הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
1 מילה אחת בהודעה לעיתונות שהוציא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אחרי פרסום ההחלטה של חברת פיץ' להוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל הטריפה אותי במיוחד: ״אחריות״. פעמיים סמוטריץ' השתמש בה. פעמיים. ״כלכלת ישראל חזקה ואנחנו מנווטים אותה נכון ובאחריות", כתב, ואז הוסיף: "נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון".
סמוטריץ' לא היה מצליח לזהות את האחריות הנדרשת ממנו כשר אוצר גם אילו היתה מתיישבת לו על קצה האף. שר בכיר בממשלה שפעם אחר פעם הוציא מפיו משפטים חסרי אחריות, ובהם "צריך למחוק את חווארה", "החזרת החטופים אינה הדבר הכי חשוב", או הלהיט האחרון "אף אחד לא ייתן לנו להמית ברעב שני מיליון אזרחים, למרות שזה אולי צודק ומוסרי, עד שלא מחזירים את החטופים שלנו". שר בכיר בממשלה שפעם אחר פעם התבטאויותיו זוכות לגינוי ממנהיגי העולם ומגיעות עד נאומי נסראללה, הוא האיש שמעז לקשור לעצמו את נזר האחריות.
סמוטריץ' הוא ההפך המוחלט מדמותו של שר אוצר אחראי. הוא דוהר ב־200 קמ"ש אל עבר תואר שר האוצר הגרוע ביותר של מדינת ישראל בכל הזמנים כולם, בפער גדול מאוד מהמחזיק הקודם בתואר, השר ישראל כ"ץ. אחריות? לפני חצי שנה, אחרי הורדת הדירוג הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, סמוטריץ' כבר השתמש במנטרה השקרית הזו ואמר "נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת ולנווט אותה אל חוף מבטחים". מאז, כלכלת ישראל שבמשמרת שלו חטפה עוד שתי הורדות דירוג, ועלולה לחטוף עוד. כל הסימנים מראים שהוא גם לא יצליח להעביר את תקציב המדינה לשנת 2025 בזמן, אם בכלל ינסה. עד כדי כך הוא שר אוצר אחראי.
בכל פירמה עסקית שהיתה חוטפת הורדות דירוג מכל חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, סמנכ״ל הכספים היה נבעט הביתה ולא מראה את פרצופו יותר אף פעם בחוגים העסקיים. בכל מדינה מתוקנת כלשהי, שר אוצר שהיה מגלה חוסר אחריות קיצוני כמו סמוטריץ' היה נבעט הביתה ויוצא לגלות פוליטית רבת־שנים. אבל לסמוטריץ' יש כלי נשק שאין לאחרים — הוא מחזיק בראש הממשלה בנימין נתניהו כבן ערובה. זה נשק קצר מועד, בר־חלוף, שהשימוש בו פוגע בציבור הישראלי, וסמוטריץ' יודע זאת. זה לא מפריע לו להשתמש בו שוב ושוב כרצונו.
הדברים המעטים שהוא באמת אחראי להם הם הימשכות המלחמה בלי הכרעה ברורה עד דלא ידע, טרפוד סדרתי של כל עסקה להשבת חטופים, ותחזוקת הקואליציה הנוכחית בכל מחיר, גם כשהמחיר הוא הפקרות כלכלית. בכך מתמצה האחריות שלו, בכך ובתו לא. שלא יטיף לנו.
2 אפילו לשיטתו שלו, סמוטריץ' מתחמק מאחריות. הוא הבהיר כמה פעמים שהמלחמה צריכה להתנהל בכל הגזרות האפשריות בעת ובעונה אחת, ובעוצמה רבה. להיכנס ללבנון, לכבוש רצועת ביטחון, להלום ברצועת עזה מהלומות קשות, לתת לאיראן בראש במידת הצורך. יאללה גוג ומגוג, בעזרת השם, עד הניצחון.
המלחמה הנוכחית היא היקרה ביותר שמדינת ישראל ידעה אי פעם, בפער גדול. אם תסתיים עד סוף השנה עלותה מוערכת ב־250 מיליארד שקל. למעשה זו הערכת חסר, כי נמשיך להרגיש את עלויותיה בשנים הבאות, אולי בעשור הקרוב. אבל זה עוד כלום. כי אם ישראל תצא למלחמת חורמה רבת־חזיתות וממדים, כפי שסמוטריץ' מטיף לה, עלויות המלחמה הנוכחית יתגמדו לעומתה.
