"מלך העופות" מציג: ממשחטה קטנה עד אחזקה צפויה של 23% בנטו
"מלך העופות" מציג: ממשחטה קטנה עד אחזקה צפויה של 23% בנטו
מעסק באור יהודה שנסגר צמח דוד מצסה לשחקן משמעותי בשוק העוף. הוא רכש משחטות מתנובה ומזוגלובק, ועתה הוא רוכש מניות בנטו, בעסקה שיכולה להגיע לרבע מיליארד שקל. משפחת מצסה נתבעה ב־2018 ונאלצה לשלם קנסות של 1.4 מיליון שקל
העסקה שנחתמה בשבוע שעבר למכירת 3.3% מאחזקות משפחת עזרא לדוד מצסה היתה אבן דרך ראשונה בעסקה משמעותית, שהיקפה צפוי לעמוד על יותר מרבע מיליארד שקלים. אם יממש מצסה בחודשים הקרובים את האופציה שניתנה לו, הוא ייהפך מספק מרכזי לחברה התפעולית נטו מלינדה, לבעל מניות משמעותי בחברה־האם נטו.
רכישת חלק מאחזקות משפחת עזרא היתה נקודת המפגש השנייה של מצסה עם נטו, שכן לפני שנתיים חתם על הסכם עם נטו מלינדה, שתפיץ תמורת עמלת שיווק את העופות שמספקות המשחטות שבבעלותו בהיקף המוערך על ידה ב־800 מיליון שקל בשנה. מדובר היה בעסקת ענק, שכן פעילות העופות היוותה כשליש מפעילות נטו מלינדה, שמכירותיה בשנה שקדמה לחתימה על ההסכם הסתכמה ב־2.4 מיליארד שקל. העסקה עם מצסה נועדה לשמר ולהגדיל את היקפי פעילותה של קבוצת נטו, שנקלעה באותם ימים לסכסוך עסקי עם האחים אילן וששי שבע, שעימם החזיקה בבעלות משותפת בחברת ביכורי שדה דרום, שעסקה בשיווק סיטונאי של פירות וירקות. השותפות פורקה, ובנטו מצאו הזדמנות להגדיל את פעילותם בשוק העוף.
האחים אלי וגבריאל מנהלים את הפעילות
מצסה נחשב כמי שהתחיל במשחטה בודדת באור יהודה, שנסגרה מאז, ובנה את עצמו בעשור האחרון לאחת מאינטגרציות העוף הגדולות בשוק. הוא מחזיק במשחטה באשקלון, שמתמחה בשחיטת עופות בכשרות גבוהה, וצמח בשנים האחרונות באמצעות רכישות. בתחילה רכש מתנובה את משחטת מעוף הגדולה בבאר טוביה, ובהמשך רכש מזוגלובק משחטה בשלומי. במסגרת ההתפתחות נכנס מצסה כשותף עם קיבוץ שדה בוקר במדגרה, ובכך יצר לעצמו פעילות בתחום הרבייה וההדגרה.
נטו, שפועלת כבר שנים בשיווק והפצה של עוף בכשרויות גבוהות, בעיקר תחת המותג עטרה, ראתה בהסכם ההפצה של יסכה הזדמנות להרחיב את הפעילות לשוק העוף בכשרות בסיסית. השוק הזה מגלגל, על פי הערכות, כ־7 מיליארד שקל בשנה ונשלט בידי שש חברות מרכזיות, שמרביתן פועלות לכל אורך שרשרת הערך — ממכוני תערובת למזון, דרך מדגרות, משחטות ומערכי שיווק. הבולטות בענף הן גרנות של ארגוני הקיבוצים, מילואות, עוף הגליל ועוף טוב של משקי עמק הירדן. לצדן פועלות שתי חברות משפחתיות פרטיות: עוף עוז של עוזי מחלב ויסכה של משפחת מצסה, המנוהלת בידי אחיו של דוד מצסה ובראשם אלי וגבריאל מצסה. חברות אלה לא מחזיקות באינטגרציה אנכית מלאה, שכן אין להן מכוני תערובת. חלק מפעילותה של יסכה, המחזיקה בכמה משחטות עוף, מתבססת על רכש פטמים שגודלו במשקים שונים, דבר שמאפשר לה גמישות ורווחיות גבוהה יחסית.
