"עומס העבודה מאז שטראמפ נבחר לנשיא ממוטט", אומר אבי רודניק, גבר טרנס א־בינארי ואחד ממייסדי פרויקט המשפט לצדק טרנספורמטיבי של אילינוי ("Transformative Justice Law Project of Illinois"). "יש כרגע פאניקה בקהילה שלנו, וקשה לעכל את כמויות השנאה שמופנות אלינו", אומר רודניק, שמשרדו מספק שירותים משפטיים לטרנסג'נדרים. "אבל אנחנו אנשים עם חוסן, ופשוט צריכים לדאוג אחד לשני, כמו שעשינו מאז ומתמיד. אנחנו צריכים להבין איך להמשיך להיאבק וליצור את העולם שאנחנו יודעים שיכול להתקיים, גם אם כרגע המכשולים בדרכנו נראים בלתי עבירים".
כ־1.6 מיליון אמריקאים בגילי 13 ומעלה מזדהים כטרנסג'נדרים, לפי מכון וויליאמס של אוניברסיטת UCLA (נכון ליוני 2022) — 0.6% מהאוכלוסייה האמריקאית. ובשבוע שעבר הקהילה הזו הותקפה כשהנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שלפיו המדיניות הרשמית של ארצות הברית היא שיש רק שני מינים — זכר ונקבה. בכך הוא חותר להסיר את המונח "מגדר" ממסמכים רשמיים, כך שהמדינה תכיר רק במין האדם כפי שנקבע בעת ההתעברות (Conception) — שבמקרה של טרנסג'נדרים הוא מנוגד למגדר שעמו הם מזדהים.
ההשפעה המיידית של הצו היא ביטול האפשרות הקיימת לסמן מגדר ניטרלי (סימון X) במסמכים רשמיים, המסמן אינטרסקס (מי שנולדו עם איברי מין גבריים ונשיים), א־בינאריים (מי שאינם מזדהים כגבר או אשה) וכל מי שרוצה להישאר ניטרלי מגדרית. לפי מחקר שנערך ב־UCLA, מאז 2021, כשממשל ביידן איפשר לרשום מגדר X, נקלטו יותר מ־16 אלף בקשות כאלה בשנה. וביום ראשון, פחות משבוע לאחר שטראמפ חתם על הצו הנשיאותי, הנפקתן נעצרה.
להנחיה של טראמפ יש משמעויות מרחיקות לכת עוד יותר, שעלולות למנוע מאנשים שעברו תהליך התאמה מגדרית לשנות את המגדר שלהם במסמכים רשמיים, ואף לבטל את הרישום של מי שכבר עשו זאת בעבר. אבל לשם כך עוד יידרש שינוי חוק שיוגש לקונגרס בתוך 30 יום, וחלקים מסוימים ממנו ייכנסו להליך רגולטורי ויאותגרו בבית המשפט.
וזה אפילו לא הסוף, כי צו נוסף מונע מטרנסג'נדריות להשתתף בתחרויות ספורט של נשים, אוסר על טרנסג'נדרים לשרת בצבא, ומסיר את ההגנות שקיבלו בכלא. ואתמול טראמפ חתם על צו נשיאותי נוסף - להפסקת טיפולי התאמה מגדרית מתחת לגיל 19. הצו מורה למשרד הבריאות האמריקאי לפרסם המלצות לפעולה ולבחון מחדש את הנחיות האיגוד המקצועי העולמי לבריאות טרנס בתוך 90 יום. גם הצוים האלו יצריכו שינוי חקיקה כדי להתממש.
"יש הרבה פחד, אבל גם הרבה הזדמנויות למאבק משפטי", אומר רודניק (47), עורך דין ועובד סוציאלי קליני, שמשמש מנהל תחום המשפט בפרויקט. "יש עדיין מאבק ארוך לפנינו".
מה בעצם עושה המיזם?
"אנחנו מנהלים קליניקות ניידות לשינוי שמות וסימני מגדר באופן פיזי וגם וירטואלי. יש לנו רשימת המתנה באינטרנט, וכיום יש בה בערך 160 אנשים. הרשימה הגיעה ליותר מ־200 בסתיו. הוספנו עוד מרפאות לאחרונה, ויש לנו צוות מתנדבים מדהים.
