התחזקות קלה בשקל לקראת החלטת הריבית; "צפויים דיונים ערים על צמצום הרכישות"
התחזקות קלה בשקל לקראת החלטת הריבית; "צפויים דיונים ערים על צמצום הרכישות"
הדולר יורד ב-0.3% ל-3.24 שקלים, היורו יורד ב-0.2% ל-3.96 שקלים; בנק ישראל צפוי להשאיר היום את ההריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%; מזרחי טפחות: "התנודתיות בצמד המטבעות שקל-דולר תהיה נמוכה בחודש הקרוב"
התחזקות מתונה בשקל לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל בהמשך היום: הדולר יורד ב-0.2% ל-3.24 שקלים, היורו יורד ב-0.2% ל-3.96 שקלים. הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית, 0.1%.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מציין כי בד בבד עם ההתחזקות המחודשת בשער השקל וסיום הלחימה בעזה, סטיות התקן הגלומות באופציות על הדולר-שקל שבו לרדת לרמה נמוכה יחסית - עדות לכך שסוחרי האופציות מעריכים כי התנודתיות בצמד המטבעות בחודש הקרוב תהיה נמוכה".
עוד מציין שפריר כי ניצנים ראשונים לשינוי מדיניות עתידי מצד הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (על רקע ההאצה בצמיחת הכלכלה הגלובאלית ועליית הלחצים האינפלציוניים) תומכים בהמשך עליית תשואות בשווקים המפותחים בחודשים הקרובים. "בבריטניה, בנורבגיה ובניו-זילנד החלו לדבר על העלאות ריבית אפשריות, ובקנדה החלו כבר בצמצום תוכנית רכישות האג"ח. בנוסף, בחודשים הקרובים צפויים דיונים ערים בארה"ב, באירופה, באוסטרליה וגם בישראל בנוגע לצמצום צפוי של תוכנית הרכישות בהמשך השנה או לקראת תחילת 2022".
בעניין זה מוסיף אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, כי נתוני האינפלציה בארה"ב ממשיכים להפתיע ובגדול: "למרות תשומת לב מיוחדת של הכלכלנים לאינפלציה בארה"ב, קרוב ל-90% מהנתונים שמתייחסים לנושא זה (מדדי מחירים שונים ואינדיקאטורים אחרים) היו בתקופה האחרונה גבוהים מהתחזיות. זה מראה שהאנליסטים עדיין לא תפסו את המהירות והעוצמה של עליית המחירים".
בהנהלת הפד ממשיכים לטעון שעליית המחירים תהיה זמנית, אך חלק מהחברים כן חושב ששכדאי להתחיל לדון בצמצום התמריצים בחודשים הקרובים. בבנקים המרכזיים האחרים בעולם נשמעים יותר ויותר קולות שונים: בבוע שעבר הצטרפו לקבוצה זו הבנקים המרכזיים בניו זילנד ודרום קוריאה שהודיעו על הכוונה לשנות מדיניות מוקדם מהתוכניות הקודמות".
בלידר מדגישים בסקירה השבועית את ההשפעה המהותית של ענף ההיי-טק על השקל הישראלי: "ברבעו הראשון יצוא שירותי היי טק עלה ב- 28% לעומת הרבעון הקודם (במונחים שנתיים), זאת לאחר עלייה של 26% ברבעון הרביעי (מנוכה עונתיות).
מדובר בקטר צמיחה חשוב לפעילות הכלכלית אשר מהווה היום כ-10% מסך התוצר. סקטור זה, אשר התרחב בצורה ניכרת בתקופת הקורונה, כוללשירותי תוכנה ומיחשוב, סייבר, IT, מו"פ, וכו'. מדובר במגמת התרחבות אשר צפויה להימשך ותומכת בעודף בחשבון השוטף, ולכן גם בשקל חזק".
