הדולר חצה מחדש את ה-4 שקלים; פסגות: "הפחתת ריבית לא תאושש את הפעילות הכלכלית"
הדולר חצה מחדש את ה-4 שקלים; פסגות: "הפחתת ריבית לא תאושש את הפעילות הכלכלית"
הדולר נסחר בעלייה קלה, לסביבת 4.02 שקלים, כך גם היורו שעולה ל-4.25 שקלים; מזרחי טפחות: "שמירת היציבות של השקל היא קריטית יותר, בשלב זה, מאשר רמת הפעילות המשקית - נכון להותיר את הריבית ללא שינוי"
הדולר חוצה היום מחדש את ה-4 שקלים, לאחר המסחר התנודתי אתמול וכשהשוק ממשיך להתנהל בצל המלחמה. עלייה קלה של 0.2% מעמידה את הדולר מעט מעל 4.02 שקלים. היורו עולה בשיעור דומה לסביבת 4.25 שקלים.
בשווקים הבינ"ל - היורו ללא שינוי מהותי, על 1.057 דולר, הפאונד עולה ב-0.1% ל-1.219 דולר לאחר פרסום נתוני האינפלציה הלא ממש מלהיבים בבריטניה. מדד המחירים לצרכן עמד בספטמבר על 6.7% בחישוב שנתי, בדומה לנתון של אוגוסט. אולם בעוד שבאוגוסט הנתון הפתיע מאד לטובה ביחס לתחזיות, הפעם הוא פחות או יותר שיקף אותן (עמדו על 6.6%).
בחישוב חודשי עלה מדד המחירים ב-0.5%, בדומה לתחזיות ולאחר עלייה חודשית של 0.3% באוגוסט. מדד הליבה (ללא אנרגיה, מזון אלכוהול וטבק) עמד על 6.1% בחישוב שנתי, לעומת 6.2% באוגוסט – התחזיות עמדו על 6%. העלייה החודשית במדד הליבה עמדה על 0.5%, בהתאם לתחזיות ולאחר עלייה קלה מאד של 0.1% באוגוסט.
חזרה לשוק המקומי - אתמול נסחר הדולר ביותר מ-4.03 שקלים, עד לרמזים שיצאו מבנק ישראל לפיהם לא תהיה הורדת ריבית בפגישת הבנק בשבוע הבא (שני) - המטבע האמריקאי הגיב בירידה מהירה ל-3.99 שקלים.
עוד ברקע למסחר, הודעת חברת הדירוג פיץ' לפיה היא מציבה את דירוג האשראי של ישראל תחת "מעקב שלילי" - לדבריה בשל שינוי בתפיסת הסיכון הגיאופוליטי לנוכח התפרצות מלחמת "חרבות ברזל". הדירוג עצמו נותר ללא שינוי, ברמה של +A. גם בתחזית הדירוג לא בוצע שינוי.
לקראת הודעת הריבית אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, כי לא בטוח שהנגיד אמיר ירון צריך כרגע לחשוש מהשלכות המלחמה על עליית מחירים. "אף שאני מסכים לגמרי שהמלחמה תביא להאטה במשק, אני פחות בטוח לגבי ההשפעות האינפלציוניות. זאת בין היתר משום שחלק ניכר מההאטה במשק היא בהגדרה זמנית".
בהינתן המאפיין הזמני של המצב, אומר גרינפלד, לא בטוח שבנק ישראל צריך להוריד את הריבית. "תחת ההנחה שהפחתת ריבית לא תשבש את מנגנוני השיגור של חמאס, ניתן להניח גם שהפחתת ריבית לא תצליח לאושש את הפעילות הכלכלית במשק באופן מלא או אפילו קרוב לכך.
