מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר תא"ל (במיל') רן כוכב מסרב לגלוש על גל האופוריה ששוטף את השיח הציבורי לגבי מערכת ההגנה בלייזר מגן אור שאמורה להימסר בשנה הבאה לצה"ל ולהיכנס לשימוש מבצעי. בשבוע שעבר משרד הביטחון חתם עם רפאל ואלביט מערכות על הזמנה של כ־2 מיליארד שקל לרכישת מערכת ההגנה הראשונה מסוגה בעולם ליירוט רקטות קצרות טווח בעלות כמעט אפסית. המערכת, חשוב לומר, היא תוצאה של פריצת דרך טכנולוגית שבאה אחרי עשרות שנות מחקר ופיתוח, והיא מציבה את ישראל במקום שבו מעצמות־על רק דשדשו, וגם זה בקושי.
אלא שכוכב, שהשתחרר בקיץ האחרון מצה"ל אחרי 35 שנה, שברובן שירת במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, מסתייג מהאופן שבו הציבור הישראלי מתייחס להבטחה הגלומה במערכת. "הבעיה שלנו היא שאנחנו מנפחים ציפיות. כל הצלחה כאן היא מלמיליאן וכל פספוס נקודתי הוא מחדל", הוא אומר בריאיון ל"מוסף כלכליסט". "אני בא מעולמות ההגנה האווירית ומכיר היטב את פרדוקס ההצלחה. קח למשל את איום הכטב"מים. 80% מהם מיורטים, אבל אם אנחנו מפספסים כטב"ם אחד או שניים מיד טוענים שהיה כאן מחדל. וזה לא המצב. מחדל זה 7 באוקטובר. זה האמא והאבא של כל המחדלים. יש לנו 90% הצלחה ביירוט רקטות וטילים שאנחנו מעוניינים להפיל. ועדיין, מבחינת מי שנפגע מכטב"ם, טיל או רקטה שלא יורטו, אין כאן שום הצלחה כי הוא נפגע. שום דבר לא מושלם, אין דבר כזה הגנה הרמטית".
גם לא עם לייזר?
"נכון. הלייזר יפתור לנו הרבה בעיות אבל לא את כל צרותינו. מבחינה טכנולוגית אנחנו מתקרבים לפתרון אבל קיימת בעיה בטיחותית: קרן הלייזר לא סלקטיבית והיא שורפת כל מה שעומד בדרכה, נניח מטוס שאתה לא רוצה לשרוף. מעבר לזה, יש לה מגבלת יעילות בתנאי מזג אוויר מסוימים — אובך ועננים מפזרים אותה ופוגעים ביעילותה. הקרן גם לא עושה מסלול בליסטי כמו זה שעושה טיל, כלומר צריך להיות בקשר עין עם המטרה".
ועדיין, יש כאן בשורה חשובה כי עלות היירוטים תוזל משמעותית. כיום טיל של כיפת ברזל שעולה כ־50 אלף דולר משוגר לעבר רקטה שעולה כמה מאות דולרים.
"אין ספק שזאת תהיה מערכת הגנה פנטסטית, פאר היצירה הטכנולוגית, שתוזיל בעשרות מונים את עלויות היירוט. היא תהיה מערכת משלימה מצוינת לכיפת ברזל, אבל כדאי לעשות עם הציבור תיאום ציפיות כי היא לא תפתור את כל צרותינו. תרגיעו".
מלחמה מסוג חדש
פריצת הדרך הנוכחית של התעשיות הביטחוניות הישראליות מוסברת בעקשנות שנובעת מצורך. אותו צורך שהוביל בעשורים האחרונים את פיתוח טיל החץ של התעשייה האווירית, את פיתוחן של מערכות כיפת ברזל וקלע דוד של רפאל, וגם את פיתוח מערכת מעיל רוח, שמגינה על טנקים ונגמ"שים מטילי נ"ט ורקטות RPG, גם היא של רפאל. ואף שלפחות בשלב הראשון לקליטתה בצה"ל יהיו למגן אור יכולות מוגבלות — הן בטווח האפקטיבי של הקרן והן מבחינת יכולתה לפעול בתנאי מזג אוויר מאתגרים — היא תבסס את מעמדה של ישראל כחלוצה בתחום הנשק המבוסס על לייזר רב־עוצמה.
