הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת
בב־14 במרץ 2016 חדרה סירה סינית חלודה ששמה לו יאן יואן יו 10 כמה קילומטרים לתוך מימיה הטריטוריאליים של ארגנטינה כדי לדוג באופן לא חוקי בשמורת הדיונונים שמול חופיה המזרחיים של פטגוניה באוקיינוס האטלנטי. משמר החופים הארגנטינאי הבחין בסירה והורה לה לעצור, אך הסירה החלה להימלט מהמקום. הארגנטינאים רדפו אחריה וירו יריות אזהרה, אך אז ניסתה לו יאן יואן יו 10 לחתוך את מסלולה של סירת משמר החופים המהירה — פעולה שהובילה לכך שהארגנטינאים פתחו עליה באש והטביעו אותה.
אף שתקרית ימית אלימה שכזו נדירה, פלישת סירות דיג דיונונים סיניות לשטח הארגנטינאי היא דווקא אירוע שכיח. לו יאן יואן יו 10, שהיתה בבעלות תאגיד ממשלתי בשם חברת הדייג הלאומית של סין (CNFC), היתה חלק מצי של כמה מאות סירות מסוג זה ששטו ללא היתר בשמורת הדיג הארגנטינאית ובדרך כלל כיבו את מכשירי גילוי המיקום שלהן. על פי נתוני ממשלת ארגנטינה, מאז 2010 הבריח חיל הים המקומי לפחות 11 סירות סיניות שנחשדו בדיג לא חוקי.
אלא ששנה לאחר הטבעתה של לו יאן יואן יו 10, העניקה מועצת הדיג הפדרלית של ארגנטינה רישיונות דיג לשתי סירות זרות, ובכך איפשרה להן לפעול בתוך השטח הארגנטינאי. לפי תנאי הרישיון, שתי הסירות ישוטו תחת דגל ארגנטינה באמצעות חברה מקומית, אך הבעלים האמיתי שלהן היא CNFC. בזמנו, ההחלטה כמעט שלא משכה תשומת לב אולם היא חשובה מכיוון שהיא מפירה את התקנות הארגנטינאיות שאוסרות שיט של ספינות דיג בבעלות זרה תחת דגל המדינה. מלבד זאת, ארגנטינה אוסרת לתת רישיונות דיג למפעילי ספינות שנתפסו בעבר בדיג לא חוקי בתחום המדינה. "ההחלטה הורכבה כולה מסתירה אחת גדולה", אמר אדוארדו פוצ'י, לשעבר שר הדיג של ארגנטינה, שעובד כיום כיועץ לתעשיית הדיג.
בעוד המהלך הארגנטינאי הפר לכאורה את החוק המקומי, הפרקטיקה שכיחה ומופיעה במקומות אחרים בעולם. בשנים האחרונות סין משלמת את דרכה לתוך אזורי דיג לאומיים מוגבלים מדרום אמריקה ועד לאפריקה והאוקיינוס השקט, בדרך כלל באמצעות יצירת שותפויות עסקיות שבמסגרתן נרשמות ספינות בבעלות זרה תחת דגלה של מדינה מסוימת, ובכך מתאפשר להן לדוג במים הטריטוריאליים של אותה מדינה. הטקטיקה הזו מעודנת יותר מפלישה לאזור שאסור לדוג בו, והיא גם בדרך כלל חוקית, כך שהסיכויים שהיא תעורר מחלוקת פוליטית, תוביל לפרסום שלילי או תגרום להטבעת סירות קטנים בהרבה.
מסמכי סחר מראים כי חלק ניכר מהשלל שנתפס על ידי הסירות הללו נשלח בחזרה לסין, אף שחלק ממאכלי הים מיוצאים גם למדינות כמו ארצות הברית, קנדה, איטליה וספרד.
חברות סיניות שולטות כיום בלפחות 62 כלי שיט לדיג דיונונים שפועלים תחת הדגל של ארגנטינה, ומהווים את מרבית צי סירות דיג הדיונונים של המדינה. החברות הללו נתפסו במגוון עבירות על החוק, כולל כיבוי המשדרים שלהן, העלמות מס והונאות. חלק מהן גם היו מעורבות בהשלכת דגים קטנים שכבר נדוגו מהסיפון והחלפתם בדגים גדולים, ששווים יותר בשוק. הפעולה אינה חוקית מכיוון שהיא גורמת לצמצום משמעותי באוכלוסיות הדגים.
