סגור
בחירות תחת אש
26.7.2024
היהודים החדשים של טראמפ
אולי זה העיכוב במשלוח התחמושת לישראל, אולי גל האנטישמיות שיצא מהקמפוסים, אולי בגידת השמאל הפרוגרסיבי, ואולי סתם כמיהה למנהיג "חזק". בבחירות הקרובות עשוי להתחולל שינוי היסטורי, כשהתמיכה של יהדות ארצות הברית תעבור מהדמוקרטים לטראמפ. מוסף כלכליסט מביא את קולותיהם של שישה "מתפכחים" שבנובמבר יצביעו לאחד האנשים שהם הכי מתעבים
משתתפים בוועידה הרפובליקנית במילווקיבוועידה הרפובליקנית במילווקי בשבוע שעבר. "ביידן לא השתיק את הקולות האנטישמיים במפלגה הדמוקרטית"(צילום: אימג בנק/ Gettyimages)
הפרשנים שומרים על סקפטיות והנתונים חלקיים, אולם סקר אחד שנערך בפברואר האחרון בניו יורק מעלה אפשרות שהאקסיומה רבת השנים, שלפיה רובם המכריע של יהודי ארצות הברית יעניקו את קולם למועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות, עשויה להתערער בנובמבר הקרוב. 53% מהמצביעים היהודים שהשתתפו בסקר אמרו כי הם מתכוונים להצביע למועמד הרפובליקני, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. הנתון הזה, שמגיע ממדינה ליברלית שאוכלוסייתה היהודית מפגינה באופן עקבי תמיכה גורפת בדמוקרטים, והרבה לפני התמוטטות מועמדותו של ג'ו ביידן ופרישתו מן המרוץ, מצטרף לעדויות אחרות שמעידות על תזוזה לימין של יהדות ארצות הברית בעקבות טבח 7 באוקטובר.
נראה שהזעזוע מהטבח, התדהמה מהעוינות כלפי ישראל, שבמקרים לא מעטים תורגמה לגילויי אנטישמיות, ובעיקר האכזבה מהתמיכה המסויגת בעיניהם שהעניק ממשל ביידן לישראל, הפכו עבור רבים מבני הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל לקו פרשת המים החדש ביחסם לפוליטיקה המפלגתית במדינה. שישה יהודים אמריקאים בעלי זכות בחירה, שלא מסתירים את הסתייגותם ולעתים גם את סלידתם מטראמפ, פרסו בשבוע האחרון בפני "מוסף כלכליסט" מכלול שיקולים שהופכים את החלטתם להצביע בנובמבר למועמד הרפובליקני להגיונית יותר בעיניהם. זה מה ששמענו מהם.
6 צפייה בגלריה
דניאל ודליה לוין. אנחנו אמריקאים־ ישראלים, ושאלת היחס של ארה"ב לישראל חשובה לנו יותר מכל דבר אחר"
דניאל ודליה לוין. אנחנו אמריקאים־ ישראלים, ושאלת היחס של ארה"ב לישראל חשובה לנו יותר מכל דבר אחר"
דניאל ודליה לוין. אנחנו אמריקאים־ישראלים, ושאלת היחס של ארה"ב לישראל חשובה לנו יותר מכל דבר אחר"
"אין זמן לערכים נעלים כשעל הכף מונח עצם הקיום שלך"
דני (47) ודליה (46) לוין מאינגלווד, ניו ג'רזי. איש ביטוח ועורכת דין. 23 שנה בארה"ב.
דני לוין מעיד על עצמו כבעל תפיסת עולם רפובליקנית בכל הקשור לכלכלה וכמחזיק בדעות ליברליות מובהקות בנושאים חברתיים כמו היחס להפלות ולנישואי להט"בים. משום כך, לאחר שדונלד טראמפ ניצח ב־2016 את הילארי קלינטון ונכנס לבית הלבן, לוין הרגיש שהוא צריך להתאים את עמדותיו למציאות החדשה. "כשטראמפ היה בשלטון זזתי לשמאל, כי הוא משוגע. עשיתי את זה למרות האינטרס שלי כאיש עסקים, כי הצד החברתי היה חשוב לי יותר משאלת גובה המסים שאשלם", הוא מסביר.