אלא שלהפיכת מערכת מגן אור למבצעית עשויה להיות משמעות נוספת, היסטורית, שמסמנת את תחילת המעבר לסוג חדש של נשק שעד כה כיכב רק בסרטי מדע בדיוני. אם החזון יתממש, צבאות כבר לא יזדקקו לטילי ענק שנושאים מאות קילוגרמים של חומר נפץ ומגביהים אל מחוץ לאטמוספרה כדי לפגוע במטרה מרוחקת, וגם לא לפגזים מתכתיים שנורים במהירות על־קולית מקנה ארוך וברעם גדול. אפילו השמדת המטרה כבר לא תייצר פיצוץ מצמית ומחריש אוזניים.
זה לא יקרה בעוד שנה או שנתיים, אך טכנולוגיית הלייזר כבר כאן, ועל בסיסה יפותחו וייוצרו בשנים הבאות אמצעי לחימה נוספים. לאנשי התעשיות הביטחוניות יש הרבה דמיון, ואף שתוכניות הפיתוח שלהם מסווגות, אפשר להניח שהם הוגים כבר כעת רעיונות למערכות התקפיות מבוססות לייזר, שיעצבו מחדש את שדה הקרב העתידי.
עד שזה יקרה, בטווח הזמן הקרוב עיקר המאמצים יושקעו בתחום ההגנה כדי לנטרל באמצעותה מגוון רחב של איומים מעופפים: ממטוסי קרב עוינים, דרך טילים ורקטות ועד התכת כטב"מים, רחפנים תוקפים וטילים נגד טנקים בעת מעופם. ברפאל עדיין שוקדים על פיתוח הגרסה הקרקעית של מגן אור לקראת הטמעתה בסוללות כיפת ברזל.
באלביט עובדים על גרסה אווירית שלה, שתותקן על מטוסים ותוכל בבוא הזמן להחליף את הטילים שכיום משוגרים מהם כדי להפיל מטוסים עוינים, טילים וכטב"מים. במקרה הזה, החסרונות של מערכת המוצבת על הקרקע הופכים ליתרונות, מכיוון ששיגור הקרן אל מטרה מעל שכבת העננים תאפשר למערכת להיות יעילה לטווח רחוק יותר. כדי להוציא את החזון אל הפועל יצטרכו המהנדסים באלביט להתגבר על אתגרים טכנולוגיים כגון מזעור מכוון הלייזר וספקי הכוח שלו באופן שיאפשר את התקנתם על כלי טיס מסוגים שונים, ואת ייצוב אלומת האור אף על פי שהיא תשוגר מכלי טיס מתמרן אחד לעבר כלי טיס מתמרן אחר. בכירים בתעשיות הביטחוניות רמזו בימים האחרונים שהחלק הקשה באתגר הזה כבר נמצא מאחוריהם.
"מלחמת הלייזר תהיה שקטה ותתנהל במהירויות גבוהות. הקרן אינה נראית, לא יהיו פיצוצים כי השיגור שקט, וגם הפגיעה במטרה תיראה אחרת כי אין חומר נפץ אלא ריכוז אנרגיה לאלומה בקוטר מטבע. תהיה מטרה, ופתאום היא תיעלם"
אולי משום כך, כששואלים את כוכב על היכולות העתידיות שמתהוות בימים אלה במעבדות הסודיות של חברות הנשק הישראליות, הוא זונח את האיפוק שבו התייחס למגן אור ושמח לפרט כיצד תוכל המערכת החדשנית להשתלב במערך ההגנה האווירית של צה"ל. "בוא ניקח תרחיש שבו אויב מצפון רוצה לתקוף את תחנת הכוח בחדרה. במצב האידיאלי שאליו אנחנו שואפים, נשלול לו את היכולות תוך השמדת האיום עוד לפני שהוא עולה לאוויר ונפגע ביכולות השיגור שלו. אם הטיל או הכטב"ם בכל זאת ישוגרו, ננסה ליירט אותו עוד לפני שהוא יחצה לשטח ישראל באמצעות מכוון לייזר קדמי וכך נוכל להימנע מהפעלת אזעקות ב־4 לפנות בוקר. רק בשביל זה, זה שווה".
ואם האיום כבר חצה את הגבול ומתקדם אל מטרתו?
"במצב כזה תהיה לנו הגנה כפולה. בדרך למטרה אותו איום יפגוש מיירט של סוללת הגנה כמו כיפת ברזל, ואם הוא יצליח לחמוק גם ממנו, הוא ייתקל סמוך למטרתו במיירט לייזר נוסף".
