בימי שגרה, ריטה כץ מתמחה בחשיפת ארגוני ג'יהאד. יש לה ניסיון של כמעט שלושה עשורים במאבק בטרור, כולל עבודה תחת זהות בדויה והסתננות לפעילות של הארגונים עצמם. כץ היא מנכ״לית ומייסדת שותפה של קבוצת המודיעין האמריקאית SITE (Search for International Terrorist Entities), שאנשיה מנטרים פורומים סגורים של קבוצות קיצוניות, עוקבים אחר הפעילות שלהם ומדווחים עליהם במידת הצורך. דו"חות המעקב שלהם נשלחים ללקוחות, בהם גורמי מודיעין ורשויות אכיפה בארצות הברית ובעולם המערבי, וכן חברות מודיעין אחרות וחברות טכנולוגיה. תובנותיה מצוטטות תדיר בכלי תקשורת מובילים, מה"וושינגטון פוסט" ועד "פוליטיקו". כץ (61) העידה כמומחית בפני הקונגרס וגם במשפטים שנוהלו נגד טרוריסטים, ומידע שהשיגה תרם להרשעת בכירים באל קאעדה, וכן להוצאתם אל מחוץ לחוק של ארגוני צדקה שמימנו ארגוני טרור - בעיקר של חמאס - במזרח התיכון.
אבל SITE אינו מגביל את עצמו למעקב אחר טרור אסאלמי בלבד, ומאז 2009 הארגון שלה החל לנטר גם פעילות ברשת של אנשי ימין קיצוני בארצות הברית. בין השאר, SITE היה אחד הגופים שהתריע בפני רשויות החוק מבעוד מועד על סכנה של הסתערות על הקפיטול מצד תומכי דונלד טראמפ ב־6 בינואר 2021. כיום, ימים אחדים לפני הבחירות, האפשרות שהאירועים האלימים ההם יקצינו פי כמה מטרידה אותה מאוד. בשיחה עמה היא מעלה חשש עמוק מפני הקצנת האלימות, בעיקר אם טראמפ יזכה. אבל ההתבוננות הנוקבת של כץ היא מהזווית המובהקת של פגיעה ביהודים: היא סבורה שחזרתו של המועמד הרפובליקני לשלטון עלולה להוביל להתפרצות של אנטישמיות בממדים שטרם הכרנו. החשש הזה גרם לה לצאת מהצללים ולהתראיין באופן נדיר גם בסוגיות פוליטיות - והיא מדגישה שוב ושוב שהדברים משקפים את עמדותיה ולא את עמדת הארגון שבראשו היא עומדת.
"איש אינו אשם יותר מדונלד טראמפ בצונאמי האנטישמיות ששוטף את ארצות הברית", קובעת כץ נחרצות. "אם הוא ייבחר בשנית, השנאה נגד יהודים שם תתגבר עוד יותר".
אבל האנטישמיות לא החלה עם טראמפ.
"נכון, ראינו עלייה באנטישמיות בארצות הברית עוד כשאובמה נבחר לנשיאות. לראשונה נבחר נשיא לא לבן, ואנשי העליונות הלבנה חשו מאוימים. באותה תקופה התחלנו לראות עלייה בגזענות נגד מיעוטים, וזו תמיד הולכת יד ביד עם גזענות נגד יהודים. אבל גרף העלייה היה די מתון, לא ראינו פיגועים ענקיים, בעיקר מפני שהיתה אכיפה - אנשים נעצרו ודברים קרו. אבל כבר בתקופת הקמפיין של טראמפ התחלנו לראות את השינוי בטון. איך שהוא דיבר, איך שהוא התחיל לגרום לפילוג בעם, הבנו כבר אז שיש חשש מאוד גדול שאם הוא ייבחר האנטישמיות תתחזק".
תני לי דוגמה.
"טראמפ סירב באופן עקבי להוקיע התבטאויות אנטישמיות, והימין הקיצוני פירש את זה כקריצה של 'אני איתכם'. אנדרו אנגלין, ניאו־נאצי מוכר (מייסד הדיילי סטורמר, אתר חדשות אמריקאי המזוהה עם תנועת האלט־רייט וקרוי על שם ה'דר שטירמר', שבועון התעמולה של המפלגה הנאצית), אמר בריאיון ב־2016 שפירש את שתיקתו של טראמפ כתמיכה. קהילות ימין קיצוני התחילו להגיד 'למעשה טראמפ טוב בשבילנו, בואו נצביע לו'. ואכן באותה תקופה פורומים אינטרנטיים ואתרי קונספירציות כמו 4chan ו־8chan התחילו לעשות קמפיין מאוד חזק לטראמפ".
