אילו הייתי עוצם עיניים ומקשיב לקהל הנרגש שעושה את דרכו אל החופה, לא היתה לי שום סיבה להניח שאני לא נמצא בפתח תקווה. החום שבאוויר הוא אותו חום, וקולותיהם של הדודים, הדודות, החברים מהצבא ומהטיול לחו"ל (ושרובם אכן מפתח תקווה) הם אותם קולות שנשמעים בכל חתונה ישראלית.
אבל כשהעיניים פקוחות, מתגלה מראה שלא היה יכול להתקיים בשום מקום בארץ. אנחנו נמצאים במסעדת פירות ים שמשקיפה על מפרץ אפרודיטה בפאפוס שבקפריסין. שני צוקי סלע לבנים, שעל אחד מהם מתנוסס צלב, תוחמים את מי הטורקיז הצלולים שבמרכזו. בעוד דקות אחדות יעלה אל מרפסת העץ הלבנה ועטוית זר הפרחים שצופה אל המפרץ זוג ישראלי מאושר, שבחר באתר כנקודת הזינוק הרשמית לעוד שנים רבות של זוגיות. אפשר להבין אותו. על פי המיתולוגיה היוונית, באזור הזה בקעה מהצדפה אלת היופי, האהבה והפריון.
הערב מתחתנות פה שתי נשים — חן שליסנברג ושיר אזורי — אבל השתיים ואורחיהן לא הגיעו עד קפריסין משום שמדינת ישראל מסרבת לחתן זוגות חד־מיניים. כל החבורה — כמה עשרות חברים ובני משפחה, הרבה פחות ממספר המשתתפים הממוצע ברוב מסיבות הכלולות שמתקיימות בישראל — לוקחת חלק בטרנד האחרון של הענף: חתונות יעד. הרעיון פשוט: המתחתנים מממנים את מסיבת החתונה ולרוב גם שהייה של יומיים־שלושה, ואילו האורחים משלמים מכיסם את מחיר ההגעה אל היעד, שנמצא במדינה אחרת.
במרדף האינסופי של המתחתנים הישראלים אחר מקוריות, כיף ואותנטיות, מובילות כרגע — גם בחסות המלחמה — החתונות שנערכות מעבר לים. כפי שמנסחות זאת שיר וחן עצמן: "אנחנו אוהבות לטוס ולטייל, ורצינו לשלב את הדברים שאנחנו אוהבות עם האנשים שאנחנו אוהבות ולהצליח לחגוג איתם בצורה לא סטנדרטית ובצורה שהיא באמת חופשה".
יום קודם לכן, לאחר הנחיתה, נסענו במשך 50 דקות עד למלון שהוכן מבעוד מועד לקלוט את האורחים, מבנה אבן מבודד ביער אורנים, עם בריכה ומדשאה שמשקיפה לים. בערב המשכנו לטברנה בכפר פוליס וכשהאורחים יצאו מהאוטובוס, התלוו אליהם שני נגנים שפצחו בלהיטים כמו "סירטאקי" (הריקוד של זורבה), וגרסה יוונית של "הבה נגילה".
לאחר עצירה קצרה ברחבת הריקודים, האורחים מסבים לשולחנות שערוכים באופן שונה מאוד מסידורי הפאר המצועצעים הנהוגים בחתונות בארץ. המלצרים מניחים עליהם סלט יווני, חלומי, צזיקי וסלט חצילים, ואז ממשיכים עם קבב, גירוס עוף, צלעות כבש, בקר בסגנון סטיפאדו, צ’יפס ואורז.
לאחר הארוחה מגיעות הברכות וניכר שהמפיקים מעודדים את האורחים לנצל את ההזדמנות הזאת כדי שלא להאריך בטקס הכלולות. כל המברכים מזכירים בדבריהם את החטופים, והמארגנים מעידים שכך קורה בכל החתונות שנערכות מאז המלחמה.