"בחודשים האחרונים המיזם הכפיל את המשמרות של הקליניקות הניידות שהוא מפעיל לשינוי שמות וסימני מגדר באופן פיזי וגם וירטואלי. שינוי שם הוא שלב משמעותי בתהליך ההתאמה המגדרית", מסביר רודניק, "ויכול ממש להציל חיים של חלק מהאנשים".
אבל כרגע אין שינוי הנחיה מתוכנן שנוגע לשינוי שמות. וגם מה שטראמפ הכריז עליו עוד צריך לעבור את המשוכה המשפטית.
"נכון, אבל יש רמה גבוהה של פחד ואי־ודאות, כך שאנשים לחוצים וממהרים. הורים שאולי היו מחכים שנה נוספת עם שינוי המסמכים הרשמיים עבור הילד שלהם מרגישים כעת שהם כבר לא יכולים להתעכב יותר. יש גם כאלה שניגשים אלינו שבועיים אחרי שהגישו את הבקשה ואומרים: 'בעצם אני רוצה להוסיף שם אמצעי, אפשר לעדכן את הניירת שלי?'".
בארצות הברית, הביורוקרטיה שבתהליך ההתאמה המגדרית במסמכים רשמיים מתחילה לעתים קרובות בשינוי השם, ובחלק מהמדינות שינוי סימן המגדר אף מותנה בהנפקת תעודה מזהה עדכנית עם השם החדש. לכן הבהלה לשנות את השם נובעת בחלק מהמקרים מהרצון להספיק להגדיר במסמכים שינוי מגדר לפני שהצו ייכנס לתוקף. "ישנה בהלה אינטנסיבית לנסות להספיק הכל בבת אחת", אומר רודניק. "התחלנו לייעץ לאנשים מסוימים לשנות את סימני המגדר שלהם עוד לפני שהשמות שלהם השתנו. חלק מהם הצליחו לעשות זאת ממש בזמן, ואחרים לא".
זה יהיה כמו עם ביטול תקדים רו נגד וייד, שבגללו נשים נאלצות לנסוע למדינות אחרות לצורך הפסקת היריון? טרנסים.ות ייאלצו לעבור למדינות אחרות כדי להבטיח גישה לזכויותיהם?
"בהחלט. זה כבר קורה, אנחנו רואים את זה. בשנה האחרונה הרבה אנשים עוברים מפלורידה לאילינוי, שנחשבת מדינת מקלט בנושאי זכויות להטב"ק, גישה להפלות והגירה, פשוט כי הם לא יכולים להישאר במדינה שלהם. לא פעם אלה הורים שהילדים שלהם לא יכולים לקבל טיפול מתאים שם. יש לי גם לקוח שעבר הנה ממיזורי מסיבה אחת בלבד: לחיות במדינה שיש בה סביבה בטוחה יותר. אני חושב שאף מקום אינו בטוח כעת, אבל הם מנסים למצוא מקומות בטוחים יותר עבור עצמם וילדיהם".
אף מקום אינו בטוח כעת? גם לא מדינה עם רוב דמוקרטי, כמו אילינוי? המושל ג'יי.בי. פריצקר הבטיח שהוא "יהפוך את אילינוי לחסינה מפני טראמפ".
"יש כל כך הרבה משתנים לא ידועים. ברמת המדינות, ישנו החשש שהממשל יכופף את ידיהן שישנו את מדיניות הפנים שלהן, אחרת יקצצו במימון הפדרלי שלהן. הדאגה המרכזית היא שהממשל יאיים על מימון הביטוח הרפואי (מדיקאייד) לבתי חולים שיש להם תוכניות התאמה מגדרית".
במה עוד אתה נתקל?
"אני עובד עם הורה שנאלץ לעבור הנה מפלורידה כי הילד שלו טרנס, והוא לא היה יכול לקבל טיפול התאמה מגדרית שם. ההורה עצמו היה עלול להיות מואשם בעבירה פלילית, כי בכמה מדינות מנסים להגדיר מתן טיפול התאמה מגדרית לילד שלך כהתעללות בילדים".
זה לא היה כך בעבר?
"זו תופעה לגמרי חדשה, מ־18 החודשים האחרונים. לא ראיתי שום דבר דומה לזה מעולם, ואנחנו עובדים מאז 2011".