אם פיו ולבו של סמוטריץ' היו שווים, הוא היה דורש קיצוץ למען המאמץ המלחמתי. אך הוא עוסק רק בהזרמת כסף לקיום הקואליציה, ומדיניותו רק מונעת תקציבים מהמאמץ המלחמתי
אם פיו ולבו של סמוטריץ' היו שווים, הוא היה מזמן אליו את כל שרי הממשלה ואומר להם כך: שמעו נא, אנחנו צריכים להרחיב את המלחמה בקנה מידה משמעותי. יהיו לכך השלכות. תהיה פגיעה קשה מאוד בעורף, צה״ל יצטרך לגייס מספר חסר תקדים של אנשי מילואים לתקופה ממושכת מאוד, ייתכן שהתנועה בנמלי הים והאוויר תצטמצם למינימום ויהיה מחסור בסחורות בסיסיות, הקשרים הכלכליים של ישראל עם מדינות העולם יתערערו מאוד, שיתוף הפעולה האקדמי אולי ייפסק לתקופת מה, אולי אפילו נראה אנשים קמים ועוזבים. כל הדברים האלה אפשריים, ולכן אנחנו, השרים שעומדים בראש משרדי הממשלה, צריכים להיערך. אנחנו נצטרך להסיט משאבים רבים לטובת המאמץ המלחמתי, מה שאומר שכולכם תצטרכו לחטוף קיצוץ משמעותי בתקציבים השוטפים. זו תהיה מלחמה קשה, אבל אני מקווה שדווקא משום כך היא תהיה קצרה יחסית, ומיד אחריה נעבור לשלב השיקום ונגדיל מחדש את התקציבים. יש לכם שבוע להגיד לי איפה הייתם מעדיפים לקצץ בתקציב המשרד שלכם, או שאחרת פשוט נעשה קיצוץ רוחבי אחד גדול וזהו. יאללה חברים, לעבודה.
סמוטריץ' לא עשה שום דבר מכל זה. להפך. בראש מעייניו עומדת הדאגה להמשיך להזרים תקציבים שמטרתם היחידה היא פוליטית - המשך קיומה של הקואליציה. משמעות המדיניות שלו, בהגדרה, היא מניעת תקציבים מהמאמץ המלחמתי. השבוע קיבלנו תזכורת רועמת לכך.
1 צפייה בגלריה
קיש במסיבת עיתונאים באפריל. המהלך שלו אכן היסטורי, אבל היסטורי לרעה - ואפשר לחשוד בו שהוא יודע את זה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
3 בזמן שמדינה שלמה מתוחה עד הקצה ומחכה להבין מתי ואם ואיך ואיפה ונו כבר האיראנים יתקפו, וגם חזבאללה, ולכו תדעו מי עוד, בזמן שעשרות אלפי משפחות ישראליות עדיין מפונות מבתיהן ולא יודעות היכן יתחילו את שנת הלימודים הבאה, שר החינוך יואב קיש כינס בתחילת השבוע מסיבת עיתונאים.
לא על הילדים המפונים היה חשוב לו לדבר, לא על המאמץ העילאי של המורות והמורים לקיים שגרת לימודים, לא על סכסוך העבודה עם ארגון המורים. לא. שר החינוך קיש כינס מסיבת עיתונאים כדי להודיע כי הוא צפוי לחתום על תקנות שיזרימו תקציבי עתק, כמיליארד שקל בשנה, לשתי רשתות החינוך המפלגתיות, של ש״ס ושל אגודת ישראל. הוא לא הציג זאת כך. את האמת תמיד יש לכבס. קיש דיבר בגאווה, בפאתוס, על כך שהוא עושה היסטוריה ומכניס לימודי ליבה לרשתות החינוך החרדיות, היכן שכבר אמורים להיות לימודי ליבה מלאים ממילא, ולכן משווה את תנאי ההעסקה של המורות והמורים שם לאלה שבחינוך הממלכתי על ידי מתן תוספות שכר בגין הסכם אופק חדש. הסכם שכר שהמורות והמורים האלה כלל לא חתומים עליו ולא חלק ממנו, משום שהם, ובכן, כלל לא חלק ממערכת החינוך הממלכתית.
מה בער לקיש לפרסם את התקנות הללו דווקא עכשיו? כבר שנה שהוא לוקח את הזמן ומקדם את הנושא אט אט. למה דווקא בעת הזו? התשובה היא ששנת הלימודים צפויה להתחיל בקרוב, ולמפלגות החרדיות נגמרת הסבלנות. וכשנגמרת להן הסבלנות, יציבות הקואליציה מתחילה להתערער, וצריך לתת משהו. אם לא בגיוס, אז בחינוך.
למען האמת, מבחינת המפלגות החרדיות, קבלת תקציבי החינוך האלה היא אירוע היסטורי שחשיבותו עולה לאין ערוך על סיפור הגיוס. אחרי שקיש יחתום על התקנות, בהנחה שבג״ץ לא יבטלן (קיש עומד לחתום על התקנות חרף התנגדות משרדי המשפטים והאוצר), הן יהפכו לעובדה מוגמרת שלא ניתן לבטלה. נגעת נסעת. חרף כל ההבטחות של קיש, אין שום סרט שבו ממשלה עתידית כלשהי, ודאי כזו שתורכב ממפלגות חרדיות, תיקח תוספות שכר ממורות ומורים אם יתגלה מתישהו שבעצם אף אחד לא עמד בהבטחות, ואופסי, בעצם אנחנו לא מלמדים ליבה באופן מלא, סתם רצינו את הכסף. אין סרט כזה. לכן, המהלך הזה של קיש הוא אכן היסטורי, אבל היסטורי לרעה. הוא שקול לצעד של רבין ב־1992 - הכנסת רשת החינוך של ש״ס לתוך בסיס תקציב מדינת ישראל. אין חזרה משם.