מה הדליק אצלך נורה אדומה לראשונה?
"שבועיים בלבד לאחר שטראמפ נכנס לבית הלבן, בפברואר 2017, הוא חתם על צו ששינה את תוכנית הלוחמה בקיצוניות אלימה כך שתתמקד בלעדית באסלאם קיצוני ותסיר את העליונות הלבנה מקבוצת יעדיה. אנשי העליונות הלבנה ממש חגגו את זה, מבחינתם זה היה אחד הדברים הגדולים שהוא היה יכול לעשות. ב־Stormfront (פורום עליונות לבנה אמריקאי מרכזי), אחד האתרים שאנחנו מנטרים, כתבו 'עכשיו אנחנו יכולים לעשות כאוות נפשנו כי אין יותר את התוכנית הזו, ובמקום זה אנחנו יכולים לנטר את ריטה כץ ואת ארגון סייט'. הלוגיקה החדשה היתה שהם, Stormfront, הם אנשי לוחמה בטרור. התוצאה היתה שהתחלנו לראות עלייה בפשעי שנאה באמריקה, ובכל זאת אנשים לא התייחסו לזה ברצינות".
"טראמפ אמר שהיטלר עשה גם דברים טובים, ושהיה רוצה שמפקדי הצבא יפגינו כלפיו את הנאמנות שהפגינו גנרלים נאצים כלפי היטלר. זה אדם שאוהב את פוטין, ושב־2022 אירח לארוחת ערב בביתו את מכחיש השואה ניק פואנטס. טראמפ יהיה מסוכן, וזה רק יחמיר"
איך את מסבירה את זה?
"בזמנו היה מאוד סקסי למחלקת המדינה של ארצות הברית ולרשויות האכיפה ללכת לעצור ג׳יהאדיסט שמשתייך לדאעש או לאל־קאעדה. לעומת זאת, מי רוצה ללכת לחקור את השכן שלו, שעלול להיות איש עליונות לבנה? והם פזורים בכל המדינה. זה היה מוסר כפול בולט".
ואז ב־2018 הגיע הפיגוע בבית הכנסת עץ החיים בפיטסבורג, שבו נרצחו 11 בני אדם.
"נכון. הפיגוע היה הזדמנות פז עבור טראמפ לומר 'יהודים צריכים להיות מוגנים, חייבים להילחם באנטישמיות', זה היה יוצר בהירות מוסרית. אבל במקום זה הוא אמר פחות או יותר 'אם הם היו חמושים הסיטואציה היתה שונה'. זו ממש האשמת הקורבן. וזה בערך שנה אחרי העצרת (לאיחוד הימין) בשארלוטסוויל, שבה ניאו־נאצים חמושים הקיפו בית כנסת בלבוש סמי־צבאי ושרו 'יהודים לא יחליפו אותנו'. התגובה של טראמפ אז היתה 'ישנם אנשים טובים מאוד בשני הצדדים'".
את חושבת שטראמפ עצמו אנטישמי או שהכל טקטיקה?
"אין לי שום ספק שהוא אנטישמי. כל צעד שעשה מוכיח שהוא תומך בימין הקיצוני ובפעילות שמצדדת באנטישמיות. צריך לראות מה כבר קרה: הרשת החברתית Gab פרחה תחתיו (Gab היא אבן שואבת לניאו־נאצים ושאר קיצונים, והצמיחה בין השאר את רוברט באוורס, רוצח ה־11 בבית הכנסת בפיטסבורג — ר"ד). בתקופת כהונתו מספר משתמשי הרשת גדל מחצי מיליון איש ל־11 מיליון. ב־Gab את יכולה להגיד מה שאת רוצה. הרשת טוענת שיש פיקוח, אבל אין באמת. היא נוצרה כי פייסבוק וטוויטר טרום־עידן אלון מאסק הורידו את החשבונות של הקיצונים, וכולם התרכזו תחת קורת 'רשת חברתית אלטרנטיבית'. כשאת נכנסת לפלטפורמה לא מבוקרת וכולם שם כמוך, שונאים יהודים, את רק מתמלאת בעוד שנאה. את עוברת רדיקליזציה ומקבלת מאחרים רעיונות להתקפה. באוורס קיבל את הרעיון למתקפה בפיטסבורג מקבוצה ב־Gab שנקראה 'גאבסטפו'.