שלא כמו מסיבות חתונה מפוארות שידוענים עורכים מחוץ לארצם כדי למתג את החיבור המושלם ביניהם — מטום קרוז שהתחתן ברומא עם קייטי הולמס עד עידן עופר, שב־2009 הטיס על חשבונו לאי מיקונוס 130 אורחים — עד לא מזמן בני תמותה רגילים לא הרחיקו מעבר לגליל. ואם ערכו חתונת יעד זה היה כתוצאה מאילוץ: כאשר משפחותיהם של בני הזוג חיו הרחק מאוד זו מזו, הצדדים היו בוחרים בלוקיישן כלשהו באמצע כדי שכולם יסבלו באופן שווה.
בעולם החלו חתונות היעד לתפוס תאוצה בקרב קהלים אמידים בסוף שנות התשעים, אבל עשור לאחר מכן, עם צמיחת חברות הלואו קוסט וצניחת מחירי הטיסות, ועם עליית הרשתות החברתיות, ובעיקר אינסטגרם, התופעה הפכה לטרנד רחב יותר.
כך קרה גם בארץ, באיחור ואולי כריאקציה לחתונה הישראלית הממוצעת, וכיום האפשרות הזאת זמינה גם לזוגות ישראליים נורמטיביים. אולי לא במיקונוס ואולי לא ברמה של חתונה של חבר באלפיון העליון, אבל בכרתים או בכפר צדדי בקפריסין יכול זוג ישראלי ממעמד הביניים לשלם סכום כסף לא גבוה במיוחד ולהתחתן באופן שייצרב — בשאיפה — בזיכרונם של המשתתפים הרבה יותר מעוד ערב בגן אירועים ישראלי.
סקר החתונות השנתי שפרסמה בפברואר 2023 אפליקציית תכנון החתונות הפופולרית בעולם — The Knot — העלה כי כ־19% מהמשיבים עליו ערכו לעצמם חתונת יעד וכי 19% אחרים התארחו בחתונות יעד. בין היעדים הנחשקים בעולם נמנים טוסקנה באיטליה, פרובנס בצרפת, קנקון במקסיקו וקו טאו בתאילנד. עלות חתונת היעד הממוצעת בשנת 2023 עמדה על 41 אלף דולר, וכללה כ־50 אורחים. זו עלייה של 15% לעומת מחירו של אירוע זהה שנה קודם לכן, שעמד על 35.6 אלף דולר
5 צפייה בגלריה
החתונה של חן שליסנברג ושיר אזורי בפאפוס שבקפריסין, בתחילת החודש. “אנחנו אוהבות לטוס ולטייל, ורצינו לשלב את זה עם האנשים שאנחנו אוהבות“.
(צילום: Xenia Pavlidou for Overseas)
רב ובר אקטיבי במקום פקיד עירייה אפרורי
רוב חתונות היעד הישראליות נערכות בקפריסין, והזוגות שבוחרים באפשרות הזאת שונים מאוד מפסולי החיתון המקומיים שמכתתים את רגליהם אליה מחוסר ברירה כבר יותר מ־60 שנה. הגרסה העדכנית של חתונת יעד בקפריסין אינה טקס ביורוקרטי שמתקיים באי מול פקיד עירייה אלא מסיבות של ממש, שבדרך כלל נערכות לאחר טקס אורתודוקסי. רק שבוע לפני החתונה הלסבית שבה נכחתי, התקיימה באותו מקום בדיוק חתונה הטרוסקסואלית למהדרין, שאותה ערך הרב אריה זאב רסקין, מסניף חב"ד בלרנקה.
הטרנד המתרחב מפרנס כבר שלוש חברות הפקת חתונות ישראליות: Overseas שלחתונה בהפקתה התלוויתי; Wedaway, שלטענת בעליה היתה הראשונה להפיק חתונות כאלו, ו־Fly to Love, שמארגנת חתונות יעד בקפריסין וביוון זה כבר שלוש שנים, והיא הצעירה שבשלוש. שתי החברות הוותיקות יותר הרחיבו את תחום פעילותן, וכיום הן מציעות ללקוחותיהן להרחיק עד אומבריה וטוסקנה שבאיטליה.
