בלעדי חנן מור פנה לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים בשל חובות של 2.7 מיליארד שקל
בלעדי
חנן מור פנה לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים בשל חובות של 2.7 מיליארד שקל
אם בית המשפט יאשר את הבקשה, תוכל חברת הנדל"ן לנסות להגיע להסדר עם נושיה, למשך תקופה של עד 4 חודשים; חנן מור לא עמדה בתשלום 28 מיליון שקל לקונסורציום המלווים בשדה דב והפכה לחדלת פירעון בפועל
חנן מור פנה לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים לפי תיקון 4 לחוק חדלות פרעון, בשל חובות של 2.7 מיליארד שקל, שכולל חוב של 1.3 מיליארד שקל בגין הפרוייקט בשדה דב.
חנן מור עצמו הודיע לחברי הקונסורציום של המלווים בפרוייקט שדה דב, כי מאחר שלא הושגו הסכמות במו"מ מול בנק לאומי (חלק מהקונסורציום), הוא נאלץ להגיש את הבקשה.
לפי התיקון האמור, עיכוב ההליכים יאפשר לחברה להגיע להסדר עם נושיה בתקופה של 4-3 חודשים (התיקון חוקק בימי הקורונה - והוארך במרץ האחרון ב-12 חודשים). במהלך תקופה זו על החייב לפעול לגיבוש הסדר נושים כולל.
לכל נושה יש זכות להגיב לבקשה בתוך 14 יום ובית המשפט יאשר אותה רק אם ישתכנע שיש סיכוי סביר להגיע להסדר נושים כולל. בתקופה זו ממונה מנהל הסדר לחברה, ולא כונס שמשתלט על החברה.
לאומי הגיש בקשה לכינוס נכסים לשתי חברות בנות של חנן מור אבל מור עצמו יגיש את הבקשה לעיכוב הליכים לגבי החברה כולה.
חנן מור החזקות הפכה בסוף השבוע לחברה חדלת פירעון בפועל, לאחר שלא פרעה ריבית של 28 מיליון שקל לקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב.
נציגי הקונסורציום, שמובל על ידי בנק דיסקונט (33%) וכולל את בנק לאומי (33%), הפניקס (22%) ומיטב (11%), מנהלים בימים האחרונים מגעים ביניהם במטרה להגיע להסכמות, שאולי יאפשרו למנוע את קריסת הקבוצה - באמצעות הסדר חוב. חלקם אף מעוניין להחליף את חנן מור מעמדתו כבעל השליטה וכיו"ר.
הבקשה לצו עיכוב הליכים הוגשה על ידי קבוצת חנן מור אחזקות, קחם חברה להשקעות, קרן פז חברה לבנין, חנן מור פיתוח בינלאומי, ק.מ. מדף, ק .מ. מדף 2, ק.מ. מדף 4 וק.מ. מדף 5.
במסגרת הבקשה שהגישה הקבוצה היא טענה באמצעות עוה"ד צוריאל לביא ויוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר ושות' כי "בקשה זו עניינה הסדרת חובות העבר של החברות כלפי הנושים הפיננסיים, בסך כולל של כ- 2.7 מיליארד ש''ח. משכך, ובנסיבות הקיימות, אין כל מקום וצורך בעיכוב הליכים כלפי נושים או תובעים אחרים, בעילות שונות נגד מי מהחברות. נושים אלה, שרובם המכריע הינם ספקים נותני שירות לפעילויות הביצוע והיזום השוטפות של החברות, אמורים להמשיך ולהיפרע את חובם באופן שוטף וללא כל מעצור. זאת על מנת לאפשר לחברות, המצויות כיום במהלך ביצוע של כ-1,100 יחידות דיור, להמשיך לפעול בצורה סדורה. פעילות זו ושימורה מהווים בסיס מרכזי להסדרת חובות קבוצת החברות ולא ניתן להורות על עצירתה ולו לרגע", נטען בבקשה.
עוד נטען בבקשה כי "בשנה האחרונה (ובייחוד בחודשים האחרונים) התגבשו להם יחד נסיבות חיצוניות – גלובאליות ומקומיות – אשר הובילו לסערה מושלמת של קיפאון בשוק הנדל"ן הישראלי, יחד עם הקשחת תנאי אשראי ומימון. נסיבות אלו כללו אינפלציה מטפסת, העלאת ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.75% בפחות משנה, אי יציבות פוליטית בישראל, שסע חברתי שהלך והעמיק בשנה האחרונה, ולפני כשישה שבועות פתיחת מלחמה שנכפתה על ישראל, בחזיתות שונות, תוך גיוס כוחות מילואים בהיקף נרחב מכלל האוכלוסיה והתמודדות עם מפונים ועקורים, מצפון ומדרום. למכלול נסיבות חריג ויוצא דופן זה הצטרפו משקולת מימונית כבדה, בדמות ריבית רבעונית בסך של כ-25 מיליון שקל, עבור נושי קונסורציום פרויקט שדה דב, אשר העמידו לחברה מימון לרכישתה של קרקע ייחודית, יוקרתית ונדירה, בהיקף של 1.3 מיליארד ש''ח (מתוך רכישה בסך של 1.6 מילארד ש''ח), וכן הקשחת עמדתו של אחד מבין נושים אלו, לאומי, בכל הקשור לפירעון חובות החברות כלפיו".
