מה גרם לביל אקמן לרכוש 5% ממניות בורסת תל אביב?
מה גרם לביל אקמן לרכוש 5% ממניות בורסת תל אביב?
לאחר פגישה לילית עם מנכ"ל הבורסה רכש המיליארדר היהודי, שהביע תמיכה גורפת בישראל במלחמה, מניות מהבנקים ב־95 מיליון שקל. הבורסה נסחרת במכפיל רווח של יותר מ־20, כך שמדובר בעיקר באקט פרו ישראלי
חודש לאחר שהבורסה הגיעה להסדר עם הבנקים על מכירת מניותיהם בה (18.5%), הסתיים הליך המכירה. לאחר רוד שואו של הנהלת הבורסה מול משקיעים בניו יורק נמכרו המניות למשקיעים זרים תמורת 353.4 מיליון שקל. המניות נמכרו במחיר של 20.6 שקל למניה, נמוך ב־2% מהמחיר בעת ההפצה.
מתוך סכום זה תקבל הבורסה 242 מיליון שקל, ויתרת 111 מיליון השקלים יגיעו לחמשת חברי הבורסה המחזיקים במניות ובראשם בנק הפועלים, מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי. על רקע זה זינקה אתמול מניית הבורסה ב־7.6%.
המשקיע שמילא תפקיד מרכזי בהנפקה היה ביל אקמן, שרכש עם רעייתו נרי אוקסמן 5% מהמניות ב־95 מיליון שקל. זו ההשקעה הראשונה בישראל של המיליארדר היהודי, שייסד ומנהל את קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square), המנהלת קרוב ל־18 מיליארד דולר. אקמן, הנחשב למשקיע אקסטיביסט, הביע תמיכה בישראל מתחילת המלחמה בעזה, ואף יצא למאבק נגד אוניברסיטת הארוורד עד להדחת נשיאתה קלודין גיי (ראו מסגרת).
אקמן פגש שלשום בלילה את מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, שערך לו מצגת על הבורסה. הוא תכנן לרכוש יותר מ־5%, ושקל אפילו לרכוש את כל המניות שהוצעו למכירה, אולם החזקה של יותר מ־5% מחייבת היתר החזקה מרשות ני"ע.
ההתלהבות של אקמן מהבורסה אינה נובעת מהיותה הזדמנות השקעה יוצאת דופן, שכן מניית הבורסה אינה זולה — היא נסחרת לפי מכפיל רווח של מעל 20 ופעילותה צומחת באופן עקבי אמנם אך מתון וחד־ספרתי. לפיכך לא חבוי בה אפסייד יוצא דופן. הבורסה היא אייקון בכלכלה הישראלית, והשקעה בה היא הבעת אמון נוספת של אקמן בישראל.
מאחורי הגיוס של אקמן עומד בנק ההשקעות ג'פריס, שליווה את המכירה עם לידר השקעות. שני הגופים צפויים לקבל, על פי הערכות, עמלה של כ־5% מהיקף המכירה, כלומר מעל 15 מיליון שקל.
הפצת המניות מסיימת רשמית את הפרק הקודם של הבורסה, שתפקדה כמלכ"ר עד להפרטתה ב־2017. בעבר החזיקו בבורסה חבריה — בראשם הבנקים — ובמסגרת ההפרטה מכרו חברי הבורסה את מרבית המניות. ועדת הכספים בכנסת החליטה כי אם חברי הבורסה יחליטו בהמשך למכור את יתרת המניות שברשותם, הם יוכלו לעשות זאת במחיר מקסימלי של 5.08 שקלים למניה, ויתרת הסכום תועבר לקופת הבורסה לצורך רכישות או השקעות בטכנולוגיה. בסופו של דבר הבורסה הופרטה, הונפקה והפכה לחברה ציבורית, ומנייתה החלה לטפס עד למחיר שנע כיום סביב 20 שקל. הפער בין מחיר השוק למחיר שהותר לבנקים לקבל במכירת מניותיהם נהפך למשמעותי, ובהתאם לכך גם הסכום שאמורה לקבל הבורסה במכירה אפשרית של המניות.
על רקע זה החליט בן זאב לקדם את המהלך. בתחילה ניסה לגבש מתווה שיאפשר הגדלת התמורה שיקבלו הבנקים, אולם רשות ני"ע דחתה זאת. לפני שנה וחצי שלח לבנקים מכתבים חריפים, ובהם דרש את מכירת המניות בנימוק לחשש לניגוד עניינים שאינו תואם את חוק ני"ע. מנהלי הבנקים זעמו ונותרו בסירובם למכור. בשנה שעברה הצליחו הצדדים לגבש מתווה למכירת המניות, שבנוסף לו תחלק הבורסה דיבידנד מיוחד של 231 מיליון שקל, ומתוכו יקבלו הבנקים יותר מ־40 מיליון שקל.