במציאות שבה מערכות ההגנה האווירית לא תמיד מצליחות לעקוב אחר כלי טיס עוינים שחודרים למרחב האווירי של ישראל ומטוסים ומסוקים שמוזנקים לעברם לא אחת מתקשים לאתר אותם ולפגוע בהם, החזון הזה נשמע כמעט דמיוני, אבל אנשי הטכנולוגיה כבר חושבים על השלב הבא: שימוש בטכנולוגיית הלייזר גם כנשק התקפי.
"כיום אנחנו מקווים שהטכנולוגיה הזאת תוכל להסיר או להפחית משמעותית את איום הטמ"ר (טילים, מעופפים ורקטות), אולם בעתיד אנחנו מקווים שהיא תאפשר יכולות ויישומים נוספים שעדיין לא חשבנו עליהם. למשל, אם יורים קרן לייזר מהקרקע אל האוויר, או קרן לייזר מהאוויר אל מטרה אווירית, למה שלא נוכל לירות אותה גם מהאוויר אל הקרקע? למעשה, כבר היום אנחנו עושים את זה, כשמציינים מטרה באמצעות לייזר ואז פוגעים בה באמצעות טיל שמונחה בלייזר. ואם כך, אז למה שכתם הלייזר הזה לא יהיה מלכתחילה האלמנט הפוגע עצמו, במקום הטיל? התאמות כאלה הופכות לנשק שובר שוויון לכל דבר ועניין. הטכנולוגיה עצמה כבר הוכחה, וכעת פועלים כדי ליישם אותה בסוגים שונים של מערכות נשק".
שימוש במערכות כאלה גם יאפשר חיסכון משמעותי בעלויות, בעידן שבו הביקוש לנשק רק עולה.
"נכון, וזאת כבר התקווה השלישית לגבי נשק לייזר. ההגנה הקינטית כפי שאנחנו מכירים אותה כיום יקרה ומורכבת מאוד, ואם בעתיד נשק הלייזר יחליף אותה, או יפעל לצדה, עלות היירוט תהיה נמוכה מעלות הרקטה שמשוגרת אלינו, והמשוואה תתהפך. כיום, הנשק ההגנתי יקר יותר מרוב הנשק ההתקפי שנגדו הוא מופנה".
זה גם יגדיר מחדש את "כלכלת החימושים"?
"לגמרי. יהיו לזה משמעויות גיאו פוליטיות כי לא נזדקק לעזרה נרחבת בחימושים מחו"ל. כמו כן, אם נניח ניתקל בהתקפה משולבת על חדרה ועל קיסריה, לא נצטרך להחליט במהירות על איזו מטרה חשוב יותר להגן, כי לא יהיו לנו את המגבלות שנוצרות כשמנהלים מלאים של מיירטים".
4 צפייה בגלריה
השמדת מטרה אווירית באמצעות מערכת מגן אור בניסוי של התעשייה האווירית, 2021 . קרן הלייזר מגיעה אל המטרה תוך מיליוניות השנייה
(צילום: משרד הביטחון)
מוות מהיר, עתיד מזהיר
המלחמה העתידית, זאת שנשק הלייזר יהיה בה הסטנדרט, תהיה חרישית, מדויקת מאוד, כמעט אסתטית. "המלחמה הזאת תהיה מאוד שקטה והיא תתנהל במהירויות גבוהות מאוד", אומר כוכב. "קרן הלייזר אינה נראית בעין בלתי מזוינת, לא יהיו בה הדי פיצוצים כי שיגור הקרן שקט, וגם הפגיעה במטרה תיראה אחרת כי אין במשוואה הזאת חומר נפץ אלא ריכוז של אנרגיה לאלומה בקוטר מטבע של עשרה שקלים, או אפילו קוטר קטן יותר. תהיה מטרה, והיא פתאום תיעלם", הוא מסביר.
וגם כשהקרן תיירט מטרות באוויר לא יישמעו פיצוצים ולא ייראו פטריות עשן?
"בהחלט. קרן הלייזר תגיע אל המטרה במהירות האור, כלומר בתוך מיליוניות השנייה. היא תחמם את מעטפת המטרה, תתיך חלקים ממנה, והמטרה פשוט תצנח את הקרקע ותהיה נפל. ביישומים מבצעיים עתידיים יהיה אפשר לשלוט בעוצמת הקרן — יותר אנרגיה על מטרה גדולה ופחות אנרגיה על מטרה קטנה".
