה מגייסת משקיעים נוספים, כך שאין קשר חד־ערכי בין מחיר יחידותיה במסחר בבורסה לבין שווייה הפנימי.

1 צפייה בגלריה
דייב לובצקי מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי
דייב לובצקי מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי
מנכ"ל אי.בי.אי דייב לובצקי
(צילום: יחצ)

כדי לפתור את הפער, אופרטו, שבין משקיעיה נמצא אבישי אברהמי, מייסד ומנכ"ל וויקס, תביא לאספת המשקיעים הצעה לפיה אי.בי.אי ירכוש את יחידות הקרן מהמשקיעים בשווי של השערוך. לדוגמה, שווי האחזקות של אופרטו נאמד ב־8.5 מיליון שקל בשוק, אם אי.בי.אי ירכוש אותה בשווי השערוך, הוא ישלם 14.2 מיליון שקל.
על פי כתב התביעה, ההפסד של המשקיעים נובע מכך שאי.בי.אי אינו פועל לפי מדיניות ההשקעה המוצהרת של הקרן. מדיניות זו קובעת כי מנהל הקרן ישקיע בתוך חצי שנה מתחילת פעילותה 70% מהכספים המנוהלים על ידה בטכנולוגיה עילית, כאשר מתוך אותם 70%, לפחות 30% צריכים היו להיות מושקעים בחברות הייטק ישראליות שאינן ציבוריות. בשנת 2019, שונתה המדיניות, וההשקעה המינימלית בחברות טכנולוגיה ירדה ל־50%. בנוגע להשקעה בחברות פרטיות, נותרה ההגבלה על 30%.
על פי אופרטו, מיום הקמת הקרן ועד היום, לא עמדה אי.בי.אי בהתחייבות ההשקעה. שיעור החשיפה הממוצע לחברות מו"פ פרטיות במחצית הראשונה של 2020 עמד על 12.2% מהשווי הממוצע של הקרן. נכון להיום, השיעור עומד על 21.75%. כך, מסבירים בתביעה, הקרן שנועדה להשקיע בחברות הייטק, משקיעה את הכסף באפיקים סולידיים, בעוד היא גוזרת הכנסות של 6.5 מיליון שקל בשנה.
על פי התביעה, "לא הקרן או הנאמן מצאו לנכון לנפק הסברים לסטייה ממדיניות ההשקעות של הקרן. בעוד שלשתיקת מנהל הקרן יש טעם מבחינתו: ניהול פסיבי ככל הניתן של כספי הקרן, תמורת דמי ניהול מוגברים מידי שנה, מנהלי הקרן מפיקים ממנה הכנסה של 6.5 מיליון שקל (1.3% דמי ניהול מתוך סך נכסים כללי של 500 מיליון שקל השווי הנקי של נכסי הקרן; א"ע). ניהול אקטיבי של הקרן, על הנטל הכרוך בו והסיכונים הגלומים בו, אינו אטרקטיבי למול הרווח הגלום באחזקה פסיבית של הכספים, ללא מאמץ וטורח".
מאי.בי.אי נמסר כי "באופן תמוה ומטעה, כתב התביעה מצליח שוב ושוב להתעלם מההוראות המפורשות לתקנות קרן טכנולוגיה עילית, המגדירות כי למנהל הקרן מסגרת זמנים של 5 שנים מיום הצעתן של יחידות הקרן להגיע לשיעור אחזקה של 30% בחברות מו"פ ישראליות".
עוד נמסר כי מדובר ב"תביעה חסרת כל יסוד, של בעלי אינטרס, אשר החליטו לעשות דין לעצמם ולהתעלם במודע מהוראות הדין המפורשות לעניין ההשקעות הנעשות בקרן טכנולוגיה עילית.
"הטענות כה חסרות יסוד, שאין לנו ספק כי סופה של התביעה להידחות על הסף. התעלמות התובעים מהוראות הדין הרלוונטיות, על אף שהובאו לידיעתם, מעלה חשש ממשי לחוסר תום לב של התביעה, שהיתה כלי להפעלת לחץ פסול על מנת לזכות ברווח אישי על חשבון שאר מחזיקי יחידות הקרן. ההשקעות בקרן נעשו לאחר בחינה, בפיקוח נאמן הקרן ותוך עמידה דקדקנית בהוראות הדין".