האם מניות הסייבר המנופחות יתבררו דווקא כחסינות למפולת
האם מניות הסייבר המנופחות יתבררו דווקא כחסינות למפולת
הגשת תשקיף חסוי להנפקת סייבריזן הישראלית בנאסד"ק, לפי שווי של 5 מיליארד דולר, מעידה שהחברות בתחום בונות על כך שהתגברות המתקפות תגן על מחירי המניות. מצד שני, סנטינל וואן הישראלית, עם קצב הכנסות דומה, נסחרת בשווי כפול
האם הסייבר חסין בפני המפולת במניות הטכנולוגיה? בחברת סייבריזן מקווים שכן ומעלים הילוך לקראת הנפקת החברה בוול סטריט עוד השנה. על פי דיווח בסוכנות הידיעות "רויטרס", אחת מחברות הסייבר הבולטות בישראל הגישה תשקיף חסוי לקראת הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 5 מיליארד דולר, על פי הערכות, ומכוונת להנפקה במחצית השנייה של 2022 בכפוף לתנאי השוק. בסייבריזן עצמה התעקשו אתמול לא להתייחס לפרסום בעניין ההנפקה.
סבב הגיוס האחרון של סייבריזן נערך ביולי 2021 לפי שווי של 3 מיליארד דולר, ובו היא גייסה 275 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה 750 מיליון דולר מהגופים המוכרים ביותר בעולם ובהם: סופטבנק היפני; ליברטי קפיטל של שר האוצר לשעבר של ארה"ב סטיבן מנושין, שאף משמש בה דירקטור; וחטיבת הענן של גוגל, שהשקיעה 50 מיליון דולר בהמשך לסבב הגיוס האחרון שלה.
1 צפייה בגלריה
מייסדי סייבריזן (מימין): יוסי נער, ליאור דיב המכהן כמנכ"ל, ויונתן שטרים־עמית
(צילום: סייבריזן)
שת"פ עם גוגל קלאוד
סייבריזון הוקמה ב־2012 בידי ליאור דיב, יונתן שטרים־עמית ויוסי נער. דיב משמש מנכ"ל החברה, שמעסיקה 1,500 עובדים, כ-500 מהם בישראל. היא נחשבת לאחת החברות הצומחות במהירות בשוק המתמקד באיתור התקפות על נקודות קצה והגנה על ארגונים, ובין היתר יש לה שיתוף פעולה נרחב עם גוגל קלאוד, כדי לתת מענה לתקיפות סייבר בענן.
האם שווי של 5 מיליארד דולר הוא גבוה או נמוך עבור אחת ההבטחות הגדולות של הסייבר הישראלי, שעד היום גם קיימה וידעה למשוך אליה את מיטב המשקיעים? אל מול סבב הגיוס האחרון שלה לא מדובר בשווי חלומי, שכן עבור המשקיעים שהצטרפו בסבב זה מדובר בתשואה של פחות מ־100% על ההשקעה. אלא שבהשוואה לחברות הסייבר, שבהן מתחרה סייבריזן, מדובר בשווי צנוע ביותר, שמניח כי הטלטלה בוול סטריט בחודשיים האחרונים לא רק שלא תחלוף — אלא רק תתעצם.
סייבריזן מתחרה ישירות בסנטינל וואן הישראלית ובקראודסטרייק (CrowdStrike) האמריקאית, ושתי המתחרות — שהונפקו בשנתיים האחרונות — נסחרות ברמות שווי גבוהות משמעותית מ־5 מיליארד דולר. סנטינל וואן היתה הנפקת הסייבר הגדולה עד כה בעולם, לאחר שגייסה ביוני האחרון 1.2 מיליארד דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, וגם לאחר גל הנפילות האחרון היא הצליחה להישאר מעל מחיר ההנפקה ונסחרת כעת בשווי של 12 מיליארד דולר. היריבה האמריקאית קראודסטרייק נסחרת לפי שווי של 41 מיליארד דולר. על פי הערכות, סייבריזון נמצאת בקצב הכנסות דומה לזה סנטינל וואן ושיעור הרווח הגולמי שלה גבוה יותר.
השאלה הגדולה, שמרחפת כעת מעל כל חברות ההייטק, היא אם חלון ההנפקות ייסגר — או אפילו כבר נסגר — עם תחילת הנפילות בשוק המניות האמריקאי והעולמי. בשבועות האחרונים התבטלו או נדחו הנפקות רבות שהיו מתוכננות בוול סטריט, והחברות המעטות שהחליטו לדבוק בתוכניתן נאלצו להקטין את היקף הגיוס ואת השווי. הדבר שמגביר את הסנטימנט השלילי סביב המועמדות להנפקה הוא העובדה שמניות של חברות שהונפקו בשנה שעברה מציגות את התשואות הגרועות ביותר עבור משקיעים. מרבית החברות האלה הונפקו תוך מיקסום השווי, ולכן כעת הן הראשונות להיזרק מתיקי ההשקעות.
ההשקעות בענף הוכפלו
ואולם, ייתכן כי בתחום הסייבר המצב יהיה שונה מעט לעומת כלל מניות הטכנולוגיה. לכאורה, סייבר הוא אחד הסקטורים המנופחים והבועתיים ביותר, לפחות בשוק הפרטי, שבו גם חברות עם הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים יכולות להפוך ליוניקורנים. הסקטור היחיד שמתחרה במכפילים הגבוהים של סייבר הוא רק הפינטק.
ב־2021 ההשקעות של קרנות הון סיכון בסייבר יותר מאשר הוכפלו, ונעשו קרוב ל־1,000 השקעות חדשות בסכום כולל של 26 מיליארד דולר. על רקע כל אלה אפשר היה לצפות שמניות של חברות הסייבר יספגו פגיעה גדולה במיוחד, אך המציאות שונה. בשבוע הגרוע ביותר של נאסד"ק — השבוע השלישי של ינואר — שבו איבד מדד מניות הטכנולוגיה 7.6%, הסתפקו קרנות הסל התמטיות על מגזר הסייבר, כגון ISHARES וגלובל X האמריקאיות, בירידה של 1%–1.5% בלבד. אפשר לטעון כי קרנות הסל מתמקדות מראש במניות של החברות הגדולות יותר והדפנסיביות יותר, אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה כי גם החברות הקטנות יותר — ובהן חברות הסייבר הישראליות — הפגינו יציבות יחסית בהשוואה לסקטורים אחרים בטכנולוגיה בנאסד"ק עצמו. כך, למשל, סנטינל וואן ופאלו אלטו איבדו כ־7% כל אחת מתחילת השנה, בעוד מדד נאסד"ק ירד ב־10%, וצ'ק פוינט אפילו עלתה קלות. קראודסטרייק, זיסקיילר ואוקטה, השחקניות האמריקאיות החמות ביותר בשוק הסייבר, ירדו בשיעור דומה לזה של נאסד"ק מתחילת השנה, ולא יותר מכך.
על הפער בין הבועתיות של מגזר הסייבר לבין היציבות היחסית של מניות החברות הרלבנטיות ניתן לגשר באמצעות מעקב אחר אמצעי התקשורת, שמבשרים מדי יום על התקפות סייבר. רק ביומיים האחרונים נחשפו התקפות סייבר נגד חברות ישראליות מרכזיות ואסטרטגיות ובהן רפאל וגולד בונד, מבעלות השליטה במספנות ישראל. על פי הערכות, העלייה בהתקפות הסייבר, שהחלה עם פרוץ מגפת הקורונה, לא תיעצר עם החזרה לשגרה בפעילות העסקית. על פי הערכות של חברת המחקר גרטנר, גם השנה וב־2023 תעלה ההוצאה השנתית על הגנת סייבר ב־11%, וזאת לאחר שקפצה ב־13% בשנה שעברה ל־172 מיליארד דולר. ב־2020 קצב העלייה היה איטי יותר והסתכם ב־8%.
