הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
ב־24 באוגוסט נעצר המיליארדר הרוסי פאבל דורוב רגע אחרי שמטוסו הפרטי נחת בפריז. במהלך חריג ומהיר של הרשויות הצרפתיות הושם מייסד טלגרם במעצר והואשם בכך שאפליקציית ההודעות הפופולרית, שלה יותר ממיליארד משתמשים, הפכה כר פורה לסחר בסמים והפצת פורנוגרפיית ילדים בקנה מידה גדול. המעצר התקבל בזעזוע ומיד פתח דיון על חופש הביטוי ופרטיות, אך בשוליים הרחבים הוא סיפר סיפור נוסף — על איך פושעים מתקשרים זה עם זה במאה ה־21.
עד לפני כמה שנים ברוני סמים וסוחרי נשק לא התקרבו בכלל לאפליקציות כגון טלגרם או סיגנל, אלא השתמשו בחברות טלפונים מוצפנות ייחודיות, שהגישה אליהן היתה מוגבלת ושהבטיחו רמה גבוהה של אבטחה ורשת סגורה הרמטית של לקוחות. אבל הכל השתנה ב־7 ביוני 2021, כשיצא לדרך מבצע העוקץ הגדול בהיסטוריה, שנקרא "מגן טרויאני".
.
חברת אנום היתה הראשונה שהציעה לעבריינים סמארטפון ללא GPS ועם פיצ'רים כגון כלי לערבול קול, כספת לקבצים רגישים, יכולת צנזור תמונות ושירותי מחיקת הטלפון מרחוק. אלא שבסתר כל המידע המוצפן עבר לרשויות ונשמר
עשרת אלפים שוטרים ברחבי העולם — מאוסטרליה עד אירופה — עצרו באותו היום יותר מ־800 ראשי קרטלים, מלביני הון, רוצחים שכירים, סוחרי סמים ונשק, והחרימו יותר מ־12 טונות קוקאין, 22 טונות חשיש ומריחואנה וכמה מאות כלי נשק. "ה־FBI פיתח והפעיל בעצמו חברת מכשירים מוצפנים ששמה Anom", סיפר באותו היום התובע המחוזי של סן דייגו רנדי גרוסמן, והסביר כי במשך שלוש שנים ה־FBI תפעל בהסתר את אחת מחברות הטלפונים הפופולריות ביותר של העולם התחתון ונתן שירות ל־12 אלף מנויים מכ־300 ארגוני פשע ב־100 מדינות.
המבצע הזה, שבו זמנית מעורר התפעלות מהיצירתיות של המשטרה ודאגה מפני הפרות פרטיות וחוק, עומד בלב הספר "Dark Wire" של ג'וזף קוקס (Cox), עיתונאי טכנולוגיה בריטי עטור פרסים ומייסד שותף של אתר האינטרנט 404 Media. בספר הוא פורס סאגה נרחבת על המבצע להפלתם של גנגסטרים, שחשבו שמצאו מכרה זהב בחברת טלפונים לעבריינים אך בפועל עשו ללא ידיעתם את העבודה המלוכלכת של ה־FBI. וכן, נטפליקס כבר קנתה את הזכויות לעבד את כל זה לסרט.
"אנום היא סיפור של אמון בטכנולוגיה ובבני אדם", מסביר קוקס ל"מוסף כלכליסט". "היא סיפור על אם אנחנו סומכים על הממשלה שתעשה את הדבר הנכון עם הסמכויות שלה, על אם בני אדם סומכים זה על זה, ועל אם, כמובן, הם סומכים על הטכנולוגיה". לא פחות מכך, אומר קוקס, מדובר בעדות להחמרת האכיפה נגד טכנולוגיות הצפנה מקצה לקצה: "אי אפשר להבין את המעצר של מנכ"ל טלגרם באוגוסט בלי להבין את הסיפור של אנום".
