מבחינת פתאל, אירופה היא העיקר: חרף המלחמה, ההכנסות והרווח הנקי בצמיחה
מבחינת פתאל, אירופה היא העיקר: חרף המלחמה, ההכנסות והרווח הנקי בצמיחה
ההכנסות עלו ב־5% ל־2 מיליארד שקל והרווח הנקי ב־4% להיקף של 125 מיליון שקל. פתאל צומחת בעיקר באמצעות רכישת מלונות ונהנתה גם מהיחלשות השקל. הפעילות בישראל בירידה
באזורים באירופה שפתאל פעילה בהם אין מלחמה, ורשת בתי המלון סיימה את הרבעון השני של השנה עם שיפור בהכנסות ברווח.
הרשת, שבשליטת דוד פתאל (52.4%), רשמה שיפור של 5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ואלה הגיעו ל־2 מיליארד שקל, סכום שהוא עבורה שיא לרבעון שני. הרווח הנקי הרבעוני עלה ל־125 מיליון שקל, שיפור של 4%.
פתאל היא רשת המלונות הגדולה בישראל עם 41 בתי מלון בארץ, אך עיקר פעילותה מתרכזת באירופה. הפעילות שם היא בשלושה מגזרים נפרדים: אירופה (מרכז היבשת, ובעיקר בגרמניה) היא המגזר העיקרי שכולל 129 בתי מלון פעילים; בריטניה ואירלנד שבהן 56 מלונות; ותשעה בתי מלון ביוון ובקפריסין, שפעילותם נחשבת לצד פעילויות נוספות של החברה למגזר פעילות נפרד.
תוצאות הרבעון השני של פתאל מספרות, למעשה, שני סיפורים נפרדים, המתייחסים לאזורי הפעילות שלה: התרחבות ושיפור באירופה על שלושת מגזריה — ומלחמה בישראל.
בשלושת המגזרים האירופיים נהנתה החברה מעלייה בהכנסות ובשני מדדי הרווח המקובלים במגזר המלונאי: ה־EBITDAR (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות), וה־EBITDA (שמקזז מקודמו את הוצאות השכירות).
השיפור בהכנסות — מעט יותר מ־100 מיליון שקל — נובע בעיקר מפעילותם של 10 בתי מלון חדשים שהרשת פתחה מאז סיומו של הרבעון המקביל (ושלושה נוספים, שהחלו לפעול במהלך הרבעון השני השנה) — כולם באירופה. אלה הניבו לפתאל תוספת הכנסות של 82 מיליון שקל.
הרכישה באמצעות קרנות
מרבית הרכישות של פתאל בשנים האחרונות נעשו במסגרת שותפויות שהקימה עם גופים מוסדיים. במסגרתן נרכשו 40 בתי מלון, ובאופן עצמאי רכשה פתאל או שכרה 20 מלונות נוספים. השותפות הראשונה, שהוקמה באפריל 2022, גייסה 381 מיליון יורו בהתחייבויות השקעה, מהם 100 מיליון יורו השקיעה פתאל עצמה, הראל ומנורה מבטחים עם סכומים דומים, וחלקם של מוסדיים נוספים נמוך יותר.
השותפות כבר חתמה על עסקאות לרכישת 19 בתי מלון באירופה. השותפות השנייה הוקמה בינואר השנה וכבר גייסה 396 מיליון יורו, מהם 127 מיליון יורו מפתאל עצמה, ולצידה הפניקס, מנורה מבטחים, הראל ומגדל, שהתחייבו להשקעות של כ־50 מיליון יורו כל אחת. השותפות הזו חתמה על עסקאות לרכישת 21 בתי מלון באירופה — 12 מהם בחודש שעבר, בעלות של 370 מיליון יורו, מהם 108 מיליון יורו הון השותפות.
הקמת הקרנות היא, במידה רבה, פתרון פיננסי עבור פתאל להתרחבות באמצעות רכישת מלונות, שאותם הרשת תפעיל, מבלי להכביד על החברה הציבורית, שהתחייבויותיה עבור חכירות של בתי מלון שאותם היא מפעילה מגיעות ל־14.7 מיליארד שקל.
היחלשות השקל מול המטבעות הפעילות במלונות הרשת באירופה תרמה גם היא לשיפור בהכנסות הרבעוניות, וחלקה בו הגיע ל־20 מיליון שקל.
בנוסף, נהנתה פתאל משיפור בתפוסות — 80% לעומת 78% במלונות במרכז אירופה ברבעון המקביל — לצד עלייה בהכנסה הממוצעת ליום מחדרי המלונות. בפתאל הציגו את השיפור בנתון זה בכלל המלונות, והוא הגיע ל־1%. אולם בהתחשב בהרעה בתוצאות מגזר הפעילות בישראל, כאשר בשלושת המגזרים האירופיים נרשם שיפור, סביר להניח כי במלונות באירופה נרשמה עלייה בשיעור גבוה יותר בהכנסה הממוצעת מחדר.
