בלעדימתכוננים לקשיים במגזר העסקי: הבנקים יגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי
בלעדי
מתכוננים לקשיים במגזר העסקי: הבנקים יגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי
הבנקים צפויים להפריש בדו"חות הקרובים 2–3 מיליארד שקל בגין הפסדי אשראי ועלות תוכנית ההקלות לנפגעי המלחמה. בהפועלים ולאומי ההפרשה עשויה להגיע למיליארד שקל בכל בנק. מודי'ס בוחנת הורדת דירוג לבנקים בשל המלחמה
הבנקים צפויים לבצע הפרשות משמעותיות להפסדי אשראי בשל המלחמה כבר בדו"חותיהם הקרובים. בפיקוח על הבנקים, בראשות המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, ערכו שיחות עם הבנקים בנושא, והועבר המסר שישנה ציפייה שהבנקים יביאו לידי ביטוי בדו"חותיהם את הסיכונים שנוצרו בעקבות המלחמה. בחלק מהבנקים מציינים כי התכוונו בכל מקרה להגדיל משמעותית את ההפרשות לאור המצב.
המלחמה בדרום נפתחה אמנם בתחילת הרבעון הרביעי, אולם כבר בדו"חות הרבעון השלישי, שיתפרסמו בחודש הבא צפויים הבנקים להכיר בנזקים של 2–3 מיליארד שקל. רוב הסכום הוא הפרשות להפסדי אשראי, שישמשו ככרית ביטחון להפסדים עתידיים שיגיעו מהלוואות שייקלעו לחדלות פירעון.
בנוסף, בנק ישראל הציג מתווה להקפאת הלוואות ופטור מעמלות שיינתן לנפגעי המלחמה, ומתווה נוסף להקפאת הלוואות לשאר הציבור. חלק מהבנקים הרחיבו את המתווה של בנק ישראל. לאומי למשל הרחיב את משך הקפאת ההלוואות, ומזרחי טפחות ופועלים נתנו פטור מתשלומי משכנתא לתקופה של 1-3 חודשים לתושבי עוטף עזה גם העלויות של התוכניות הללו יוכרו ככל הנראה כבר בדוחות הקרובים.
במערכת הבנקאית מעריכים שהיקף ההפרשות להפסדי אשראי (כולל הפרשות שגרתיות) בשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, עשוי להגיע בדו"חות הקרובים למיליארד שקל בכל בנק, ובבנקים הבינוניים יגיעו ההפרשות להפסדי אשראי ל־500 עד 700 מיליון שקל. לשם השוואה, סך ההפרשות של חמשת הבנקים הגדולים להפסדי אשראי ברבעון השני של השנה עמדו על 1.6 מיליארד שקל, כך שמדובר בגידול משמעותי.
כתוצאה מכך, סביר כי רווחי הבנקים יירדו ב־30%, ואולי אף יותר, לעומת הרווחים ברבעון השני. ברבעונים האחרונים הרווחיות של הבנקים הייתה גבוהה באופן חריג. הבנקים הרוויחו 7.5 מיליארד שקל והתשואה על ההון ברוב הבנקים עמדה על יותר מ־15%, כך שגם ירידה של 30% ברווחים היא עדיין רמת רווחיות גבוהה בעת שגרה, ובוודאי בתקופת מלחמה.
המגזר המרכזי שנמצא כרגע בסיכון מבחינת הבנקים הוא מגזר הנדל"ן. לבנקים יש חשיפה גבוהה לאשראי לענף הנדל"ן, שמהווה את הענף הגדול ביותר בתיק האשראי העסקי שלהם 450 מיליארד שקל. בנוסף לכך, אשראי זה זינק בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות בחסות העלייה החדה במחירי הנדל"ן. מגזר זה נמצא במצב פגיע לאור המלחמה שמשבשת פעילות באתרי בנייה רבים וכן מחסור בעובדים שיימשך עוד זמן רב בגלל הסגר של השטחים, וכמובן האטה צפויה במכירות.
תחום נוסף שהבנקים חשופים אליו הוא האשראי לעסקים קטנים. במגזר זה הבנקים שולטים ביותר מ־90% באשראי. מגזר זה חשוף גם כן מאד למלחמה, היות ועסקים רבים מושבתים דה פאקטו מאז פרצה המלחמה בין אם הם ממוקמים בדרום או צפון הארץ או בין אם מנהליהם ועובדיהם גויסו בצו 8. עסקים אלה גם חשופים יותר באופן מסורתי לטלטלות כלכליות כמו ירידה בביקושים שמאפיינת תקופה של מלחמה, ובימים אלה נאבקים בכדי לקבל פיצוי ראוי מהמדינה.