ואכן, לפי רפאל, הקבלנית הראשית בתוכנית מגן אור, עוצמת קרן הלייזר שמתוכננת כיום למערכת תגיע ל־100 קילוואט אך עשויה להתחזק, להתייצב ולהיות קטלנית יותר בעתיד. כדי להשיג את כל היעדים הללו, וליצור "סל מוצרים" שמבוסס על לייזר ויותאם לשיווק לצבאות בעולם, רפאל משתפת פעולה עם ענקית הנשק האמריקאית לוקהיד־מרטין. שיתוף הפעולה הזה מבטא הכרה אמריקאית בכך שישראל היא מובילה עולמית בתחום, וייתכן שגם תהפוך בקרוב למדינה הראשונה שתכניס לשימוש צבאי מבצעי מערכת אמינה ויעילה.
"ראוי שאנשים בתחום יתחילו לחשוב כבר עכשיו על ההגנה האווירית שתהיה לישראל כשנשק הלייזר כבר יהיה חלק משמעותי משדה הקרב. יש להתכונן לתרחיש שבו קרן לייזר מסתורית תפיל מטוס בואינג עם מאות נוסעים כשהוא מגיע לנחיתה"
עם זאת, ישראל אינה המדינה היחידה שפורצת אל נשק הלייזר. בתחילת השנה הודיע משרד ההגנה הבריטי שהוא קיים בסקוטלנד סדרת ניסויים שבמסגרתם ירה לראשונה קרן לייזר לעבר מטרה אווירית. בחודשים האחרונים הופיעו כמה פרסומים על פעילות נמרצת של סין בתחום, ולפי דיווחים אחרים איראן הצטיידה במערכת לייזר מתוצרת סינית שמספקת הגנה מסוימת מפני רחפנים וכטב"מים. היכולות של המערכת אינן קרובות לאלו שמספקת מערכת מגן אור מבחינת הטווח והעוצמה, אבל אין לזלזל במוטיבציה האיראנית לחתור ליכולות דומות לאלו שמפותחות בישראל. במילים אחרות, אף על פי שישראל מקדימה את מתחרותיה בתחום בכמה צעדים, אין שום ערובה לכך שבעתיד לא יצליחו מדינות נחושות לשים את ידן על הטכנולוגיה.
איום הכטב"מים, כאב הראש המרכזי של חיל האוויר במערכה הנוכחית, יכול במידה רבה להדגים את האופן שבו גם טכנולוגיות מתקדמות מאוד יכולות לזלוג במהירות לארגוני טרור. אם עד לפני כעשור או שניים היו כלי הטיס הלא מאוישים נחלתן של מדינות עם בסיס טכנולוגי חזק, כמו ישראל וארצות הברית, בשנים האחרונות הצטרפו אליהן שחקניות חדשות כמו סין, איראן וטורקיה, והכטב"מים הפכו לאמצעי לחימה מבוקשים, זמינים ובעיקר זולים. הכטב"מים האיראניים הפכו לחלק משמעותי מארסנל אמצעי התקיפה של צבא רוסיה באוקראינה, והם מסופקים ביד רחבה לארגוני הפרוקסי — חזבאללה, החות'ים והמיליציות בעיראק — שמרכיבים את טבעת האש שמאיימת על ישראל.
אפשר להניח שהעליונות הטכנולוגית הנוכחית שלנו קצרת ימים, ושבקרוב נצטרך לפתח מערכות הגנה גם מפני נשק לייזר.
"כפי שתכננו לפני 20 שנה את ההגנה האווירית שב־2024 עושה עבודה מאוד טובה, ראוי שאנשים חכמים שמבינים בתחום יתחילו לחשוב כבר עכשיו על ההגנה האווירית שתהיה לישראל ב־2048, כשנשק הלייזר כבר יהיה חלק משמעותי משדה הקרב, וכדאי להתכונן לכך שגם לאויבים שלנו יהיה נשק כזה. צריך לקחת בחשבון שכמו שאנחנו נשתמש בלייזר שיגן על ארובות תחנת הכוח בחדרה, יהיה לייזר שיגן על מתקני אנרגיה בטהרן. לחלופין, יש להתכונן לתרחיש שבו קרן לייזר מסתורית תפיל מטוס בואינג עם מאות נוסעים כשהוא מגיע לנחיתה בשדה תעופה בריטי, אמריקאי או ישראלי".