2 צפייה בגלריה
מייסד טלגרם פאבל דורוב. עד מבצע אנום פושעים לא התקרבו בכלל לאפליקציות מסחריות כגון טלגרם, והשתמשו רק במכשירים מוצפנים
(צילום: REUTERS)
שלב 1: להפחיד יזם מפוקפק
הסיפור מתחיל במרץ 2018, אחרי שפעילות חברת הטלפונים המוצפנים Phantom Secure הגיעה לקצה והמנכ"ל וינסנט ראמוס נעצר בגבול קנדה. במשך עשור ראמוס לקח מכשירי בלאקברי, הפשיט אותם מכל קוד מיותר, מיקרופון ומצלמה, והתקין עליהם תוכנת מסרים מוצפנת. אלפי לקוחותיו היו מהגרועים שבפושעים — סוחרי סמים, סוחרי נשק ומתנקשים. במשך תקופה ארוכה ה־FBI רצה לגייס את ראמוס לשורותיו כדי שיאפשר לארגון לצותת לפושעים, אך ללא הצלחה. ובכל זאת, המעצר שלו הצליח להבהיל מתחרה עולה, יזם שכונה "Afgoo" ועמד להשיק חברת טלפונים מוצפנים משלו, אנום. אפגו פנה ל־FBI עם הצעה מפתה: בתמורה לעונש מופחת הוא יעניק לסוכנות את המפתחות לסטארט־אפ שלו.
כמו כל סטארט־אפ טוב, אנום היתה זקוקה לשני דברים כדי להצליח: מוצר מנצח וצמיחה מהירה. אז היא הציעה דור חדש של טלפונים מוצפנים עם הרבה יותר אלמנטים. לא עוד בלאקברי מיושן אלא מכשיר גוגל פיקסל חכם, שבאמצעות מערכת ההפעלה ArcaneOS נהפך למוצר מוכוון פרטיות, ללא GPS או כלים אחרים לניטור מיקום. והוא כלל גם תוספות חדשניות ואטרקטיביות: גם פיצ'רים סטנדרטיים (אבל מאובטחים) כגון שליחת תמונות, הודעות קוליות ואימוג'ים (הרי איזה פושע לא רוצה לשלוח סמיילי כשהוא מזמין רצח?), וגם ייחודיים, כגון כלי לערבול קול, מעין כספת לקבצים רגישים, יכולת צנזור תמונות ושירותי מחיקת הטלפון מרחוק. גולת הכותרת: גישה מתוחכמת למערכת ההודעות המוצפנת דרך אפליקציית המחשבון: רק תקישו תרגיל פשוט, ובלחיצה על הסימן = מערכת ההודעות תקפוץ.
מכירה של טלפון מוצפן אינה עברה על החוק בפני עצמה, אבל כשהשיווק שלו עוסק בהתחמקות מהרשויות, הגבול מתחיל להיטשטש. אנום הבטיחה שכל שרתיה נמצאים מחוץ לברית המודיעין "חמש העיניים", שכוללת את ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד, בריטניה ואוסטרליה. המסר "אם אתה באמת רוצה להיות בטוח, יש רק מילה אחת: ANØM" נשלח לקהל לקוחות מצומצם. תג המחיר: 2,000 דולר למכשיר ומנוי לחצי שנה.
דבר אחד נותר בסוד — מי מנהל את החברה. במשך כל השנים אפגו שימש מנכ"ל קש והביא את אנשי הקשר שלו מהעולם התחתון כלקוחות ראשונים. אבל היה זה ה־FBI שניהל ותפעל את חברת הטלפונים ולפתח גרסאות עדכניות למוצר כל הזמן, ממש כמו כל טלפון חכם. כל פיצ'ר שנראה כדרגה חדשה של פרטיות היה בפועל מגדל קלפים: ArcaneOS ניטרה בסתר את המיקום הפיזי של כל מכשיר, כל הודעה קולית שוכפלה בשרתים ללא הערבול, כל קובץ בכספת עלה אוטומטית לשרתי הרשויות, לכל תמונה מפוקסלת נשמרה אחת מקורית, וכל מחיקה מרחוק היתה חסרת תועלת — הכל כבר עבר למערכת מעקב שכונתה Hola iBot.
עד סוף המבצע, שנמשך כשנתיים וחצי, ה־FBI ניהל רשת חברתית לפושעי העולם התחתון תוך שיתוף פעולה עם כ־60 ארגוני אכיפה ברחבי העולם, שהוכנסו בסוד העניינים בזהירות ובהדרגה — תחילה בהעברת פיסות מידע לרשויות המקומיות ומאוחר יותר בגישה ישירה לאנום.
