זו היתה אמורה להיות המצאה כחול־לבן, בשורה ישראלית, שתטלטל את עולם המדגרות והעופות — שיטה לזיהוי הפוריות של ביצת תרנגולת מיד לאחר הטלתה ולזיהוי מין עובר האפרוח עוד בשלב ההדגרה באמצעות חישה מרחוק. זו המצאה שחוסכת את עלויות העתק של הכנסת ביצים לא פוריות למדגרות ומונעת את הנוהג האכזרי להשמיד מיליארדי אפרוחים זכרים בני יומם ברחבי העולם כי אינם שמישים ללולי מטילות. היה כאן פוטנציאל אדיר ליוקרה בינלאומית ולהכנסות של מיליוני דולרים. אבל פרופ' ישראל (רולי) רוזנבוים ופרופ' אייל בן דור עשו טעות גורלית — החברה שהקימו עם שני יזמים ישראלים הכניסה כשותף אסטרטגי את התאגיד הגרמני EW שבבעלות אחת המשפחות העשירות בעולם.
בתביעה שהגישו השנה היזמים והמפתחים הישראלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ונחשפת כאן לראשונה, הם טוענים כי נפלו קורבן ל"תוכנית גזל ועוקץ סדורה". לדבריהם, התאגיד המסחרי הענקי מינה דירקטורים בחברה המשותפת ששימשו "סוסים טרויאניים", "ייבש" בכוונה את פעילותה כדי לסגור אותה, ואז החל לשווק את הפיתוח הייחודי של החוקרים בלעדיהם.
"זה ממש קרב של דוד בגוליית", אומר רוזנבוים ל"מוסף כלכליסט". "תבין, זה פרויקט חיי. במדע של חקלאות המזון והעופות זו פריצת דרך, זו ההזדמנות שלי להשאיר חותם גדול בעולם. יש מעט מאוד חוקרים שבמהלך הקריירה האקדמית שלהם הצליחו להמציא משהו שהוא 'וואו'. פה בפקולטה לחקלאות ישנו פרופסור שפיתח זני פלפל ואחר שהמציא את עגבניית השרי, והם עשו מהפכה בתחומם. זה היה גם החלום שלנו להביא פיתוח מהפכני. ובסוף, אתה חוזר הביתה מתוסכל, מרגיש שדפקו אותך, רימו אותך, בגדו בך, אחרי שפתחנו בפניהם הכל. הם קיבלו פה עולם ומלואו, את כל המידע פתוח ושקוף, ואז בעטו אותנו והמשיכו לבד".
3 צפייה בגלריה
אפרוחים במדגרה בנאברז'ניה צ'לני, רוסיה. כ־5 מיליארד אפרוחים זכרים מושמדים בכל שנה, מיד עם בקיעתם, כי אינם מתאימים ללולי מטילות
(צילום: Bloomberg)
שלב 1: קליק בין שני חוקרים
חדרו הקטן של רוזנבוים (66) בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית עמוס באזכורים למפעל חייו: תמונת תרנגולת עם כרבולת שמוטה לצד הכיתוב "bad hair day", עציץ בצורת תרנגולת, ראשו של רוזנבוים מודבק בפוטומונטאז' לגוף של תרנגול עם כותרת "הלול של רוזנבוים" ומתחתיה תמונות בני משפחתו, תמונת ענק של ביצים, איורים של עופות, הודו, אפרוחים ועוד ועוד. כל אלה מתערבבים עם אלמנטים מעולם האופנועים הכבדים, עוד תחביב חיים של רוזנבוים.