4 צפייה בגלריה
כוכב עם רמטכ"ל צבא יפן קוז׳י ימזאקי בביקור בסוללת כיפת ברזל, 2019 . "שמתי את תחום המעופפים בעדיפות שנייה לטובת טיפול בטילים"
(צילום: דובר צה"ל)
קודם כל, לאתר את המטרה
עד שהחזון העתידני הזה יקרום עור וגידים, הבעיה המשמעותית ביותר שעמה מתמודד חיל האוויר במסגרת ניסיונותיו להגן על ישראל מפני איום הכטב"מים היא הקושי לזהות אותם לפני פגיעתם במטרה. כך, ביולי האחרון הצליח כטב"ם ששוגר מתימן לפגוע בבניין סמוך לשגרירות ארה"ב בתל אביב ולהרוג אזרח בלי שהתגלה קודם לכן; כטב"ם ששוגר מלבנון בחודש שעבר התרסק על גג חדר האוכל בבסיס האימונים החטיבתי של גולני ליד בנימינה, הרג ארבעה חיילים ופצע עשרות אחרים; ואילו כטב"ם אחר ששוגר מצפון התפוצץ לאחרונה על חלון חדר השינה של בית ראש הממשלה בקיסריה. בכל המקרים הללו, לא הופעלה אזעקה שמתריעה על חדירת כלי טיס עוין.
בין 2018 ל־2021 היית מפקד מערך ההגנה האווירית כשאיום הכטב"מים כבר היה בשטח. למה מקרים כאלה קורים?
"אני אחראי לזה ואני לא מאשים בכך אף אחד אחר, לא את מפקד חיל האוויר ולא את מחליפי בפיקוד על מערך ההגנה האווירית. שמתי את תחום המעופפים בעדיפות שנייה לטובת מתן עדיפות גבוהה למענה טוב לאיום הטילים והרקטות. במקרה של ה'מעופפים' ובכללם הכטב"מים ידעתי שאקבל עזרה במסגרת המשימה המרכזית של חיל האוויר שהיא הגנה על שמי המדינה באמצעות מטוסי הקרב, מסוקי הקרב, מערך הבקרה האווירית ואמצעי לוחמה אלקטרונית. כמפקד ההגנה האווירית ידעתי שאני היחיד שאחראי למענה לטילים ורקטות, ושאם לא אטפל בהם יהיה מרחץ דמים בגלל טילים ורקטות שישוגרו אל העורף. השמיכה התקציבית היתה קצרה מדי, אבל למרות שאנחנו פחות טובים ביירוט הכטב"מים אני לא חושב שזה סיפור של מחדל וההחלטות בנושא הזה היו נכונות".
היום, כשאתה מכיר טוב יותר את איום הכטב"מים, היית מחליט אחרת?
"אני חושב שלא. נכון שהיה אפשר לשים יותר מכ"מים שישפרו את הגילוי, ולהשקיע יותר בהתמודדות עם האיום הזה. המונח 'שמיכה תקציבית קצרה' לא פוטר אותי מאחריות ואני גם לא בורח ממנה. אני אחראי לדברים הרעים ואחראי לדברים הטובים".
תעדוף יירוט הטילים על יירוט הכטב"מים נעשה כי טיל קרקע־קרקע הוא נשק קטלני יותר מ"המעופפים"?
"אני לא מזלזל בהרוגים ובפצועים מפגיעות כטב"ם. העדיפות היתה לתת מענה לאיום קיומי, כמו גרעין. אבל עזוב גרעין, פגיעה של חצי טונה חומר נפץ שיש בראש קרב של טיל שיפגע בבניין שאנחנו יושבים בו עכשיו תיצור מכתש. אם יפגע בו כטב"ם עם חמישה קילו חומר נפץ אתה תיפצע, אולי תיהרג".
לא מזמן הייתי בצפון, ראיתי F-16 של חיל האוויר רודף אחר כטב"ם שחדר מלבנון בגובה נמוך מאוד בניסיון ליירט אותו. זה היה מכמיר לב.