בנוסף, הנזלת המניות גם אמורה לשפר, לכאורה, את הסחירות במניות הבורסה. מניית הבורסה עלתה ב־180% מההנפקה באוגוסט 2019 לעומת 25% שעלה מדד ת"א־125. היא הונפקה לפי שווי של 700 מיליון שקל, וכיום שווה 2.1 מיליארד שקל. אולם עיקר הזינוק היה בשנים 2019–2021, ומאז אפריל 2021 ועד הסגירה אתמול עלתה המניה בכ־23% בלבד.
הבורסה רשמה שיפור בתוצאות בשנים האחרונות, ומנוע הצמיחה העיקריהיה העלאת עמלות שונות, שכן העמלות הנמוכות בחלק מהמקרים נבעו מעברה כמלכ"ר. בבורסה מנסים לפתח מנועי צמיחה חדשים כמו בתחום הקריפטו, אך עיקר פעילותה עדיין בתחומים המסורתיים, התלויים בהיקפי המחזורים ובהנפקות.
בבורסה גם מנסים לקדם מהלכים רגולטוריים, שיגדילו את פעילות הציבור, כמו הפחתת מס רווחי הון, אולם לא ברור מה סיכוייהם להתממש, ועד כמה הם ישפיעו על היקפי הפעילות. את תשעת החודשים הראשונים של 2023 סיימה הבורסה עם הכנסות של 288.4 מיליון שקל, עלייה של 5% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב־66% באותה תקופה ל־62.5 מיליון שקל — זינוק שנבע מסעיף הוצאות המימון, שם נרשמו הכנסות, כתוצאה מעליית ריבית הפקדונות ורווח מהחזקה באג"ח מדינה.
העלייה במניה אתמול היא חדשות טובות למנכ"ל בן זאב, שמכהן מ־2016. שלוש שנים לאחר מכן, ב-2019, הוא קיבל 4.25 מיליון אופציות למימוש למניות הבורסה לפי שווי חברה של 1.2 מיליארד שקל. הבורסה נסחרת כעת בשווי של 2.1 מיליארד שקל, והאופציות ניתנות למימוש ביוני. לפי שווי השוק הנוכחי, מדובר במניות בשווי 40–50 מיליון שקל.
2023: שנת הקאמבק של ביל אקמן
ביל אקמן הוא המייסד והמנכ"ל של קרן הגידור פרשינג סקוור (Pershing Square), שאותה הקים ב־2004, וכיום היא מנהלת 17.9 מיליארד דולר. ב־2023 חזרה הקרן לרשימת 20 קרנות הגידור הטובות בעולם, שממנה יצאה ב־2015. החברה שמדרגת את הקרנות, LCH, הגדירה את הדבר כ"קאמבק יוצא דופן".
אקמן עלה באחרונה לכותרות כנושא הדגל עבור סטודנטים יהודים בארה"ב, שגם העניק תרומה משמעותית לנושא מרכזיות הדיון על אנטישמיות באוניברסיטאות העילית האמריקאיות. הוא התבטא בחריפות נגד ההאשמות של סטודנטים מאוניברסיטת הארוורד על כך שישראל נושאת באחריות לאירועי 7 באוקטובר, וקרא למי שסבור כך לומר זאת בפנים גלויות — כדי שהוא ומעסיקים אחרים יידעו אילו סטודנטים לא להעסיק. הוא החל להפעיל לחץ על הנהלת הארוורד ועל נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי, לרסן את הפעילות הפרו־פלסטינית בקמפוסים. לאחר ההתבטאות השערורייתית של גיי במהלך השימוע לראשי האוניברסיטאות בקונגרס, קרא אקמן להדחתה, ובסופו של דבר היא נאלצה להתפטר.
על רקע מאבקו של אקמן, נשמעו האשמות נגד רעייתו, החוקרת ילידת ישראל נרי אוקסמן, המתמחה בתחום העיצוב הממוחשב, בטענה שהעתיקה חלקים בדוקטורט שלה מבלי לתת קרדיט כראוי.
הקרן של אקמן השיגה בשנה שעברה תשואה של 26.7% ועקפה את מדד הייחוס, S&P 500, שהשיא תשואה של 26.3%. בשלוש השנים האחרונות השיאה הקרן למשקיעיה רווחים של 12.3 מיליארד דולר, שהם כשני שלישים מכלל הרווחים שייצרה להם (18.8 מיליארד דולר) מאז הקמתה לפני כ־20 שנה.
במכתב למשקיעים לא פירטה פרשינג סקוור כיצד השיגה את התשואה העודפת ב־2023, אולם שתיים מהחזקותיה הבולטות הציגו תשואה גבוהה במיוחד במהלך השנה. הרשת למזון מהיר מקסיקני, צ'יפוטלה, זינקה ב־63%, ואלפבית, החברה־האם של גוגל, עלתה ב־55%, תוך שהיא עוקפת את מדד נאסד"ק שעלה ב־43%. לפי מסמכים רגולטוריים שהגישה הקרן, נכון לספטמבר, החזקות בולטות נוספות שלה הן במניות חברת הילטון ובמניות חברת ההחזקות הקנדית בתחום המזון המהיר Restaurants Brand International.