"אף מקום באמריקה אינו בטוח כיום לטרנסים. גם במדינות הליברליות הממשל יכול לכופף את ידיהן כדי שישנו את מדיניות הפנים שלהן, אחרת יקצצו במימון הפדרלי שלהן. הדאגה המרכזית היא שהממשל יאיים על מימון הביטוח הרפואי לבתי חולים שיש להם תוכניות התאמה מגדרית"
4 צפייה בגלריה


טראמפ חותם על צו נשיאותי בבית הלבן, בשבוע שעבר. "הוא מנסה להשיג כוח על גבנו. אנחנו אחוז כל כך מזערי מהאוכלוסייה, שזה אבסורד"
(צילום: REUTERS)
4 צפייה בגלריה


הפגנה למען זכויות טרנסים מול בית המשפט העליון, דצמבר, וושינגטון. "ישנה בהלה להספיק לעדכן מסמכים לפני שהחוקים ישתנו"
(צילום: AP)
"אני מפחד בכל כניסה לשירותים"
רודניק גדל בשיקגו, שם הוא גר עד היום עם בת זוגו קרן ובתם הפעוטה. יש לו תואר ראשון בלימודי מגדר מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית, תואר ראשון נוסף במשפטים מהסיטי יוניברסיטי של ניו יורק ותואר מאסטר בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו.
מתי הבנת שאתה טרנס?
"רק בתחילת שנות העשרים לחיי. אבל כשאני נזכר בילדות שלי אני יכול לראות איך זה היה שם תמיד. אני זוכר, למשל, שבגיל 5 אמא שלי אמרה לי שאני לא יכול להסתובב בלי חולצה יותר וזה היה לי מאוד מוזר. כי הייתי לגמרי טום בוי", הוא אומר.
היציאה שלו מהארון התנהלה באופן נטול דרמות. "יצאתי מהארון כקוויר בגיל 17 כי נכנסתי למערכת יחסים", הוא מספר. "הייתי אז בתיכון והוריי תמכו בי מאוד. לא היו לי אז מודלים של טרנסים, ולא היו רשתות חברתיות, כך שבכנות פשוט לא ידעתי שזו אופציה. אבל אחרי שנכנסתי לקהילה הקווירית בדרום קרוליינה, והתחלתי להופיע כדראג קינג, האסימונים התחילו ליפול.
"בתחילת שנות השלושים לחיי התחלתי לקחת טסטוסטרון, ומאז לא הבטתי לאחור. עברתי את תהליך ההתאמה המגדרית הרפואי שלי בזמן שהייתי סנגור ציבורי בפורטלנד, הקול שלי התעבה מהופעה להופעה בבית משפט, וגם הנראות שלי השתנתה. כך שזה היה תהליך פומבי מאוד".
איך הגיבו לזה בעבודה?
"למזלי, השופטים היו מאוד טובים אליי וכינו אותי 'מר רודניק'. עוד לפני תהליך ההתאמה המגדרית לבשתי חליפות ועניבות, והם קיבלו אותי. עבור חלק מהלקוחות שלי זה היה מוזר, אבל בסנגוריה הציבורית אתה לא בוחר מי יגן עליך, אלא פשוט מקבל מישהו".
"לרגע היתה תחושה שהדברים משתפרים, שלאנשים טרנסים יש יותר נראות, שיותר קל לנוע בעולם, ופתאום מנסים לגזול את זה מאיתנו, זה קשה. העובדה ששורש השנאה כלפינו הוא שקרים ותאוות כוח הופכת את זה לעוד יותר קשה. אבל אסור לנו להיכנע. חייבים לחנך אנשים לאמת"
4 צפייה בגלריה


רודניק ובת זוגו קרן בהפגנה למען זכויות נשים בשיקגו, 2021. "זו הפעם הראשונה שאנו חוששים שיפגעו בנו פיזית, מפני שאני אדם טרנס פומבי"
(צילום: Nika Alvarez Espitia)
איפה אתה נתקל בקשיים?
"בכל פעם שאני נכנס לשירותים ציבוריים, אני עדיין מפחד. כיום אני כבר 'עובר' טוב כגבר, אבל בעבר הייתי סופג הטרדות, ואנשים היו אומרים לי לצאת כי אני בשירותים הלא נכונים. וזה היה גם כשהייתי בשירותי הנשים לפני שעברתי שינוי רפואי, כי היה לי שיער קצר והתלבשתי בסגנון גברי. אז אפילו כשהייתי משתמש בשירותים שאמורים להיות נכונים למין הביולוגי שלי בלידה, עדיין היו מטרידים אותי כל הזמן — גם גברים וגם נשים. וזה קרה לי מאז שהייתי ילד. מספיק בן אדם אחד כדי לגרום לך נזק רציני".