לדברי גורם בענף, יסכה לא מחויבת לרכש כמויות ממגדלי פטמים, ובהתאם לא מתחייבת לספק לשוק כמויות קבועות — דבר שמאפשר לה ליהנות ממצבים של עודף היצע בשוק, אז היא יכולה לרכוש את הפטמים במחירים נמוכים ביחס לאלה הנקבעים בהסכמים קבועים עם מגדלים. עוד לדברי גורם בענף, ההתרחבות של יסכה הובילה את החברה לפעילות מתוכננת יותר מכפי שהיתה בעבר, ואף שיפרה את סטנדרט העבודה של החברה. "מצסה מתפתח בצורה הדרגתית ועובר את תקופות המשבר בשוק הזה בצורה הטובה ביותר, כי הוא לא מחויב לכמויות ופועל בעיקר באמצעות זיהוי הזדמנויות רווחיות".
הענף הפסיד ב־2018 כחצי מיליארד שקל
תהליך זיהוי ההזדמנויות הרווחיות, שמיוחס למצסה, הוא קריטי בענף שסבל בשנים האחרונות מהפסדים עמוקים בשל היצף סחורה. עד 2015 נהגה מועצת הלול לתאם כמויות בין המגדלים, וזאת באישור הממונה על התחרות. אולם התיאום הופסק בניסיון להגביר את התחרות. הפסקת התיאום הובילה לעודף ייצור, שגרר אחריו ירידה במחירים. הצרכנים לא חשו בשינוי, כיוון שלטענת גורמים בענף, הקמעונאים גרפו את ירידת המחיר לכיסם, ואילו המגדלים ספגו הפסדים על מכירה במחירי שפל.
כפי שנחשף ב"כלכליסט", השחקניות הגדולות בענף, ובהן יסכה של מצסה, הפסידו ב־2018 כ־500 מיליון שקל. ירידת המחירים, ועמה ההפסדים העמוקים, נבלמו ב־2019, לאחר שהמגדלים צמצמו את היקפי הייצור, אך הבעיה הענפית לא נפתרה. בשנה שעברה, פעלה מועצת הלול באופן אקטיבי לצמצום הייצור, והציעה לשלם למגדלים עד ארבעה מיליון שקל, כדי למנוע מעודפי ייצור של עופות להגיע לרשתות במשך כמה חודשים. במסגרת התוכנית נדרשו המגדלים לרוקן את הלולים שלהם מעופות, ולא לגדל פטמים במשך כשלושה חודשים — ובתמורה לקבל מהמועצה כ־50 אגורות לכל ק"ג עוף שהיו אמורים לשווק בתקופה האמורה. במועצה נימקו את הצעד, שאיפשר למגדלים לשמר את מחיר העוף ולא למכור בהפסד, ברצון למנוע תחלואה וצער בעלי חיים בחודשי הקיץ. על רקע הבעיה המבנית בענף, אפשר לראות גם ברכישת האחזקות בנטו, זיהוי הזדמנות עסקית, שתאפשר למצסה ליהנות גם מעמלת השיווק שאותה הוא משלם היום לנטו, המפיצה את מוצריו.
הפעילו ליד המשחטה תחנת מעבר פיראטית
שמם של בני משפחת מצסה ומשחטת יסכה עלה לכותרות ב־2018, לאחר שגבריאל מצסה והמשחטה באור יהודה הורשעו, על פי הודאתם, בעקבות שלושה כתבי אישום שהגיש המשרד להגנת הסביבה וחמישה תיקי חקירה נוספים, בהשלכת פסולת בניין ברשות הרבים בסמוך לאור יהודה במספר מקרים. גזר הדין שניתן ב־28 במרץ 2018 השית על החברה טל הל יסכה קנס כספי של 750 אלף שקל, וכן התחייבות כספית של 750 אלף שקל להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות שבהן הורשעה. על גבריאל מצסה, הבעלים והמנהל, הושת קנס כספי של 650 אלף שקל או שנת מאסר, חודש מאסר על תנאי והתחייבות כספית של 500 אלף שקל, להימנע במשך שנתיים נוספות מביצוע העבירות שבהן הורשע. הקנס הכולל עמד על 1.4 מיליון שקל.
מכתבי האישום עלה כי הנאשמים, שהפעילו משחטה ובית מטבחיים, ניהלו סמוך למשחטה תחנת מעבר פיראטית, מבלי להתקין בה את התשתיות הנדרשות על פי התקנות וללא רישיון עסק. הנאשמים הורשעו בעבירות של השלכת פסולת בניין ולכלוך רשות הרבים, וכן בעבירות של פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, ועבירות של השלכת פסולת פסדים וחלקי עופות בשטח פתוח. גבריאל מצסה, הבעלים, הורשע בנוסף גם בהפעלת תחנת מעבר לפסולת ללא תשתיות מתאימות, אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים, והפרת אחריות נושא משרה.