על פי ההערכות, בשנים האחרונות נערכות מדי שנה בקפריסין כ־120 חתונות יעד של ישראלים, ובעלי החברות שעוסקות בתחום משוכנעים כי על אף המלחמה והאי־ודאות, בשנה הבאה תחול עלייה של 40% במספרן. נועם סלח מחברת Fly to Love אומר כי "במהלך הקורונה החתונות בארץ הוגבלו למספר משתתפים מצומצם מאוד, מה שייקר מאוד את המחירים שלהן, כי כשהחתונות קטנות, העלויות שלהן יותר גדולות. לכן אנשים התחילו לחפש פתרונות יצירתיים וגילו את קפריסין. באותה תקופה האולמות העלו מחירים בצורה קיצונית — זה הגיע לאלף שקל לבן אדם — ואנשים השתעשעו עם הרעיון לעשות חתונות אינטימיות יותר על החוף. ופתאום הם נחשפו לחתונות היעד".
מפיק חתונות היעד נועם סלח: "בארץ, אנשים באים, אוכלים, רוקדים, הולכים. זה מה שנותנים לך, וזה משעמם. בחו"ל, חתונה הופכת למוצר אחר, של 72 שעות. פתאום לא צריך להשקיע הרבה בעיצוב כדי להרשים את האורחים. הם כבר קיבלו את אפקט הוואו"
הסיבה לכך שרוב חתונות היעד הישראליות נערכות בקפריסין ברורה: מחיר הטיסה לאי זול למדי וכך גם עלות האירוע בו. "המחיר בקפריסין זול ב־15% מאשר ביוון", אומרת בעלת חברת Wedaway גל זהבי. "הכל שם יותר זול — המלונות, הצלמים, ההסעות, המנות במסעדה".
זהבי (39) הגיעה לתחום במקרה. היא ובן זוגה התחתנו ביוון, וכשהעלתה לאינסטגרם תמונות מהטקס, גילתה שהפכה למגנט של התעניינות. "אנשים פנו אליי וביקשו המלצות והנחיות", היא נזכרת. מכיוון שזהבי היתה באותה תקופה בצומת דרכים מקצועי, היא החליטה לנסות להפיק בעצמה חתונה דומה. הצלחת האירוע הובילה להקמת החברה, וכיום, שמונה שנים מאוחר יותר, Wedaway מעסיקה כמה עובדים, וזהבי עצמה מתגוררת באמסטרדם.
5 צפייה בגלריה
הגר ואורן כוכבי מחברת Overseas ונועם סלח, Fly to Love. “התוכנית היתה לנסות לעשות חתונה או שתיים בשנה ושזה יקרב אותנו לקניית דירה“.
(צילומים: אביחי הראל, MIJA)
5 צפייה בגלריה
גל זהבי מחברת Wedaway ונגנים. “הכל בקפריסין זול יותר — המלונות, הצלמים, ההסעות, המנות“.
(צילום: צוריה ווילף)
גם בעלי חברת Overseas, אורָן והגר כוכבי, לא תכננו מראש קריירה של הפקת חתונות. בני הזוג (38), הכירו כשלמדו באוניברסיטת רייכמן בהרצליה ויצאו לטיול בכפרים הסמוכים לפאפוס. "כשהתחלנו לצאת, התחילו טיסות לואו קוסט לקפריסין, ואורן הציע שניסע לשם לסופ"ש", מספרת הגר. אורן ממשיך: "הגענו לאזור של הכפר לאצ'י והיתה שם אווירה טובה, ממש גוד קארמה. אמרתי להגר שיום אחד, כשנתחתן, זה יהיה פה".