"חשוב להבין שזה מתחיל בשנאת יהודים אבל זה ייגמר בהרבה יותר גרוע. נתחיל לראות מתקפות נגד שחורים, נגד להט״ב, נגד כל מי שהעליונות הלבנה תסמן כפועל נגדה. שימי לב מה קרה יום אחרי שפשטו על האחוזה של טראמפ במאר־א־לאגו - הוא אמר שצריך להתקיף את ה־FBI, ויום למחרת היתה מתקפה על ה־FBI באוהיו. אנשים מאמינים לו כאילו הוא האלוהים שלהם, וזה לא משנה מה הוא אומר״.
"לא עושה חשבון למעשים שלו"
סיפור חייה של כץ אינו שגרתי, וקשה להפריד בינו לבין הקריירה המאוד ייחודית שלה. היא נולדה בבצרה שבעיראק ב־1963, בת לפואד וסלימה גבאי, איש עסקים ועקרת בית. באותן שנים, על רקע הקמת מדינת ישראל ובעידודה של ממשלת הבעת׳, הלכו וגברו ההתנכלויות לקהילה היהודית בעיראק. נקודת הרתיחה הגיעה לאחר מלחמת ששת הימים, אז אביה של כץ, כמו עוד יהודים ממשפחות חזקות בקהילה, נעצר והואשם בריגול לטובת ישראל. בינואר 1969, כשכץ היתה בת 6, הורשע גבאי והוצא להורג בתלייה המונית בכיכר המרכזית של בגדד, לעיני קהל משולהב של כחצי מיליון צופים.
בתעוזה בלתי נתפסת, אמה הצליחה לברוח ממעצר הבית שבו הושמה עם ילדיה, חצתה את הגבול לאיראן של טרום־ימי המהפכה, ועלתה לישראל, לבת ים. כשבגרה כץ למדה מדעי המדינה, מזרחנות ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, וב־1997, כשבן זוגה זכה במלגת מחקר בארצות הברית ובהמשך קיבל הצעת עבודה, המשפחה היגרה לשם.
"ישראל לא תחדל להתקיים, לא משנה מי ייבחר. זו תקופת בחירות וטראמפ משחק ברגשות של יהדות ארצות הברית. אני פה כמעט 30 שנה ואף פעם לא ראיתי כזה דבר קורה, שיהודים פתאום חושבים על ישראל יותר ממה שהם חושבים על עצמם כיהודים אמריקאים. זה שינוי טקטוני"
ב־2022 פרסמה כץ את ספרה "Saints and Soldiers", שעסק בטרור בעידן הרשתות החברתיות, מסוריה ועד ההסתערות על הקפיטול. אבל כמעט 20 שנה קודם לכן, ב־2003, היא פרסמה ממואר לא חתום ששמו "ציידת הטרוריסטים" (תרגומו לעברית פורסם בהוצאת ידיעות אחרונות), המתעד את סיפור חייה הקשור בעבותות בסיפורה של מדינת ישראל. היא מתארת שם אירועים מסמרי שיער, ובהם חדירה שלה תחת כיסוי של תופרת מקצועית, עם ציוד הקלטה לגופה והרבה כסף מזומן, לכנס של "ארגון צדקה". החומר המודיעיני שאספה סייע להוכיח שארגוני צדקה על אדמת אמריקה מממנים ארגוני טרור במזרח התיכון. אחד האנשים שחשפה שם ושהציג את עצמו כפעיל זכויות אדם מוסלמי התגלה כבכיר בחמאס העולמי.
מה תאמרי ליהודים אמריקאים שסבורים שטראמפ הוא האופציה העדיפה לישראל, בין השאר לאור כהונתו הקודמת שבמהלכה הכיר בירושלים כבירת ישראל ותמך בה מול העמדה הפלסטינית?
"אני אומרת ליהודים בארצות הברית שאם אתם רוצים שקט במזרח התיכון, אתם צריכים לתת את הקול שלכם לאדם שקול. אדם שלא אומר 'אני שונא את הפלסטינים ואוהב את ישראל'. אתם חייבים לתת את הקול למישהו שיכול להגיד לשני הצדדים ששניהם צודקים ושניהם טועים, ככה עושים שלום. טראמפ גורם למלחמה ולשנאה. הוא לא עושה חשבון למה שיוצא לו מהפה ולמעשים שלו.