"כבר כילד גידלתי בחצר תרנגולות ונמשכתי לעולם הזה", מספר רוזנבוים, המכהן כסגן דקאן למחקר בפקולטה. "התחלתי לעסוק בעופות משנת 1982 עם התחלת לימודיי בפקולטה לחקלאות, דרך התואר השני והדוקטורט, עשיתי פוסט־דוקטורט בארצות הברית על תרנגולי הודו, ומ־1995, כשקיבלתי משרה פה בפקולטה, אני עוסק במחקר בתחומים של גדילה, הדגרה ורבייה של עופות. ליוויתי משקים, עזרתי לפתור בעיות בתחום, והנושא של הביצה כעולם שלם מאוד עניין אותי תמיד. כי ביצה היא כמו מערכת סגורה, כמו קופסה".
ב־2009 הגיע אל רוזנבוים פרופ' אייל בן דור (68), מומחה עולמי בתחום החישה מרחוק (ספקטרומטריה) מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, עם הצעה להמציא "מפתח" לאותה קופסה. מדע הספקטרומטריה מאפשר לקבל אינפורמציה כימית על חומר מרחוק, בלי לגעת בו, באמצעות קרינה אלקטרומגנטית. בן דור, גם הוא בוגר הפקולטה לחקלאות, עסק אז ביישומים של ספקטרומטריה של קרקע, אבל חיפש יישומים חדשים. "העניין של הקרקע כבר שעמם אותי", הוא נזכר. "יום אחד ראיתי ב'נשיונל ג'יאוגרפיק' כתבה על תרנגולות, שהסבירה איך אפשר לאתר מחלות באמצעות צבע הכרבולת. אז רציתי למצוא מישהו שמתמחה בעופות כדי למדוד את התופעה הזו במדויק. כך הגעתי לרולי עם המכשיר שלי".
אתם מגיעים מתחומים שונים. איך היה המפגש הראשון?
"על היום הראשון כבר התחבקנו. היה לנו קליק. רולי אמר לי 'עזוב את הכרבולת', בוא נראה מה אתה יודע לעשות עם אפיון ביצים. נכנסנו למעבדה, הוא נתן לי כמה ביצים, והתחלנו לנסות כל מיני דברים שעניינו אותנו מבחינה מדעית. היה לנו ברור שיש לעבודה המשותפת הזו פוטנציאל".
מה בדקתם בשלב הראשון?
"את פוריות הביצים. המכשיר הצליח לזהות מיד פוריות בביצה טרייה, לעומת זיהוי בעין שניתן לעשות רק אחרי שלושה ימים, כאשר על החלמון מופיע כתם דם, שמעיד שיש שם תאים חיים. בעצם הצלחנו להתגבר על המיסוך של הקליפה, קרומי הביצה והחלבון באמצעות המדידה הספקטרלית".
כיום מוכנסות למדגרות המסחריות ברחבי העולם כ־80 מיליארד ביצים בכל שנה, המיועדות לייצור עופות לתעשיית הבשר ולריבוי מטילות לתעשיית הביצים. כ־10% מהביצים הללו מתגלות במהלך תקופת ההדגרה (21 יום) שהן לא היו פוריות מלכתחילה. מדובר בבזבוז משאבים אדיר — לפחות 8 מיליארד ביצים מושמדות עקב זאת בכל שנה, אחרי ש"ביזבזו" מקום יקר ואנרגיית חימום במדגרות. לכן זיהוי ספקטרלי של פוריות הביצה מהווה בשורה אדירה לתעשייה.
"הניסוי הראשוני הצליח, אני זוכר שהתחבקנו אז", נזכר רוזנבוים, ובן דור מוסיף: "זה היה גילוי גדול, ששווה הרבה כסף למדגרות. זו היתה ההתחלה, ואז התחלנו לבנות מכשיר המחובר לספקטרומטר שיעשה את זה בצורה סיסטמטית, בנינו פרוטוקול מדידה, הבאנו לכאן סטודנטים שבדקו 1,000 ביצים, ישבנו שבוע בתורנות מדידה ולאחר מכן ניתחנו את התוצאות. ושוב היתה הצלחה בניסוי".
