המנצחים הגדולים בגרנד פרי של אוסטין, טקסס, שנערך ביום א' האחרון, היו שארל לקלר וקרלוס סיינז מפרארי. אבל התחרות האמיתית שמגנטה את הצופים במרוץ מכוניות הפורמולה 1 היתה דווקא על המקום השלישי, בין שני הכוכבים המובילים של העונה: מקס ורסטאפן ההולנדי מקבוצת רד בול, שמחזיק בתואר אלוף העולם כבר שלוש שנים ברציפות, ולנדו נוריס הבריטי מקבוצת מקלארן, שנושף בעורפו כל העונה ומאיים להדיח אותו.
האקשן הזה היה בדיוק מה שאוהדי פורמולה 1 חיכו לו: אחרי פתיחה גרועה, שדרדרה אותו מהמקום הראשון לרביעי, צמצם נוריס את המרחק מוורסטאפן ואז נצמד לחלק האחורי של מכוניתו במשך עשר הקפות שלמות כשפחות משנייה מפרידה ביניהם, עד שהצליח לעקוף אותו ולסיים שלישי. הבעיה היא שנוריס השלים את העיקוף מחוץ למסלול, לאחר שוורסטאפן דחק אותו במכוון לשוליים — מה שעלה לו בקנס של חמש שניות שהשאיר אותו במקום הרביעי.
המרוץ באוסטין סיפק דוגמה מצוינת לדרמה הגדולה שמתחוללת השנה בסבב (המקבילה לליגה) של מרוצי פורמולה 1, אחרי שלוש שנים שבהן התחרויות נשלטו באופן מוחלט בידי ורסטאפן ורד בול. השליטה היתה כה דרמטית, עד שבשנה שעברה, עוד לפני המרוץ באוסטין, הוביל ורסטאפן ב־209 נקודות על הנהג השני בדירוג — פער שהבטיח לו את תואר האליפות גם אם לא היה זוכה בנקודה נוספת עד סוף הסבב. גם במקצה הקבוצתי, הקבוצה של רד בול הובילה על מרצדס, השנייה בדירוג, בלא פחות מ־331 נקודות. במילים אחרות, שישה מרוצים לפני סיום העונה אבדה הדרמה. רד בול היתה בליגה משל עצמה. וזה היה משעמם מאוד.
אבל השנה כל הקלפים נטרפו: רד בול כבר לא מובילה את הסבב, אלא מפגרת אחר מקלארן הבריטית ב־44 נקודות, ואיש לא יודע כיצד תסתיים עונת המרוצים הנוכחית. אומנם ורסטאפן עדיין מוביל על נוריס ב־57 נקודות, אבל תאונה או כשל טכני שיגרמו לו לפרוש מאחד המרוצים הבאים בהחלט עשויים לבלום את רצף האליפויות שלו. הכל פתוח.
איך לעזאזל כל זה קרה? מה גרם לרד בול הכל־יכולה לאבד גובה? ואיך דווקא מקלארן, שלא הצליחה לזכות באליפות היצרנים מאז 1998, ובעונה הקודמת הגיעה רק למקום הרביעי בדירוג, הפכה בחודשים האחרונים לשם החם ביותר בסבב?
.
3 צפייה בגלריה
מימין: בראון, פיאסטרי ונוריס. כבר עכשיו מסתמן שאליפות היצרנים מובטחת למקלארן
(צילום: Getty Images)
הסוד הוא בספונסרים
כדי להבין את המהפך בפורמולה 1 כדאי להתחיל בחיפוש ויזואלי מהיר באינטרנט כדי להשוות בין מראה המכוניות של מקלארן לפני שמונה המנכ"ל זאק בראון ב־2016 לבין המראה שלהן כעת. השינויים המשמעותיים אינם בעיצוב הכנף האחורית או בחרטום המכוניות, אלא בכמות מדבקות הספונסרים שעליהן. עד לפני שמונה שנים, המכוניות של מקלארן היו כמעט עירומות. כעת, כמעט אין עליהן סנטימטר פנוי.