"ראש הסגל שלו סיפר שטראמפ אמר שהיטלר עשה גם דברים טובים, ושהיה רוצה שמפקדי הצבא יפגינו כלפיו את הנאמנות שהפגינו גנרלים נאצים כלפי היטלר. זה אדם שאוהב את ולדימיר פוטין, שנכנע לפוטין ורוצה להיות כמו היטלר. זה אדם שב־2022 אירח לארוחת ערב אצלו בבית את מכחיש השואה ניק פואנטס. טראמפ יהיה מסוכן. הוא נתן יד חופשית לימין הקיצוני בישראל עם פרויקט ההתנחלויות, והדבר הזה רק יחמיר".
אבל מאז 7 באוקטובר האנטישמיות בארצות הברית זינקה לשיא וזה בלי שטראמפ נמצא בשלטון. תראי את מה שהתחולל בקמפוסים.
"קודם כל, אין דבר כזה 'אנטישמיות שלווה'. כל אנטישמיות דוחה ואלימה מיסודה. עם זאת, הכרזת המשימה המפורשת של אנשי העליונות הלבנה מבוססת על שנאה כלפי כל היהודים. כשמישהו מתייצב לעצרת איחוד הימין בווירג'יניה, אין שום בלבול לגבי הסיבה שלו להיות שם: להצהיר בפה מלא ש'יהודים לא יחליפו אותנו'. הניאו־נאצים והאנטישמים הקיצוניים ביותר מקרב אנשי הימין היו רוצים לחסל את כל היהודים וכבר הוציאו לפועל פיגועי ירי המוניים נגדם.
"האנטישמיות של השמאל הקיצוני בקמפוסים עוצבה באופן זהיר על ידי גורמים מאחורי הקלעים שהם בעצמם, במקרים מסוימים, קבוצות טרור ואויבים זרים. המטרה שלהם היא למשוך קהל רחב, שכולל אנשים צעירים ו־do gooders שקל להרשים באמצעות דימויים של עזתים סובלים. אני לא מאמינה שכל ילד בן 19 שצועק 'מהנהר ועד הים' באמת מבין מה זה אומר או מעוניין באלימות כלפי יהודים, גם אם ההצהרה עצמה מזיקה ואנטישמית באופן אינהרנטי".
ההפגנות האלה קורות תחת ממשל ביידן.
״זה נכון שממשל ביידן בבירור לא עצר את העלייה באנטישמיות מאז מתקפת 7 באוקטובר, אף שאני מטילה יותר אשמה על אוניברסיטאות ומוסדות שהיה להם יותר כוח ישיר לבלום אותה במהירות. בכל מקרה, מעודד לראות סוף סוף את הפעולה המשמעותית הראשונה נגד המגמה הזו - ההכרזה המשותפת של ארצות הברית וקנדה שלפיה סמידון, שהיה מאוד פעיל בקמפוסים האמריקאיים ובאירופה, הוא גוף פיקטיבי המגייס כספים לטרור עבור החזית העממית. כמי שסייעה בכך שיכירו בארגונים כגון קרן ארץ הקודש (HLF) והאיגוד האסלאמי של פלסטין (IAP) בצפון אמריקה כארגוני פרונט של חמאס, אני יודעת כמה זמן זה לוקח עד שהכרה כזו קורית ועד כמה יש לה השפעה".
טראמפ אמר שאילו הוא היה הנשיא, 7 באוקטובר לא היה מתרחש, ושארצות הברית בגדה בישראל כשהמסמכים לגבי התקיפה באיראן הודלפו.
"קודם כל, ממשל ביידן נתן לנתניהו כל מה שהוא רצה, וממשיך לתת כל הזמן. עם כל האי־הסכמות הפומביות לגבי מעשי ישראל, הוא נותן לה כל מה שהיא צריכה. בחלק ניכר מהמבצעים הגדולים של ישראל נעשה שימוש בנשק אמריקאי. ולגבי המסמכים שהודלפו, תמיד יש הדלפות, זה לא חדש, ואין שום הוכחה שזה נעשה במכוון. להבדיל, ב־2017 טראמפ מסר לרוסים מידע סודי על מרגל ישראלי שהצליח לחדור לשורות דאעש, והמודיעין הישראלי שקל לנתק קשרים עם ארצות הברית. אז מי הדליף יותר מודיעין?"
עכשיו טראמפ אומר שאם יפסיד בבחירות, ליהודים יהיה חלק גדול בזה. והוא מוסיף שאם האריס תיבחר, ישראל תחדל להתקיים בתוך שנתיים.
"ישראל לא תחדל להתקיים, לא משנה מי ייבחר. זו תקופת בחירות וטראמפ משחק ברגשות של יהדות ארצות הברית. אני פה כמעט 30 שנה ואף פעם לא ראיתי כזה דבר קורה, שיהודים פתאום חושבים על ישראל יותר ממה שהם חושבים על עצמם כיהודים אמריקאים. זה שינוי טקטוני".
"הימין הקיצוני למד מדאעש"
כץ, שמכירה לעומק את הפעילות ברשתות החברתיות הקיצוניות, מצביעה על קווים משיקים בין הימין הקיצוני האמריקאי לבין תנועות ג'יהאד. "לדאעש ולימין הקיצוני יש מסלולי היווצרות ופעולה דומים באופן ראוי לציון", היא אומרת. "שניהם נוצרו כתוצאה מדחייה מתנועות האם שלהם, שניהם מיומנים במינוף המדיה החברתית לגיוס והקמת תשתיות נרחבות ברשת, ושניהם מתעדפים פעולות על אידיאולוגיה קוהרנטית. היו תקופות שבהן הימין הקיצוני ממש הלך לפי הספר של דאעש אונליין, עד לרמת הפלטפורמות המסוימות שבהן השתמשו".
ומה קווי הדמיון בעולם האמיתי?
"אלה שני צדדים מנוגדים, שבמובנים מסוימים מאוד דומים זה לזה. האלמנט הראשון הוא היחס לנשים. דמות האשה האידיאלית של הימין הקיצוני כמעט זהה לדמות האשה האידיאלית של דאעש, אל־קאעדה והג׳יהאד. הם רוצים שהיא תהיה בבית, שתלבש את הבגדים הצנועים, תשרת את הבעל ותהיה העבד שלו, לא יותר מזה. בהתחלה זה היה קריצת עין, אבל עם ביטול הפסיקה של רו נגד ווייד (שעיגנה את הזכות להפלות), בית המשפט העליון החזיר את האשה 50 שנה לאחור. וברגע שטראמפ ייבחר - ואפשר להבין את זה מהסגן שהוא בחר לעצמו, ג'יי. די. ואנס - הם הולכים להפוך את ארצות הברית למדינה מאוד דתית מבחינת פגיעה בזכויות שנשים נהנות מהן היום. וזה אותו טראמפ שכבר ב־2016 אמר על נשים 'grab her by the pussy' וזכה להמון תמיכה מגברים בזכות זה".
ההקבלה בין ארגוני ימין קיצוני לדאעש נכונה גם כשמשווים בין הפיגועים שהם מבצעים?
"שניהם ממנפים אותו סוג של אירועים מתוך מטרה להגביר שנאה. וכשיש שנאה ויש מטרות, זה מיד פורץ. תראי מה קורה מאז ה־7 באוקטובר באירופה: דאעש, שהיה שקט שנים רבות, חזר לחיים עם פיגועים באירופה (בפיגוע ברוסיה נרצחו 144 בני אדם, ופיגוע ענקי שתוכנן בהופעה של טיילור סוויפט באוסטריה נחשף ברגע האחרון — ר"ד). ודאעש עושה את זה עם דור חדש של מפגעים, בחורים בני 18-16, שלא היו עדים לתקופת הזוהר שלו לפני כעשור, כי דרך הפעולה שלו היא לקחת משהו שקרה למוסלמים ולמנף אותו. לומר 'תראו, אנחנו באים להגן על המוסלמים'. דוגמה מובהקת היא מה שראינו באנגליה ביולי השנה, אחרי שנרצחו שלוש ילדות בקייטנת הריקוד שלימדו בה ריקודים של טיילור סוויפט. כבר למחרת התחילו תיאוריות קונספירציה שלפיהן הרוצח היה מוסלמי שקיבל מקלט. זה לא היה ולא נברא, אבל התיאוריות התפשטו וברחבי אנגליה התחילו הפגנות אלימות נגד מוסלמים. זה קרה כי כבר היתה שנאה, הבריטים לא היו מתפרצים ללא המצע הקיים הזה.
