"אני חושב שהבעיה היא בצד של החתמים ולא של המוסדיים"
"אני חושב שהבעיה היא בצד של החתמים ולא של המוסדיים"
משה ברקת מתח אתמול ביקורת מרומזת על הנחיות רשות ני"ע, שלפיהן המוסדיים מנועים מלדון במחיר ההנפקה לפני שיחלפו 10 ימים מפרסום התשקיף. לדבריו, "צריך לבחון את המנגנונים, ולא במונחים של זמן"
הממונה על שוק ההון משה ברקת מתח אתמול ביקורת מרומזת על רשות ניירות ערך שפרסמה השבוע ממצאי בדיקה שערכה בכל הנוגע להנפקות בשיטת ההצעה הלא אחידה (בוק בילדינג). הנפקות בשיטה זו מהוות יותר מ־80% מההנפקות בגל הנוכחי שהביא לבורסה 63 חברות מתחילת השנה. בשיטת ההצעה הלא אחידה החתם מנהל מו"מ מול המוסדיים לגבי המחיר בהנפקה, ומחליט כמה להקצות לכל מזמין. במסגרת הבדיקה קבעה הרשות כי על המוסדיים והחתמים להימנע מלדון במחיר ההנפקה בטרם יחלפו 10 ימים ממועד פרסום התשקיף.
ברקת, שהשתתף אתמול בכנס של איגוד החברות הציבוריות שנערך בבורסה בתל אביב התייחס לנושא ואמר כי "רשות ני"ע קבעה שהמוסדיים צריכים לחכות 10 ימים מפרסום התשקיף ועד שמתחילים לדסקס מחירים. אני חושב שהבעיה היא בצד של החתמים, לא של המוסדיים. צריך לבחון את המנגנונים. מה זה עשרה ימים? לא צריך לבחון דברים במונחים של זמן. צריך להבין מה צריך לעשות באותם 10 ימים או יומיים. גם אם נותנים לך חודש ואתה ממשיך להסתמך על הערכת שווי ריקה מתוכן, אז לא עשינו בזה כלום".
הלחץ על המוסדיים
נושא ההצעה הלא אחידה עלה גם על שולחנה של הרשות. בפברואר האחרון הרשות ביצעה ביקורת פתע אצל עשרה גופים מוסדיים גדולים, ובמוקד עמדו הליכי קבלת ההחלטות שנוגעים להשתתפות בהנפקות. על כך אמר ברקת כי "היתה מגמה שבה חתמים החלו ללחוץ גופים מוסדיים באמצעות שיטת ההנפקה הלא אחידה — 'בוא תיכנס להנפקה הזו, הפחות מבוקשת, ואני אכניס אותך להנפקה היותר מבוקשת'. זו מגמה שחששנו שתביא מוסדיים להיכנס להנפקות בלי בחינה משמעותית.
"זו דרמה משום שהרבה מאוד שנים לא היתה ביקורת משמעותית על השקעות של מוסדיים. לעשות ביקורת בעשרה גופים מוסדיים מובילים, זה משמעותי. זו לא תהיה הביקורת האחרונה".
בנוסף, ברקת התייחס לטיוטת הדו"ח של הוועדה שמינה לבחינת כפל דמי הניהול. הטיוטה של דו"ח ועדת יפה קבעה, בהתבסס על בחינה של השקעות המוסדיים במאות קרנות השקעה פרטיות וקרנות הון סיכון, כי ההשקעה בהן לא הניבה תשואה עודפת, בעיקר בשל דמי הניהול הגבוהים. "יש מנהלים חיצוניים טובים ויש פחות טובים. צריכה להיות סלקציה, וחייבים להפחית את דמי הניהול", אמר ברקת. "את עולם קרנות ההשקעה לא המציאו גופים פנסיוניים, אלא משקיעים פרטיים. אני מסתכל על קרנות השקעה בעולם. למשל מג'לן של פיטר לינץ' — זו קרן שאנשים רבו כדי להיכנס אליה. יש קרנות שעושות תשואה עודפת, ויש כאלו שלא מצליחות להכות את המדדים".
בעיית ההיבט החברתי
ברקת התייחס גם לתנופה של השקעות האחריות (ESG) שמביאות בחשבון נושאי איכות סביבה, היבטים חברתיים וממשל תאגידי. "הבעיה הכי גדולה ב־ESG זה ה־S, כלומר, הההיבט החברתי. עם כל היתר אין בעיה. ממשל תאגידי זה חשוב וסיכונים סביבתיים הם סיכונים אמיתיים. לכן אנחנו הגדרנו את שינוי האקלים כסיכון מתפתח מרכזי שאליו יש להתייחס. אין סיבה שהמוסדיים לא ישקיעו בעולמות כאלה, שיכולים להניב תשואות עודפות וזה יעזור לשפר את האקו־סיסטם.
"מחירי הנכסים צריכים לשקף את הסנטימנט הציבורי. זה שגוף מוסדי יחליט ברמה הערכית אילו ערכים טובים ואילו לא, זה דבר בעייתי. גופי השקעות צריכים להתעסק בהשקעות ולא בערכים. עם זאת, צריך להביא בחשבון אלמנטים חברתיים שמשפיעים על ההשקעות. לכן הוצאנו חוזר שדורש מהמוסדיים להסתכל על הממדים האלה כדי לבחון סיכונים. דרשנו גם שאם בוחרים שלא להיכנס לסקטור מסוים מסיבות כאלו, יש לתת גילוי על כך".