"באותה תקופה הספונסרים נטשו את מקלארן כי היא לא סיפקה תוצאות. נשאר לה רק השם, ואז הגיע בראון", מסביר אוריאל בן חיים (34), מהנדס מכונות מגבעתיים שמנהל את קבוצת הפייסבוק "פורמולה 1 ישראל" ומגיש עם עמית פרץ את הפודקאסט "הגריד". "בראון הוא אאוטסיידר. הוא לא מהנדס, הוא אמריקאי בענף שנשלט בידי אירופאים, וחשוב מכך — הוא מגיע מעולמות השיווק והמכירות, לעומת מנהלים רבים בענף שצמחו מתוכו, כלומר התחילו כמהנדסים והתקדמו למנהלים. בראון הגיע לגמרי מבחוץ והפורטה שלו הוא שיווק. הוא, למשל, החליט שמקלארן צריכה לחזור לשורשים ולצבוע את המכוניות בצבע ההיסטורי של הקבוצה, כתום פפאיה, כדי שהמכוניות שלה יהיו מזוהות, בדיוק כמו שאדום מזוהה עם פרארי. ואז, בדרכו היסודית, הוא פשוט משך אליה המון ספונסרים".
אף שלנהגים המטיסים את הטילים הקרקעיים האלה תמיד יהיה תפקיד משמעותי, לכולם ברור שגם הנהג המוכשר ביותר בפורמולה 1 לא יצליח להביא תוצאות במכונית שאינה מספיק מהירה לעומת מתחרותיה. כדי להשיג את היתרונות הקלים שבקלים הללו דרוש הרבה כסף. כמו בסטארט־אפים, חלק ניכר ממשאבי הקבוצות בספורט — עד 40% — מושקעים במחקר ופיתוח כדי למצוא דרכים יצירתיות להפוך את המכוניות לזריזות יותר. זה קורה באמצעות איתור דרכים חדשניות להזרים את האוויר סביבן באופן אווירודינמי ככל שניתן, משחקי שינויי משקל זעירים שמייצרים אפקט "הדבקה" חזק יותר למסלול, וחיפושים אינסופיים אחר שדרוגים חדשים.
מנכ"ל מקלארן זאק בראון הגיע משיווק ולכן התמקד בחיזוק המותג והשגת ספונסרים. זה קריטי כי 40% ממשאבי קבוצות פורמולה 1 מושקעים במחקר ופיתוח להפיכת המכוניות לזריזות יותר - מהזרמת האוויר סביבן באופן אווירודינמי יותר ועד שינויי משקל שמייצרים אפקט "הדבקה" למסלול
באמצעות הכסף הגדול שהחל לזרום מהספונסרים, מקלארן יכלה להתחיל תהליך ממושך וסיזיפי של השתדרגות שאת פירותיו ניתן לראות בעונה הנוכחית. בראון הבהיר לאנשי הצוות כי האסטרטגיה שלו מתמקדת בצמיחה יציבה ובת־קיימא, ולא בהצלחה מיידית וקצרת טווח, ופעל לחיזוק רוח הצוות ולהעלאת המורל בקבוצה שלא ידעה הצלחות משמעותיות זה שנים. ב־2017 הוא סיים את השותפות של הקבוצה עם הונדה, שסיפקה את מנועי המכוניות, לטובת שיתוף פעולה עם רנו שנמשך שנתיים, עד שהתחלף בהסכם עם מרצדס. לכל שינוי כזה יש כמובן השלכות כספיות, הנדסיות ועיצוביות גדולות מאוד — אבל בראון לא נרתע מהן, מה שגם חיזק את מעמדו בתור בוס. במקביל, הוא ארגן מחדש את המבנה הניהולי של הקבוצה ושכר אנשי מפתח דומיננטיים מהתחום ההנדסי.
