עליות בשקל גם אחרי הודעת הריבית - הדולר מתחת ל-3.69 שקלים
עליות בשקל גם אחרי הודעת הריבית - הדולר מתחת ל-3.69 שקלים
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%; הדולר נחלש מ-3.75 שקלים, היורו יורד מ-4.06 שקלים ל-4 שקלים; התחזיות בשוק היו חלוקות לקראת החלטת הבנק: בלידר ציינו כי "לא צפויה הורדת ריבית", בלאומי חשבו כי "הסיכויים להורדת ריבית גבוהים"
השקל מתחזק בפתיחת שבוע המסחר, גם לאחר הודעת הריבית של בנק ישראל שנותרה על 4.5%. הדולר נחלש ל-3.687 שקלים מ-3.75 שקלים, היורו יורד מ-4.06 שקלים ל-4 שקלים.
נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט: "כפי שצפינו, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%. במוקד השיקולים: עליה באי הוודאות הגיאופוליטית, המדיניות הפיסקאלית, עליה בציפיות האינפלציה וסיכון לאינפלציה קדימה, התאוששות כלכלית של המשק, פיחות השקל לצד תנודתיות גבוהה.
"בנוגע למדיניות הפיסקאלית, ציין הנגיד, כי רכיבי ההוצאות בתקציב אינם תומכי צמיחה, כגון: העדר עידוד יציאה לשוק העבודה, לימודי ליבה, השקעות בתשתית ועוד. כלכלני חטיבת מהחקר צופים ריבית של 3.75% ברבעון הראשון של 2025, כאשר לדברי הנגיד, חזרה לתוואי ריבית זה, מותנית בהתייצבות במצב הגיאופוליטי, כמו גם התייצבות הפרמטרים שמשפיעים על האינפלציה.
"באשר להשלכות הכלכלה הגלובלית, ציין הנגיד את האינפלציה שמוסיפה להיות דביקה, ובנוסף, את העליה במחיר הנפט, שמאיימת על האינפלציה. בדומה להערכות שלנו בחודשים האחרונים, אנו מוסיפים להעריך כי הריבית בסוף השנה תעמוד על 4% ועל 3.75% בעוד שנה. נציין, כי נכון להיום, אלו גם הריביות שמגולמות בשוק, לאחר, שהשוק הפנים שהורדת הריבית תהיה מתונה, וכתוצאה, ראינו עליה בריבית".
בשווקים העולמיים, היורו ללא תנועה מהותית, נסחר ב-1.083 דולר; ביפן - הדולר עולה ב-0.2% ל-151.83 ין.
עוד ברקע למסחר, העדכון המדאיג על נתוני הגירעון, שמממשיך להעמיק - עמד במרץ על 6.2% מהתוצר. בינואר עמד הגריעון על 4.8%, בפברואר על 5.6% ובחודש שחלף גדל בעוד 0.6%.
ענייני הריבית: התחזיות בשוק לקראת החלטת הריבית היו חלוקות, לאחר שהשוק צמצם את ההסתברות להורדה לרמה של 30%, לעומת 60%-70% לפני כשבוע.
לפי סקר של בלומברג, מבין 9 אנליסטים 4 היו סבורים כי הריבית תישאר ללא שינוי (דיסקונט, סיטי, דויטשה ואקסלנס) בעוד ש-5 היו סבורים כי תרד ב-0.25% (מיטב, לאומי, קפיטל אקונומיקס, גולדמן ו-HSBC).
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אמר בטרם החלטת הריבית כי "בנק ישראל אמור להוריד את הריבית, במסגרת הגישה שלו לבצע הורדות ריבית בצורה מדורגת ומתונה, הנתונים היבשים תומכים בכך: האינפלציה נמצאת בתוך היעד (2.5%). אינפלציית הליבה, ללא מזון, פירות וירקות ואנרגיה, עומדת על 1.9%. הקצב השנתי של האינפלציה ב-3 ו-6 החודשים האחרונים מנוכה עונתיות עומד על 1.5% ו-1.9% בהתאמה".
ואולם, מבהיר זבז'יסקי, הנתונים הללו לא בהכרח יצדיקו בסופו של דבר הורדה. "העלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בימים האחרונים, בסטיית התקן הגלומה של שע"ח שקל-דולר על רקע הפיחות השקל, במדד ה-VIX של שוק המניות הישראלי לרמות הגבוהות מאז אוקטובר 23 - כל אלה עשויים לגרום לבנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי".
בלידר היו נחרצים עוד יותר - "לא צפויה הורדת ריבית היום, ובנק ישראל ידגיש את העלייה באי הוודאות והחשש למדיניות פיסקאלית מרחיבה", מציינים כלכלני לידר, בראשות יונתן כץ. בית ההשקעות מנמק את התחזית שלו, בין היתר, בשינוי בציפיות האינפלציה: "ציפיות ה אינפלציה עלו לאחרונה, גם בקרב החזאים וגם בשוק ההון, זאת כתוצאה מה פיחות החד בשקל בימים האחרונים והעלייה חדה במחירי הנפט ( 91 דולר לחבית ברנט)".
עוד הוסיפו בלידר כי "למרות אישור מסגרת התקציב עם יעד גירעון של 6.6% תוצר, קיים חשש שהוצאות הממשלה יהיו גבוהות מהמתוכנן - ומדיניות פיסקלית מרחיבה מהווה איום אינפלציוני".
בלאומי חשבו אחרת: "אנו סבורים כי הסיכויים להורדת ריבית גבוהים יותר מאלו הגלומים בשוק, זאת בעיקר לאור התבססות סביבת האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים, גם בקרבת הגבול העליון. עובדה זו מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית במעט ועדין להיוותר עם ריבית ריאלית חיובית של יותר מ-1%", אמרו גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון. בה בעת, בלאומי מדגישים כי "ללא שיפור של ממש בתנאי הרקע, הסיכוי להפחתת הריבית אל מתחת לכ-4% בשנה הקרובה הוא נמוך".
על הפרק השבוע בארה"ב, נתוני האינפלציה - מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ יתפרסם ביום רביעי, מדד המחירים ליצרן יצא ביום חמישי. באירופה ממתינים להחלטת הריבית בחמישי הקרוב, בסין לנתוני האינפלציה, שיתפרסמו בחמישי.
ברקע למסחר, דוח התעסוקה החזק שיצא בארה"ב ביום חמישי, לפיו למשק האמריקאי נוספו במרץ 303 אלף משרות, הרבה מעבר לתחזיות הכלכלנים שעמדו על 200 אלף. זאת לאחר תוספת של 270 אלף משרות בפברואר.
שיעור האבטלה ירד במקביל ל-3.8%, התחזיות היו לשיעור של 3.9%, בדומה לנתוני פברואר. שיעור ההשתתפות בעבודה טיפס גם הוא מעבר לציפיות, לרמה של 62.7%. זאת לעומת תחזיות של 62.6% ובהמשך לקריאה של 62.5% בפברואר.