סוגיית השירותים הציבוריים כבר סומנה בידי מחוקקים במדינות השמרניות. בפלורידה, למשל, השימוש בשירותים ציבוריים שלא לפי המין שהוגדר לאדם בלידתו הוא עילה לרישום פלילי, ואילו בטקסס זו עבירה שניתן להטיל בגינה קנס של עשרת אלפים דולר.
יש מי שטוענים שההפרדה בשירותים הכרחית כדי להגן על נשים מפגיעות מיניות.
"אם יש שירותים עם דלתות שאפשר לנעול, אז כולם יכולים להיות בפרטיות. העובדה שהממשלה מנסה להציג את המתקפה על טרנסג'נדרים כהגנה על נשים היא מאוד מטרידה, ואני חושב שהרוב המוחלט של האנשים לא מבינים את המשמעויות של זה. וזה מגיע ממישהו שחוברת כאשה במשך 30 שנה. ואני יודע בדיוק איך זה היה להתקיים במרחב ולעבור את זה. אני, כמו נשים רבות, הייתי קורבן של אלימות מבוססת מגדר. ואני יודע מה זה ללכת ברחוב אחוז פחד, גם כאשה וגם כאדם טרנס".
מה מפחיד אותך במרחב הציבורי?
"אני מרגיש פחד בכל פעם שעוצר אותי שוטר. ואני אדם עם הרבה פריבילגיות — אני לבן, משכיל ומבוסס כלכלית. אבל גם אני חושש לביטחון שלי אם עוצרים אותי. אני גם מכיר את הפחד מלהיכנס לרשות ממשלתית או לעלות על מטוס ושהמאבטחים יטרידו אותי בגלל איזה חוסר הלימה בין הזהות שלי לבין המסמכים הרשמיים שלי".
"מי שאין להם התאמה בין זהותם לבין השם או סימון המגדר שלהם במסמכים רשמיים עלולים לא לקבל עבודה, דיור או לנוע בחופשיות. אני יודע כמה קשה לטרנסים להשיג עבודה, ואם עושים להם אאוטינג במסמכים המזהים, אז הם בסיכון גבוה יותר להיפלט מהחברה, לחוות משברים נפשיים או להידרדר לפשיעה"

"מקבעים בינאריות שלא קיימת"
כדי להבין את הדרמה הגדולה שמאחורי הצו הנשיאותי של טראמפ, ראשית יש להבין את הרקע לו ואת משמעויותיו הפרקטיות אם יתממש. ביולי שעבר נחשף "פרויקט 2025", מסמך שכולל 920 עמודים שניסח מכון הריטג' השמרני עם כמאה ארגוני ימין. הפרויקט, שכונה בין השאר "התוכנית לביטול הדמוקרטיה", שואף להרחיב את עונש המוות, לבטל את רפורמת ביטוחי הבריאות "אובמה קר", להסיג לאחור זכויות להט"ב, נשים ומיעוטים ועוד. טראמפ התנער ממנו באופן פומבי, אך לאחר ניצחונו מינה את האדריכלים המרכזיים שלו לתפקידים בכירים בממשל, מה שמרמז על כוונתו ליישם את עקרונותיו. הצו שעליו הוא חתם ביומו הראשון בתפקיד הוא צעד ראשון בכיוון הזה.
במקביל התאגידים הגדולים באמריקה מיהרו ליישר קו עם המדיניות השמרנית של טראמפ כדי להתחנף אליו. כבר בדצמבר הודיעו מטא (פייסבוק), אמזון וטארגט שיבטלו את תוכניות הגיוון האנושי שלהן. וולמארט ומקדונלד'ס נקטו צעדים דומים.
"בראש ובראשונה המדיניות של ממשל טראמפ בעייתית כי היא מנסה לקבע בינאריות שאנחנו יודעים שלא קיימת מדעית, הרי מדענים נאבקים בשאלה כיצד לסווג מין", אומר רודניק. "נוסף על כך, היא מוחקת לגמרי את החוויה של אנשים אינטרסקס וחושפת אותם לסיכונים נוספים".
