עקפה את מגדל: הפניקס היא שיאנית הנכסים בביטוח
עקפה את מגדל: הפניקס היא שיאנית הנכסים בביטוח
רכישת הלמן־אלדובי, שהביאה לה את תיק קופות הגמל של עובדי חברת החשמל, הזניקה את היקף הנכסים שחברת הביטוח ניהלה בסוף שנת 2021 ל־369 מיליארד שקל – מעט יותר ממגדל, שהובילה את הטבלה שנים רבות
אתמול היה יום היסטורי בענף הביטוח: הפניקס נהפכה לחברת הביטוח בעלת היקף הנכסים המנוהל הגדול בענף, והדיחה מהפסגה את מגדל ביטוח אחרי 20 שנה אם לא יותר. מהדו"חות הכספיים של הפניקס ל־2021 עולה כי היא מנהלת נכסים ב־369 מיליארד שקל לעומת 366 מיליארד שקל שמנהלת מגדל.
מבחינת הפניקס, בניהול אייל בן סימון, מדובר בזינוק של 58% או 135 מיליארד שקל מסוף 2020, אז הסתכמו הנכסים המנוהלים ב־234 מיליארד שקל. העלייה המשמעותית ביותר התרחשה בחברת הגמל והפנסיה, שנכסיה המנוהלים בסוף 2021 הסתכמו ב־117 מיליארד שקל לעומת 35 מיליארד שקל בסוף 2020 — זינוק של יותר מפי 3. בתוך כך, הפניקס גמל ופנסיה נהפכה לשחקנית השנייה בגודלה בענף אחרי אלטשולר שחם גמל ופנסיה, החברה־הבת של בית ההשקעות הגדול בישראל, שמנהלת נכסים בהיקף של 205 מיליארד שקל.
הזינוק בנכסי חברת הגמל והפנסיה הוא, בין היתר, תוצאה של רכישת בית ההשקעות הלמן־אלדובי, שהפניקס שינתה את שמו להפניקס השקעות מתקדמות, לאחר שביצעה בו שינויים מבניים. הפניקס רכשה את הלמן־אלדובי בפברואר 2021 תמורת 275 מיליון שקל. על הרכישה התמודד גם אלטשולר שחם, שלבסוף רכש את בית ההשקעות פסגות, ובהמשך מכר נתחים ממנו. למעשה, לפי נתוני רשות שוק ההון, קופות הגמל של הפניקס בלבד מנהלות נכסים ב־68 מיליארד שקל — נתון שהופך אותה לשחקנית השנייה בגודלה בענף.
הלמן־אלדובי הביא איתו, בין היתר, את קופות הגמל של חברת החשמל, שבהן נכסים ב־45 מיליארד שקל. הסכומים הגדולים האלה תורמים להיקף הנכסים המנוהלים, אך לא ממש מניבים לחברה הכנסות. זאת מאחר שקופות הגמל של עובדי חברת החשמל, המנוהלות בהלמן־אלדובי מ־2016 לאחר שזכה במכרז, משלמות דמי ניהול נמוכים במיוחד של 0.07% בשנה. הזכייה היתה לשלוש שנים עם אפשרות להארכה שנתית עד לארבע שנים נוספות. כלומר, הזכייה אמורה להסתיים בשנה הבאה. בשל דמי הניהול הנמוכים, ההערכות בשוק היו שהפניקס תבחר לא לגשת למכרז החדש, שיתקיים בשנה הבאה. אולם כעת, משקופות הגמל האלה הן שאפשרו לה להיהפך לשחקנית הגדולה בענף הביטוח במונחי נכסים מנוהלים, ייתכן שחברת הביטוח שינתה את גישתה.
2 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון ומנהל ההשקעות הראשי חגי שרייבר
(צילום: פאביאן קולדורף, ענבל מרמרי)
צמיחה מואצת התרחשה גם בפעילות הפנסיה של הפניקס. היקף הנכסים בה צמח ב־43%, שהם 16 מיליארד שקל, והוא מסתכם ב־53 מיליארד שקל — החמישית בגודלה בענף. מדובר בצמיחה גבוהה מהממוצע בענף, שעומד על 24%. למעשה, קצב הצמיחה של הפניקס בתחום הפנסיה הוא שני רק לאלטשולר שחם, שנכסיו בפנסיה צמחו ב־78% במהלך 2021 והסתכמו ב־31 מיליארד שקל. עם זאת, בחודשים האחרונים נחלשה הצמיחה של אלטשולר בתחום הפנסיה בשל תשואות החסר. קרן הפנסיה של אלטשולר שחם במסלול הכללי סיימה את 2021 במקום האחרון בטבלת התשואות, עם תשואה של 12.4%, בעוד הממוצע בענף עמד על 14.3%. בשוק מעידים כי הפניקס ניצלה את שעת הכושר נוכח חולשה זו והחליטה לנקוט מאמצי שיווק אגרסיביים, כדי להגדיל את נכסיה, וזאת בעיקר באמצעות תגמול לסוכנים.