שנתיים לאחר מכן בני הזוג אכן נישאו בכפר וארגנו בעצמם — בשמונה נסיעות שונות — את הלוגיסטיקה הנלווית, מקייטרינג ועד איתור המלון לאורחים. גם במקרה שלהם, התמונות שהם העלו לאינסטגרם הביאו אליהם מבול של פניות, ובעיקר בקשות לסיוע. הגר: "בשנות האלפיים, כשאנחנו התחתנו, לא הרבה אנשים עשו חתונות יעד. זו לא היתה תופעה כמו עכשיו, זה היה מאוד חלוצי. לחתונה שלנו הגיעו 125 אורחים, והאמת שהופתענו. כשסיפרנו לאנשים שאנחנו הולכים להתחתן בקפריסין, כולם חשבו שאנחנו הולכים לעשות חתונה אזרחית בעירייה". אורן: "אחרי שקיבלנו את התמונות העלינו פוסט על איך עושים חתונה אחרת — שהיא גם יהודית וגם אירוע מתמשך. הפוסט התפוצץ. היו לו 3,000 שיתופים. זה נגע לאנשים בלב כי הרבה אנשים כבר לא רוצים אירוע של ארבע שעות שאתה נוהג שעה אליו ושעה ממנו וחוזר הביתה בלילה. בטווח של שבועיים קיבלנו 50 בקשות. אנשים התעניינו: מה עשיתם, איך עשיתם, איך מייצרים כזה דבר. ערב אחד החלטנו לבנות אתר ולראות אם יש היתכנות להקים עסק סביב הרעיון הזה".
השניים נכנסו לתחום בהדרגה. ראשית, הגר עזבה את המשרה הנוחה שבה עבדה בקרן הון סיכון. מאוחר יותר, גם אורן עזב את הקרן שבה עבד לטובת הפקת החתונות. לאחר זמן מה הם עברו לקפריסין והחליטו להשתקע באי. תחילה באחד הכפרים במחוז פוליס. לאחר שנולדו הילדים עברו לווילה בפאפוס.
אני פוגש אותם בווילה הגדולה, רגע לפני שאורן יוצא להשגיח שהכל מתנהל כשורה בערב הגעתם של האורחים לחתונה שתיערך מחר. חתונות יעד בקפריסין מתנהלות על פי פורמט: ביום הראשון מתארגנים ויוצאים לארוחה בטברנה; ביום השני מתאפרים ומצטלמים (אם אתם אלה שמתחתנים), או רובצים בבריכה (אם אתם האורחים), וביום השלישי רובצים עוד קצת ואחר כך חוזרים לארץ.
אורן: "התוכנית הראשונה היתה לנסות לעשות חתונה או שתיים בשנה ושזה יקרב אותנו לקניית דירה. לא תכננו שזה יהיה הביזנס העיקרי בחיים שלנו, אבל זה שאב אותנו פנימה". במהלך שבע שנות פעילותה, הוא מספר, הפיקה Overseas יותר מ־400 אירועים בקפריסין, יוון, איטליה, פורטוגל וספרד.
ד', אורח בחתונת יעד: "אי אפשר לקרוא לזה חופשה. לוח הזמנים היה ממש לחוץ, האיצו בנו לצאת, להגיע לבריכה, לשמוח, להמשיך את המסיבה, גם כשלא התחשק לנו. זה טיול מאורגן עם ההורים של החברים שלך. בפעם הבאה שאוזמן אמצא כל תירוץ שבעולם להתחמק"
5 צפייה בגלריה
טקס חופה בחתונה בהפקת Fly to Love בקפריסין. “כולם יודעים להגיד לך מה העלויות של חתונה בארץ. אבל לא כשמדובר בחתונות יעד“.