מה ההשלכות הפרקטיות של הצו?
"מסמך הזהות המשמעותי ביותר שיושפע ממנו הוא דרכונים, משום שהם אמצעי להתניידות במרחב. בניגוד לדרכונים, רישיונות ותעודות זהות נשלטים ברמת המדינה ולא ברמת הממשל, לכן בהם יש פחות סיכון".
למה זה חשוב ברמה הפרקטית, בחיי היומיום?
"מי שאין להם התאמה בין זהותם לבין השם או סימון המגדר שלהם במסמכים רשמיים עלולים לא לקבל עבודה, דיור או לנוע בחופשיות בגלל זה. עבדתי בתחום הדיור למחוסרי דיור, ואני יודע כמה זה קשה עבור אנשים טרנסים עם מסמכים רשמיים לא מותאמים לקבל דיור. אני גם יודע כמה זה קשה עבור טרנסג'נדרים להשיג עבודה, ואם עושים להם אאוטינג מעצם המסמכים המזהים שלהם, אז הם בסיכון גבוה יותר להיפלט מהחברה, לחוות משברים נפשיים ולהפוך לקורבנות אלימות או להידרדר לפשיעה כדי לשרוד".
מה המשמעות לגבי דרכונים באופן ספציפי?
"כרגע הממשל מצהיר שלא יבטל דרכונים קיימים, אבל גם לא יחדשו אותם. אז למשל, אם יש לך כרגע סימון מגדר X על הדרכון שלך, או אם הוגדרת נקבה בלידה ואתה רשום כזכר בדרכון, כשיפוג תוקפו הוא לא יחודש עם הסימונים האלה".
המדיניות הזו, אם תיושם, יכולה להשפיע עליך באופן ישיר?
"בהחלט, כן. אני אדם טרנס א־בינארי, אבל עברתי התאמה מגדרית לפני שנים רבות — התחלתי לקחת טסטוסטרון ב־2009, כשא־בינארי עוד לא היה בכלל אופציה, ואני 'עובר' כגבר. גם אם אני לא בהכרח מזדהה כך, זה מאוד חשוב לי להיות מסומן כזכר בדרכון שלי, כי אני רוצה שיהיה לי חופש ניידות אישית. כבר יצא לי לנסוע למדינות שאליהן לא היו מכניסים אותי אם הדרכון שלי לא היה תואם את הנראות שלי. תוקף הדרכון שלי יפוג ב־2026, ואני לא יודע מה הולך לקרות.
"סבתא שלי נולדה בקנדה, אז אני מנסה להשיג אזרחות קנדית. לא כדי להגר, אלא כדי שתהיה לי גישה לדרכון קנדי, שמכיר בזהות שלי".
מה לדעתך טראמפ מנסה להשיג במהלכים האלה?
"טראמפ מנסה להשיג כוח. זה הרעיון בפשיזם: לייצר אויב ולאגד אנשים סביבו. כרגע האויב הוא מהגרים, פליטים ואנשים טרנסים. אנחנו אחוז כל כך מזערי מהאוכלוסייה, שזה ממש אבסורד. בהתאחדות ספורט הקולג'ים הלאומית (NCAA), למשל, שבה רשומים חצי מיליון ספורטאים, יש פחות מ־10 אתלטים טרנסים. זה 0.00002%".
השמרנים מפחדים בעיקר מטיפולי התאמה מגדרית בלתי הפיכים לילדים.
"בכל מה שנוגע לקטינים, זה שקרי לחלוטין. אין ילדים מתחת לגיל 12 שעוברים ניתוח להתאמה מגדרית. הממשל מייצר בעיה שלא קיימת וממציא אויב כדי שאנשים יצביעו נגד מה שטוב להם. טראמפ עצמו הוא סוציופת נרקיסיסט, אכפת לו רק מעצמו והוא יעשה כל מה שאפשר כדי לשמור על כוחו, אבל האנשים סביבו נטועים באידאולוגיה הזו, והם מנסים להפחיד אותנו כדי שניעלם".
"הממשל טוב בהפחדות"
אתה חושב שרוב הציבור האמריקאי תומך במדיניות הטרנספובית של טראמפ?