"אנחנו גם ראינו שיש השפעה רוסית מאוד חזקה. כל הסיפור של שרפות הקוראן בשבדיה ואחר כך במדינות אחרות באירופה, ראינו שרוסיה שילמה לאנשים האלה לעשות את זה, מתוך מטרה לערער יציבות ולעורר ושנאה. איראן עושה אותו דבר בדיוק: מעוררת שנאה בקרב אנשים כדי לגרום לחוסר יציבות. לגרום לאנשים להשתולל״.
למה זה קורה דווקא באירופה?
"פיגועים של מוסלמים מתרחשים במדינות אירופאיות ופחות בארצות הברית כי לאירופה מגיעים אלפים מסוריה וממדינות מוסלמיות אחרות. בשנתיים האחרונות הימין הקיצוני עלה חזק מאוד ברבות ממדינות אירופה, ואנשי הימין האלה התקיפו את המהגרים המוסלמים ואת המחנות שלהם, הציתו שרפות בכל רחבי היבשת - ואלה הציתו שנאה בכיוון ההפוך, מצד המוסלמים כלפי הימין הקיצוני. כשיש שנאה מצד אחד, מתפתחת שנאה גם מצד שני, זה בלתי נמנע. לכן, כשהגיעה ההזדמנות לבצע פיגועים בשם דאעש או לטובת המוסלמים, קמו אלה שכבר היתה להם שנאה. הם עושים את זה מכיוון שהם כבר מלאים בשנאה נגד האירופאים, ורוב הפיגועים היו למעשה נגד נוצרים. טראמפ עושה בדיוק אותו דבר בארצות הברית, ומטפח שנאה כלפי מהגרים".
אם האריס תנצח בבחירות, התרחיש של 6 בינואר יחזור על עצמו? בפורומים של אנשי הימין יש כבר תכנונים כאלה?
"כן, בהחלט. אנחנו מצפים להרבה יותר ממה שקרה ב־6 בינואר. לנוכח מה שאנחנו רואים כרגע, התומכים של טראמפ לא ויתרו על זה. טראמפ אומר בעצמו שהם לא יקבלו את תוצאות הבחירות".
"החלום להביא לקבורה בארץ"
בספרה האישי מתארת כץ את החוויה הטראומטית שעברה כילדה, כאשר אביה נעצר לנגד עיניה בעיראק. "אחר צהריים אחד נפרצו דלתות ביתנו. קצינים הסתערו ממכונית פולקסווגן מסחרית בצבע כחול כהה, פרצו פנימה ואסרו את אבי. הם תלשו את השנאים מהמזגן ואמרו שהם משדרי רדיו. אני זוכרת בבירור כל פרט מאותו מחזה נורא… כיום אני יודעת שיחד עם כמאה יהודים עיראקים אחרים, אבי נאסר והואשם בריגול עבור ישראל. אולם באותה עת הדבר היחיד שהבנתי הוא שקרה דבר נורא, מפני שאבא נלקח, ומפני שאמא מעולם לא דיברה איתנו על כך. ומכיוון שיונתן, בחושי העולל החדים שלו, חש באסון המתקרב וניסה להדוף את הקצינים. הוא ניסה להגן על באבא. אני זוכרת כיצד הושלך על מעקה הברזל, כיצד נפל אל הקרקע, ובעוד ראשו הפתוח מדמם על רצפת השיש ניסה הילד הזה, עוד לא בן 4, להיצמד אל אבא, וסירב לעזוב או לוותר… אותו יום הותיר צלקות בכולנו, אולם פצעיי שלי אינם חיצוניים; אני נושאת אותם בנשמתי. המשימה שלי, נחישותי, מה שאני עושה כיום בחיי... כולם צמחו מתוך אותן צלקות. המקצוע שלי הוא מורשתו של אבי".
הסיפור של אביך ממשיך להעסיק אותך גם היום?
"כן. החלום שלי הוא להביא אותו לקבורה בישראל. הוא קבור בבית קברות ישן בבגדד, תחת שליטת השיעים, יש לנו תמונות של הקברים שם. בזמנו לא ידעתי עד כמה אירוע ההוצאה להורג שלו היה גדול, גם לא ידעתי שהוא מת, כי אמא שלי לא סיפרה לי ולאחיי. הייתי חולמת המון על אבא שלי חוזר, חולמת שאני אומרת לו 'היי אבא, מה העניינים, תודה שבאת, התגעגענו אליך', עד שבביקור בספרייה בגיל 17 מצאתי חומרים מהמשפט שלו ונתקלתי בכתבה עם תמונה שלו תלוי. תיארו שם שכאשר הורידו אותו מחבל התלייה לא היו לו ציפורניים בגלל העינויים שעבר".