(צילום: נועם סלח)
הקמתה של Fly to Love של סלח היתה מקרית הרבה פחות. סלח (42) עבד כצלם אצל שני המתחרים וזיהה נישה שאפשר להתברג אליה: "הרגשתי שיש בתחום פוטנציאל לא ממומש, שחתונה בחו"ל יכולה להיות הברקה שעדיין אנשים לא נחשפו אליה ושיהיה מעניין להיות מהחלוצים שלה, כי בניגוד לחתונות בארץ, לגבי חתונות יעד אין מקור מידע. אם תשאל אדם ברחוב הוא יוכל להגיד לך איך נראית חתונה בישראל, מה העלויות ואיפה הכי כדאי, אבל לא כשאתה מדבר על חתונות יעד. נוצר פער עצום בין אנשים שרצו לעשות חתונה כזאת לבין הידע שלהם. מי שרוצה לעשות את זה לבד צריך לעבוד נורא קשה כדי להשיג את המידע".
סלח מסביר את הצלחת הענף ברצון של הישראלים לחוות חוויות חדשות. "בארץ, אנשים באים, אוכלים, רוקדים, הולכים. זה מה שנותנים לך, וזה משעמם. בחו"ל, חתונה הופכת למוצר אחר, של 72 שעות, כולל ארוחת ערב בטברנה, מסיבה בים, בבריכה. מה שקורה זה — וקצת מוזר להגיד את זה — הוא שהחתונה עצמה נהיית משנית. האירוע הופך להיות סביב הקבוצה והחוויה שלה, ופתאום לא צריך להשקיע כל כך הרבה בעיצוב כדי להרשים את האורחים. הם כבר קיבלו את אפקט הוואו".
עלות הפקת אירוע ב־Fly to Love של סלח עומדת על 700 יורו לאדם (לא כולל טיסות), לחתונה של עד 50 איש. באירוע גדול יותר, עד 100 איש, המחיר, הכולל מזון, די ג'יי, צלם, איפור, שיער, אירוח במלון עם ארוחת בוקר וכמובן ארוחת ערב בטברנה, עשוי לרדת ל־600 יורו לראש. Wedaway של זהבי מציעה אירועים במחיר של 500 יורו לאדם בקפריסין. המחיר יעלה ב־15% אם תבחרו להתחתן ביוון, וב־15% נוספים אם תחליטו שאיטליה היא היעד שלכם. בחברת Overseas המחיר נקוב בשקלים — בין 2,000 ל־3,000 לאורח בקפריסין; בין 2,500 ל־3,000 ביוון; ו־3,500 ומעלה לאיטליה. לזוגות שרוצים אופציה זולה יותר יש אפשרות להפקה ליום החתונה בלבד בקפריסין. במקרה כזה המחיר מתחיל מ־10,000 יורו לקבוצה של 30 אורחים.
אבירם שוקר־חי, שהתחתן בקפריסין: "אתה בעצם דורש כסף מאנשים ולא לכולם יש את היכולת להוציא סכומים כאלה על חתונה. אמרנו לכולם שזה בסדר אם מישהו לא יוכל להגיע בשל העלויות ושנקבל את זה באהבה. נוסף על כך, ביקשנו שלא יביאו לנו מתנות"
5 צפייה בגלריה
אבירם ושרי שוקר־חי, בחתונתם בכפר מאזוטוס שבקפריסין, החודש. “גילינו שבארץ נשלם יותר מ-800 שקל לאדם, כלומר שחתונה על הים תעלה 400 אלף שקל“.
(@alenabelancyp)
חוסכים מתנות, משלמים במבוכה
עניין התמחור מביא אותנו לעוד היבט חשוב בחתונות היעד: בניגוד למסיבת חתונה רגילה, שהמתנות שניתנות בה מאפשרות לבני הזוג להחזיר את ההוצאות עליה ולעתים אפילו להישאר עם רווח, פה זה לא המצב. על פי כללי האתיקה הלא כתובים של חתונות היעד, האורחים משלמים מכיסם על כרטיס הטיסה לאירוע ומוותרים על הבאת מתנה.