ביצועי המלונות באירופה והשיפור שנרשם בהם, כמו גם צפי להמשך עלייה בהנבה ממלונות השותפויות — וזאת לאחר שחלק אשר טרם הועבר סופית להפעלתה יחל לפעול בניהולה, ואחרים עתידים לסיים שיפוצים — מובילים את פתאל לאשרור תחזיתה לשנה המלאה. פתאל מעריכה כי הכנסותיה יגיעו ל־8.2-7.8 מיליארד שקל, ושה־EBITDAR יגיע ל־3.1-2.8 מיליארד שקל. זאת לעומת הכנסות של 7.3 מיליארד שקל ו־EBITDAR של 2.6 מיליארד שקל ב־2023.
מפונים במקום תיירים
בתחילת המלחמה התגייסה פתאל לאירוח המפונים מיישובי הדרום והצפון במלונותיה, ואף ביצעה התאמות רבות כדי לסייע להם לקיים שגרת פעילות הרחק מבתיהם. עם התארכות המלחמה שבו רבים מהמפונים לבתיהם או מצאו פתרונות דיור חלופיים, ומספר המפונים שפתאל מארחת ירד מ־18 אלף ברבעון האחרון אשתקד ל־3,300 בסוף מאי השנה ול־2,100 כיום.
אירוח המפונים סייע לחברה לפצות, באופן חלקי, על הפגיעה מהיעדר תיירות נכנסת, שהיתה אחראית ל־19% מהכנסות הפעילות בישראל במהלך 2022 ו־2023, בעוד כיום עומד היקפה על אחוזים אחדים.
ברבעון הראשון, שנחשב מסורתית לחלש ביותר של החברה, בשל מיעוט הנופשים בחודשי החורף, סייע אירוח המפונים לפתאל להעלות את שיעורי התפוסה בהשוואה לרבעון המקביל — 68% במלונות בישראל לעומת 61% ברבעון הראשון של 2023. בעקבות כך נרשמו גם עלייה בהכנסות וזינוק ברווחיות. ה־EBITDAR, שמודד את הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות ונחשב למדד העיקרי לבחינת הרווחיות התפעולית במגזר המלונאות, עלה מ־52 מיליון שקל ברבעון הראשון בשנה שעברה ל־133 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה.
אולם ברבעון השני, שנחשב לאחד החזקים של החברה, שכן הוא חל בחודשי האביב ובמהלכם גם חופשות רבות, גלגל ההצלה שסיפקו המפונים כבר לא הספיק. המדינה היא שמשלמת לחברה על האירוח, והסכומים שבהם מדובר אינם מפצים על הפגיעה בתיירות, מה גם שכשליש מהמפונים כבר עזבו את המלונות. הכנסות פתאל מהפעילות בישראל ירדו ב־10% לעומת הרבעון המקביל ל־477 מיליון שקל, וה־EBITDAR ירד ב־7% להיקף של 150 מיליון שקל.
צ'ופר של מיליון שקל לסמנכ"ל הכספים
אספת בעלי המניות של פתאל תכונס בחודש הבא, כדי לאשר מענק מיוחד בהיקף של מיליון שקל לסמנכ"ל הכספים של החברה שחר עקה. עלות שכרו השנתית של עקה תגיע בעקבות זאת ל־5.6 מיליון שקל — 3.7 מיליון שקל מענק ו־1.7 מיליון שקל עלות השכר הקבוע, לצד תשלומים נוספים בסכומים קטנים יותר.
בפתאל מבקשים להעניק לסמנכ"ל הכספים את התגמול המיוחד לאור השפעתו על תוצאותיה הטובות של החברה, הן ברבעון השני שאותו סיכמה אתמול, והן ברבעונים שקדמו לו. את 2023 סיימה פתאל עם עלייה של 27% בהכנסות ועם עלייה של 34% ב־EBITDAR (המדד העיקרי לבחינת רווחיות במגזר המלונאות) לעומת ההכנסות וה־EBITDAR בשנת 2022, ואת הרבעון הראשון השנה היא סיימה עם עלייה בשיעורים של 13% ו־35% בהתאמה במדדים אלה.
בנוסף מציינים בפתאל את תרומתו הרבה של עקה להשלמת עסקת פרותאל, שבמסגרתה רכשה פתאל בחודש שעבר את זכויות שותפתה ב־11 מלונות בישראל בתמורה לכ־500 מיליון שקל. בחברה מבקשים לתגמל אותו גם בזכות חלקו בהקמת שותפות ההשקעה עם הגופים המוסדיים לרכישת מלונות באירופה, שותפות שהוקמה בינואר השנה וגייסה 396 מיליון יורו לרכישת 21 בתי מלון.
עקה, המכהן גם כיו"ר החברה־הבת פתאל נכסים (אירופה), שמחזיקה ברבים מנכסי הקבוצה, וכדירקטור בחברה־האם, הוא כבר כיום השכיר בעל התגמול הגבוה בחברה, עם שכר בעלות של 4.3 מיליון שקל ב־2023. רק בעל השליטה דוד פתאל, המכהן כמנכ"ל החברה, קיבל יותר — שכר בעלות של 10 מיליון שקל.