"אני לא חושב שהציבור מטומטם. רוב האנשים רק רוצים לגמור את החודש ולחיות את חייהם. הם בעיקר מודאגים מהכלכלה ומאמינים לכל מיני דברים שמוכרים להם לגבי למה המצרכים שלהם עולים יותר. אני חושב שבממשלה עשו עבודה טובה בלהפחיד אותם".
איך אתה מרגיש אישית בימים האלה?
"אני בעיקר מאוד מאוד עייף. אני מרגיש שמנסים להתיש אותנו, וכעורך דין ומטפל אני מכיל הרבה רגשות של אנשים אחרים, מה שמשפיע עליי עוד יותר. היתה לרגע תחושה שהדברים משתפרים, שלאנשים טרנסים יש יותר נראות, שיותר קל לנוע בעולם, ופתאום מנסים לגזול את זה מאיתנו, זה קשה.
"אתמול בלילה אני ובת הזוג שלי דיברנו, ובפעם הראשונה התוודינו שאנחנו כבר זמן מה מפחדים שיפגעו בנו פיזית, מכיוון שאני אדם טרנס פומבי. בת הזוג שלי היא מורה בבית ספר. ואנחנו חיים במדינה שבה כל הזמן יש ירי בבתי ספר. אז כל יום היא נכנסת לבית הספר ותוהה, האם היום זה היום? באותו אופן, אני נכנס בכל יום לקליניקה שלנו ותוהה: האם זה היום?
"העובדה ששורש השנאה כלפינו הוא שקרים ותאוות כוח הופכת את זה לעוד יותר קשה. אבל אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו ולנשום כי זה מרתון ולא ספרינט, ואסור לנו להיכנע".
מה מעניק לך תקווה?
"העובדה שהיינו שם כבר. עד לא מאוד מזמן בארצות הברית היה אפשר להיעצר אם לא לבשת מספר מינימלי של פריטי לבוש שתואמים את המגדר שלך או את המין שהוגדר לך בלידתך. בשנות השישים והשבעים זה קרה כל הזמן בכל מקום, וזה מה שהצית את מהומות סטונוול ב־1969 — המשטרה לא הפסיקה להרים את הרף, להטריד טרנסג'נדרים ולעצור אותם, ודיכוי הטרנסים שימש זרז לכל תנועת זכויות הלהט"ב האמריקאית.
"האקטיביסטית מרים קאבה אומרת שתקווה היא דיסציפלינה, ואני מנסה מאוד להיאחז בזה כמה שאפשר. זה מאוד קשה, אבל אני מאמין שאנחנו מסוגלים להיאבק ושזה לא יימשך לנצח. אנחנו חייבים להתנגד. חייבים לחנך אנשים לאמת, כי האמת חשובה".

מי יגן על הנערים הטרנסים?
"זו לא רק החקיקה. באקלים הציבורי שנוצר אני ממש חוששת שבני יהיה קורבן לפשע שנאה"
"אני מדברת בעילום שם מתוך פחד", אומרת דיינה, אם לנער טרנסג'נדר בן 17 ממדינה עם רוב דמוקרטי בחוף המזרחי של ארצות הברית. "טראמפ השקיע סכומים מטורפים של כסף כדי לתקוף אנשים טרנסים בקמפיין הבחירות שלו. כהורה, זה נורא לדעת שהילד שלך, שחי במדינה כחולה ובמצב יחסי בטוח, עדיין ירגיש שהוא לא רצוי או שנוא רק בגלל מי שהוא. לא רק ענייני החקיקה מטרידים אותי, אלא גם האקלים הציבורי שנוצר מההפיכה של טרנסים לשעירים לעזאזל. ממש מפחיד אותי כהורה שהוא יהיה קורבן פשעי שנאה. והילד שלנו... את יודעת, יש אנשים ש'עוברים' בקלות יותר, אבל הילד שלנו נראה אנדרוגיני. וזה מוסיף לפחד שאנחנו מרגישים עכשיו".
איך הסביבה שלו מקבלת אותו?
"הוא יצא מהארון כא־בינארי בגיל 13, ושלושה חודשים לאחר מכן אמר לנו שהוא מזדהה כבן. מבחינתנו זה היה בסדר גמור, אבל היה לו מאוד קשה להישאר באותו בית ספר. חלק מהילדים קיבלו את השם החדש שלו ואת כינויי הגוף, אבל חלק לא. גם המורים היו מפוצלים בנושא. הוא גם ילד עם שונות נוירולוגית, כך שבסוף כיתה ז', בעיצומה של תקופת הקורונה, הוא נכנס לסחרור בריאות נפשית משמעותי. כל זה היה קשור גם לחרדה ולדיספוריה מגדרית. אבל בכיתה ט' הוא התחיל לקבל טיפול בטסטוסטרון, וזה עזר לו מאוד. זה שינה את חייו משמעותית".