ועכשיו זה השתנה.
"כן. האירוע שגרם לנו להתחיל לחשוב על הצבעה לטראמפ היה ההחלטה של ביידן לעכב משלוח תחמושת לישראל לפני כמה חודשים. אנחנו אמריקאים־ישראלים, ושאלת היחס של ארה"ב לישראל חשובה לנו יותר מכל דבר אחר. אשתי אמרה 'עד כאן, הגיעו מים עד נפש' וזה גרם לשנינו לזוז לכיוון הצבעה לטראמפ. מעבר לכך, אני מרגיש שבתקופה של הממשל הנוכחי העולם התהפך. רוסיה פלשה לאוקראינה, איראן תקפה את ישראל, והאירוע הבא יהיה סביב סין וטייוואן. מישהו צריך להגיד לפוטין לשבת בשקט ולהרגיע את איראן וכדי לעשות את זה צריך מנהיג חזק שיראה כוח. כוחות הרשע ינצחו אם הם לא יראו כוח".
דליה: "אני מסכימה עם כל הדעות של השמאל הליברלי בארצות הברית. לפני 12 שנה, כשטראמפ התחיל לדבר על כניסה לפוליטיקה, לא העליתי בדעתי שאצביע בשביל שמגלומן כזה ישלוט לנו במדינה. זו אפילו לא היתה שאלה של ימין או שמאל. פשוט נגעלתי מהאדם כי הוא שחצן ומשוגע. אבל היום אנחנו במצב שונה. עם כל השיגעון שלו, אני חושבת שהוא תמיד יפעל לטובת ישראל".
הדמוקרטים פחות מחויבים לביטחון ישראל בעינייך?
"בתקופת שלום, הגישה של השמאל פה — שהוא לא לגמרי שוחר ישראל ותמיד מתמקד בסבל הפלסטיני ולא בסבל הישראלי — פחות שינתה לי. בעת מלחמה, אני מרגישה שצריך את הצד החזק והנוקשה. אין זמן לערכים נעלים כשעל הכף מונח עצם הקיום שלך. אומנם קמלה האריס במצב קוגניטיבי יותר טוב מביידן אבל היא אוהבת ישראל פחות ממנו".
ומה את חושבת שטראמפ יעשה יותר טוב?
"טראמפ רחוק מלהיות כוס התה שלי, אבל הוא יודע להבחין בין טוב לרע בנושאים הגדולים ויכול להיות שבתקופה כזאת צריך מישהו שיהיה קצת משוגע. רק לפני שבוע טראמפ אמר שאם החטופים לא ישוחררו עד שהוא יהיה נשיא הוא יפרק לחמאס את הצורה, וזה משפט שהיה חשוב לי לשמוע. כל מי שאני מכירה הולך לבחור בטראמפ. אני לא מכירה אף אחד שבמצב הזה רואה איך אפשר להצביע אחרת".
6 צפייה בגלריה
טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו בפנסילבניה, החודש. "עם כל השיגעון שלו, אני חושבת שהוא תמיד יפעל לטובת ישראל"
טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו בפנסילבניה, החודש. "עם כל השיגעון שלו, אני חושבת שהוא תמיד יפעל לטובת ישראל"
טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו בפנסילבניה, החודש. "עם כל השיגעון שלו, אני חושבת שהוא תמיד יפעל לטובת ישראל"
(צילום: אי.אף.פי)
6 צפייה בגלריה
רונן האוורד ואשתו. "יהודים שלא יצביעו לטראמפ עושים שפגאט מנטלי כדי להצדיק את ההצבעה שלהם"
רונן האוורד ואשתו. "יהודים שלא יצביעו לטראמפ עושים שפגאט מנטלי כדי להצדיק את ההצבעה שלהם"
רונן האורד ואשתו. "יהודים שלא יצביעו לטראמפ עושים שפגאט מנטלי כדי להצדיק את ההצבעה שלהם"
"ליהודי אין היום סיבה להצביע לדמוקרטים"
רונן הוארד (47) עורך דין מאורנג' קאונטי, קליפורניה. בארה"ב מאז 2016.
