ההוצאות להפסדי אשראי נחתכו בחצי: זינוק של 40% ברווחי דיסקונט ל-1.14 מיליארד שקל
ההוצאות להפסדי אשראי נחתכו בחצי: זינוק של 40% ברווחי דיסקונט ל-1.14 מיליארד שקל
התשואה על ההון עמדה על 14.9%, מול 12% ברבעון המקביל. הבנק יחלק דיבידנד של 341 מיליון שקל, ויבצע רכישה עצמאית בהיקף של 114 מיליון שקל. סכום החלוקה הכולל משקף 40% מהרווח הרבעוני - הפעם הראשונה שדיסקונט מבצע חלוקה בסכום התקרה הקבועה
שיפור חד בשורה התחתונה של דוחות בנק דיסקונט, שמסכם את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 1.14 מיליארד שקל - עלייה של 39.2% ביחס לרבעון המקביל ב-2023 שבו רשם הבנק רווח של 817 מיליון שקל.
בהשוואה תשעת החודשים מתחילת השנה לתקופה המקבילה אשתקד המצב שונה: הרווח הנקי המצטבר מתחילת השנה הסתכם ב-3.23 מיליארד שקל, ירידה של 1.3% מהתקופה המקבילה, אז הוא עמד על 3.27 מיליארד שקל.
הרווח הנקי ברבעון משקף תשואה על ההון של 14.9%, מול 12% ברבעון המקביל. הבנק, בניהולו של אבי לוי, הודיע כי יחלק דיבידנד של 341 מיליון שקל, המגלם 30% מהרווח הנקי. בנוסף, הבנק החליט לראשונה על השקת תוכנית לרכישה עצמית של מניות הבנק בהיקף של 10% מרווחי הרבעון ובהיקף כולל של עד 500 מיליון שקל לשנה. שלב ראשון בתוכנית יכלול רכישה עצמית של בסכום של 114 מיליון שקל.
בסך הכול, הדיבידנד והרכישה העצמית יחדיו משקפים 40% מהרווח הנקי. כבר לפני שנה עדכן הבנק את מדיניות חלוקת הדיבידנד, כך ששיעור החלוקה המקסימלי יעמוד על 40% מהרווח הנקי, אך זאת הפעם הראשונה שהבנק מחליט להשתמש בתקרת החלוקה ובכך מיישר קו עם שאר הבנקים הגדולים.
השיפור המשמעותי ברווח ביחס לרבעון המקביל הושג בזכות צמצום משמעותי בהוצאות להפסדי אשראי. אלו עמדו ברבעון הנוכחי על 274 מיליון שקל, לעומת 596 מיליון שקל אשתקד. בבנק מסבירים שהפער נובע בעיקר מקיטון בהפרשה הקבוצתית, שהיתה גבוהה במיוחד ברבעון השלישי בשנה שעברה בשל פרוץ המלחמה.
הרבעון השלישי בשנה שעברה היה לפני פרוץ המלחמה ואולם הדוח הכספי המסכם שלו פורסם בנובמבר, זמן קצר לאחר אסון אוקטובר ופתיחת מלחמת חרבות ברזל - הדוח שפורסם בשעתו כבר כלל הפרשות גבוהות בשל המלחמה, בהתאם להנחיות בנק ישראל.
להפרשות הגבוהות ברבעון המקביל בשנה שעבר תרמו גם הריבית הגבוהה, שהיתה עוד בסייקל של עליות, ונסיונות השינויים הפורמליים במערכת המשפט שבמהלך הרבעון השלישי עוד היו בשיאם.
בסיכום של תשעת חודשים, מתחילת השנה ועד לתום הרבעון השלישי, הפריש הבנק להפסדי אשראי 614 מיליון שקל, לעומת 1.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
תיק האשראי של הבנק צמח ב-3.2% במהלך הרבעון והסתכם ב-277 מיליארד שקל. הצמיחה המהירה ביותר הייתה בעסקים הגדולים, והיא עמדה על 10.9%. הצמיחה באשראי למשקי בית, ללא הלוואות לדיור, עמדה על 7.9%, האשראי למשכנתאות צמח ב-4.6%, והאשראי לעסקים קטנים ובינוניים צמח בשיעור זעום של 0.2%. האשראי לעסקים קטנים ובינוניים נחשב לאשראי המסוכן ביותר, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה ובתקופות של אי יציבות כלכלית. לכן, במערכת הבנקאית ממעטים להעניקו.
הצמיחה בתיק האשראי, כמו שיעור הריבית הגבוהה במשק וחריגת האינפלציה מעבר ליעדי בנק ישראל, הביאו לעלייה של 5.8% בהכנסות מריבית (נטו), שהסתכמו ב-2.86 מיליארד שקל.
היקף כספי העו"ש בבנק עמד בסוף הרבעון על 64.7 מיליארד שקל. את רוב הסכום הבנק יכול להפקיד בבנק ישראל ולקבל ריבית בשיעור של כ-4.5%, ומנגד, על רוב הסכום הוא לא משלם דבר ללקוחות. ההערכה היא שבשל היקף הכספים בעו"ש בסביבת הריבית הנוכחית, הכנסותיו של דיסקונט עומדות על כ-2 מיליארד שקל בשנה, ומהוות כ-20% מההכנסות הבנק מריבית.
הכנסות הבנק מעמלות צמחו ב-5% והסתכמו ב-964 מיליון שקל. הצמיחה החדה ביותר נרשמה בעמלות מפעילות בניירות ערך, שצמחו ב-12.1% ל-92 מיליון שקל. צמיחה משמעותית נרשמה גם בעמלות כרטיסי האשראי, שצמחו ב-8.2% ל-541 מיליון שקל, זאת בעיקר בהשפעת פעילות כאל, החברה הבת של הבנק.
כפי שנחשף בכלכליסט בשבוע שעבר, דיסקונט התניע את תהליך מכירתה של כאל, והשבוע יקיימו נציגי הבנק פגישות ראשוניות מול משקיעים זרים בלונדון בליווי ג'יי.פי מורגן, בנק ההשקעות שדיסקונט שכר כדי שילווה אותו בתהליך המכירה.
הבנק מחויב לפי החוק למכור את כאל כחלק מיישום חוק שטרום. בחודש יולי הוא קיבל מהכנסת ארכה של 15 חודשים להשלמת התהליך - עד מאי 2027 - וזאת בעיקר בשל השלכות המלחמה שהקשתה בגיבוש העסקה.
עוד מציינים בבנק כי במסגרת תכנית ההטבות של בנק ישראל, שחלק הארי שלה הסתיים בספטמבר האחרון, עלות התמיכה ללקוחות נאמדת בכ-350 מיליון שקל.
אבי לוי, מנכ"ל דיסקונט, התייחס לתוצאות הבנק ואמר: "תוצאות הרבעון משקפות את הצמיחה לכל רוחב הקבוצה ומדדים פיננסים חזקים המעידים על איתנותה וחוסנה. כל אלה מאפשרים לנו להגדיל את סך החלוקה לבעלי המניות ל-40% מהרווח הרבעוני. על אף חוסנה של הכלכלה, המצב מחייב זהירות יתר ונדרשים צעדים נחושים של הממשלה שיעודדו צמיחה בת קיימא".