"עזוב שזה מכמיר לב. זה מסוכן. זה שלא נפל לנו מטוס קרב לתוך האדמה תוך כדי חיפוש של מעופף כזה, זה רק בזכות המקצוענות של הטייסים שלנו. רגע אחד אתה לא ערני ואתה באדמה. מטוס קרב טס במהירות עצומה אחרי משהו שנראה מהקוקפיט כמו זבוב. מרדף כזה מייצר סיכון אדיר לדיס־אוריינטציה".
חזבאללה סיגל לעצמו דפוס פעולה מאתגר כשהוא משחיל את הכטב"מים בזמן מטחי רקטות, במעין ניסיון להרוות את מערכות ההגנה במטרות. איך מתמודדים עם זה?
"זה אתגר מאוד משמעותי ויש אזורי הגנה לפי עדיפויות, וקובעים מה יותר חשוב".
מי קובע?
"חלק נקבע על פי מדיניות מפקד חיל האוויר, חלק בידי המטה הכללי או הדרג המדיני".
ויש דילמות?
"בוודאי. אם מטרה מתקרבת לבסיס רמת דוד ומטרה נוספת ליוקנעם, את מי מהן אתה מיירט ראשון ועל איזה מקום אתה מגן קודם? אם אתה אומר רמת דוד, אז ייתכן שביוקנעם ייהרגו אנשים, ואם אתה מעדיף להגן על יוקנעם, ייתכן שהבסיס ייפגע. במצבים האלה יש סדרי עדיפויות שמטבע הדברים לא אוכל לפרט".
4 צפייה בגלריה
הלוי. "הוא צריך לסיים את תפקידו. אני חושב שהוא יודע את זה, וצריך למצוא את העיתוי המתאים"
(צילום: דובר צה"ל)
אפקט מכונת הרעל
בשנתיים האחרונות לשירותו היה כוכב דובר צה"ל. במרץ 2023 החליף אותו בתפקיד תא"ל דניאל הגרי. ביולי האחרון, כשהיה אמור להיות בחופשת לימודים כעמית מחקר במכון RUSI בלונדון, הוא הודיע במפתיע על פרישה. כיום הוא עומד בראש חברה ששמה "פור סטארס", שמספקת למדינות באירופה שירותי ייעוץ ופיתוח עסקי בתחום ההגנה האווירית. "הקשר שלי עם הרמטכ"ל הרצי הלוי טוב", אומר כוכב. "הודעתי לו שאני יוצא לחופשת פרישה, ושבכל מקרה יש לי נעליים באוטו ואתייצב בכל עת שתידרש. סגרתי מאחוריי את הדלת אבל לא טרקתי אותה. אני חייל של צה"ל לתמיד, ועדיין, יש לי ביקורת וגם אמרתי אותה למי שצריך".
עברו 13 חודשים ממחדל 7 באוקטובר והלוי עדיין בתפקידו. לא היה מוטב שיניח את המפתחות?
"הוא צריך לסיים את תפקידו. אני חושב שהוא יודע את זה, החליט על זה וצריך למצוא את העיתוי המתאים לכך".
מה זה עיתוי מתאים?
"אני חושב שהוא היה צריך כבר להודיע על כך ולא רק הוא, אלא עוד חברים במטה הכללי היו צריכים לפרוש כפי שעשו ראש אמ"ן ומפקד אוגדת עזה. זאת לא דרישה שאינה מתקבלת על הדעת".
אפילו תחקירים עדיין לא נעשו. זה פוגע באמון בצבא שעוד נשאר בציבור.
"פרט לתחקיר בארי (ירי הטנק על בית פסי בקיבוץ — י"א) לא ראינו תחקיר רציני אחד. דובר צה"ל אמר שהכל ייעשה בשקיפות אבל מתבקש לשאול מתי. אמון הציבור בצה"ל נפגע אנושות ב־7 באוקטובר והוא היה במשבר עוד בשנת ההפיכה המשטרית, שבה נוהל הוויכוח סביב השאלה אם מהלכים אלה פוגעים בכשירותו. הצבא שמר על שקט ולא אמר את עמדתו בנושא, אבל במצבים כאלה אין ואקום — לתוך הריק נכנסים בעלי אינטרס, לרוב פוליטיקאים".
מה קרה לנו באותו בוקר ארור?