כאדם שמגדיר את עצמו איש מרכז, הוארד אומר כי מעולם לא התייחס אל השמאל או אל הימין כאל בעלי מונופול על הצדק. כיום, לעומת זאת, העדפותיו חד־משמעיות. "במערכת הבחירות הקודמת הצבעתי לדמוקרטים, אבל היום פשוט אין לי שום טענה בראש שמצדיקה הצבעה להם, ויש לי אינספור טענות בעד טראמפ", הוא אומר. "בעיניי, יהודים שלא יצביעו לטראמפ עושים שפגאט מנטלי כדי להצדיק את ההצבעה שלהם, או שהם פשוט דמוקרטים בדם וההשתייכות למפלגה היא כמו דת עבורם. בראש שלהם הם כנראה 'האנשים הטובים', אבל אני לא יכול להתעלם ממה שקרה פה מאז 7 באוקטובר. גם אשתי, שנחשבה תמיד שמאל קיצוני — עברה צד בבחירות האלה".
למה בעצם?
"ב־2020 לא הצבעתי לטראמפ. אני לא אוהב אותו. אבל היום אני מרגיש שאין ברירה. אני לא יכול להתעלם מהאמירה החותכת שלו בשבוע שעבר על כך שאם החטופים לא יחזרו לבתיהם לפני שהוא ייכנס לתפקיד, חמאס ישלם מחיר כבד מאוד. לא שמענו מילים כל כך חזקות לגבי החטופים מביידן וגם לא מאף אחד אחר מהממשל שלו, שלא לדבר על האנטישמיות שראינו בקרב הדמוקרטים. לאור זה, בתור יהודי וישראלי לשעבר — קשה לי למצוא נימוק הגיוני להצבעה לדמוקרטים. ואני אומר את זה בתור אדם שחשב שהוא בחיים לא יצביע לטראמפ".
למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על אנטישמיות במפלגה הדמוקרטית?
"קחי למשל את הסקוואד — חברים דמוקרטים בבית הנבחרים שמזוהים עם השמאל הפרוגרסיבי. חלק מהם, בהם רשידה טאליב, עודדו את מחאת האוהלים בקמפוסים. טאליב היא מאלה שאומרים From the river to the sea, אז איך אפשר שלא לראות את זה כאנטישמיות? לחשוב שאנטי־ציונות היא לא אנטישמיות זו בדיחה. לטעון שליהודים לא מגיעה מדינה, שאין לה זכות קיום — זה לא אנטישמיות? הדברים האלה גורמים לי להצביע לטראמפ למרות שאני ממש לא בקטגוריה של אלה שחושבים שהוא המשיח. רחוק מזה".
תסביר.
"יש קבוצה גדולה של אנשים שיעריצו את טראמפ בלי קשר למה שהוא יעשה. אני לא מאלה, אבל עדיין חושב שהוא עשה דברים מאוד חיוביים בשביל ישראל. תצרפי למה שטראמפ אמר על שחרור החטופים את האמירה של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן שלפיה איראן נמצאת במרחק של שבוע־שבועיים מלפתח נשק גרעיני. אני לא מאמין שהיינו מגיעים למצב כזה אלמלא ארבע השנים של ביידן בתפקיד".
ב־2017, אחרי שאיש ימין קיצוני דרס מפגיני שמאל בשארלוטסוויל, טראמפ אמר כי שני הצדדים נהגו באלימות. לא קשה לך עם החיבור שלו לימין הגזעני?
"בארצות הברית תמיד היתה אנטישמיות ימנית של עליונות לבנה אבל מה שלא ראינו עד עכשיו זה את האנטישמיות של השמאל הקיצוני. בשביל הימין הקיצוני אנחנו לא לבנים מספיק ובשביל השמאל הקיצוני אנחנו לבנים קולוניאליסטים מדכאים, אבל התוצאה בשני המקרים היא גזענות כלפינו. מהשמאל, אני מודה, לא ציפיתי לכזאת אנטישמיות גלויה.