כשהמכונה כבר היתה בנויה והניבה תוצאות טובות, שני הפרופסורים רצו להגביר קצב, והביאו מכשור מתקדם, המבוסס על מצלמה ספקטרלית, שעדיין לא היה מקובל לשימושים אזרחיים אלא רק לצבאיים. "מדובר במצלמה מיוחדת שמאפשרת לאסוף נתונים מ־150 ביצים בבת אחת, ולחסוך את זמן המדידה של ביצה בודדת במכשיר הראשון".
במקביל לבדיקות הפוריות שני החוקרים החלו לבצע גם בדיקות לזיהוי מין האפרוח ("סקסינג") — כדי לזהות בשלב מוקדם אם מדובר בזכר או נקבה, ובכך לתת פתרון לבעיה נוספת, משמעותית לא פחות: כ־10 מיליארד ביצים מוכנסות מדי שנה למדגרות כדי לגדל תרנגולות מטילות. ורק בתום הליך ההדגרה (שנמשך, כאמור, 21 יום), כשבוקעים האפרוחים, אפשר למיין מתוכם את הנקבות. בלולים של תרנגולות מטילות אין כל צורך באפרוחים הזכרים, ואלה גם לא מתאימים לתעשיית הבשר כי קצב העלייה שלהם במשקל נמוך מאוד, כך שאין ערך כלכלי בפיטומם. מהסיבה הזו מונהגת פרקטיקה אכזרית בענף שמשמידה בכל שנה כ־5 מיליארד אפרוחים זכרים ביום הראשון לבקיעתם. על רקע זה, בשנים האחרונות, מדינות באירופה החילו גם רגולציה שאוסרת על המדגרות להשמיד את האפרוחים הזכרים, תחילה היו אלה צרפת וגרמניה (מ־2022) ובהמשך תוחל הרגולציה גם במדינות נוספות.
"זו תעשייה אכזרית מאוד", אומר רוזנבוים. "בישראל, למשל, זורקים את האפרוחים לשקית שחורה ומשליכים למזבלה. זה פשוט נורא. הטכנולוגיה שפיתחנו יכולה למנוע מראש את ההשמדה ההמונית הזו, פשוט על ידי הפסקת התפתחות העובר בשליש השני של ההדגרה. זו התרומה שלנו למניעת צער בעלי חיים. הצלחנו לזהות באחוזי דיוק גבוהים את מין העובר ביום ה־13 להדגרה, ואפילו ביום ה־12. רצינו להגיע גם לזיהוי באחוזים גבוהים ביום ה־11, כי השוק האירופי המשותף הגדיר שמאותו רגע עובר האפרוח מתחיל להרגיש כאב".
רוזנבוים ובן דור הצליחו לזהות את מין האפרוח ב־96% מהביצים ביום ה־13 להדגרה – הרבה מעבר לאבני הדרך שסוכמו. אך הגרמנים טענו, לפי התביעה, שהתוצאות לא מספקות ליישום מסחרי כל עוד לא הושגה הצלחה כבר ביום ה־11. מאוחר יותר הם ישוויצו בתוצאות האלה בדיוק כשישווקו את המוצר שלהם
3 צפייה בגלריה
בן דור (מימין) ורוזנבוים. שיטה ששימשה למיפוי קרקע עברה התאמה לזיהוי פוריות בביצים
(צילום: נמרוד גליקמן)
שלב 2: הגרמנים מתלהבים
בעקבות הצלחת הניסויים החלו חברות היישום של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בהליך של רישום פטנט על הטכנולוגיה בארצות הברית ובאירופה, וחיפשו יזמים שישקיעו בפרויקט כדי להפוך אותו למוצר מסחרי. בתחילת 2011 חברו לחוקרים שני יזמים ישראלים, דוד דוהן ואבי דודאי (שפעלו במסגרת השותפות Innovashell). היזמים קיבלו מחברות היישום של האוניברסיטאות רישיון לשימוש בטכנולוגיה, תמורת הבטחה לתמלוגים עתידיים, והקימו חברה ששמה EggDetect, שבה הועסקו שני החוקרים כיועצים. אך כדי להוציא לפועל את מסחור הטכנולוגיה, היה עליהם למצוא שותף אסטרטגי מתחום המדגרות והעופות, שידאג למימון הפעילות.