"אין לי מושג. אני עצמי מרגיש אחריות, בושה, ואשמה למרות שעזבתי את הצבא שבעה חודשים לפני המתקפה ואף ששלושת המערכים שפיקדתי עליהם בשנים האחרונות (דובר צה"ל, מפקד ההגנה האווירית והמשטרה הצבאית — י"א) תפקדו מעולה. אני מתבייש בפני הילדים שלי, ששלושה מהם משרתים כיום בצבא ומשתתפים במאמץ המלחמתי. אם הם דור הניצחון, אז אנחנו דור הכישלון ואני מרגיש חלק ממנו".
"אני מרגיש אחריות, בושה, ואשמה למרות שעזבתי את הצבא שבעה חודשים לפני המתקפה ואף ששלושת המערכים שפיקדתי עליהם תפקדו מעולה. אני מתבייש בפני הילדים שלי, ששלושה מהם משרתים כיום בצבא ומשתתפים במאמץ המלחמתי"
במלחמה הזאת הגרי הפך להיות הדובר הלאומי דה־פקטו. זה תקין לדעתך?
"דעתי בנושא שונה מזו של רוב דוברי צה"ל בעבר".
ומה דעתך?
"שהוא לא צריך להיות הדובר הלאומי. זה לא משרת את צה"ל ולא את דובר צה"ל, כי לא משנה מה דובר צה"ל יגיד, הוא תמיד יוצא לא טוב".
מה שהגרי לא יגיד אף אחד לא יגיד. ראש הממשלה מתייצב מול המצלמות רק אם יש הצלחות והישגים.
"צריך לקבוע בחוק שהמדינה מדבררת את פעילות משרדי הממשלה. זה לא תפקידו של קצין לובש מדים להתעסק עם סוגיות של פינוי תושבים וזה לא מתפקידו של אלוף פיקוד צפון להגיד להם אם הם יחזרו או לא יחזרו לבתיהם. זה לא תפקידו של קצין. כשקצין במדים עונה על שאלות בנושאים כאלה זה לא טוב מבחינה בינלאומית, כי בחוץ מסתכלים עליו כמו שמסתכלים על הדובר הצבאי של החות'ים".
כמו הגרי במהלך החודשים האחרונים, גם כוכב הפך במהלך שירותו למטרה של מפעילי מכונת הרעל של הימין. בסוף 2022 הוצמד לו מאבטח למשך כחודשיים וביתו שבקיסריה הוקף במצלמות על רקע איומים על חייו. "בסך הכל אמרתי בשידור שזה לא חוקי לשרוף כפרים, שזה לא ערכי, מסיט את הקשב של צה"ל ושבעיניי זה גם לא יהודי. נפתחה עליי מכונת הרעל כולה", הוא אומר כיום.
הרגשת מאוים?
"לא חשבתי שמישהו רוצה להרוג אותי באמת, אבל כשמצלצלים אליך באמצע הלילה ומנתקים, ותוקפים אותך אישית ברשת זה לא נעים. אחר כך עשו את אותו הדבר לאלוף פיקוד מרכז לשעבר יהודה פוקס והמאבטח שלי עבר אליו, ועכשיו, מפוקס הוא עבר לפצ"רית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי. זה בלתי נסבל, מה גם שאף אחד לא מכיר את הדעה הפוליטית שלי, וממילא חלק ניכר מאלה שמאיימים לא שירתו בעצמם בצבא. ואם הולכים על חוק ההשתמטות, על מימון המעונות ופריצה לבסיסי צה"ל, אנה אנו באים?"
אנה?
"שדה תימן מפחיד אותי יותר מתימן. עם האיראנים נדע להתמודד אבל לא נדע להתמודד עם מדינה שאוכלת את צבאה. אנו מנסרים את השורש שמחזיק את העץ, וזה מסוכן. שאלת אותי מקודם למה פרשתי ביולי האחרון, והתשובה היא שגם כי זה נהיה בלתי נסבל להיות משרת ציבור".
כקצין משטרה צבאית ראשי לשעבר, מה אתה חושב על מצב המשמעת בצה"ל כפי שהיא מתגלית לעינינו במהלך המלחמה הזאת?
"אין סיבה שחיילים לא יתגלחו, אין סיבה שלטקסי יום הזיכרון הם יתייצבו עם מדי ב' גם אם צה"ל נמצא במלחמה, ואין סיבה שהצבא ייראה כל כך מבורדק ולא ממושמע. כשאני שומע על שרפת בתים או כתיבת כתובות גרפיטי על קירות בתוך עזה בנוסח 'התינשאי לי?' אני לא אוהב את זה. זה פוגע בצבא".
.