הקבוצה טוענת כי "בבקשה זו מוצג מתווה ראשוני לתכנית הסדר חוב לנושים. הצעת ההסדר המפורטת, על תנאיה ותניותיה, תגובש על ידי החברות יחד עם מנהל ההסדר, בשיתוף פעולה והסכמות עם הנושים, ובהמשך תוטמע לתוך מסמך הסדר חוב מפורט אותו יתבקשו אסיפות הנושים ובית המשפט הנכבד לאשר כדין".
חנן מור אחזקות היא חברה ציבורית שמניותיה וחמש סדרות אגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה. תחום העיסוק המרכזי שלה הינו תחום יזמות נדל"ן למגורים ותחום עיסוק נוסף ומשלים הינו תחום קבלנות הביצוע. כמו כן תחום נוסף הינו החזקה בנכסים מניבים, בעיקר בתחום המסחרי, וכן במלון בפולין. במסגרת הבקשה נכתב כי "במשך שנות פעילותה בנתה מור אחזקות למעלה מ-7,000 יחידות דיור ברחבי הארץ והיא בעלת מוניטין מוכח של ייזום וביצוע ברמת גבוהה ביותר. גם היום מצויה מור אחזקות במהלך בניה, מכירות ואכלוס של מעל 1,000 יחידות דיור, אשר מאות רבות מתוכן הינן לדיירי מחיר למשתכן, הכמהים סוף סוף לדירה ראשונה משלהם. לכל אורך שנות פעילותה וגם כיום, מור אחזקות שמה את מחויבויותיה כלפי הדיירים ברמת עדיפות עליונה. הדברים נכונים ביתר שאת גם בימים מורכבים אלה, בהם היא ממשיכה בביצוע רציף של הפרויקטים ובאכלוס דיירים", כותבת הקבוצה בבקשה.
מהבקשה עולה כי נכון למועד הנוכחי, מור אחזקות מבצעת ארבעה פרויקטים של בנייה למגורים: אור ים א', אור ים ב', חריש ומודיעין, בהיקף כולל של כ- 1,100 יחידות דיור המצויות בשלבי ביצוע / אכלוס שונים, כאשר כ- 900 יחידות דיור מתוכן נמכרו . הקבוצה טוענת כי "כל אחד מפרויקטים אלה מצוי בליווי פיננסי סגור, רובם בליווי בנקאי (דיסקונט - שלושה פרויקטים) ויתרתם בליווי מוסדי (הפניקס - אור ים א'). כל אחד מארבעת הפרויקטים הללו צפוי, לאחר פירעון מלוא האשראי המובטח בגינו, להסתיים בעודף. במקביל לפרויקטים הפעילים, מור אחזקות דאגה להצטייד במלאי קרקעות נוסף לצורך המשך פעילות היזום שלה", נטען.
בבעלות מור אחזקות שתי חברות ביצוע: אורתם סהר הנדסה ומור יותר בניה. יודגש כי חברות הביצוע, העוסקות בביצוע הפרויקטים, לא נכללות בקבוצת החברות המבקשות הגנה לפי בקשה זו לעיכוב הליכים. כמו כן בבעלות מור אחזקות מספר נכסים מניבים כגון : קניון מור 1 - קניון פעיל בעיר חריש, שקיבל טופס 4 לפני מספר חודשים ונכנס לאכלוס, קניון חריש – קניון נוסף בעיר חריש, שנחתם לגביו הסכם BOT האמור להסתיים בשנת 2046, בעלות במלון בן 166 חדרים בעיר פוזנן בפולין, המופעל על ידי רשת מלונות רדיסון הבינלאומית, קרקעות ברומניה ובבולגריה ועוד.
"פרויקט שדה דב" מתואר בבקשה כנכס המרכזי של מור אחזקות, שנרכש בנובמבר 2021. פרויקט זה היווה קפיצת מדרגה בפעילות מור אחזקות, אשר השקיעה בו הון עצמי בהיקפי עתק של מאות מיליוני ש''ח. המדובר בקרקע לבניית ארבעה מבני מגורים, בהיקף כולל של 458 יח"ד ו- 70 חדרי מלון בצפון תל אביב, בשטח בו פעל בעבר שדה התעופה דב. נכס זה נרכש כאמור בשנת 2021, בתמורה כוללת של כ- 1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ- 1.3 מיליארד שקל הועמדו על ידי קונסורציום מלווים (דיסקונט, לאומי, הפניקס ומיטב דש). היינו, שיעור מימון של כ-80%.