שלב 2: לפתות עבריין חשוב
באוקטובר 2018 נשלחו ההודעות הראשונות דרך אנום והופיעו מיד בצג המחשב של ה־AFP, המשטרה הפדרלית האוסטרלית. שיתוף הפעולה עם אוסטרליה היה הכרחי משום שה־FBI לא קיבל אישור מהרשויות בארצות הברית להפעיל את המבצע על אדמתה, והדרגים הבכירים התלבטו בעניין המבצע הנרחב, בעיקר בגלל התסבוכת המשפטית שטמונה בו. אז הוחלט לצאת למבחן בטא עם חמישה טלפונים באוסטרליה שחילק עבריין מקומי, לא גדול במיוחד. ההצלחה היתה מהירה: מרגע שהגיעו מכשירי הטלפון לידי פושעים, כל הודעה שהחליפו ביניהם נגעה לעבירה פלילית. ב־FBI הבינו שהם פתחו דלת אחורית לעולם התחתון, והמבצע יצא לדרך.
איך בכלל מפיצים טלפונים מוצפנים לעולם התחתון החשדני?
"ברוב המקרים אתה צריך להכיר משווק שיוכל להשיג לך את הטלפון. לפעמים אתה יכול לקנות אותו באינטרנט, אבל זה נדיר יחסית. בדרך כלל אתה צריך להכיר מישהו — זו שיטה שנועדה להרחיק את המשת"פים של המשטרה. זה כמו תהליך בדיקת נאותות, שבו מכניסים לרשת רק את מי שמטרותיו זהות לאלה שלנו, במקרה הזה פושעים".
למנגנון השיווק הזה היתה תועלת נוספת: אם אנום שכנעה פושע בראש הפירמידה להחזיק טלפון מתוצרתה, כל הפושעים תחתיו היו צריכים לשתמש בטלפון כזה כדי שיוכלו לתקשר ברשת הפנימית, כי המכשירים הללו מתקשרים רק זה עם זה. זה הצליח לאנום עם האקן אייק (Ayik), ברון הסמים הגדול באוסטרליה, שהיה אחראי ליבוא שליש מהסמים למדינה, רשם רווח נקי של כ־600 מיליון דולר בשנה וצבר הון שהוערך ב־1.2 מיליארד דולר. הוא לא היה רק דג שמן, אלא גם בעל ידע טכנולוגי, שכונה "מלך ההצפנה" — והכיר את אפגו. כך הגיע לאנום. אייק לא רק חיפש תחליף לפאנטום סקיור, הוא גם רצה להרוויח בעצמו מעסקי הטלפון, והפך לשגריר המותג.
"אני לא יודע אם אנום היתה מצליחה ברמה בינלאומית לולא המעורבות של אייק", אומר קוקס. "הרי חותמת של אחד מסוחרי הסמים המבוקשים בעולם היא הדחיפה הטובה ביותר לחברת טלפונים מוצפנים. בלעדיה היה לוקח לאנום שנים על גבי שנים לאנום לצמוח".
בשיא המבצע עברו ברשת יותר ממיליון הודעות ביום ב־45 שפות. באורח פלא, דבר לא דלף. גם כשסגרו מעבדות סמים, מנעו יותר מ־150 התנקשויות או תפסו משלוחי ענק - העבריינים חשדו במלשנים ולא בטכנולוגיה
אייק גם הכיר את אנום לדמות השנייה בחשיבותה בסיפור — מקסימיליאן ריבקין (Rivkin), גנגסטר שבדי ממוצא סרבי שזכה לכינוי "מיקרוסופט", והיה מה שקוקס מכנה "מלך סמים אמיתי של המאה ה־21" — הוא החזיק בידע טכנולוגי, היה מרושת גלובלית וידע איך להבריח מגוון חומרים ממקומות שונים בעולם ובשלל שפות: סרבית, שבדית, בוסנית, ספרדית, אנגלית וקרואטית. "לא רק שמיקרוסופט היה סוחר סמים מוצלח, שהעביר מאות קילוגרמים של קוקאין, הוא גם היה חיוני להרחבת הפעילות העולמית של אנום, כפי שגיליתי בשיחות עם מקורות", מסביר קוקס. "מיקרוסופט הכיר את כולם — מהקולומביאנים ועד האירופאים".