היזמים פנו אז לכמה חברות בינלאומיות גדולות שהביעו עניין. אחת מהן היתה תאגיד הענק הגרמני EW, שכולל כ־250 חברות־בנות וכ־20 אלף עובדים ברחבי העולם, ונחשב הגוף הגדול בעולם בתחום הרבייה והגנטיקה של תרנגולות. התאגיד נמצא בבעלות משפחת ווסיוהן (Wesjohann), שהונה נאמד ב־5.5 מיליארד דולר, לפי "פורבס", מה שמציב אותה במקום 600 בדירוג עשירי העולם. "הם שולטים ב־70%–80% מהחומר הגנטי של עופות בעולם", אומר רוזנבוים. "כמעט כל חברה שאתה רואה בתחום העופות שייכת להם, כולל חברות שמתחרות ביניהן".
מרגע שנפגשו עם התאגיד הגרמני, "הדברים התגלגלו מאוד מהר", אומר רוזנבוים. EW חתם מול החברה באוקטובר 2011 על הסכם לשמירת סודיות, וד"ר ג'יימס מקיי, המנהל המדעי של התאגיד, הגיע באותו החודש לפקולטה לחקלאות ובחן את הטכנולוגיה מקרוב. "התנהלנו בשקיפות מלאה מול EW מתוך אמון מלא ושיתפנו אותם בכל המידע והידע שברשותנו", מתאר רוזנבוים. זה כלל את תוכניות המחקר והפיתוח, התוכנית העסקית וכל הממצאים המחקריים שהתקבלו עד אז, כולל בקשת הפטנט שהוגשה והחומר הנלווה לה.
ב־EW התלהבו מאוד ובמאי 2012 נחתם ההסכם: EW רכש 49% ממניות אגדיטקט תמורת 2.5 מיליון דולר. 51% מהמניות נותרו בידי אינובאשל. הגרמנים מינו שני נציגים לדירקטוריון החברה — ד"ר מקיי ואלכסנדר פרונק. בהסכם ההשקעה הוגדרו אבני דרך לפעילות המחקר: הצלחה של 98% בניבוי הפוריות בבדיקה שנערכת בביצים עם הכנסתן למדגרה, והצלחה של 90% בניבוי מין האפרוח בבדיקה שנערכת לפני היום ה־18 במדגרה.
"אחרי שהגרמנים השקיעו בנינו פה מעבדה עם ציוד משוכלל", מספר בן דור, "ובסוף 2012 הגיע מגרמניה לארץ משלוח של ביצים חומות, שאין בישראל, כדי שנמשיך לבצע עליהן מחקרים. הם דחפו שנערוך את המחקרים על ביצים חומות".
כ־70% מהביצים בעולם הן חומות, וזה סוג הביצים שבהן מתמקד התאגיד הגרמני. אחת התכונות הביולוגיות של זן זה היא שאפרוחים ממין נקבה נבדלים בצבע הנוצות מאפרוחים זכרים. מקיי הסביר באחת מישיבות הדירקטוריון שאת ההבדל הזה ניתן לראות עוד לפני הבקיעה. מסיבות אלה, הבקשה להתמקד בביצים חומות נראתה לפרופסורים סבירה לגמרי, ולכן הוחלט בחברה על שילוב מיידי בתוכנית המו"פ של יישום הטכנולוגיה בביצים חומות, ואף ניתנה לו עדיפות.