מוקד סיכון נוסף הוא האשראי הצרכני, שמסורתית נחשב לאשראי בסיכון גבוה, אם כי ראוי לציין שבשנים האחרונות צמיחת הבנקים בפעילות זו הייתה מינורית למדי, ועיקר הסיכון בתחום זה קיים באשראי החוץ בנקאי.
כבר ברבעון הקודם נרשמה עליית מדרגה בהיקף ההפרשות של הבנקים, וזאת בשל עליית הריבית וההאטה הכלכלית שהגדילה את הסיכון במשק, אך הפעם מדובר באירוע שעלול לטלטל את המשק כולו , כאשר עדיין לא ברור מה יהיה היקף המלחמה, המשך שלה ועוצמת הנזק, בטח אם הלחימה תתרחב גם לגזרת הצפון.
גם עם פרוץ משבר הקורונה ב־2020 ביצעו הבנקים הפרשות משמעותיות להפסדי אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים בשל האי וודאות והפאניקה ששררה במשק, גם זאת כהכנה לתרחיש של גל פשיטות רגל. בדיעבד התברר שההפרשות הגבוהות שעשו אז הבנקים, היו גבוהות מדי בסופו של דבר, בזכות תמיכת המדינה במשק, הכלכלה צלחה אותו יחסית בצורה טובה, והבנקים החזירו את מרבית ההפרשות שביצעו. כעת נותר לקוות גם הדבר יקרה גם הפעם, וכי ישראל תעבור את המלחמה הזו ללא גל של פשיטות רגל.
מבנק ישראל נמסר: "הפיקוח על הבנקים עומד בקשר רציף עם המערכת הבנקאית בשלל נושאים רלבנטיים מתחילת המלחמה. הפיקוח ממשיך לפעול לכך שהדו"חות הכספיים של הבנקים ישקפו באופן מלא ונאות את מצבם של הבנקים ואת ההתפתחויות השונות".
הסיכון הגובר של המלחמה על מצב הבנקים מתבטא גם במניות הבנקים שאיבדו 14% משוויין מפרוץ המלחמה. מגזר הבנקים בולט בירידות השערים בבורסה, שכן הוא מגזר שנחשב המשקף את מצבה של כלכלת ישראל, וזו עומדת בימים אלה בפני סיכון משמעותי.
עליית הסיכון לא נעלמה מעיניהם של סוכנויות הדירוג. כמה ימים אחרי שפיץ' הודיעה כי היא מכניסה את הבנקים הישראלים לרשימת מעקב, הודיעה אתמול מודי'ס כי היא בוחנת הורדת דירוג לחמשת הבנקים הישראלים הגדולים בעקבות המלחמה. במודי'ס מעריכים כי הממשלה תתמוך בבנקים אם ייקלעו לקשיים פיננסיים, אך בדומה לפיץ' הם מעלים חשש ליכולתה של המדינה לסייע לבנקים אם היא עצמה תיקלע למשבר כלכלי עמוק.
דירוג אשראי משקף את חוסנה הכלכלי של חברה או מדינה, ומנבא את הסבירות שאותה חברה או מדינה תשלם את חובותיה. לכן, הורדת דירוג מקשה על גיוס ההון ומייקרת אותו, כאשר גם ההחלטה להכניס לרשימת מעקב שלילית עלולה להשפיע, גם אם בעוצמה נמוכה מהורדת הדירוג עצמו.
כאמור, החלטתה של מודיס מצטרפת להחלטה דומה של סוכנות הדירוג פיץ' מהשבוע שעבר. בדו"ח של פיץ' צוין, עם זאת, כי דירוג האשראי של הבנקים בישראל (A) מבטא את ההערכה של סוכנות הדירוג שלפיה יש רמה גבוהה מאוד של סבירות שמדינת ישראל תתמוך בבנקים במידת הצורך, "במיוחד לאור חשיבותם המערכתית", כפי שנכתב בדו"ח. החשיבות המערכתית נובעת מכך שמערכת הבנקאות בישראל ריכוזית, ולכן לכל נפילה של בנק יש משמעות דרמטית על המשק.
אם בסופו של דבר סוכנויות הדירוג יורידו את דירוג האשראי לבנקים, הדבר יתבטא בתשואות האג"ח של הבנקים שיעלו, וכתוצאה מכך הדבר עשוי להשפיע על תמחור האשראי של הבנקים כלפי לקוחותיהם, שיילך ויתייקר בעקבות המלחמה.