עד 2020 מיקרוסופט היה לקוח נאמן של הטלפונים המוצפנים של EncroChat ו־Sky, שתי חברות דומיננטיות בתחום. אבל אז התברר שהצרפתים פרצו ל־EncroChat, על 60 אלף משתמשיה, והשתילו בה רוגלה שנתנה להם גישה לכ־100 מיליון הודעות בנושאי התנקשויות, סחר בינלאומי בסמים, סחיטה וניהול מעבדות סמים. מיקרוסופט זיהה הזדמנות להכיר לשוק חברת טלפונים חדשה ולעשות ממנה הון. הוא נסע לאיסטנבול לפגוש את אייק, שחיפש מישהו שיעזור לו לדחוף את אנום באירופה, ויצא מרוצה. "אנום תהיה הגדולה בעולם", הוא סימס באנום אחרי הפגישה.
קהל היעד של מיקרוסופט היה כנופיות סחר בסמים ורצח בהזמנה בשבדיה, אם כי התחרות מול סקיי היתה גדולה. הטקטיקה הראשונה שלו היתה למכור את הטלפון במחירי מבצע: מנוי היכרות של שישה חודשים ב־600 דולר; לשם השוואה, מנוי דומה בסקיי עלה כ־2,000 דולר. במקביל הוא הפיץ שמועה שהאבטחה בסקיי רעועה. "אם אתם משתמשים בסקיי אתם משתעשעים בחופש שלי", כתב באחת ההודעות.
ב־FBI ראו איך מה שהתחיל בשישה טלפונים הולך והופך למהלך החדירה הנרחב ביותר לארגוני פשיעה אי פעם. "איפשרנו למכור את המכשירים האלה באופן אורגני ברחבי העולם", אמר ברט קלינה, אחד מבכירי ה־FBI שפיקחו על אנום. כך פושע בדרגה גבוהה היה קונה טלפונים מאנום ואז מוכר אותם לפושעים אחרים. "יצרנו תוכנית פירמידה משלנו", אמר.
שלב 3: לנהל רשת ענק בסתר
בעזרת מיקרוסופט ואייק אנום התפשטה במהירות לדרום אמריקה ודרום־מזרח אסיה, והתקיים מאמץ להכניסה גם לרוסיה. עשרות אלפי ההודעות באנום שקוקס קרא חשפו בפניו את כל הדרכים היצירתיות להבריח כמויות אדירות של סמים לכל העולם: בתוך משלוחים של פרחי צבעוני, רהיטים וספינות, במשקאות אנרגיה או מזון לחיות. "קראתי רק חלק קטן מאוד ממה שנאסף בידי המשטרה, אבל אפילו זה היה מהמם. בכל הודעת טקסט בגיליון האלקטרוני היו קוקאין, ירי, התנקשויות, מה שלא תדמייני. בקושי מילות קוד, אולי איזה סלנג פה ושם". בשלב מסוים, מספר קוקס, מיקרוסופט שאל ברשת אם הוא יקבל הנחה קבוצתית אם יזמין יותר מרצח אחד. "הם לא הסתירו את מה שהם עושים כי הם חשבו שהם בטוחים לגמרי".
הפשע השתולל ונפח התוכן באנום התפוצץ. בשיא המבצע עברו ברשת יותר ממיליון הודעות ביום, ב־45 שפות, והן נוטרו בידי כ־130 סוכני FBI שעבדו מסביב לשעון. באורח פלא, דבר לא דלף. גם כשסגרו לפושעים מעבדות סמים, מנעו יותר מ־150 התנקשויות או תפסו שוב ושוב משלוחי ענק — העבריינים חשדו במלשנים, לא בטכנולוגיה. "הם בחרו לבטוח במכשירים האלו, עד שהתפוררו ונפלו", אומר קוקס.
מנגד, מבחינת ה־FBI המבצע כבר מתח לקצה את יכולות הרשות, והיא לא הצליחה עוד לנטר באפקטיביות את כמויות המידע שזרם ברשת. ולפחות במקרה אחד זה גם עלה בחיי אדם: בספטמבר 2020 נרצח צעיר שבדי, סשה, ברצח שתוכנן מראשיתו עד סופו על גבי אנום. הכל נעשה ברשת: מציאת הנשק, איתור המטרה, פיתוי הקורבן לנקודה מסוימת, ארגון התשלום והבעת שביעות הרצון שאחרי. ה־FBI ניטר את כל ההודעות בזמן אמת, ובכל זאת לא הצליח להציל את סשה. זו היתה בעיה: ה־FBI הפך להיות הפלטפורמה שמאפשרת פשעים אלימים ביודעין — בדיוק אותן עבירות שמייסד טלגרם מואשם בהן כיום.