שני הדירקטורים מקיי ופרונק, והן ד"ר נוסף שנשלח מטעם EW, עקבו מקרוב אחר המחקר ותוצאות הניסויים, וקיבלו מידע רב והסברים מפורטים לגבי הטכנולוגיה. בן דור מספר כי "מקיי במיוחד היה צמא ללמוד את התחום מעובדי אגדיטקט. לא היה לו ניסיון קודם בספקטרומטריה. חשפנו בפניו את רזי הטכנולוגיה".
אלא שבפועל, נטען בכתב התביעה, "במשך כל הזמן הזה שימשו השלושה 'סוסים טרויאניים' מטעמה של EW, אשר פעלו בתוך אגדיטקט, למדו צפונותיה, והעבירו את כל המידע ל־EW במטרה לגזול את הטכנולוגיה וההזדמנויות העסקיות שנלוו לה, ולמסחר אותה באופן עצמאי מאחורי גבה". עוד נטען בתביעה כי "התאגיד הגרמני הציג עצמו ביד אחת כשותף אסטרטגי אמין, שנלהב מהטכנולוגיה החדשה שפותחה בישראל ומהפוטנציאל הגלום בה, בעודו מוציא ביד השנייה אל הפועל במחשכים תוכנית סדורה לגזל בוטה של הטכנולוגיה מן המיזם ולסגירתו של המיזם".
לפי התביעה, "תוכנית העוקץ" היתה בנויה משלושה שלבים: בשלב הראשון נציגי התאגיד עשו הכל כדי ללמוד לעומק את הטכנולוגיה שפיתחה החברה; בשלב השני, לאחר השגת המידע הדרוש, פעל התאגיד "לחנוק" באופן מכוון את המיזם תוך "מיצגי שווא למעורבים במיזם"; ובשלב השלישי, אחרי שניער מעליו את השותפים הישראלים, התאגיד פעל בסתר למסחר בעצמו את הטכנולוגיה ולשווק אותה בעשרות מיליוני יורו בשנה.
הראיה לכך שלכאורה היה מדובר בתכנון מראש, נטען בתביעה, היא שמיד לאחר חתימת הסכם ההשקעה באגדיטקט וקבלת רישיון השימוש בטכנולוגיות מהמוסדות האקדמיים, ולאחר שנציגי EW נחשפו לטכנולוגיה, מקיי "הגיש במחשכים" בקשה לרישום פטנט בארצות הברית על שימוש בספקטרומטריה לזיהוי מין העובר בביצה. הבקשה הוגשה בשם EW, ומקיי בתור הוגה הפטנט — אף שהוא בכלל גנטיקאי בהכשרתו ללא כל ידע מוקדם בספקטרומטריה.
אחרי שהגרמנים רשמו את הפטנט של אגדיטקט על שמם, החלו לצוץ בעיות. בין השאר EW "טרפדה כל אפשרות למימון חיצוני", כולל מענק תמיכה של 2.7 מיליון שקל מהמדען הראשי. הסיבה: הם סירבו לחתום על ההתחייבות הנדרשת מבעלי מניות זרים שלא להוציא את הקניין הרוחני מישראל
3 צפייה בגלריה
פרונק (מימין) ומקיי בביקור במעבדת אגדיטקט ברחובות, 2012. לטענת התובעים, הם שימשו סוסים טרויאנים מטעם EW
שלב 3: הגרמנים מתהפכים
במשך כשלושה חודשים ביצעו רוזנבוים ובן דור מחקר לזיהוי הפוריות והמין בביצים חומות, ובדרך גם שונה אופן הבדיקה הספקטרומטרית, דבר שהביא לפריצת דרך בניסוי. "הגענו לתוצאות מצוינות", אומרים החוקרים. לדבריהם, ביום ה־12 להדגרה הם כבר הצליחו לזהות את מין האפרוח בקרוב ל־90% מהביצים, ביום ה־13 רמת הדיוק הגיעה ל־96% וביום ה־14 ל־98% — הרבה מעבר לאבני הדרך שנקבעו בהסכם ההשקעה.