"כששאלו בקונגרס את שלוש ראשות האוניברסיטאות אם קריאה לרצח של יהודים מפירה את כללי ההתנהגות של האוניברסיטה — הייתי המום מהתשובות שלהן. אם דברים כאלה היו נאמרים על קבוצה אחרת של אנשים — נניח על טרנסג'נדרים, או על שחורים — אין מצב שהן היו עונות כפי שהן ענו. זה מראה עד כמה האנטישמיות מהשמאל גלויה ורועמת. בעצם הרגשתי שהתגובות של שתי המפלגות למה שקורה בישראל חשפו את הצדדים האמיתיים שלהן. ביידן לא השתיק את הקולות האנטישמיים המפלגה הדמוקרטית, וזה הפוך ממה שקרה אצל הרפובליקנים".
היה אירוע מסוים שגרם לך להחליט שתצביע לטראמפ?
"כמו שפינק פלויד שרו, כל דבר שקרה מאז אוקטובר היה עוד לבנה בחומה הזאת. למשל הדממה מביידן כשהמטורפות האלה מהסקוואד דיברו על דה־קולוניזציה של ישראל. כשצועקים From the river to the sea ו־Globalize the Intifada זו לא קריאה לשלום אלא לאלימות, למלחמה גלובלית. בגלל השקט מביידן ומהממשל שלו לנוכח הקריאות האלה — באוזניים שלי זה נשמע כהסכמה".
הדעות שלך דומות לאלה של יהודים אחרים בסביבה שלך?
"לדעתי הרוב המכריע שלהם חושב כמוני, אלא אם הם אנטי־ציונים. להמון אנשים היה טריגר כלשהו שגרם להם להעביר את התמיכה שלהם לטראמפ. אני בטוח שהאיום לא להעביר לישראל תחמושת הזיז משהו אצל הרבה אנשים".
6 צפייה בגלריה
חברת בית הנבחרים רשידה טאליב נואמת במהלך הפגנה בוושינגטון, במאי. "בקרב הדמוקרטים יש הרבה אנשים שעוינים את ישראל בצורה גלויה"
חברת בית הנבחרים רשידה טאליב נואמת במהלך הפגנה בוושינגטון, במאי. "בקרב הדמוקרטים יש הרבה אנשים שעוינים את ישראל בצורה גלויה"
חברת בית הנבחרים רשידה טאליב נואמת במהלך הפגנה בוושינגטון, במאי. "בקרב הדמוקרטים יש הרבה אנשים שעוינים את ישראל בצורה גלויה"
(צילום: אי.פי)
6 צפייה בגלריה
סמנתה לזרוס. "בהיבט הישראלי־ פלסטיני — קמלה האריס היא כל כולה אמפתיה לפלסטינים"
סמנתה לזרוס. "בהיבט הישראלי־ פלסטיני — קמלה האריס היא כל כולה אמפתיה לפלסטינים"
סמנתה לזרוס. "בהיבט הישראלי־ פלסטיני — קמלה האריס היא כל כולה אמפתיה לפלסטינים"
"יש שתי אופציות גרועות וצריך לבחור לפי הנושאים החשובים"
סמנתה לזרוס (48) עורכת דין מניו ג'רזי.
"הצבעתי בעבר לשתי המפלגות. לפני שביידן פרש התלבטתי מאוד משום שאני לא אוהבת את טראמפ ולא רציתי להצביע לו. בעיניי הוא סקסיסט ונרקיסיסט, עם אפס כבוד לנשים ורקורד של תמיכה בימין קיצוני. אבל עכשיו, אחרי מחשבה רבה, והתייעצות עם אמא שלי, הגענו למסקנה שיש שתי אופציות גרועות שצריך לבחור מביניהן, ושהדרך לעשות את זה היא להחליט מה הנושאים שהכי חשובים לך. עבורי כרגע זה ישראל והאנטישמיות באמריקה, נושאים שכרוכים אחד בשני. יחסי ישראל וארצות הברית תמיד היו שיקול רציני מבחינתי, אבל מאז 7 באוקטובר זה כבר הרבה יותר מזה, כי בכל חיי הבוגרים לא חשתי שהקיום של ישראל בסכנה כמו היום, וגם לא הרגשתי איום כזה כאן בארצות הברית מבחינת רמת האנטישמיות".
האריס היא לא אופציה מבחינתך?