"לא ידעתי שאבא מת, כי אמא לא סיפרה. בחלומות אבא חזר אליי ואני אמרתי 'תודה שבאת, התגעגענו', עד שבגיל 17 מצאתי חומרים מהמשפט שלו ונתקלתי בתמונה שלו תלוי. תואר שם שכשהורידו אותו מהחבל לא היו לו ציפורניים בגלל העינויים"
אתם כבר יודעים אם הוא באמת היה מרגל?
"אנחנו לא יכולים לדעת. אצלי התגבשה במשך השנים ההשערה שיש משהו. עשינו המון מאמצים לפתוח את התיקים ולהבין יותר מה קרה שם, ואמרו לנו שהמסמכים חסויים ל־50 שנה. 50 שנה עברו והמסמכים בישראל עדיין תחת חיסיון, רק לפני שנים אחדות סגרו אותם ל־50 שנה נוספות. אין שום סיבה מוצדקת לזה, הרי המשטר של סדאם חוסיין איננו והמצב במזרח התיכון כבר לא אותו דבר ואי אפשר לטעון שזה ישפיע במשהו על קשרים קיימים. אבל למרות זאת לא נותנים לנו טיפת מידע על מה שהיה שם. מה היה התפקיד של אבא שלי? האם הוא היה מרגל או לא? מה בדיוק קרה שם שהוביל להוצאתו להורג? היו שם נערים צעירים שנתלו איתו.
"אבא שלי הואשם כמי שעמד בראש החוליה. ממסמכים של משרד החוץ האמריקאי שיצאו מחיסיון גיליתי שהסיפור היה עניין מאוד גדול גם בקרב האמריקאים וגם במדינות המערב והמזרח התיכון. היו רשתות מברקים בין המדינות, ואף אחד לא ציפה שיהרגו אותם. עשו מאמצים להציל אותם, אבל סדאם חוסיין פשוט הוציא אותם להורג. ועדיין לא ברור אם הראיות של העיראקים היו אמיתיות".
את חושבת שהסיפור הדרמטי הזה התווה את מסלול הקריירה שלך?
"קודם כל, אני מאוד דומה לאבא שלי חיצונית. הכי דומה מכל האחים שלי, באף ובעיניים. מעבר לזה, זה כנראה בגנים, אני לא יודעת מה להגיד לך… מה שעברתי, מה שעברנו בחיים, עשה אותנו למה שאנחנו היום. אי אפשר לנתק את זה. בגלל הטראומה שעברתי בעיראק, בשבילי להיות יהודייה היה רק סבל. אני זוכרת שהייתי שואלת את עצמי למה ההורים שלי ילדו אותי כיהודייה, הרי יכלו להיות לי חיים טובים יותר כלא יהודייה. גם אחרי שהגענו לישראל הכל המשיך – בוודאי מלחמת יום כיפור שפרצה שנים אחדות אחרי שהגענו ארצה, וחלק מהשכנים שלנו לא חזרו ממנה".
איך התגלגלת לארצות הברית?
"לפני שאבא נהרג הוא אמר לאמא שלי 'קחי את הילדים ותלכו לישראל'. לכן עבורי חיים כאן היו ייהרג ובל יעבור. אבל אז הגיעו האינתיפאדה וגלי הפיגועים, פיצוצים וסכינים ודקירות בכל מקום. בחג הכי שמח, בפורים, תמיד קרה משהו – וזה נעשה בכוונה. בגלל זה היו מבטלים את המסיבות והילדים לא התחפשו אלא נשארו בבית, וזה הגיע למצב בלתי אפשרי. ובדיוק באותו זמן בעלי קיבל הצעת עבודה בארצות הברית. אחרי הרבה מלחמה איתי הסכמתי לעבור רק לכמה שנים. מה שמצחיק הוא שעברנו לארצות הברית בין השאר כי רצינו קצת הפוגה מטרור. חשבתי לעצמי, 'אני הולכת לגור במקום שבו אגיד שאני יהודייה והכל יהיה בסדר', והיום אני ממש סובלת מכל זה. ועדיין אני גאה להיות יהודייה וגאה לומר כל מה שיש לי להגיד".