התוצאות המרשימות הוצגו במרץ 2013 בישיבת דירקטוריון אגדיטקט וכבר נדונה האפשרות להתקדם למוצר מסחרי. רק אז חשפו הגרמנים את בקשת הפטנט שהגיש מקיי כחצי שנה קודם לכן, מה שהפתיע מאוד את הישראלים.
אלא שגם אחרי אותה ישיבת דירקטוריון לא השכילו הישראלים להבין את מה שהיום נטען בתביעה: ש־EW והדירקטורים מטעמו "זוממים לגזול את הטכנולוגיה שפותחה באגדיטקט מאחורי גבם", וכי המטרה מאחורי הגשת הפטנט על ידי מקיי ו־EW היתה "שאם וכאשר תוכח יעילות הטכנולוגיה לגבי ביצים חומות, יוכלו הם לנכס אותה לעצמם ולגרוף את מלוא הרווחים בגינה". מסיבה זו, המשיכו הישראלים לקדם מול הגרמנים את ענייני החברה.
הבעיות החלו זמן קצר לאחר מכן. "הגרמנים התחילו פתאום להגיד שהתוצאות שהצגנו לא טובות להם מספיק לצורך פיתוח מוצר מסחרי, ועשו כל מיני טריקים מלוכלכים", מספר רוזנבוים. כך למשל, הגרמנים התנגדו לקדם התקשרות של אגדיטקט עם יצרנית הציוד ההולנדית Innovatec לייצור מכשיר על בסיס הטכנולוגיה שלה. אנשי EW טענו אז כי עוד לא בשלו התנאים לכניסה להסכם שכזה, מאחר שאגדיטקט עוד לא קרובה לפיתוח מוצר מסחרי. "הם טענו שהם חברה לא טובה ושאין פוטנציאל מסחרי עדיין", אומר רוזנבוים.
בישיבות הבאות כבר התגברו החריקות. הגרמנים העלו חששות לגבי עמידת אגדיטקט ביעדי המחקר והאפשרות לגייס מימון נוסף. הם טענו שהתוצאות שוללות היתכנות מסחרית, שכן זיהוי מין הביצה כבר ביום ה־11 הכרחי לצורך יישום מסחרי, וגם תוצאות ניסויי הפוריות לא היו מספקות (שיעורי הזיהוי היו 85%–93%). מסיבה זו בעלי EW, היו"ר הוותיק אריק ווסיוהן ובנו דירק, מנכ"ל הקבוצה, הודיעו שלא ישקיעו עוד כספים במיזם.
הישראלים המשיכו לנסות לשפר את תוצאות הניסויים והפצירו בתאגיד הגרמני שיאפשר לחברה לגייס מימון מצדדים שלישיים, אולם EW, "טרפדה כל אפשרות למימון חיצוני", לפי התביעה. כך למשל, היזמים דודאי ודוהן הצליחו לקבל באוקטובר 2013 אישור מלשכת המדען הראשי לתמיכה בגובה 2.7 מיליון שקל, על פי חוק עידוד מו"פ בתעשייה, "והגרמנים פשוט עצרו לנו אותו", נזכר בעצב רוזנבוים, "זה היה השיא". הסיבה: נציגי EW סירבו לחתום על ההתחייבות הנדרשת מבעלי מניות זרים שלא להוציא את הקניין הרוחני מישראל.
עצירת המימון קרתה במקביל לוויכוחים הגוברים בדירקטוריון החברה סביב זכויות הקניין הרוחני בטכנולוגיה. בשלב הזה הגרמנים החליטו להיפטר מהמוחות שהגו אותו: "פשוט העיפו אותנו מהמיזם", אומר רוזנבוים, "קודם אותי, אף שהייתי אחרי התאוששות מתאונת אופנוע, ובהמשך גם את אייל".
לא שקלתם להכניס משקיע אחר במקום EW?