"עם כל הרצון שלי לראות אשה בתפקיד — ולהילארי הצבעתי מהסיבה הזו — היא לא מתאימה בגלל הרקורד שלה. גם כתובעת כללית בקליפורניה לא היה לה מוניטין מזהיר. בהיבט הישראלי־פלסטיני — כל כולה אמפתיה לפלסטינים. היא לא מזכירה את החטופים בכלל, ומתעלמת מכך שאם מה שקרה לישראל באוקטובר היה קורה לארצות הברית, אמריקה היתה עושה את אותו הדבר אם לא יותר בכוח. אחרי ההתקפות של 11 בספטמבר 2001 ארצות הברית הרי נלחמה במשך 20 שנה מחוץ לגבולות שלה. היא מתכחשת לזכות של ישראל לדאוג לעצמה לגבול בטוח".
"אני מרגישה שהסכנה ליהודים גדולה יותר בשמאל מאשר בימין"
רעות (46), מרצה מלונג איילנד, ניו יורק. 14 שנה בארה"ב.
רעות, שמעידה שבבחירות 2020 הצביעה לביידן, מספרת שנקודת המפנה הפוליטית שלה כרוכה ביחס לישראל שהרגישה במסגרת עבודתה באקדמיה. "אני במקור ביולוגית. הגעתי לכאן כדי לעשות פוסט־דוקטורט ולימדתי ב־CUNY ,City University of New York. אני אשכנזייה, שמאלנית, אשת אקדמיה, אבל ראיתי שם את היחס שישראל מקבלת וזה גרם לי להזדהות פחות ופחות עם המיליה שאני חלק ממנו. היתה למשל סטודנטית שלי שהתחתנה עם ערבי מרמאללה, ואז חזרה וכבר לא הסכימה לדבר איתי בכלל. ראיתי שהישראלים שהגיעו להרצות בקמפוס במפגשי ישראלים־פלסטינים תמיד היו מהשמאל ועסקו בהלקאה עצמית בעוד במקביל היתה אפס לקיחת אחריות בצד הפלסטיני. המצב תואר ככזה שישראל תמיד אשמה בו, וזה לא הסתדר עם איך שאני מבינה את המציאות".
איך את מבינה אותה?
"הייתי בתיכון בתל אביב בתקופה של ההתלהבות והתמיכה ברבין עד שהפיגועים הגיעו. גרתי בדיזנגוף ואני ממש זוכרת את עצמי יוצאת החוצה אחרי אחד הפיגועים ורואה חלקי גופות ברחוב. במקביל, הרגשתי שישראל נתנה צ'אנס לשלום. שרבין נתן, שאהוד ברק נתן, שאריק שרון נתן. לכן, ההצגה החד־ממדית של הישראלים כקלגסים ושל הפלסטינים כקורבנות חסרי ישע — הרגישה לי יותר מדי. אבל זה עדיין לא השפיע על דפוס ההצבעה שלי".
מתי הגיע השינוי?
"אחרי 7 באוקטובר. חזרה לי התחושה שהרגשתי בעימותים שהיו ב־CUNY. ראיתי מקרוב מאוד את השנאה בהפגנות האנטי־ישראליות. את רואה פה באיזו קלות אפשר לדחוף אג'נדות לתוכניות הלימודים באוניברסיטאות ואת מרגישה מחויבת למדינה שממנה באת. העמדות שלי היו פעם מרכז־שמאל אבל המציאות זזה כל כך חזק שמאלה, שממרכז־שמאל, הפכתי בסופו של דבר להיות מרכז־ימין".
למה את חושבת שדווקא טראמפ יהיה טוב יותר לישראל?
"בקרב הדמוקרטים יש הרבה אנשים שעוינים את ישראל בצורה גלויה, כמו רשידה טאליב וחבריה מהסקוואד. האוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית הולכת וגדלה והיא עוינת את ישראל, כך שלא במקרה מוצאים פה Muslims For Progress שתומכים בדמוקרטים".
אז המסקנה היא לבחור בטראמפ ולהתעלם מנושא כמו היחס שלו לנשים למשל?