נוסף על פעילותה בארגנטינה, סין מפעילה כיום קרוב ל־250 סירות ששטות תחת דגלים אחרים גם במים הטריטוריאליים של מדינות כגון מיקרונזיה, קניה, גאנה, סנגל, מרוקו ואפילו איראן.
רוב הממשלות בעולם מחייבות את סירות הדיג הפועלות בתחומן להיות בבעלות מקומית כדי להבטיח שהרווחים שהן מפיקות ישארו במדינה וכדי להקל את אכיפת רגולציות הדיג המקומיות. ספינות ששטות תחת דגלים זרים מערערות את המאמצים הללו, אומר דנקן קופלנד, מנכ"ל Trygg Mat Tracking, מלכ"ר המתמחה בחקר פשעים ימיים. דיהיה בלחביב, חוקר בכיר באקוטראסט קנדה, ארגון אקטיביזם סביבתי, הוסיף כי מלבד החששות בנוגע לפגיעה בריבונות המדינות ובכיסן, ייצואם של הדגים גם פוגע בביטחון התזונתי של תושבי המדינות שמהן הוא נלקח.
מאות הסירות התעשייתיות הללו מסבכות גם את יעדי שימור האוקיינוסים של סין. ב־2017, לאחר שהופעל עליה לחץ מארגונים סביבתיים לפעול נגד דיג עודף, הכריזה סין שבכוונתה להגביל את גודלו של צי הספינות ארוכות הטווח שלה ל־3,000 כלי שיט. אלא שהמספר הזה לא כולל את המספר הגדל והולך של ספינות בבעלות סין ששטות תחת דגלי מדינות אחרות.
בשלושת העשורים האחרונים השיגה סין שליטה בתעשיית הדייג העולמית בשל דומיננטיות שהפגינה באוקיינוסים באמצעות 6,000 ספינות ארוכות טווח — פי שלושה ממספר הספינות בצי הלאומי השני בגודלו.
לעניים נגמרים הדגים
סין רחוקה מלהיות שקופה לגבי הדרך שבה השיט תחת דגלים זרים משתלב בשאיפות הנרחבות יותר שלה. במאמר אקדמי שפורסם ב־2023, הסבירו בכירים בתעשיית הדיג הסינית כי חברות סיניות פועלות בתוך המים הטריטוריאליים של ארגנטינה תוך הסתמכות על "שיטות החכרה והעברה", וכי מדובר בחלק ממדיניות עולמית. המגמה בולטת במיוחד באפריקה, שבה ספינות סיניות פועלות תחת דגלים זרים במים הטריטוריאליים של לפחות תשע מדינות ביבשת. בגאנה למשל פועלות יותר מ־135 סירות סיניות תחת הדגל המקומי, אף שהחוק אוסר השקעות זרות בתעשיית הדיג של המדינה. לפי דו"ח מ־2018 שפרסם ארגון בשם קרן הצדק הסביבתי, כ־95% מצי סירות הדייג התעשייתיות של גאנה נמצא במידה כזאת או אחרת בשליטה סינית.
הנוכחות של סין הולכת וגדלה גם ברחבי האוקיינוס השקט. סירות סיניות שטות ליד פיג'י, איי שלמה ומיקרונזיה באמצעות שימוש בדגלים מקומיים או בזכות חתימה על הסכמי גישה עם המדינות הללו. "סירות סיניות פעילות במים המרוחקים מהחופים של סין", נכתב בדו"ח שפרסם ב־2022 שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי. "הצמיחה בשלל שלהם מאיימת להחמיר את המצב העגום גם כך של מלאי הדיג העולמי".
