בלעדי לכלכליסטגם אריה קוטלר מצטרף למירוץ: מציע לפז להתמזג עם ארקו
בלעדי לכלכליסט
גם אריה קוטלר מצטרף למירוץ: מציע לפז להתמזג עם ארקו
חברת האנרגיה האמריקאית, שנסחרת בנאסד"ק בשווי דומה לזה של פז, 4.3 מיליארד שקל, מציעה מיזוג מלא שיקנה לבעלי המניות של פז מניות בארקו. כיום הצעת לאומי פרטנרס נראית בעלת הסיכוי הטוב ביותר, בשל יתרונה הניהולי. פז עברה לרווח ברבעון הראשון
הקרב על פז מתחמם עם מתמודד נוסף שמצטרף למירוץ. ל"כלכליסט" נודע כי חברת האנרגיה ארקו (Arko), שפעילה בתחום תחנות הדלק וחנויות הנוחות בארה"ב, הגישה לדירקטוריון פז הצעה למיזוג בין החברות. לפי הצעת ארקו, פז תמוזג באופן מלא עימה. כלומר, בעלי המניות בפז יקבלו מניות בארקו.
ארקו נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל — בדומה לזה של פז, שנסחרת בבורסת תל אביב. כלומר, היחס בין בעלי המניות בחברה הממוזגת אמור להיות שווה פחות או יותר. ארקו מנוהלת בידי אריה קוטלר, והוא אחד מבעלי המניות הגדולים בה (16.8%).
בסוף 2020 החלה ארקו להיסחר בנאסד"ק, ובמקביל נמחקה מהמסחר באחוזת בית, זאת לאחר שהתמזגה עם החברה האמריקאית היימייקר (HeyMaker). הפעילות של ארקו מרוכזת בחברה־הבת GPM, שלה 2,950 תחנות דלק ב־33 מדינות בארה"ב ובוושינגטון הבירה, מהן 1,350 בהפעלה עצמית שבהן פועלות גם חנויות נוחות. יתר התחנות מופעלות בידי צדדים שלישיים, ו־GPM מספקת להן דלקים.
ההצעה של קוטלר היא השלישית שמונחת בפני דירקטוריון פז. הראשונה שהונחה היא זו של הקבוצה שגיבשה חברת לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, שבראשה עומד אבי אורטל. הצעת הקבוצה, שנחשפה ב"כלכליסט", כוללת הזרמה של יותר ממיליארד שקל לפז, תמורת הקצאת מניות שתביא את הקבוצה לאחזקה של 20% בשלב הראשון, עם אופציה לעלות ל־25%.
בקבוצה חברים גם משפחת לבנת, קרן תש"י ורוני יצחקי. הצעה נוספת, שגם היא נחשפה ב"כלכליסט", היא זו של שיכון ובינוי שבשליטת נתי סיידוף ובניהול תמיר כהן. שיכון ובינוי מציעה לצקת לתוך פז את עסקי האנרגיה המתחדשת שלה, שמרוכזים בחברה־הבת שיכון ובינוי אנרגיה, וזאת תמורת מניות פז. שיכון ובינוי נוקבת בתג מחיר של 4–5.5 מיליארד שקל לשיכון ובינוי אנרגיה ומבקשת לקבל 46%–58% ממניות פז.
נכון להיום, ההצעה של לאומי פרטנרס נתפסת כעדיפה מבין ההצעות.יתרונה נעוץ בתשומת הלב הניהולית שהקבוצה תוכל להשקיע בפז, בדגש על בית הזיקוק של החברה, שמדמם קשות.
בתוך כך פרסמה אתמול פז את תוצאותיה כספיות לרבעון הראשון של 2021, שאותו סיימה עם רווח נקי של 30 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 97 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2020. הכנסות הקבוצה הסתכמו ב־2.2 מיליארד שקל, ירידה של 21% לעומת 2.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הירידה בהכנסות מיוחסת לירידה במחיר מוצרי הנפט ולירידה בהיקפי המכירות הכוללים, בשל משבר הקורונה. מנגד, רשת חנויות הנוחות yellow הציגה צמיחה של 15% בהכנסות, שהסתכמו ב־242 מיליון שקל — עלייה שמהווה את הצמיחה הרבעונית הגדולה בתולדות המותג.
במקביל, החליט אתמול דירקטוריון פז, שבראשו עומד הראל לוקר, על הקמת זרוע אנרגיה מתחדשת, ובנוסף הודיעה החברה שתחל בפעילות להקמת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בפריסה כלל ארצית.
המהלכים האלה עולים בקנה אחד עם מאמצי פז להקטין את תלותה בתחום האנרגיה המסורתי, והם מקבלים חיזוק מתוצאות מגזר הזיקוק, שממשיך להסב הפסדים. ההפסד התפעולי של המגזר ברבעון הראשון עמד על 71 מיליון שקל, נמוך מההפסד בתקופה המקבילה, שעמד על 82 מיליון שקל. צמצום ההפסד נבע בעיקר מעלייה במרווח הזיקוק.
מנכ"ל פז ניר שטרן אמר כי "בתחילת הרבעון הושפענו מהסגר, שבגללו ירדה צריכת הדלקים לתחבורה בישראל ב־12%. מתום הסגרים אנו רואים צמיחה חדה בביקוש לדלקים לתחבורה, ובשבועות האחרונים צריכתם אף הגיעה לרמות שיא. גם מרווח הבנזין נמצא במגמת שיפור".