"אני לא בוחרת אם להיות חברה שלו, אלא מי מתאים להיות נשיא. להגיד לך שאני מתה על סגנון הדיבור שלו? ברור שלא. כרגע אנחנו נמצאים בתקופה בהיסטוריה שבה לא בטוח שמה שאנחנו צריכים בה הוא מנהיג פייסן ומעודן שמשחק את המשחק, אלא אדם חזק. אחרי 7 באוקטובר לביידן היה נאום חשוב, אבל ה־Don't בו לא המשיך, ואחר כך גם הגיע העיכוב במשלוחי התחמושת. אני לא חושבת שהדמוקרטים תומכים בישראל ב־100%. מאז ממשל אובמה הם רואים בישראל נטל".
אז מתי החלטת לתמוך בו לנשיאות?
"רק עכשיו, כשטראמפ אמר לחמאס שכדאי מאוד שיחזיר את החטופים הביתה לפני שהוא עולה לשלטון. כשהוא דיבר על החטופים שלנו, ותמך ככה בהורים של עומר ונטורה, אמרתי לעצמי שאם הוא ככה בשבילי, איך אני לא אהיה שם בשבילו? זהו. פה יצאתי מהארון. העליתי את החלק הזה של הנאום שלו לסטורי וכתבתי 'תודה. בקרוב בנשיאות'".
ואיזה תגובות קיבלת?
"אנשים בסביבה שלי הזדעזעו. שאלו 'איך יהודייה תומכת בטראמפ?' יש אנשים שנשואים למפלגה והמציאות לא משנה להם. אני מרגישה שהסכנה ליהודים גדולה יותר בשמאל מאשר בימין. אם ארגיש שאני טועה אתהפך שוב".
"הדמוקרטים כל כך התנתקו מן המציאות שהם איבדו אותי"
אמילי רוז (52), רופאה ממיניאפוליס שבמינסוטה.
"אחרי 7 באוקטובר אני והחברים היהודים שלי, שכולנו מאוד דומים בדפוסי ההצבעה שלנו, חווינו משבר זהות כשגילינו שכל בני הברית שלנו פתאום יצאו נגדנו. כשאני נזכרת בבחירות 2016, שבהן התמודדה הילארי קלינטון מול טראמפ, אני וחבריי הסכמנו על רוב הנושאים. אני אשה, אם לשתי בנות, וזכויות נשים חשובות לי. אני בעד חופש בחירה בכל מה שקשור להפלות ואכפת לי מקבוצות כמו אפרו־אמריקאים, לטינים, מהגרים ולהט"בים. כולם מבחינתי צריכים לקבל יחס שווה, ומגמה של שלילת זכויות היא דבר שלא מתיישר עם הערכים שלי. במערכת הבחירות האחרונה הצבעתי לביידן. זה השתלב עם הערכים שלי, אבל למעשה הייתי מוכנה להצביע לכל מועמד שיסלק את טראמפ מהבית הלבן".
ומאז אוקטובר את מסתכלת על הבחירות מהזווית הישראלית?
"יש יהודים אמריקאים שרק ממוקדים בשאלה מי תומך יותר בישראל, אבל בעיניי זו נקודת מבט צרה מדי. אכפת לי מישראל אבל אני אמריקאית וחשוב לי לא פחות מה שקורה באמריקה, והמצב פה יצא משליטה. היקף השנאה — בקמפוסים, בבתי ספר, באירועי ספורט, במצעדים אנטישמיים ואנטי־אמריקאיים, השחתת רכוש, אלימות — זאת לא אמריקה שאני מכירה. כך שהנושא מספר אחת מבחינתי ומבחינת חבריי הוא להציל את הדמוקרטיה שלנו. ואני יודעת שלומר טראמפ ודמוקרטיה באותה נשימה נשמע כמו בדיחה".
אז איך זה מתיישב?
"אכפת לי מזכויות נשים, מיעוטים, מהגרים, אבל אם יהיו לנו עוד מתקפות כמו זאת של 11 בספטמבר וארגוני טרור ימשיכו להתעצם בלי לשאת בהשלכות — אז בטח לא יהיו זכויות נשים ומיעוטים. כבר תשעה חודשים שלא שומעים את המנהיגים הנבחרים אומרים 'זו לא אמריקה', והרושם שלי הוא שטראמפ ורפובליקנים אחרים יכולים לעצור את זה. כרגע, להציל את אמריקה זה הטופ אישיו. דווקא סנאטורים רפובליקנים שתמיד תיעבתי גילו בהירות מחשבה ואמרו את הדברים הנכונים".