"ניסינו", עונה בן דור. "דודאי ודוהן דפקו על אינספור דלתות, אבל כולם אמרו להם שאם הגרמנים השקיעו כסף ומאמץ וגילו כביכול שהטכנולוגיה שפיתחנו לא שווה ושהמיזם עלה על שרטון – אז אין טעם להשקיע בנו. הגרמנים הרי שמו חותמת שלילית גדולה על החברה".
בתביעה נכתב ש"המסמר האחרון בארון הקבורה", היה בינואר 2014, כאשר הגרמנים שלחו לאגדיטקט מכתב שבו הזהירו מפני כל ניסיון להשתמש בטכנולוגיית זיהוי מין עובר האפרוח באופן שבו בוצעו הניסויים, תוך התבססות על צבע הנוצות, בטענה שמדובר בהמצאה שלהם. "הגרמנים פשוט עשו הכל כדי לחנוק את החברה ולהרוג אותה", אומר רוזנבוים.
בהדרגה נאלצה אגדיטקט להפסיק את פעילותה ולפטר את עובדיה. ב־2017 ביטלו חברות המסחור של האוניברסיטאות את הסכם הרישיון שניתן לה. וב־2019 היא נכנסה להליך פירוק מרצון, שהוביל לחיסולה המלא בתחילת 2020.
שלב 4: הכל מתחבר פתאום
יום אחד ב־2021 קיבל רוזנבוים שיחה מפתיעה ממכר ותיק. המכר סיפר לו שבחיפוש אקראי ברשת הוא גילה מכשיר מהפכני המכונה Cheggy, שנמכר באירופה ומסוגל לזהות מין של אפרוח בביצים חומות עוד במהלך הדגירה. המוכרת: Agri Advanced Technologies (AAT), חברה־בת של התאגיד הגרמני EW, שהוקמה ב־2015. "הוא אמר לי: 'חבר'ה, גנבו לכם את הטכנולוגיה'", מספר רוזנבוים. "נכנסתי ללינק שהוא שלח לאתר שלהם, והייתי בהלם. אמרתי: 'בגדו בנו'".
מתברר כי AAT כבר משווקת את Cheggy לשבע מדגרות באירופה והשנה גם החלה לשווק לשתי מדגרות בארצות הברית. באתר החברה היא מתגאה ב"טכנולוגיה חדשנית", שהיא פרי פיתוח גרמני, ובכך שהמכשיר "פורץ הדרך" שלה מצליח לזהות בהצלחה את מין עובר האפרוח בביצה ביום ה־13 להדגרה — בדיוק כמו שהראו הניסויים של רוזנבוים ובן דור — אף שבזמנו EW ייבשה את אגדיטקט בטענה שללא הצלחה בזיהוי ביום ה־11, המוצר לא יהיה ישים מסחרית.
ואם זה לא מספיק, החוקרים גילו שיצרנית המכשיר היא לא אחרת מאשר אינובטק, אותה חברה הולנדית שהגרמנים טרפדו בזמנו את ההתקשרות של אגדיטקט עמה. מתברר כי מאחורי הגב שלהם EW התקשרה ישירות עם אינובטק ובהמשך אף רכשה אותה.
"ניסינו למצוא משקיע במקום EW", מספר בן דור. "דפקנו על אינספור דלתות, אבל כולם אמרו לנו שאם הגרמנים השקיעו כסף ומאמץ וגילו כביכול שהטכנולוגיה שפיתחנו לא שווה ושהמיזם עלה על שרטון - אז אין טעם להשקיע בנו. הגרמנים שמו חותמת שלילית גדולה על אגדיטקט"
(סרטון שיווקי ל-Cheggy. יצרנית המכשיר היא אינובטק, אותה חברה הולנדית שהגרמנים טרפדו בזמנו את ההתקשרות של אגדיטקט עמה)
הגילויים האלה טלטלו את רוזנבוים ובן דור, והם לחצו על חברות היישום של האוניברסיטאות להגיש התנגדות לפטנט שמקיי רשם ב־2020 במשרד הפטנטים האירופאי על שם AAT, שהתבסס על אותה בקשה שהגיש בארצות הברית כבר ב־2012. במשך כשנתיים התנהל מאבק משפטי בבית הדין של רשם הפטנטים האירופאי, עד שבאפריל 2023 הורה משרד הפטנטים האירופאי על ביטול הפטנט של הגרמנים על רקע הפטנט המוקדם יותר של החוקרים הישראלים (EW הגיש ערעור על ההחלטה).