מיכל משעל (30) וערן אפרימה (31) שהתחתנו לפני שנתיים ביוון, מסבירים שבחרו בחתונת יעד כדי להרגיש ייחודיים. "בארץ חתונות הרגישו כמו מפעל — אותן מנות, אותם פתיחים, אותם די־ג'יים, וזה מוריד ומשעמם", אומרת מיכל. "הלכנו על יוון כי אי אפשר להשוות בין הרמה של יוון וקפריסין, וכי איטליה לא ממש היתה בתקציב שלנו. שילמנו על החתונה כ־200 אלף שקל וידענו שלא נרוויח עליה, אבל גם אם היינו עושים אותה בארץ לא היינו מרוויחים כי אז היינו מזמינים כמות יותר גדולה של מוזמנים".
אבירם (33) ושרי (30) שוקר־חי, התחתנו בכפר מאזוטוס, הסמוך ללרנקה בקפריסין. אני פוגש אותם בשדה התעופה בדרך חזרה לישראל כשסביבם בני משפחה וחברים שתופסים את כל התור לצ'ק אין. "בעיקרון, רצינו חתונה קטנה יותר, על הים, וכשעשינו את הבדיקות בארץ גילינו שנשלם יותר מ־800 שקל לאדם, כלומר שחתונה על הים תעלה 400 אלף שקל", הם מספרים. "בשלב הזה עלה רעיון שנעשה משהו משפחתי בכמה וילות ביוון. לקחנו הצעות מחיר, ומכיוון שרצינו חתונה על שפת הים וגם מלון על הים יצא ששתי חברות הציעו לנו עלות של 4,000 שקל לאורח. בסוף סגרנו עם חברה ב־2,300 שקל לאדם — 60 אלף שקל. במקרה שלנו, האורחים מימנו גם את המלון וגם את הטיסה. אנחנו מימנו את החתונה ונתנו להם הפלגה ביאכטה ומתנות בחדרים".
זה לא יצר אי־נעימויות? אחרי הכל, כדי לשמוח בשמחתכם צריך לשלם גם על כרטיסי טיסה וגם על המלון.
"להסביר את זה לאנשים היה הכי קשה כי אתה בעצם דורש מהם כסף ולא לכולם יש את היכולת להוציא סכומים כאלה על חתונה".
אז מה עשיתם?
"בהתחלה ביררנו את זה עם המשפחות הקרובות. אמרנו שזה מה שאנחנו רוצים לעשות, והמשפחות התלהבו מאוד. שאלנו מה לעשות עם שאר המוזמנים, ואמרו לנו לדבר עם כולם. נפגשנו עם כל בני המשפחה — 94 מוזמנים — ואמרנו להם שזה בסדר אם מישהו לא יוכל להגיע בשל העלויות ושנקבל את זה באהבה. נוסף על כך, ביקשנו שלא יביאו לנו מתנות. חצי שנה לפני האירוע פתחנו פייבוקס משותף ואנשים הזרימו כסף. ככה התחלנו לשלם מקדמות, ובשביל מי שלא היה יכול לשלם — שילמנו עבורו בסתר".
אבי לנקרי, אביו של אבירם, מוסיף תובנות משלו: "עבורי החתונה היתה חוויה מתקנת לעומת החתונה שארגנו לבת הגדולה לפני כמה שנים. החתונות בארץ יצאו מפרופורציה. אנשים מוציאים הון עתק. כשהבת שלי התחתנה הוצאנו קרוב לחצי מיליון ועשו לנו כל מיני תרגילים. כאן לא היו לנו הוצאות, שילמנו רק על הטיסה והמלון. זו היתה חופשה לכל המשפחה והבנתי שלא צריך לעשות אירוע עם אנשים שלא מכירים וכשכל הזמן דוחפים לך עוד מנות כדי שתשלם עוד כסף, כמו שעושים בישראל. אם יהיו פה מלונות עם כשרות מלאה, הרבה אנשים יקפצו על המציאה".