דוגמה לאחת ההחלטות היקרות והמשמעותיות של בראון שמעידה על החשיבה שלו לטווח רחוק מספק בן חיים: "בתקופת הקורונה הוא הצליח לשכנע את הדירקטוריון לבנות מנהרת רוח חדישה ומודרנית בבסיס האם שלהם באנגליה. עד אז הם השתמשו במנהרת רוח של טויוטה, שממוקמת בכלל בגרמניה. זה לא שאם יש לך מנהרה משלך זה מבטיח לך הצלחה בתכנון המכונית, אבל זה מעלה את הקורלציה בין מה שאתה בוחן לבין איך שהמכונית בסופו של דבר מתנהגת על המסלול. היכולת שלהם להתאים, לכוונן, להוריד, ולהעלות את המכונית ולהתאים אותה לכל מסלול, שלכל אחד יש מאפיינים ייחודיים משלו בזכות המנהרה, עלתה משמעותית".
וישנו גם עניין הנהגים. "שני הנהגים של הקבוצה, נוריס ואוסקר פיאסטרי האוסטרלי, הם נהגים מאוד שונים, אבל שניהם ברמה מאוד גבוהה", אומר בן חיים. "נוריס, שנוהג בשבילה מאז 2019, הוא ממש חלק מהתהליך של הבנייה של מקלארן כי הוא גדל בה ומאמין בה. בפברואר 2022 הוא חידש את החוזה שלו עם הקבוצה לארבע שנים נוספות, מה שגרם ללא מעט הרמות גבה — כי מקלארן עוד לא פרצה ונוריס הוא נהג מאוד מחוזר כבר שנים. אפילו ניסו לגנוב אותו רגע לפני שהוא חתם במקלארן. אנשים שאלו מאיפה יש לו את הביטחון הזה ומה הוא יודע שאנחנו לא יודעים, ועכשיו נראה שהוא זוכה לממש את ההבטחה".
ומה לגבי פיאסטרי? הוא בסך הכל בן 23, זו רק העונה השנייה שלו בענף, וכבר הוא מאוד מתבלט.
"פעם בכמה שנים מגיעים לענף נהגים שהופכים להיות מאוד דומיננטיים כבר בשנה הראשונה שלהם, כי יש להם יכולת הסתגלות מאוד גבוהה — הנהגים הטובים ביותר יודעים לשנות את סגנון הנהיגה שלהם בהתאם למכונית, ופיאסטרי הוא כזה. הוא בוגר מאוד וקר רוח. אין לו גם בעיה להכיר בטעויות שלו".
3 צפייה בגלריה
ורסטאפן. מתלונן על חוסר עקביות באחיזת הכביש של מכוניתו ונוטה לטעויות לא אופייניות
(צילום: Getty Images)
המייסד מת, היורשים רבים
אבל הסיפור של הסבב הנוכחי בפורמולה 1 אינו עלייתה של מקלארן, אלא גם צלילתה (היחסית) של רד בול — שהחלה בדיוק לפני שנתיים, עם מותו של מייסד חברת משקאות האנרגיה, המיליארדר האוסטרי דיטריך מאטשיץ. הפטריארך, שהיה ידוע בחיבתו לספורט אקסטרים, הקים במשך השנים שתי קבוצות פורמולה 1 והצעיד אותן להישגים מרשימים. אבל מותו בגיל 78 הוציא את הקבוצה מאיפוס בשל מאבקי כוח פנימיים.
קבוצת העסקים של רד בול נמצאת בבעלות קאליאו יובידיה התאילנדי (51%). מאטשיץ, המייסד שלה, החזיק רק ב־49% ממניות הקבוצה, אבל קיבל את הפררוגטיבה להיות מקבל ההחלטות הבלעדי בכל הנוגע לקבוצת המרוצים. לאחר מותו, חלקו בקבוצה עבר בירושה לבנו מארק מאטשיץ, אבל יובידיה סירב להשאיר בידיו גם את הובלת נבחרת המרוצים.