איך הוא מגיב למהלכים של טראמפ?
"הוא היה בהלם. אבל כמו הרבה בני נוער, הוא מעדיף לדבר על זה עם החברים שלו ולא איתנו. הוא פשוט רוצה להיות נער רגיל, לא להתעסק בטרנסיות שלו כל הזמן".
עשיתם משהו כדי להקדים את הצווים החדשים?
"הילד שלנו שינה את שמו באופן חוקי כבר לפני שנתיים, אבל שינוי המסמכים הרשמיים נמרח מאז בגלל העומס של היומיום. כשטראמפ נבחר, הבנו שצריך לסיים את זה מיד, אז בנובמבר ודצמבר סידרנו את כל המסמכים".
אתם חוששים שהטיפול ההורמונלי שהוא מקבל ייפגע?
"מכיוון שהוא בן 17 ואנחנו גרים במדינה כחולה והוא יחסית מבוגר, אני קצת פחות מודאגת מהגישה שלו לטיפול מותאם מגדרית. אני עדיין מודאגת, שלא תביני אותי לא נכון, אבל זה דורש הרבה יותר מאמץ כדי שהמדינות יתערבו בטיפול באנשים בוגרים".

הקושי הכפול של טרנסג'נדרים יהודים
"יש לנו כוח. אבותינו היהודים והקווירים חוו רדיפה וידעו להתנגד. גם אנחנו נדע"
"בזמנים כאלה שבהם ברור שהממשל רוצה שנרגיש מפוחדים וחסרי כוח, קריטי לזכור שיש לנו כוח. וזה מה שאנחנו מנסים להעביר לקהילה שלנו — לזכור את ההיסטוריה שלנו כיהודים וכקווירים", אומרת עידית קליין (52), מייסדת ומנכ"לית ארגון קשת לשוויון להט"ב בחיים יהודיים, שעוסק בחינוך, הכשרה וקידום זכויות, בשיחה מביתה בבוסטון. "זו לא הפעם הראשונה שאנחנו חווים דיכוי ורדיפה, ואבותינו ידעו איך להתנגד, אז גם אנחנו צריכים לדעת".
מה עשיתם מאז ההכרזה על הצו הנשיאותי?
"בשלב הזה אנחנו מתמקדים בלהתייעץ עם ארגונים משפטיים של קהילת הלהט"ב ועם קולגות אחרים כדי להבין באופן הברור ביותר איך זה ישפיע עלינו. רבים מאיתנו בעולם המקצועי והאקטיביסטי של הקהילה חשים לעתים קרובות פאניקה משתקת מהמחשבה 'כיצד ייראו החיים שלנו אם כל זה ייושם?', ואנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את כל התקדימים המשפטיים, החקיקתיים והשיפוטיים, שמשמעותם היא שהשינויים האלה לא יכולים לקרות בן לילה, ולמעשה, בתקווה, גם לא יוכלו לקרות כלל. מאז הצו הנשיאותי של טראמפ, אנחנו שם ביתר שאת.
"אחת הדרכים שבהן אנחנו פועלים היא שיתופי פעולה עם ארגונים שקרובים אלינו אידאולוגית ברחבי ארצות הברית, לפעמים אלה ארגונים סטרייטיים שפונים אלינו כדי שנוציא הצהרה משותפת. זה מאוד מעודד שארגונים כאלה פונים אלינו ואומרים 'זו גם הבעיה שלנו, זה לא מקובל עלינו ואנחנו הולכים להיאבק בזה'. ראינו, למשל, בתי כנסת שמשנים את תמונת הפרופיל שלהם לסמל להט"בי. זה מעביר מסר חשוב ברמה הארצית וברמה הקהילתית — חשוב שהיהודים שמשתייכים לקהילות האלה יידעו שלא משנה מה אנחנו שומעים מהאדם שיושב במשרד החזק ביותר בעולם, מנהיגי הקהילה שלהם אומרים 'אנחנו רואים אתכם ולא נפסיק להיאבק איתכם'".