הביקוש העולמי למאכלי ים הוכפל מאז שנות ה־60, והתאבון לדגים גבוה מהכמות שניתן לתפוס. כיום, ביותר משליש מאזורי הדיג העולמיים מתקיים דיג עודף שעלול להוביל לקריסה של אוכלוסיות הדגים במדינות דרום כדור הארץ, ובו בזמן מסכן את הפרנסה של הדייגים המקומיים ופוגע בביטחון התזונתי של אזרחי אותן מדינות, בשל היצוא של מקור חלבון חיוני. הצרכנים המערביים, בעיקר באירופה, בארה"ב ובקנדה, הם המרוויחים הגדולים מכך שסין תופסת או מעבדת כמויות גדולות של מאכלי ים בכל רחבי כדור הארץ. "זה יוצר מעבר חד־צדדי ממדינות עניות שאין להן יכולת להגן על הדייגים שלהן, למדינות עשירות יותר שפשוט רוצות מוצרי מזון זולים יותר", אמר אייזק בי. קרדון, חוקר בכיר ללימודי סין במכון קרנגי לשלום בינלאומי.
ביוני 2023 פנו הרשויות באורגוואי לעיתונאים חוקרים וביקשו מהם סיוע לאחר שאשה מצאה בקבוק עם מכתב שנסחף לחוף. "אני חבר בצוות הספינה לו קינג יואן יו 765 והחברה נעלה אותי", נכתב בהודעה
15 שעות בערימת דיונונים
אולם שמירה על האוקיינוסים והביטחון התזונתי של מדינות אינם החששות היחידים שנלווים לצמיחה בשליטה הסינית בשוק מאכלי הים העולמי ובחדירה למים טריטוריאליים של מדינות אחרות. מדיווחים על אודות הנעשה בסירות הדיג הסיניות במהלך מסעות הדיג שלהן עולים גם חששות מפני ניצול עובדים ופשעים אחרים.
בינואר 2019, כחלק מחקירה שנמשכה ארבע שנים, קיבלה קבוצה של עיתונאים מפרויקט The Outlaw Ocean דיווח על קפטן של סירה סינית שהכה את עובדי הסיפון שלו. בהמשך אותה שנה דיווחה אותה קבוצה מלב ים מול חופי גמביה במערב אפריקה. חבריה עלו שם על סירה סינית ששמה ויקטורי 205, ומצאו עליה שישה עובדים אפריקאים שישנו בחלל זעיר ולוהט, על מזרנים ספוגים במי ים, מעל חדר המנועים. זמן קצר לאחר מכן הרשויות המקומיות עצרו את הסירה בשל פגיעה בזכויות העובדים הללו והפרות חוק נוספות.
בפברואר 2022 עלו הכתבים על סירת דיג סינית בסמוך לאיי פוקלנד, ופגשו עליה עובד סיפון סיני בן 18 שהתחנן בפניהם שיחלצו אותו. הוא הסביר כי הדרכונים שלו ושל העובדים האחרים הוחרמו. כארבעה חודשים לאחר מכן עלו העיתונאים על ספינת דיג נוספת ששטה במים הבינלאומיים בסמוך לאיי גלפגוס. על הסיפון הם פגשו ב־30 עובדי סיפון מזוגגי מבט. הם סיפרו שהם עובדים 15 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, ושהם מעבירים את שעות העבודה הארוכות כשהם עומדים עמוק בתוך ערמת דיונונים. מתחת לסיפון, הטבח ערבב חתיכות דיונון באיטריות ובאורז וסיפר שהירקות והפירות הטריים אזלו מהסירה — מחסור שעשוי לגרום לתת־תזונה קטלנית.
ביוני 2023 פנו הרשויות באורגוואי לאותם עיתונאים וביקשו מהם סיוע לאחר שאשה מקומית מצאה בקבוק עם מכתב שנסחף לחוף. "אני חבר בצוות הספינה לו קינג יואן יו 765 והחברה נעלה אותי", נכתב בהודעה. "כשתמצאו את הנייר הזה, בבקשה פנו למשטרה! הצילו, הצילו".
במשך העשור האחרון הובאו לנמל מונטווידאו באורוגוואי כמעט מדי שנה לפחות שש גופות של אנשי צוות של ספינות דייג דיונונים סיניות. חלק מהם מתו ממחלת בריברי, שממנה ניתן להימנע אם צורכים מספיק ויטמין B1. עצם קיומה של המחלה בקרב הימאים, אומרים אנשי מקצוע, מצביע על רשלנות פושעת מכיוון שתזונתם התבססה כמעט רק על אורז ואיטריות שאין בהם את הוויטמין. אותה חקירה תיעדה גם עשרות מקרים של עבודה בכפייה, הלנת שכר, אלימות, החרמת דרכונים ומניעת טיפול רפואי.
