אלביט בונה על יצוא עקב הלחימה באוקראינה אך ארה"ב עלולה ליירט
אלביט בונה על יצוא עקב הלחימה באוקראינה אך ארה"ב עלולה ליירט
"כבר מתחילות הזמנות עקב המלחמה", אומר המנכ"ל בצלאל מכליס, אבל מכירת חץ 3 של תע"א ואלביט לגרמניה עשויה לקבל ווטו מוושינגטון. ארה"ב מימנה את פיתוח מערכת יירוט הטילים הבליסטיים, ובעבר סיכלה את מכירתה לדרום קוריאה ולהודו
"אנחנו מתחילים כבר לראות הזמנות בעקבות המלחמה באוקראינה. ההזמנה משבדיה לפגזי טנקים ב־27 מיליון דולר שהודענו עליה בשבוע שעבר היא אחת הראשונות, ויהיו נוספות בקרוב. המלחמה כבר הובילה לעליית תקציבי הביטחון באירופה וגם בארה"ב והדרישה היא לרכש מספקים מקומיים, אנחנו ערוכים לכך עם עשרות חברות־בנות בעולם", אמר אתמול ל"כלכליסט" בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, אחרי שהחברה הביטחונית פרסמה תוצאות שיא ל־2021 וחצתה לראשונה את רף 5 מיליארד הדולרים במכירות שנתיות.
התקוות של מכליס עלולות להתנגש באינטרסים של התעשייה הביטחונית האמריקאית. "בילד" הגרמני חשף השבוע כי בברלין שוקלים לרכוש מישראל את מערכת חץ 3 להגנה מטילים בליסטיים קונבנציונליים וגרעיניים, שעלולים להגיע מכיוון רוסיה. לפי העיתון הגרמני, הכוונה היא לעסקה בשווי 2 מיליארד יורו, שתכלול מכ"מים, מערכות שליטה ומיירטים. התעשייה האווירית היא הקבלנית הראשית של המערכת, ואלביט מייצרת את מערכת השליטה והבקרה שלה.
העסקה עדיין בשלביה הראשונים, והגרמנים טרם פנו בעניין רשמית למשרד הביטחון ולתעשיות בארץ. אולם בדרך תהיה להם עוד תחנה: וושינגטון. בניגוד למכ"ם המערכת, שפותח באלתא במימון משרד הביטחון ונמכר כבר להודו ולדרום קוריאה, שאר רכיבי המערכת פותחו במימון הממשל האמריקאי ומחייבים את אישורו.
זאת הסיבה שהחץ, שנכנס לשירות חיל האוויר כבר לפני 22 שנה, מעולם לא נמכר ללקוחות זרים. דרום קוריאה והודו, שהתעניינו בו בעבר, זכו לסירוב אמריקאי.
העסקה עדיין בשלביה הראשונים, והגרמנים טרם פנו בעניין רשמית למשרד הביטחון ולתעשיות בארץ. אולם בדרך תהיה להם עוד תחנה: וושינגטון. בניגוד למכ"ם המערכת, שפותח באלתא במימון משרד הביטחון ונמכר כבר להודו ולדרום קוריאה, שאר רכיבי המערכת פותחו במימון הממשל האמריקאי ומחייבים את אישורו. זאת הסיבה שהחץ, שנכנס לשירות חיל האוויר כבר לפני 22 שנה, מעולם לא נמכר ללקוחות זרים. דרום קוריאה והודו, שהתעניינו בו בעבר, זכו לסירוב אמריקאי.
