בכירי אי.די.בי שכרו את בן־צור לקראת החקירה מול הנאמן
בכירי אי.די.בי שכרו את בן־צור לקראת החקירה מול הנאמן
עו"ד אופיר נאור, הנאמן לנכסי אי.די.בי, פנה לבית המשפט בבקשה להוצאת צו שיחייב ארבעה בכירים לשעבר להתייצב לחקירה מולו. הצו טרם ניתן, אך הארבעה כבר שכרו את שירותיו של עו"ד בעז בן־־צור, פרקליטו של נתניהו
נושאי המשרה לשעבר באי.די.בי פיתוח נערכים לחקירה בפני הנאמן לנכסי החברה עו"ד אופיר נאור. ארבעת הגורמים שזומנו לחקירה בפני נאור שכרו את שירותיו של עו"ד בועז בן־צור, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על מנת שייצג אותם.
נאור פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר בבקשה להוציא לארבעת נושאי המשרה לשעבר צו זימון לחקירה, שיורה להם להתייצב במשרדי הנאמן לצורך כך, אך טרם קיבל אותו. ארבעת נושאי המשרה הם אהרון קאופמן, לאריסה כהן, יאיר נוימן וחיים טבוך, שכיהנו באי.די.בי עד להחלטה על פירוק החברה והוצאתה משליטתו של אדוארדו אלשטיין. קאופמן כיהן כמנכ"ל החברה; כהן כיהנה כסמנכ"לית ומזכירת החברה; נוימן כיהן כסמנכ"ל המימון; וטבוך כיהן כסמנכ"ל חשבות. קאופמן הוא עדיין היועץ המשפטי של דסק"ש, החברה־האחות לשעבר של אי.די.בי. יתר הנחקרים מכהנים בדסק"ש בתפקידים מקבילים לאלו שמילאו באי.די.בי.
נאור טוען כי עד כה לא הצליח לתאם עם הארבעה מועדים לחקירה. החקירה מיועדת לסייע לנאמן לבחון את התנהלות הדירקטורים והמנהלים של אי.די.בי טרם קריסת החברה, וזאת במטרה לנסות ולגבש כתבי תביעה כנגדם. כספי התביעה, אם אכן ייפסקו על ידי בית המשפט, אמורים לפרוע חלק נוסף מהחוב למחזיקי סדרה ט' של אג"ח החברה.
בן־צור נמנה עם צמרת עורכי הדין בישראל — ושכרו עומד על מאות דולרים בשעה — והבחירה בו מביאה לשינוי משמעותי בתיק. מיד לאחר שהארבעה הודיעו שבן־צור ייצג אותם, הודיע השופט חגי ברנר, שמנהל את התיק של אי.די.בי, כי "עקב מניעה שנוצרה עם הגשת ההודעה, הבקשה תידון בפני השופטת לושי עבודי". כלומר, בן־צור מופיע ברשימת ניגודי העניינים של ברנר.
אי.די.בי חבה למחזיקי שלוש סדרות האג"ח שלה 2 מיליארד שקל והגיעה לחדלות פירעון. מחזיקי הסדרות י"ד (900 מיליון שקל) וט"ו (250 מיליון שקל) קיבלו את כספם, בין היתר בזכות ביטחונות שונים שהחזיקו, כמו מניות השליטה בדסק"ש שנמכרו לקבוצת משקיעים בראשות מגה אור שבשליטת צחי נחמיאס, ואילו מחזיקי סדרה ט' הלא מובטחת (900 מיליון שקל) יקבלו חלק מהחוב כלפיהם, שעומד כיום על 450 מיליון שקל, לא כולל תביעות.
בתוך כך, מתנהלים מול נאור דין ודברים לגבי אישור השכר שהוא מבקש כנאמן לחברה – 12 מיליון שקל. שני הגופים הגדולים המחזיקים בסדרה ט', קרן הגידור ברוש וקרן הגידור אלפא, הסכימו להעניק לו את השכר ועוררו את זעם הגופים המוסדיים, בראשות בתי ההשקעות מיטב דש ומגדל שוקי הון, שטענו כי קרנות הגידור בהסכמתן זו מסבות נזק לציבור שכספו מנוהל בגופים המוסדיים, והוא זה שאמור לממן את השכר המופקע לטעמם. המוסדיים מעלים כטענה נגד השכר המבוקש לנאור את השכר המבוקש לכונסים שמונו מטעם מחזיקי סדרה י"ד. מחזיקי סדרה זו מינו ככונסים את עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני, ואלו יקבלו שכר של 3 מיליון שקל בלבד.
נאור טוען כי התקנות המשפטיות שמכוחן הוא פועל כנאמן מאפשרות לו לקבל שכר גבוה בהרבה, וכי השכר המבוקש מהווה פשרה מבחינתו. כאמור, בטענות של נאור תומכות הקרנות ברוש ואלפא.
באסיפת מחזיקי האג"ח שנערכה ביום רביעי האחרון הוחלט להעלות סעיף נוסף להצבעה שקובע כי עו"ד שי צוקרמן, שנשכר לייצג את מחזיקי האג"ח מול נאור, יגבש חוות דעת הנוגעת לשכר המבוקש על ידי נאור. לאחר שחוות הדעת תונח בפני המחזיקים, הם יצביעו על אישור שכרו של נאור. כך או כך, לברוש ואלפא יהיה משקל גבוה בהחלטה משום שהן מחזיקות באג"ח בערך נקוב של 190 מיליון שקל מתוך ערך נקוב כולל של 680 מיליון שקל.
נאור עדיין אמור להשלים את מכירת 25% ממניות ישראייר שנותרו בידי המחזיקים וכן 26% ממניות חברת IDBG שמחזיקה בנדל"ן בלאס וגאס. באסיפת מחזיקי האג"ח שנערכה ברביעי טען נאור כי קיבל אינדיקציות לכך שיוכל למכור את המניות של ישראייר ב־75 מיליון שקל.