את במלכוד. מאמינה שרפובליקנים יכולים לעצור את המגמה ומצד שני יודעת שטראמפ ודמוקרטיה לא הולכים יחד.
"זה לא קל, כי אתה רוצה להציל את הדמוקרטיה מאנטישמים ואנטי־אמריקאים ברחובות, אבל אם נשיא רפובליקני יגיע לשלטון יש חשש שנעסוק בהגנה על הדמוקרטיה מחשש שירצו להיפטר מכל האיזונים והבלמים, כמו שקרה אצלכם בישראל. אני חושבת שכשהדמוקרטיה עולה באש מישהו צריך לעשות משהו בעניין, והיחיד שיכול הוא רפובליקני. הבעיה היא רק שאני לא מסוגלת להצביע לטראמפ".
ביידן פרש מהמרוץ. זה מייצר לך עוד אפשרויות בחירה.
"אני אומרת על זה 'סליחה, אבל זה מאוחר מדי בשבילי'. זה כבר לא משנה לי מי מקרב הדמוקרטים יחליף את ביידן, הם חיכו זמן רב מדי. אני וחבריי היהודים פה מתוסכלים מכך שמאז 7 באוקטובר אף אחד מהם לא מדבר על זה. איך אפשר להישאר דוממים מול איום כזה על הדמוקרטיה? צריך שיקרה עוד 11 בספטמבר ושנגיד 'אמרנו לכם?'".
עושה רושם שאת מרגישה נבגדת על ידי המחנה שלך.
"מה שפגע בי ובחבריי הוא שהאנשים שחשבנו שהם בני הברית שלנו התהפכו עלינו. ימים אחדים אחרי 7 באוקטובר ראיתי אנשים שאני מעריצה כמו פעילים אפרו־אמריקאים, רופאים, סופרים, פוליטיקאים, ארגוני נשים ועוד אנשים שכיבדתי והערכתי בגלל הפעילות שלהם לטובת גיוון בתפקידי מפתח בחברה, פתאום תופסים צד נגד ישראל ומצדיקים את מה שקרה ב־7 באוקטובר. מבחינתי זו היתה קריאת השכמה. השמאל בארצות הברית המשיך לדבר בשפה של מדכא ומדוכא, מדינת אפרטהייד ועוד. את כל קלישאות הגזענות מחילים על ישראל בלי קשר למה שקרה. אני ועוד אקטיביסטים שפעלו איתי למען מיעוטים ראינו מיד שהם בחרו באופן אוטומטי לתמוך בצד התוקפן. שום גינוי להתקפה, שום אזכור של החטופים, שום גינוי לג'יהאדיסטים, רק מדברים על תנועת שחרור. למה כל כך קשה לכם להזדעזע, ולהגיד ישראל צריכה להגן על אזרחיה?".
אז למי תתני בסופו של דבר את קולך?
"צריך לבחור במישהו שישנה את המצב פה, ובשביל זה אני מוכנה להשעות את מערכת האמונות והדעות שלי. אם זו היתה ניקי היילי לא הייתי מתלבטת אפילו, אבל לטראמפ קשה לי להצביע. גם אם כרגע אני רוצה נשיא רפובליקני. אני עדיין אותו אדם ואכפת לי מאותם נושאים, אבל אני צריכה שותפים אחרים בשביל להשיג את המטרות האלה. כשהם ישאלו איפה הארגונים היהודיים הליברליים, נצטרך להגיד להם 'נעלמנו כי בחרתם בצד הלא נכון. כשלתם בשאלה הבסיסית אם להיות בעד או נגד טרור'. המפלגה הדמוקרטית הפכה לכל כך מנותקת ולכן הרבה דמוקרטים רוצים להצביע הפעם לרפובליקנים. אני כבר לא אתן לדמוקרטים את קולי בבחירות האלה. זה מאוחר מדי. הבעיה היא שנפשית לא אוכל להצביע לטראמפ כי הוא לא יציב, מסוכן לדמוקרטיה, אסור לו להיות הנשיא. יש סיכוי שבסוף לא אצביע".