גם לברלין ינסו האמריקאים להציע את הטיל המקביל מתוצרת ריית'און, SM3, שנמכר כבר ליפן. מדובר בטיל שניתן לשגר מספינות או מיבשה, אבל מחירו של מיירט בודד עומד על 25 מיליון דולר, יותר מפי עשרה ממחירו של מיירט חץ. זאת הסיבה שהאמריקאים, שניסו לכפות על ישראל לרכוש אותו, הסכימו לבסוף לממן את פיתוח חץ 3, לאחר שישראל הבהירה שלא תעמוד בעלויות ה־SM3. לגרמנים כיסים עמוקים יותר, אבל הם לא היססו בעבר להעדיף מל"ט ישראלי, ההרון TP של התעשייה האווירית, על פני הריפר האמריקאי, למרות לחץ כבד מוושינגטון והליכים משפטיים.
אלביט דיווחה אתמול על עלייה של 13% במכירות ל־5.28 מיליארד דולר, על קפיצה של 16% ברווח הנקי ל־274.4 מיליון דולר, ועל זינוק של 24% בצבר ההזמנות. אלביט רשמה גם עלייה של 40% מההכנסות מתחומים אזרחיים ל־193 מיליון דולר, בעיקר ציוד רפואי ומערכות למטוסים אזרחיים, אבל עדיין הן קטנות ביחס לפעילות שלה.
אלביט מציינת בדו"ח כי לזינוק במניה שלה תהיה השפעה משמעותית על הוצאות לתוכניות התגמול לעובדים. סמנכ"ל הכספים היוצא של החברה, יוסי גספר, אמר ל"כלכליסט" כי "אלה סכומים שנשמח לשלם. מדובר במאות עובדים שיש להם תוכניות תגמול מבוססות מניות, לא רק מנהלים בכירים אלא גם דרגי ביניים. נשקף את ההוצאה בכל רבעון, ובכל מקרה היא תתפרס על 3 עד 5 שנים. הזינוק במניה עשה טוב ליכולת שלנו לשמר עובדים ולמנוע עזיבות. גייסנו מאות עובדים בשנה האחרונה, ואני מעריך שנגייס השנה 1,800 חדשים". לאלביט 19.5 אלף עובדים בארץ ובעולם. גספר מסיים בימים אלה את תפקידו כסמנכ"ל כספים ויוחלף על ידי קובי כגן, ויעבור לשמש כמשנה למנכ"ל.
מכליס משלים כעת תשע שנים בתפקידו, שבמהלכן הוכפלו הכנסות החברה, צבר ההזמנות קפץ והשווי שלה זינק פי 6. שכרו ב־2021 טרם פורסם, אך ב־2020 הוא הרוויח כ־3.1 מיליון דולר. לדבריו, "המלחמה באוקראינה תקדם את הצורך של מדינות בסגירת מעגלים מהירה, איסוף המידע משלל מערכות המודיעין באוויר, בים וביבשה, ניתוח שלהן באמצעות בינה מלאכותית והעברת נקודות הציון למגוון אמצעי האש. אנחנו נמצאים בכל שלבי המערכת הזאת. גם נושא המל"טים יקבל דחיפה, שם יש לנו מל"טי הרמס 450 ו־900, וגם בהגנה על רכב קרבי משוריין אנחנו נמצאים עם מערכת 'חץ דורבן'. גם השליטה בים, תחום שבו אנחנו מוכרים היום במאות מיליוני דולרים בודדים, תקבל דחיפה, ואני רוצה להגיע למכירות של מיליארד דולר בשנה".
לדברי מכליס, "חלק משמעותי" מ־400 מיליון השקלים שתקבל רפאל להמשך פיתוח מערכת הלייזר נגד רקטות יגיע לאלביט; זו מספקת לרפאל את תותח הלייזר עבור המיירט הקרקעי, ומפתחת בחוזה נפרד עם משרד הביטחון מיירט אווירי. "מדובר במהפכה לא רק מבחינה ביטחונית, אלא גם כלכלית, היכולת להוזיל דרמטית את עלויות יירוט האיומים. אני מאמין שהלייזר ייצר לנו עסקאות מכירה משמעותיות כבר בשנים הבאות, ושנקבל גם אישור לייצא אותו ללקוחות נבחרים בחו"ל".