דנה סנדר, מנכ"לית קרן ההשקעות בנדל"ן ארנו קפיטל, התחתנה לפני כשנה בווילה בטוסקנה שאליה היא הזמינה 70 אורחים. "החתונה הראשונה שלי היתה עם הרבה מוזמנים בארץ, אבל אחרי שמתבגרים ותפיסת החיים משתנה, רציתי משהו אחר. ביום כיפור ב־2007 עברתי חוויה אישית משמעותית בבית הכנסת העתיק בפירנצה, וכשבעלי הציע לי נישואים אמרתי שאני מסכימה, אבל שאני רוצה שהטקס עצמו יתקיים שם".
לפי חישוביה של סנדר, אם בני הזוג היו מתחתנים בישראל, הם היו נאלצים להזמין לחתונה כ־400 אורחים. בחתונת היעד, לעומת זאת, "בחרנו את האורחים בפינצטה. הם שילמו על כרטיסי הטיסה, אבל היתר היה על חשבוננו".
איך האורחים הגיבו?
"ציפיתי שאחוז מסוים לא יגיע, אבל הופתענו. המחמאה הכי גדולה שקיבלנו היא של זוג ששאל על המקום כי הם רצו לחגוג שם יום נישואים. האירוע נערך בווילה שהיא כמו אחוזה בסגנון רנסנס עם בריכה, על גבעה שחולשת על שטח עצום של כרמים".
שאלות הכשרות והמימון אינן היחידות שעשויות לייצר מבוכה חברתית שלא קיימת בחתונות רגילות. כמה מהאורחים בחתונות יעד אחרות שאיתם שוחחתי מתארים חוויה ממושכת בהרבה מכפי שהיו רוצים לחוות. "הוזמנתי לחתונה של חברה ובמשך שלושה ימים נאלצתי לבלות עם בני המשפחה שלה, אנשים שבמצב טבעי חיבור ביני לבינם היה מתרחש רק בתור לקופת חולים או בצבא. נוסף על כך, אחרי כל ההוצאות הכספיות נאלצנו גם לתת מתנה לזוג, כי בכל זאת, לא נעים, מספר ד' שהעדיף שלא להזדהות בשמו המלא. "זו חוויה שאי אפשר לקרוא לה חופשה. לוח הזמנים היה ממש לחוץ, האיצו בנו לצאת, להגיע לבריכה, לשמוח, להמשיך את המסיבה, גם כשלא התחשק לנו. זה טיול מאורגן עם ההורים של החברים שלך. אין לי ספק שבפעם הבאה שחבר או חברה יזמינו, אמצא כל תירוץ שבעולם ואתרחק".
גם ר' חוותה חוויה מעיקה: "המלון היה מרוחק — וזה לא מלון שהייתי מגיעה אליו מבחירתי בחיים — והרגשנו שאנחנו תקועים בו. גם האוכל בטברנות היה די זול וסתמי. יכול להיות שבשביל ישראלים שלא מכירים את יוון זו חוויה, אבל מי שמכיר ויודע — מבין את הרמה. מבחינתי, האירוע התמשך ויצר תחושת מחנק. זו לא חופשה".
ג', שהוזמן לחתונה אחרת בקפריסין, שותף לתחושות האלה. "זו לא הפעם הראשונה שלי פה אבל אני מרגיש שזה ביקור מפוספס כי מדובר בטיול מאורגן שלא מאפשר חופש בחירה. אני אוהב לעשות שופינג ולשחק פוקר בקזינו. כאן לא היתה לי אפשרות".
האסקפיזם עובד חזק אבל המציאות מסתננת
עם זאת, נראה שהמתלוננים והממורמרים נמצאים בקבוצת מיעוט ואני מתרשם שרוב המוזמנים נהנים מאוד מהאירוע המתגלגל. עוד לפני העלייה למטוס אני שם לב לאינטראקציות אינטימיות בין בני המשפחות ולשיחות שבדרך כלל לא מתקיימות בחתונות רגילות. בימים הבאים עושה רושם שרבים מהאורחים הספיקו ליצור חברויות חדשות.