3 צפייה בגלריה
משמר החופים הארגנטינאי עוצר ספינת דיג סינית מול חופי פטגוניה, 2018. רוב הספינות מכבות את מכשירי האיתור שלהן
(צילום: Javier Giannattasio)
3 צפייה בגלריה
מגורי הצוות האפריקאי בספינת דיג סינית שנעצרה מול חופי מערב אפריקה, 2019. העובדים ישנו על מזרנים ספוגים במי ים מעל חדר המכונות
(צילום: Fabio Nascimento/The Outlaw Ocean Project)
כשסין מודאגת, ארגנטינה רועדת
תעשיית הדיג הסינית מייצרת כמובן מקומות עבודה, ומסייעת בהאכלת מעמד הביניים הגדל של סין, ולכן הממשלה המקומית תומכת בה באמצעות מתן סובסידיות של מיליארדי דולרים בדלק, בסיוע בבניית סירות וברכישת מנועים. גם חברות הדיג הסיניות ששטות תחת דגלים של מדינות אחרות זכאיות להטבות הללו. עם זאת, כסף ואוכל אינם כל הסיפור. "הסיבה שבגללה סין מסבסדת את הסירות שהיא שולחת לרחבי העולם לא יכולה להיות רק הדגים עצמם", אמר פרננדו ריברה, יו"ר לשכת תעשיית הדיג של ארגנטינה. "יש פה היבט גיאו־פוליטי חשוב מאוד".
במקביל להתכווצות ציי סירות הדיג וחילות הים של ארצות הברית ושל מדינות מערב אירופה, מתכווץ גם המימון המערבי שהופנה בעבר להשקעה בדרום אמריקה, באפריקה ובאוקיאניה. המדיניות הזו יצרה חלל שסין ממלאת כחלק מיוזמת הפיתוח הגלובלי שלה שמכונה "החגורה והדרך". לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, היקף המסחר של סין עם אמריקה הלטינית והקאריביים צמח מ־12 מיליארד דולר ב־2012 ל־315 מיליארד דולר ב־2020. שניים מהבנקים הממשלתיים הגדולים במדינה סיפקו בין 2005 ו־2020 הלוואות בשווי 137 מיליארד דולר לממשלות אמריקה הלטינית. בתמורה, סין קיבלה גישה בלעדית למגוון רחב של משאבים — משדות נפט ועד מכרות ליתיום. גם המרחב הימי הוא חזית חשובה עבור תוכניות הצמיחה הללו.
אף שמרבית המיזמים העסקיים הללו פועלים מתחת לרדאר, חלק מהם הצליחו בכל זאת לייצר שערוריות. כך, מ־2007 סין העניקה הלוואות בשווי יותר ממיליארד דולר לסרי לנקה, כחלק מתוכנית שבמסגרתה חברה סינית ממשלתית תבנה במדינה נמל ושדה תעופה. העסקה התבססה על ההבטחה שהפרויקט ייצר לסרי לנקה מספיק הכנסות כדי להחזיר את ההלוואות הללו. אולם, כיוון שעד 2017 לא הצליחו הנמל ושדה התעופה לספק את ההכנסות הנחוצות כדי להחזיר את ההלוואה, נאלצה ממשלת סרי לנקה לחתום עם סין על חוזה שהאריך את תוקף החוזה, ושבמסגרתו קיבלה סין שליטה בנמל ובאזור מסביבו ל־99 שנה.