ואכן, בדצמבר האחרון חצתה לראשונה הצבירה החודשית בקרן הפנסיה של הפניקס את הרף הפסיכולוגי של מיליארד שקל, ובפברואר כבר עמדה על 1.2 מיליארד שקל. לשם השוואה, הצבירה בקרן הפנסיה של אלטשולר שחם באותו חודש היתה 230 מיליון שקל. צמיחת קרן הפנסיה של הפניקס גבוהה גם משל קרנות גדולות ממנה, דוגמת כלל ביטוח שמנהלת 94 מיליארד שקל, ואשר הציגה בפברואר צבירה של 800 מיליון שקל.
הפניקס היא חברת הביטוח הרביעית שמפרסמת דו"חות ל־2021, ועד עתה היא מציגה את הרווח הגבוה בענף — 2.3 מיליארד שקל, עלייה של 77% לעומת רווח כולל של 1.3 מיליארד שקל בשנה המקבילה. הרווח הכולל של הפניקס מייצג תשואה של 26.3% על ההון, גבוהה משל מגדל (25%), הראל (18%), ביטוח ישיר (24.5%) ומנורה מבטחים (20.2%). מרבית הרווח היא תולדה של השקעות בשוק ההון, שהניבו רווחים של 1.1 מיליארד שקל, כמעט פי 2 מב־2020, אז ההשקעות הניבו רווחים של 600 מיליון שקל. אולם ברבעון הרביעי של השנה התוצאות היו חלשות משל 2020 (רווח של 483 מיליון שקל מהשקעות לעומת 699 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020).
מי שמנצח על פעילות ההשקעות של הפניקס הוא חגי שרייבר, שהחליף את רועי יקיר בסוף 2019. שרייבר נחשב לבעל סגנון ניהול השקעות שונה משל יקיר — הוא מגדיל את נוכחות הפניקס בהשקעות האלטרנטיביות, כדי לצמצם תלות בשוק ההון. ב־2021 התמקדה הפניקס בהשקעות בפיננסים ובאנרגיה מסורתית, שהשיאו תשואות יתר ביחס לשוק. ביוני האחרון היא הנפיקה את חברת האשראי גמא לפי שווי של 720 מיליון שקל לפני הכסף והציפה ערך של 120 מיליון שקל עבור הפניקס, שמחזיקה ב־60% מהמניות. בנוסף מכרה הפניקס 53% מרשת הדיור המוגן עד 120 לשפיר הנדסה תמורת 845 מיליון שקל. מהלכים אלה תרמו לרווחים חד־פעמיים של 265 מיליון שקל.
בפעילות הביטוח הקלאסית הציגה הפניקס תוצאות מעורבות. בשורת הפרמיות שנמכרו נרשמה עלייה של 7.5% לסכום של 11.2 מיליארד שקל לעומת 10.4 מיליארד שקל ב־2020. בגזרת הביטוח הכללי (רכב, דירה ורכוש) הציגה החברה רווח לפני מס של 485 מיליון שקל, ירידה של 7.5% לעומת התקופה המקבילה. הסיבה לכך נעוצה בחולשה חיתומית בענף הרכב רכוש. כמו כן, החזרה לשגרה פגעה בביצועי ביטוח הרכב בשל עלייה בגניבות ובתאונות. הרווח מביטוחי הבריאות ירד ב־8 מיליון שקל ל־216 מיליון שקל, בעיקר בשל הצורך לרתק יותר הון לצורך תשלומים עתידיים. בתחום ביטוחי החיים, שמושפע מאוד מביצועי שוק ההון, הרווח זינק ב־120% ועלה מ־679 מיליון שקל ל־1.5 מיליארד שקל.
עוד טרם היותה חברת הביטוח עם היקף הנכסים הגדול ביותר, היתה הפניקס חברת הביטוח המסורתית בעלת השווי הגבוה ביותר. כיום היא נסחרת בשווי של 10.3 מיליארד שקל, והיא היחידה מבין המסורתיות ששווייה גבוה מ־10 מיליארד שקל. למעשה, שווי השוק שלה גבוה גם מחברות הביטוח הישראליות הדיגיטליות שנסחרות בארה"ב. למונייד נסחרת לפי שווי 5.3 מיליארד שקל (1.67 מיליארד דולר) והיפו לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל (1.2 מיליארד דולר). ב־12 החודשים האחרונים מניית הפניקס עלתה בכ־50%, בעוד מניית היפו קרסה בכ־80% ומניית למונייד צנחה ב־67%.
הפניקס נמצאת בשליטת קרנות ההשקעה הזרות סנטרברידג', שנציגה בארץ הוא אלי יונס, וגלאטין פוינט. הקרנות רכשו את השליטה (32.5%) מקבוצת דלק של יצחק תשובה ב־2019 תמורת 1.57 מיליארד שקל, ושווי אחזקותיהן כיום עומד על 3.36 מיליארד שקל. שנה לאחר הרכישה אימצה הפניקס מדיניות דיבידנד של 30% מהרווח, ומאז החליפה ידיים חילקה דיבידנדים בהיקף כולל של כמיליארד שקל. 325 מיליון שקל מסכום זה הגיעו לקרנות הזרות, דבר שמעמיד את הרווח הכולל שלהן על הנייר מהפניקס על 2.1 מיליארד שקל.