לא רק שהתרומה של הפחתת ריבית תהיה כנראה פחותה ביחס לעבר אלא שגם בטווח הבינוני עלולות להיות לה השלכות אינפלציוניות שליליות. ההיסטוריה מראה לנו שלהוריד ריבית זה קל אבל להעלות אותה כדי לתקן את הנזקים זה הרבה יותר קשה. השנה וחצי האחרונות הבהירה את הנקודה הזו שוב", מדגיש גרינפלד.
אתמול נפגש המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, עם החזאים הפיננסיים, ורמז כאמור כי הבנק אינו מתכנן להוריד את הריבית בחדות, או בכלל אינו מתכנן להוריד את הריבית - אלא להשתמש בכלים חלופיים לסיוע למשק. "מדיניות בנק ישראל מתמקדת בייצוב השווקים ויצירת ודאות מקסימלית למשק ולציבור בעת הזו. הבנק יצא עם כלי ייעודי לייצוב התנודות בשוק המט"ח שתרם לייצוב ורגיעה בשווקים נוספים – ושואף כי יתר כלי המדיניות המוניטרית לא יאתגרו תכלית זו בטווח המיידי", אמר אביר.
לדברי יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של מזרחי טפחות, הודעת בנק ישראל בשני שעבר על רכישות מט"ח "סיפקה את היציבות הנדרשת בשוק המט"ח". פנינג הדגיש כי "שמירת היציבות של השקל היא קריטית יותר, בשלב זה, מאשר רמת הפעילות המשקית. ברמת המיקרו, הבנק המרכזי קידם, בשיתוף עם הבנקים המסחריים,גם מתווה הממוקד בנושא נטל התשלומים של משקי הבית, והעסקים אשר הושפעו ישירות מהמלחמה. בשלב זה, להערכתנו, התאמות פיסקליות יוכלו לספק תמיכה כלכלית מהותית יותר.
באופן דומה, למרות ציפיותינו לעלייה גבוהה יחסית, במונחים היסטוריים, במדד המחירים הבא, של חודש אוקטובר, אנו רואים את עיקר ההשפעה כרגע בסעיפים אשר עלו כתוצאה ישירה מהמלחמה, כמו פירות וירקות, או טיסות לחו"ל. ככל שהמלחמה תביא בהמשך לירידה בביקושים המקומיים, ונקווה שאכן כך יהיה הדבר, סביר שזו תביא להורדת מחירים נקודתית. לכן יהיה הגיוני יותר לשקול מחדש את המדיניות המוניטרית ובשלב זה לשמור את הריבית ללא שינוי", אמר פנינג.
בהקשר לאמצעים הנוספים שיש לבנק ישראל, במקום השימוש בריבית, הרחיב גרינפלד: "לבנק יש מגוון כלים כירורגים יותר מהפחתת ריבית שיכולים לתמוך באזרחים ובעסקים. בחלק מהכלים האלו בנק ישראל כבר משתמש כמו דחיית תשלומי הלוואות וריבית לעסקים, לתושבים באזורי מלחמה ולמגויסים. כלים נוספים כמו הזרמת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים כבר נוסו בתקופת הקורונה וניתן להשתמש בהם שוב ואף לשפר אותם כדי שיפעלו באופן יעיל יותר".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "יציאת משקיעים מהחזקה בנכסיים שיקליים לצד ביקושים מקומיים תורמים לעודפי הביקוש למט"ח ולפיחות השקל. ההיצע הניתן ע"י היד הנעלמה 'ככל הנראה - בנק ישראל' תורם למיתון התנועה אך אינו בהיקף שמביא לשינוי מגמה.
"להערכתנו הפיחות החד צפוי לתרום לעליות מחירים ולעליית מדד המחירים לצרכן. בנק ישראל יטיב לעשות אם ימנע מצעדי זיגזג ולא יפחית בישיבתו הקרובה את ריבית השקל באופן משמעותית מהלך מהלך אשר יתרום לנסיקת האינפלציה ויגרור בהמשך לעלייה מחודשת בריבית השקל. הבנק יכול לספק עודפי היצע בהיקף שימתן את תנועת הפיחות", מוסיף פריימן.