לארגנטינה הזרימה סין מיליארדי דולרים בהמרות מט"ח, והעניקה למדינה גלגל הצלה לנוכח האינפלציה המקומית הגבוהה. מבחינת בייג'ינג, הכסף שהיא הזרימה לארגנטינה יצר עבורה מגוון של הזדמנויות עסקיות. במקביל, הוא קנה לה את ההשפעה הפוליטית שהתגלתה כמהותית ל־29 אנשי צוותה של לו יאן יואן יו 10. כולם חולצו מהים עוד באותו היום, ורק ארבעה מחברי הצוות, בהם הקפטן, הובאו לחוף והואשמו בהפרת חוקי הדיג, בהתנגדות למעצר ובסיכון ספינות משמר החופים הארגנטינאי. אומנם השופט שדן בעניינם קבע בתחילה שהאישומים שהוגשו מוצדקים, אבל שלושה ימים לאחר מכן, לאחר שדובר מטעם משרד החוץ של סין הודיע כי היא "מודאגת" בשל הטבעת הספינה הוא שינה את הטון. ב־7 באפריל 2016, ארבעת חברי הצוות הסיניים טסו בחזרה לסין.
פרננדו ריברה, יושב ראש לשכת תעשיית הדיג של ארגנטינה: "הסיבה שבגללה סין מסבסדת את הסירות שהיא שולחת לרחבי העולם לא יכולה להיות רק הדגים עצמם. יש פה היבט גיאו־פוליטי חשוב מאוד"
ההשפעה הפוליטית של סין מורגשת גם על סירות הדייג עצמן. באביב 2021, נדבק בקורונה חבר צוות ארגנטינאי ששמו מנואל קווינטה, שעבד בסירת דייג דיונונים בשם שין שי ג'י 89. הסירה שנמצאת בבעלות סינית, שטה תחת דגל של ארגנטינה ודגה במים של המדינה. כמה ימים לאחר שקווינטה חלה, הקפטן הארגנטינאי התקשר לבעלים בסין כדי לבקש אישור לעגון בחופי ארגנטינה לצורך קבלת סיוע רפואי. בחברה סירבו לבקשה ודרשו שימשיכו לדוג. קווינטה מת על הסיפון זמן קצר לאחר מכן.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט בנוגע למותו של קווינטה טענו כמה מחברי הצוות הארגנטינאים כי אף שהחוק המקומי אוסר על זרים לשמש כקפטנים או כקצינים בכירים בסירות ששטות תחת דגל ארגנטינה, בפועל הצוות הסיני על הסיפון הוא זה שמקבל את ההחלטות. "הדבר היחיד שאנחנו עושים הוא לקבל על עצמנו את האחריות לכל תאונה", אמר פרננדו דניאל מרקס, מהנדס בסירה.
סין לא המציאה את הדיג הלא חוקי וגם שיטות ההתרחבות שלה אינן ייחודיות. בעשורים האחרונים, חברות דייג אמריקאיות ואיסלנדיות שטו גם הן תחת דגליהן של מדינות אחרות. אלא שסין ככל הנראה פועלת בקנה מידה אחר לגמרי. בגאנה, למשל, שבה ספינות דיג תעשייתיות, מרביתן בבעלות סינית, לוכדות דגים במשקל כולל של יותר מ־100 אלף טונה בשנה, נמצאת אוכלוסיית הדגים במשבר, והכנסתם של הדייגים המקומיים צנחה ב־40% בעשור האחרון. באוקיינוס השקט גילתה בדיקה שערך משמר החופים האמריקאי כי שש סירות סיניות, ששטו תחת דגל אחר בשטח של מדינת האיים ונואטו, הפרו את החוק המחייב אותן לתעד את כמות הדגים שהן תופסות. לא במקרה הוכתרה סין ב־2021 על ידי מלכ"ר ששמו "היוזמה העולמית נגד פשע מאורגן חוצה גבולות" בתואר "המדינה האחראית לעיקר הדייג הלא חוקי בעולם".
בדרום אמריקה, הנוכחות הזרה הגדלה כבר מעוררת חששות לאומניים. "סין הופכת להיות השחקנית היחידה מכיוון שהיא מחליפה חברות מקומיות או רוכשת אותן", אמר אלפונסו מירנדה איזגוויר, שר התעשייה לשעבר של פרו. פבלו איסה, קפטן של ספינת דיג ארגנטינאית, היה בוטה יותר: "האויב שלנו נמצא בבית ובחוץ".
הכותבים הם אנשי The Outlaw Ocean Project, ארגון עיתונות עצמאי המתמקד בתחקירים בנושאי זכויות אדם, עבודה וסביבה הנוגעים לים
