כצמן מנסה לרקוד על שתי החתונות: נערך להפסקת הדיבידנד בג'י סיטי
כצמן מנסה לרקוד על שתי החתונות: נערך להפסקת הדיבידנד בג'י סיטי
הביקורת על הדיבידנד שהחליטה לחלק ג'י סיטי לא גורמת לבעל השליטה לפעול לביטולו, אך כצמן מתכונן למצב שבו החברה לא תחלק דיבידנד ב־2023. נורסטאר הודיעה שאם החברה־הבת לא תחלק דיבידנד, היא תבצע הנפקות זכויות בסכומים דומים
חייםה כצמן ממשיך במאמצים להשיב את האמון של המשקיעים בו ובדרך שבה הוא מוביל את חברת הנדל"ן המניב שבשליטתו, ג'י סיטי, ואת החברה־האם שלה, נורסטאר. אבל המשקיעים לא התרשמו ושלחו את היחברות לירידה של 5% ושל 6.8% בהתאמה.
שלשום הודיעה ג'י סיטי על הרחבת תוכנית המימושים שלה ב־1.7 מיליארד שקל נוספים, כך שתעמוד על כ־5.4 מיליארד שקל, ובהם גם נכס ליבה ונכסים בישראל. התוכנית נועדה להרגיע את לחצי המשקיעים ולשפר את יכולתה של ג'י סיטי לשרת את החוב שלה למחזיקים, שמגיע ל־8.1 מיליארד שקל (ו־2.4 מיליארד שקל נוספים למחזיקים של ג'י סיטי אירופה).
בהמשך לכך, אתמול הודיעה נורסטאר על היערכותה להפסקת חלוקת הדיבידנדים מג'י סיטי בשנה הקרובה. הודעה זו מכוונת הן לאוזנם של מחזיקי האג"ח של ג'י סיטי שזעמו על הדיבידנד שכבר הוכרז, והן לאוזני המשקיעים בנורסטאר (בעלת השליטה בג'י סיטי עם אחזקה של 51.5%), שחרדים מפני הפסקת החלוקה.
בחודש שעבר החליט דירקטוריון ג'י סיטי, למרות מצב החוב של החברה וחששם של מחזיקי האג"ח שלא תוכל לשרת אותו, לחלק דיבידנד של 53 מיליון שקל, כשהמוטבת העיקרית מכך היא נורסטאר. בעל השליטה בנורסטאר חיים כצמן (28%) אף התעקש כי חלוקת הדיבידנד היא מהלך מוסרי כלפי בעלי המניות של ג'י סיטי.
המהלך גרר ביקורות והתנגדויות מצד הגופים המוסדיים שחלקן אף קיבלו ביטוי פומבי. כך, בין היתר, חברת הביטוח הפניקס שמחזיקה ב־7% מג'י סיטי החליטה להצביע נגד חידוש הכהונה של הדירקטורים הבלתי תלויים זהבית כהן ואביעד ערמוני באספת בעלי המניות שצפויה להתכנס השבוע; והחברות־הבנות של בית ההשקעות מור — מור גמל ופנסיה ומור קרנות נאמנות — שלחו ביום חמישי האחרון מכתב חריף לדירקטוריון ג'י סיטי שבו קראו לו לשקול מחדש את חלוקת הדיבידנד. דנאור ארז, מנהל מערך ההשקעות בפסגות קרנות נאמנות, התייחס לסוגיה בהקשר זה בשיחה עם "כלכליסט" וציין כי "מן הראוי שחברה במצבה של ג'י סיטי הייתה עוצרת את חלוקת הדיבידנדים עד לשיפור במצבה. כל עוד האג"ח בתשואות דו־ספרתיות, עדיף שתעצור חלוקה ותשתמש בחלק מהכסף שיועד לדיבידנד לרכישת אג"ח חזרה בשוק לטובת בעלי האג"ח ובעלי המניות".
הלחצים, מצידם של מחזיקי האג"ח של ג'י סיטי מסכנים את נורסטאר, שכן זו נסמכת על הדיבידנדים מג'י סיטי לשירות החוב שלה עצמה שהגיע, נכון לסוף ספטמבר, ל־904 מיליון שקל (למחזיקי האג"ח ולמוסדות פיננסיים), כשגם מסגרות האשראי שלה, שעליהן לצד הדיבידנדים נשענת נזילותה, מגובות בשעבוד על מניות ג'י סיטי שברשותה, שהנפילה בשוויין ב־45% מתחילת השנה מגבילה את אופק ניצולן.
לאור זאת, ובניסיון להתכתב עם הביקורות מחד גיסא ולהרגיע את המשקיעים ומחזיקי האג"ח של נורסטאר מאידך גיסא, הודיעה נורסטאר על היערכותה להפסקת חלוקת הדיבידנדים של ג'י סיטי בשנת 2023, "בין היתר בדרך של ביצוע הנפקות הון, לרבות הנפקת זכויות, בסך השווה או העולה על סך הדיבידנד שלא חולק על ידי ג'י סיטי ובמועד הסמוך למועד בו היה אמור להשתלם אותו הדיבידנד." כאשר כצמן עצמו, כבעל השליטה בנורסטאר, צפוי להשתתף בהנפקות אלה, ככל שיבוצעו.
באמצע נובמבר, ועוד לפני חלוקת הדיבידנד האחרונה מג'י סיטי, כבר יצאה נורסטאר בהנפקת זכויות שבמסגרתה גייסה 64 מיליון שקל; כמהלך שנועד לשפר את נזילותה ולהרגיע את לחצי המשקיעים ומחזיקי האג"ח, זאת, לאור העובדה שבסוף מרץ 2023 היא נדרשת לשלם קרן וריבית של כ־200 מיליון שקל על החוב שלה, ובקופת המזומנים שלה היו, נכון לאותה התקופה, רק 137 מיליון שקל; ולאחר שהמניה איבדה, מתחילת השנה ועד אז, 51% משוויה ושווי השוק שלה צנח ל־555 מיליון שקל.
בהנחה שחלוקת הדיבידנדים מג'י סיטי אכן תיעצר, החלופות העומדות בידי נורסטאר לגיוס כספים מצומצמות יחסית. גיוס חוב נוסף בשוק ההון אינו סביר לאור התשואות הגבוהות על סדרות האג"ח הקיימות שהגיעו לתשואת זבל של 27%; כשגיוס הון באמצעות הנפקת מניות גם אינו נראה סביר לאור צניחה של 48% שחוותה מניית החברה מתחילת השנה. נורסטאר תוכל להשתמש ביתרת קווי האשראי שברשותה שטרם נוצלו, שהגיעה נכון למחצית חודש נובמבר ל־160 מיליון שקל. אולם אלה מובטחים בחלק מהחזקותיה במניות ג'י סיטי, כשלירידה במניה עלולה להיות השפעה שלילית על יכולתה לעמוד בהתניות הפיננסיות כלפי הבנקים, ומכך גם על היקף השימוש הניתן במסגרת האשראי, כמו גם על נגישות אפשרית לקווי אשראי נוספים. מכך, במידה שנורסטאר תשתדל להימנע ממכירת מניות ג'י סיטי - הנכס היחיד שברשותה — אזי הנפקת זכויות נותרה כחלופה העיקרית. לאור זאת, בעלי המניות הקיימים, בהם ישראל קנדה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר, שכבר הפסידה על הנייר כ־200 מיליון שקל, עשויה להיאלץ להשקיע כספים נוספים על מנת לשמור על הנתח שלה.