"את כל ההודעות צריך לקרוא ולנתח, בייחוד את התמונות, שכוללות כלי נשק או סימנים פוטנציאליים לאיום על חיי אדם", מסביר קוקס. "הם פשוט לא יכלו לעמוד בכמות התוכן שנכנסה. זה מה שסוכני ה־FBI אמרו בעצמם בכנס שהצלחתי להתגנב אליו — קשה מאוד לעמוד בקצב. זו הסיבה העיקרית שהם הפסיקו.
"נוסף על כך, ה־FBI תמיד רצה לסיים את המבצע. זה אף פעם לא היה אמור להיות סוג של יכולת קבועה. הם אספו את כל ההודעות האלו, יירטו משלוחי סמים פה ושם, אבל כדי להפוך את זה לאיסוף ראיות ולסוג של כלי תביעה צריך לצאת לציבור ולומר מאיפה הגיעו הראיות".
לא פחות חשוב מכך היה ערעור הביטחון של אנשי העולם התחתון. "ה־FBI רצה לנפץ את האמון בתעשיית הטלפונים המוצפנים על ידי ההודאה בכך שהוא עצמו ניהל את הרשת כל הזמן. כדי לעשות זאת, הוא היה צריך לסגור את אנום ולספר את האמת. זה בהחלט יצר השפעה מצננת על תעשיית הטלפונים המוצפנים בפשע המאורגן ברחבי העולם".
שלב 4: לדאוג מההשלכות
מה עלינו להרגיש לגבי הסיפור הזה?
"מי שחרדים לסוגיות של פרטיות יגידו שזה מפחיד, ומי שחשוב להם יותר משטרה חזקה יגידו שזה מדהים. הקורא הממוצע יושב איפשהו באמצע, קצת חלוק בדעתו לגבי כל זה, וזה דבר טוב. אני אדם שמאוד מכוון פרטיות — אין לי טלפון נייד, אני נוקט כל מיני צעדים קיצוניים כדי להגן על הפרטיות שלי, וסיקרתי מעקב ממשלתי במשך עשור — ואפילו אני רואה שיש יתרונות ברורים למבצע הזה".
מאז שהתפוצצה פרשת אנום, הפושעים עברו לאפליקציות מוצפנות כגון טלגרם וסיגנל, וזה, מסביר קוקס, מחריף עוד יותר את הדילמות: האם הגיוני שסוכנות אכיפה תקרא הודעות טקסט מכל העולם וללא כל הגבלות? האם יש לאפשר ניהול בסתר של חברת טכנולוגיה או פריצה לספקי תקשורת שלמים? אם מערכת המסרים המוצפנת כמו סיגנל משרתת פושעים אבל גם הרבה אזרחים שומרי חוק, האם היא מטרה לגיטימית לפשיטה? האם הפרטיות מתה?
"מבצע כמו אנום והמעצר של מנכ"ל טלגרם צריכים לגרום לאנשים לדאוג מכך שאפשר לנטר את הצ'אטים שלהם. לא צריכים להיות פרנואידים ולחשוב שהפרטיות מתה. היא לא מתה, היא רק דורשת מעט מחויבות אקטיבית. זו ההזדמנות להתחיל שיחה על אם אנחנו רוצים שרשויות אכיפת החוק יבצעו פעולות כאלו. הן הרי שונות מהאזנות הסתר לטלפון, שמתנהלות כבר מאה שנה עם צו בית משפט לחשבון משתמש מסוים או מספר טלפון מסוים ואתה מאזין לתקשורת מהטלפון הזה בלבד. זה סגנון חדש של שיטור, אבל לא ניהלנו שיחה על אם אנחנו רוצים שהמשטרה תפגע בפלטפורמות צ'אט שלמות. אולי כן. אולי מתברר שאנחנו בסדר עם זה, אבל מעולם לא היה דיון".
