מסחר תנודתי במט"ח: הדולר עולה ל-3.66 שקלים
מסחר תנודתי במט"ח: הדולר עולה ל-3.66 שקלים
מוקדם יותר נסחר המטבע האמריקאי מתחת ל-3.65 שקלים; היורו מטפס כמעט ל-4 שקלים; לקראת החלטת הריבית בעוד שבועיים, אומרים בפסגות: "אף שאחרי מדד נובמבר הנמוך ההסתברות להפחתת ריבית בהחלט עלתה, בנק ישראל לא ירצה לפעול מוקדם מדי - הפוקוס ממשיך להיות התנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח"
פתיחת שבוע תנודתית במט"ח: הדולר שעלה מוקדם מול השקל מחק את העלייה ועבר להיסחר בירידות, מתחת ל-3.65 שקלים (בהשוואה ליציג של שישי, 3.658 שקלים). אך עתה עולה המטבע האמריקאי ל-3.66 שקלים.
היורו שנסחר הבוקר בעלייה קלה עבר לירידה ל-3.98 שקלים - ועתה נסחר ב-3.996 שקלים. בשווקים העולמיים - היורו עולה ב-0.2% וצמד המטבעות נסחר ב-1.091 דולר ליורו.
המשקיעים בשוק המקומי ימשיכו לתהות בימים הקרובים על השלכות מדד המחירים הנמוך של נובמבר, שפורסם בשישי, לקראת החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, ב-1 בינואר (מדד המחירים לצרכן ירד בנובמבר ב-0.3% בחישוב חודשי, בשעה שהתחזיות היו לירידה של 0.1%).
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מאמין שנתוני האינפלציה המעודדים בהחלט יכריעו את הכף. "מדד נובמבר מעלה מאוד את הסיכוי שבנק ישראל יהיה הראשון במערב שיתחיל להוריד ריבית כבר בפגישתו הקרובה בתחילת ינואר הריבית צפויה לרדת ב-0.25%, וזו תהיה הפעימה הראשונה בסדרה של הורדות", אומר זבז'ינסקי. לדבריו, כבר בחודש הבא האינפלציה צפויה לרדת ל-3%, לתוך טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל.
בבית ההשקעות פסגות מסוייגים יותר לגבי כוונות בנק ישראל. "אף שאחרי מדד נובמבר ההסתברות להפחתת ריבית בהחלט עלתה, הם לא ירצו לפעול מוקדם מדי, כשהפוקוס ממשיך להיות התנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח ופרמיית הסיכון הגבוהה של ישראל. בנק ישראל ירצה להיות ירידה בסטיות התקן המותנות בשוק המט"ח לאורך זמן. האם השבועיים שיעברו עד 1 בינואר הם זמן מספיק? אנחנו לא בטוחים".
לצד התגובה של בית ההשקעות, אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, ציין כי סביר להניח שבבנק ישראל ייקחו בחשבון גם את הסיכונים האפשריים למגמת האינפלציה בעתיד.
"סיכון אחד למשל ראינו מתממש בימים האחרונים עם ההודעות של חברות הספנות הגדולות בעולם על הפסקת ההפלגות בים האדום. גם סעיף הדיור מהווה סימן שאלה בטווח הבינוני, כאשר עצירת הבנייה מצד אחד והביקוש הגבוה בשוק השכירות מצד שני, יכולים לדחוף את הסעיף הגדול ביותר במדד להמשיך ליייצר לחץ אינפלציוני.
הסיכונים לא בהכרח חייבים להתממש אבל בעיני בנק ישראל עצם קיומם הוא משהו שחייבים להתחשב בו. כדי לעבור להורדות ריבית, הבנק חייב להשתכנע שיחס הסיכון לסיכוי מבחינת האינפלציה אכן לטובתו, מה שעשוי לקחת עוד מספר חודשים".
בלידר מציינים כי בטווח הקצר סביבת האינפלציה צפויה להישאר נמוכה: "מדדי דצמבר-פברואר צפויים להישאר יציבים. השפעה ממתנת בביקושים בגין המלחמה, השפעת הסולידריות, חולשה במחירי השכירות והייסוף בשקל צפויים לתמוך בסביבת אינפלציה נמוכה".
בה בעת, אומרים כלכלני לידר, בראשות יונתן כץ, בטווח ארוך יותר (החל מאמצע 2024 או אפילו לפני כן), "צפ יה התגברות מסוימת בלחצי אינפלציה. לכך יהיו שורה של גורמים: התייקרות במחירי ההובלה הימית (לא ברור אם איום החות'ים ייפתר); מעבר של חלק מהמפונים לדירות שכורות במרכז; לחץ לפיחות מסוים בשקל על רקע התנהלות פיסקאלית בעייתית וחוסר יציבות פוליטית".