"מותו של מאטשיץ בהחלט הביא לשינויים", סיפר בשבוע שעבר הלמוט מרקו, היועץ הבכיר של קבוצת המרוצים, בריאיון לתאגיד השידור הציבורי האוסטרי. "הוא היה אוטוקרט — יזם כריזמטי עם חזון, ואדם שהיה מוכן לקחת סיכונים — והחלטות התקבלו במהירות. מאז שהוא לא איתנו הקבוצה נמצאת בתהליך ארגון מחדש, מאחר שלא ניתן למצוא דמות כמוהו. מסיבה זו הוא גם לא יכול להיות מוחלף בידי אדם אחד בלבד".
מאז מותו רד בול התפצלה לשני מחנות יריבים: האחד בהובלת כריסטיאן הורנר, מנהל קבוצת המרוצים, שנחשב מקורב ליובידיה; והשני בהובלת מרקו, המקורב לכוכב הקבוצה ורסטאפן. הורנר ניסה להביא להדחתו של מרקו, אלא שוורסטאפן הבהיר כי אם זה יקרה, הוא יעזוב. ואילו אביו, נהג פורמולה 1 לשעבר יוס ורסטאפן, הלך צעד רחוק יותר ואמר מוקדם יותר השנה כי הורנר בכלל צריך לפרוש כדי להשיב את השקט לקבוצה.
"בהתחלה רד בול אמרה שהמכונית שלה לא מתמודדת טוב במסלול שיש בו הרבה מהמורות, וזה מה שפוגע בביצועים", אומר בן חיים. "אבל ככל שהעונה התקדמה, רואים שוב ושוב שהמכונית שלה פשוט לא מהירה כמו המכונית של מקלארן, וזו בעיה רצינית בהרבה ממה שהיא העריכה"
הורנר, צריך להדגיש, אינו מנהל רגיל, אלא כוכב בפני עצמו — כמי שנשוי לג'רי האליוול מהספייס גירלז וככוכב סדרת הלהיט התיעודית של נטפליקס "פורמולה 1: המרוץ לניצחון" (2019). אבל בשנתיים האחרונות מעמדו הסלבריטאי התערער קשות: בפברואר אשתקד עובדת הקבוצה הגישה לחברה תלונה רשמית בטענה שהורנר התנהג כלפי בצורה "לא הולמת ושתלטנית".
רד בול מיהרה לערוך חקירה פנימית שבאופן לא מפתיע זיכתה את הורנר, אבל זה לא חתם את הפרשה. יום לאחר הזיכוי, נשלחו לאנשי מפתח בענף מאות צילומי מסך מכתובת מייל אנונימית, שבהם הורנר התחנן לקבל מהמתלוננת עוד ועוד תמונות סלפי והחמיא לה על מה שהיא לובשת. בשלב מסוים המתלוננת שאלה את הורנר כיצד אשתו תרגיש אם תראה את ההתכתבות ביניהם, ובתגובה הורנר ביקש ממנה למחוק את היסטוריית הצ'ט. "הורנר משחק את הקורבן, בעוד הוא זה שגורם לבעיות", אמר ורסטאפן האב.
ב־7 במרץ דווח כי רד בול השעתה את המתלוננת, אך ממשיכה לשלם לה משכורת מלאה. מאוחר יותר דווח כי אותה אשה הגישה ערעור על ההחלטה לסגור את התלונה וגם שוקלת לתבוע את החברה. הצהובונים הבריטיים כמובן חגגו על הפרשה עם דיווחים מפי מקורבים שהעידו כי האליוול "הרוסה", כותרות על כך שהסירה את שם המשפחה שלו בסרטון וידיאו שעשתה לבית האופנה דיור, וטורי דעה שניתחו אם היא צריכה לעזוב אותו או להכיל את ההשפלה.