זוג פנסיונרים בריטים שישב איתנו בטברנה בערב הראשון מתפלא לראות ישראלים חוגגים. "חשבתי שאתם במלחמה, זה מעודד לראות שאתם ממשיכים לחגוג", הפטירה הגברת. קשה להבין אם זו הערה צינית או אוהדת, אך הם מזמינים עוד משקה.
כך או כך, האינטראקציה עם הבריטים מזכירה את המלחמה שהשארנו במרחק של שעת טיסה. כוכבי מ־Overseas מספר שהמצב בישראל הביא לביטולן של כמה חתונות שהיו אמורות להיערך באי, ושהוא ואשתו החלו לעבוד עם גרמנים שמעוניינים בחתונות יעד. גם אבירם שוקר־חי, שעמו דיברתי בשדה התעופה, מעיד שכסס ציפורניים עד הרגע האחרון. "החלטנו לא לבטל אבל היו הרבה התלבטויות. בעיקר היינו מודאגים מהגזרה בצפון".
זהר ודיויד פלדמן מתל אביב שהתחתנו בקפריסין בסוף מאי, הרגישו את האי־ודאות שבמצב. באוקטובר האחרון, אחרי שסיימו לצמצםם את רשימת המוזמנים, דיויד גויס למילואים ונכנס לעזה. “הייתי בדאגה עצומה, והחתונה נשכחה”, נזכרת זהר. “רק בפברואר חזרנו לדבר על האירוע, אבל הכל היה בסימן שאלה כי דיויד קפץ למילואים כל שני וחמישי וגם כי הרבה מוזמנים היו חברים מהצבא. גם לא ידענו אם יהיו טיסות. לפני 7 באוקטובר כולם קנו טיסות בריינאייר, אך לאחר מכן הן בוטלו. חברות התעופה הישראליות העלו מחירים ולא כל האורחים יכלו להרשות לעצמם לשלם עוד 100 יורו לפחות”.
זהר: “היינו צריכים להודיע לכל האורחים שהטיסות בוטלו ולוודא שהם מקבלים החזרים. גם סבסדנו חלק מהכרטיסים, וחלק מהאורחים אמרו שיקר להם מדי. בסופו של דבר כמעט כולם הגיעו והודו לנו שכביכול אילצנו אותם לצאת לחופשה הזאת, כי בלעדינו כנראה שאף אחד לא היה טס לחו”ל בתקופה הזאת. אני זוכר את ההגעה למקום. החדרים עדיין לא היו מוכנים, אז ישבנו בבריכה של המלון. זה היה הרגע הכי טוב בעולם — לשבת, להזמין בירה ולהגיד ‘אוקיי, אני רגע בחופש’. יצאנו מהארץ, ניתקנו מהלחץ ומהחדשות הנוראות. הרגשנו את זה, והיו לנו דמעות בעיניים. זה היה רגע של ניתוק ותחושת הקלה”.
גם יזהר כבל, אחיו הצעיר של חבר הכנסת לשעבר איתן כבל וקרוב מצד אשתו של אחת הכלות, נראה מרוצה מאוד מהאפשרות להתאוורר מחוץ לישראל. "בסך הכל זו עסקה נהדרת. אתה משלם כרטיס טיסה ומבלה סוף שבוע במלון על חשבון החתונה. תראה את אשתי כמה היא רוקדת, כמה היא נהנית. אני אשמח ללכת לעוד חתונות כאלה. זה סוג של אסקפיזם שמאפשר לברוח מהמצב. לפני שנסענו, נסראללה איים על קפריסין וחששנו שאולי יהיה מסוכן לנסוע, אבל עכשיו לא הייתי חושב על זה בכלל, אם לא היית מזכיר לי".