במקביל, גם היזמים דודאי ודוהן נכנסו לפעולה, והחליטו להגיש תביעה נגד EW. כדי להוציא זאת לפועל טכנית, היה עליהם קודם לקיים הליך משפטי של "החייאת" החברה שפורקה, ובמסגרתו הם פירטו את הטענות הקשות שלהם נגד התאגיד. נציגי EW השיבו בהליך כי "הטענות אינן אלא שקרים גסים, ואין כל קשר בינן לבין המציאות". לטענתם, הטכנולוגיה שבבסיס המכשיר לא נגזלה, והיא זו שפיתחה אותה ומחזיקה במלוא הזכויות שלה, ועל כן היא לא ביצעה כל עוולה כפי שנטען נגדה. עוד טען התאגיד, שמדובר בניסיון "לסחוט מ־EW כספים באמצעות העלאת טענות סרק".
באפריל האחרון הגישו עורכי הדין יוסי מרקוביץ', לי ארדון ועמרי בן־נתן ממשרד פרל כהן צדק ועו"ד דניאל בוסתנאי תביעה בגובה 20 מיליון שקל בשם אגדיטקט ויזמיה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד התאגיד הגרמני ואנשיו, ובראשם מקיי בדרישה לעצור כל שימוש, שיווק ומכירה של Cheggy ולפצות אותם במלוא ההכנסות שהופקו מהם עד היום. "מהשתלשלות העניינים", נטען בתביעה, "עולה בבירור כי EW מעולם לא רצתה בפעילות משותפת לפיתוח הטכנולוגיה ומסחורה המשותף, ומעולם לא רצתה בהצלחת אגדיטקט. מטרתה היתה לנצלה כדי לגנוב את הטכנולוגיה ולפעול למסחור הטכנולוגיה באופן עצמאי".
במקביל, היזמים הגישו תלונה למשטרת ישראל נגד התאגיד הגרמני ונציגיו בטענה שנפלו קורבן לכאורה למעשה תרמית והונאה, "שנועד לגנוב מהיזמים נכס רוחני בשווי של מאות מיליוני שקלים".
רוזנבוים עדיין נסער כשהוא מדבר על זה. "הם מכניסים כ־30 מיליון יורו בשנה ממכירת המכשיר שלהם, אבל לא הכסף מרגיז אותי. לא באנו לכאן כדי להתעשר. מה שמניע אותנו הם המוניטין והיוקרה האקדמיים, והפגיעה האמיתית שיש פה בליבת העשייה האקדמית. היה לנו רעיון, העלינו אותו, ניסינו והצלחנו — ולבסוף גנבו לנו אותו. ובמקום שמישראל תצא הבשורה הזו — טכנולוגיה שמונעת הרג אכזרי של מיליוני אפרוחים — עכשיו היא יוצאת מגרמניה".
"העניין הוא להשאיר חותם בעולם, לשנות", מדגיש בן דור. "הרבה חוקרים משתוקקים להשאיר טביעת אצבע — וזו טביעת האצבע שלנו. אנו מרגישים שהיא נגנבה לנו מתחת לאף, ולכן אנו עכשיו מנסים להילחם ולתקן".
במשרד עורכי הדין ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, שמייצג את EW, לא הגיבו לכתבה.