3 צפייה בגלריה
הורנר וזוגתו ג'רי (ג'ינג'ר ספייס). החקירה שלו בחשד להטרדות מיניות גרמה לכאוס בקבוצה והחלישה את מעמדו
(צילום: Getty Images)
מתרסקים לא רק על המסלול
העיסוק האובססיבי בפרשת הורנר, שהסתיימה רק באוגוסט האחרון, פגע קשות ביציבות הקבוצה. והכאוס השפיע על כולם: מאנשי הצוותים הטכניים, דרך מתכנני האסטרטגיה ועד הנהגים. כך למשל סרג'יו פרז, שעד השנה הנוכחית היה מספר 2 מושלם לוורסטאפן, היה מעורב בסדרה של טעויות והתרסקויות: בגרנד פרי של מונקו במאי הוא התנגש במחסומים, גרם נזק משמעותי למכוניתו ולבסוף נאלץ לפרוש מהמרוץ; שבועיים לאחר מכן, בגרנד פרי של קנדה במונטריאול, הוא איבד שליטה במכוניתו, החליק וריסק את הכנף האחורית שלה ושוב פרש; שלושה חודשים לאחר מכן, בגרנד פרי של אזרבייג'ן, הוא שוב הרס את מכוניתו כשהתנגש בנהג אחר. כל הבלגנים הללו עלו לקבוצה כ־4 מיליון דולר וגרמו לה לאבד את ההובלה בסבב.
גם ורסטאפן הבלתי מעורער החל לשדר לחץ וליפול בטעויות לא אופייניות. הדוגמה הבולטת ביותר לכך קרתה בגרנד פרי האוסטרי ביוני: ורסטאפן התחכך במכוניתו של נוריס, שניסה לעקוף אותו, ושתי המכוניות איבדו צמיג. ורסטאפן הצליח איכשהו להגיע לגראז' ולהחליף את שלו, אבל נוריס נאלץ לפרוש. במקום לקחת אחריות על מה שעולל, ורסטאפן התלונן שהבעיה היא באחיזת הכביש הגרועה של הרכב, והאשים את מכונאי הקבוצה בעיכוב קודם בהחלפת צמיגים.
"בהתחלה רד בול אמרה שהמכונית שלה לא מתמודדת טוב עם מסלול שיש בו הרבה מהמורות, כי על מסלולים כאלה צריך להגביה אותה, וזה מאוד פוגע בביצועים", אומר בן חיים. "אבל ככל שהעונה התקדמה, רואים שוב ושוב שהמכונית שלה פשוט לא מהירה כמו המכונית של מקלארן, וזו בעיה רצינית בהרבה ממה שהיא העריכה".
במצב עניינים שכזה, כשהתחושה באוויר היא שהאונייה שוקעת, אין פלא שלא מעט דמויות מפתח החליטו לנטוש אותה: בשנה שעברה עזב המהנדס הראשי רוב מארשל למקלארן, אחרי 18 שנה ברד בול; השנה עזב המנהל הספורטיבי ג'ונתן וויטלי לאאודי; אליו הצטרף לאחרונה גם וויל קורטני, המנהל האסטרטגי של הקבוצה, שהיה ברד בול כמעט מאז הקמתה; והמכה הכואבת ביותר הגיעה לא מזמן כשאדריאן ניואי, מעצב המכוניות המיתולוגי, הודיע על עזיבתו לאסטון מרטין אחרי כמעט שני עשורים ברד בול.
תוצאות המרוץ באוסטין השבוע ככל הנראה הבטיחו למקלארן את הזכייה באליפות הנבחרות השנה. אבל על אליפות הנהגים עוד מוקדם מדי להמר. מה שברור הוא שרד בול ואנשיה חייבים להתאפס על עצמם ומהר. האווירה העכורה שללה מרד בול את הדבר החשוב ביותר שבראון הצליח באותה תקופה לבנות במקלארן: האמונה בעתיד הקבוצה. ובלי אמונה כזאת, גם הרכב הכי מהיר בעולם לא יוכל לנצח.