"התכנית העסקית שעמדה בבסיס פרויקט שדה דב (והיוותה בסיס לקבלת החלטת החברה להתמודד במכרז לרכישת הקרקע בפרויקט שדה דב), על מיקומו הייחודי בחוף ימה של תל אביב, ואופיו המתוכנן כרובע יוקרתי, התבססה על מגמת הביקוש ליחידות מגורים מסוג נדיר זה, שאפיינה את המשק הישראלי משך שנים לא מועטות. אותה תכנית עסקית הניחה כי במשך 18-24 חודשים ניתן יהיה להשלים את שלבי התכנון ולצאת למכירות מוקדמות, וכי בתוך 12 חודשים נוספים ניתן יהיה להוציא היתר חפירה ודיפון ולהיכנס לתחילת ביצוע, תוך שבהמשך ניתן יהיה להשלים את שלב קבלת ההיתרים המלא ולבצע את מלוא הפרויקט", נטען בבקשה.
אולם, הקבוצה טוענת כי בשנה האחרונה, כאשר החברה הייתה בשלבים מתקדמים של התכנון והחלה להיערך לשלב הוצאת ההיתרים והמכירות המוקדמות, נפל דבר במשק הישראלי. "התעוררות האינפלציה (בעולם ובישראל) ומהלך העלאת הריבית האגרסיבי שהתרחש במשק , יחד עם מהלכי המחאה הציבורית נגד מהלכי החקיקה המשטרית והשסע החברתי, השפיעו בראש ובראשונה על שוק הנדל"ן וציננו את הביקושים...שינוי נסיבות דרמטי וקיצוני זה, שלא ניתן היה לצפותו מראש, בצירוף מצב המלחמה הנוכחי אשר נכפה על ישראל ותרם תרומה נוספת להחמרת המצב בשוק הנדל"ן, הותיר את מור אחזקות במבוי סתום. מחד, היא נושאת בנטל הריבית השוטפת, המגיע קרוב ל-25 מיליון שקל ברבעון, וכן גם בעלויות נוספות הנוגעות לקידום הפרויקט (הוצאת היתרים, שיווק וכו'), בסכומים של מיליוני ש''ח נוספים. מאידך, היא מנועה מקידום מהלך של מכירות וכניסה להסכם ליווי, מהטעם שהמממנים המיועדים אינם נכונים בנסיבות החדשות להיכנס למהלך של ליווי הפרויקט עם מור אחזקות. מציאות מפתיעה ומאתגרת זו חייבה את מור אחזקות גם להפנות כספים ממקורות אחרים לצרכיו של פרויקט שדה דב - דבר שהעיק על פעילויותיה האחרות ועל מצב נזילותה ונכסיה".
ביקורת על בנק לאומי: "שמט את הקרקע". קבוצת חנן מור אף מבקרת את בנק לאומי שהגיש נגד שתי חברות בת שלה בקשת כינוס נכסים על קרקע בחיפה ורמת גן וטוענת בבקשה כי "יש להצר עמוקות על כך שלאומי, מלווה מרכזי במשק, שבתקופת הגאות שמח להעניק אשראי לרכישת קרקעות רמת גן וחיפה, בשיעורי מימון גבוהים, ונטל גם מרצונו החופשי חלק נכבד בקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב, החליט לשמוט את הקרקע תחת רגליה של מור אחזקות כאשר השמיים התעננו ולדרוש את פירעון החובות בגין אותם נכסים עצמם, שעד לא מכבר מימן בשמחה".
לסיום, טוענת קבוצת חנן מור כי "בנסיבות רגילות, כאשר מדובר בארבעה גורמים פיננסיים, מוכרים ומובילים, אין ספק כי ניתן היה לכנס את נציגיהם יחד עם נציגי החברה ולהגיע בסופו של יום לפתרון מיטבי, לתועלת נושי הקונסורציום והחברה גם יחד. אולם , המהלכים החד-צדדים בהם נקט לאחרונה לאומי מונעים את האפשרות המעשית לקיים שיח מסוג זה, שלא בחסותו של בית המשפט".
הקבוצה המעיסקה כ-60 עובדים טוענת כי העקרון המרכזי המנחה את הצעת ההסדר לנושים הפיננסיים (בנקים, מוסדיים ומחזיקי אג"ח, וכן מע"מ) הינו "המשך הפעלת החברה כעסק פעיל, הממשיך ליזום פרויקטים ולייצר עודפים שיאפשרו לו פירעון חובותיו. יישום עקרון זה מחייב הימנעות ממימוש מהיר וכפוי של הקרקעות לבנייה, לפרק זמן מוגדר, על מנת לאפשר לחברה להכניס את הפרויקט לליוי פיננסי".
הבקשה שהגישה קבוצת חנן מור הוגשה באמצעות עוה"ד צוריאל לביא ויוסי מנדלבאום ממשרד ליפא מאיר ושות'.