קיש כופר בכך. ובכל זאת, אפשר לחשוד בו שהוא אינו מאמין באמת שהוא מקדם מהפכה, ושבסתר לבו הוא יודע שכל מה שהוא מקדם זה את האינטרסים של נתניהו, מתוך תקווה לגזור מכך קידום פוליטי בעתיד. כך או כך, הנזק האסטרטגי למערכת החינוך ולכלכלת ישראל כולה יהיה עצום. מתן תוספות תקציב אדירות בזמן מלחמה לרשתות חינוך מפלגתיות, שלא מלמדות ליבה ומסלילות את בוגריהן להשתמט מצה״ל ולא להשתלב בשוק העבודה, אינו אחריות, אלא ההיפך ממנה.
4 מי שבאמת אחראים לחוסנה של כלכלת ישראל הם לא סמוטריץ' וחבריו לממשלה, אלא הישראלים והישראליות שמתעוררים בכל בוקר והולכים לעבודה. הם עובדים קשה, הרבה שעות ביום, כשהם מתמודדים עם יוקר מחיה בלתי אפשרי, עם מחירי דיור שחזרו לעלות למרות המצב (לפחות לפי הנתונים היבשים), עם חופשות משפחתיות שמתבטלות ברגע האחרון כי מלחמה, ועם מציאות לא נורמלית בכל החזיתות. הם אחראים לחוסנה של הכלכלה הישראלית, הם ולא הממשלה האיומה הזו.
מתוכם, קבוצה קטנה יחסית של עובדים אחראים לחלק גדול מצמיחת הכלכלה הישראלית, גדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה. זה משפט טיפה מורכב, אבל המספרים מבהירים אותו היטב: השכירים והשכירות בענף ההייטק אחראים לכשליש מכלל תשלומי מס ההכנסה במדינת ישראל. כך לפי דו״ח שפרסמה השבוע רשות החדשנות. העובדה הזו מסחררת - קבוצה קטנה יחסית של עובדים, רק 10% מכוח העבודה, אחראית לשליש מתשלומי מס ההכנסה. פי שלושה מחלקם היחסי.
אני לא רוצה להאדיר את ההייטק הישראלי מעבר למידותיו. יש בחיים האלה כל כך הרבה יותר מהייטק, וטוב שכך. לישראל יש עולם תרבות עשיר ובועט, יש לה סצנת אוכל משכרת חושים, יש לה חקלאות חדשנית, יש לה ענף פיננסי יציב, שיעור חיסכון גבוה של הציבור, אפילו מוזיקה לא רעה. ההייטק רחוק מלהיות חזות הכל. ואולם את החלק שלו, את האחריות שלו לעלייה ברמת החיים של כולנו לא ניתן להכחיש או לבטל.
ממשלה אחראית היתה מבינה שעתידה של ישראל תלוי בחיזוק מקורות ההכנסה הקיימים, ובגיוון שלהם, כדי ליצור מקורות הכנסה חדשים ולהקטין את התלות בהייטק. היא היתה מבינה שאלה שעובדים קשה למחייתם הם שזקוקים לחיזוק ועידוד, ולא המגזר הכי פחות יצרני באוכלוסייה. ממשלה אחראית, ושר אוצר אחראי, היו מבינים שבעת מלחמה לא ניתן להמשיך עסקים כרגיל, כי זו מדיניות התאבדותית. הם היו מבינים את זה אחרי הכרטיס הצהוב הראשון שהעולם הוציא לנו, קל וחומר אחרי הכרטיס הצהוב השלישי.
ממשלת ישראל היא אינה ממשלה אחראית, ולא משנה כמה פעמים סמוטריץ' יתעלל במילה הזו. הממשלה הזאת היא ממשלה רעה שמוליכה את הכלכלה הישראלית כלפי מטה, ועלולה להסיג את רמת החיים שלנו לאחור. הממשל הזו מעדיפה את הישרדותה על פני שגשוג הכלכלה. ממשלה אחראית היתה מבינה שהיא מוכרחה להעביר תקציב מדינה כמה שיותר מהר וכמה שיותר הדוק, אבל הממשלה הנוכחית כלל לא מראה סימני התעניינות בתקציב המדינה. מבחינתה הוא רק עוד מטלה מעצבנת שצריך לסמן עליה וי, ויותר עדיף אם אפשר בלי.
ובראש הממשלה הבלתי אחראית הזו עומד ראש ממשלה חלש, סחיט, שלא מראה שאכפת לו ולו כזית מרווחתם של הישראלים או מעתידם. הוא הנושא הראשי באחריות ובחוסר האחריות, והוא צריך ללכת הביתה.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות
