סגור
תקציר מנהלים
30.1.2025

"לא הופתעתי מכך שענקיות הטכנולוגיה זנחו את עקרונותיהן"

מיד עם כניסת טראמפ לבית הלבן, חברות הביג־טק השליכו בחדווה לפח את המדיניות החברתית הליברלית שלהן. פרופ' מרים שוורץ־זיו מסבירה שזה היה מתבקש: "אלו החברות עם הטקטיקות הכי מלוכלכות, והן מתאימות את עצמן לאקלים הפוליטי החדש" 
פרופ' מרים שוורץ זיושוורץ־זיו. "חברות הביג־טק הן כמו זיקיות: כדי לשרוד בעולם הכלכלי שבו הסביבה העסקית השתנתה, הן חייבות לשנות צבע"
הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת


פרופ' מרים שוורץ־זיו (45) היא מרצה למימון באוניברסיטה העברית. את הפוסט־דוקטורט שלה השלימה בהרווארד, ובעבר לימדה מימון באוניברסיטת מישיגן סטייט. במקביל לקריירה האקדמית, שוורץ־זיו היתה נציגת רשות החברות בכמה דירקטוריונים, בהם בחברת החשמל ובחברת הדואר, וניהלה את תחום האנרגיה ברשות.
שוורץ־זיו חוקרת את שוק ההון האמריקאי והישראלי זה שנים, והיא מתמחה בממשל תאגידי, בעלי מניות ובעלי שליטה, דירקטוריונים, והתנהלותם של גופים מוסדיים שיושבים באסיפות כלליות של חברות. אחד הנושאים שמעסיקים אותה במיוחד מכונה ESG — הערכה של חברות לפי שלושה היבטים עיקריים: סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). הקריטריונים הללו משמשים משקיעים, ממשלות ואת הציבור הרחב כדי להעריך עד כמה חברות מקפידות על אחריות חברתית וסביבתית, ואת הסיכונים ארוכי הטווח לחברה. לכן היא המומחית המתאימה לבחון איתה את ההיפוך המהיר שעשו חברות הענק האמריקאיות וזניחת הערכים הללו מיד עם בחירתו לתפקיד של דונלד טראמפ.
"אין לי בכלל אכזבות מחברות הביג־טק (חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם)", אומרת שוורץ־זיו. "אני אפילו לא מופתעת: הן החברות הכי אגרסיביות עם הטקטיקות הכי מלוכלכות".
ועדיין, ראינו מהן חתיכת פליק פלאק.
"הביג־טק צמחו באופן אקספוננציאלי לממדים אדירים תוך זמן קצר. אני אולי מופתעת מהקצב ומהעוצמה של השינוי, אבל הן מתאימות את עצמן כדי להמשיך לשרוד באקלים הפוליטי שהשתנה כי זה מה שהן צריכות לעשות אם הן רוצות להמשיך להיות חברות שמשתלטות על השווקים וצומחות בקצב מטורף. זו הדרך".
לכן המנכ"לים התייצבו לטקס ההשבעה?
"תשווה את טקס ההשבעה של טראמפ בקדנציה הראשונה לטקס השני — זה עולם אחר. אז לא מצאת אותם לצדו, ואילו הפעם כולם היו: מאסק, בזוס, צוקרברג. זה מעצים את ההפתעה והופך את מה שאתה מכנה 'פליק פלאק' לכל כך משמעותי.

"אפילו מנכ"ל טיקטוק היה שם, וזה מטורף כי באותו יום עמדו לחסום את טיקטוק בארצות הברית".
אז מה קרה?
"קח לדוגמה את פייסבוק — 'הפוסטר בוי' של התופעה הזו. אחרי שטראמפ נבחר לראשונה, המנכ"ל צוקרברג ממש יצא נגדו מפורשות, ומאוחר יותר היו עימותים חזיתיים ביניהם. פחות מעשור לאחר מכן הדברים השתנו באופן קיצוני.
"פייסבוק החליטה שהיא מפסיקה לחלוטין את תוכנית בדיקת העובדות שלה, שסירסה או הגבילה את הדיון לכיוונים מסוימים. צוקרברג גם ביטל את כל היחידות של גיוון, שילוב והכללה, ואמר שפייסבוק צריכה להפוך למשהו יותר 'גברי', שזו אמירה קיצונית. הוא מינה את דנה ווייט, מנכ"ל ארגון המתאגרפים שמאוד מקורב לטראמפ, לחבר דירקטוריון; ואת מספר 2 בחטיבת קשרי הממשל שתומך ברפובליקנים, הוא קידם על פני קודמו בתפקיד שתמך בדמוקרטים, כך שבראש הפירמידה עומד כעת רפובליקני. כל הפעולות האלו נעשו בתוך זמן מאוד קצר, והן מעידות על האופן שבו פייסבוק שינתה את הנרטיב מקצה לקצה. צוקרברג גם פרסם פוסט מטקס ההשבעה שכלל מסר מאוד חיובי על טראמפ".
מדוע החברות האלה עושות את זה?
"בגלל כדאיות כלכלית. גם אתה וגם אני יכולים לבנות חברה שמאפשרת לאנשים להירשם ולהחליף מסרים. אין שם הרבה טכנולוגיה. העוצמה של חברות כגון פייסבוק מאוד תלויה ברגולציה. הן קמות ונופלות על רגולציה. כמה פרסומות מאפשרים להן להציג? אילו חברות נותנים להן לקנות? האם מאפשרים להן לקנות את ווטסאפ? האם נותנים להן לקנות חברות שיהרגו את התחרות בעתיד? המשמעות היא שאם הן רוצות להמשיך לצמוח ולהתעצם מבחינה כלכלית, הן חייבות להסתדר עם הרגולטור, ולהסתדר איתו טוב.
"מי בעצם יחליט מי ירכוש את טיקטוק? טראמפ. כיוון שהוא מדבר ישירות עם הרוכשים הפוטנציאליים, אם אתה רוצה לקנות חברות עם הרבה עוצמה כמו טיקטוק, אתה צריך להסתדר איתו. אם לממשל לא נעים לעבוד איתך, ואם אין לך קשרים טובים לעובדי הממשל, לא תהיה מסביב לשולחן כשמחליטים איך תיראה הרגולציה.
"מכל הסיבות האלו חברות בוחרות להתיישר לפי המנגינה של המנהיג והאנשים שמקיפים אותו. לרגולציה יש השלכה ישירה ודרמטית על הרווח, ועל היכולת של חברה לצמוח. החברות האלה הן כמו זיקיות: כדי לשרוד בעולם הכלכלי שבו הסביבה העסקית השתנתה, הן חייבות לשנות צבע. ונוצרות עבורן גם הזדמנויות".
אילו הזדמנויות?
"יש נשיא שאומר "אני רוצה להיות חבר של כל הביג־טק. בואו, שבו איתי במאר־א־לגו, נשחק יחד גולף ועל הדרך אני אחליט שחברה מסוימת תוכל לקנות חברה אחרת, ושחברה שלישית תוכל לעשות עוד כסף כי אני אפנה מדרכה מכשול רגולטורי שמפריע. אז אם זה כרוך בכך שיום אחד תדבר ב'ביידנית' וביום למחרת תדבר 'טראמפית' — כך יהיה. ומי שמתעקש לדבר 'ביידנית' כשטראמפ בבית הלבן יאבד מערכו".


אז בעצם לגופים עסקיים אין בכלל ערכים?
"זה יותר מורכב. אני מאמינה שחברות הבינו שאם הן רוצות למקסם רווח אז עדיף שהסביבה תהיה נעימה לעובדים, נטולת הטרדות מיניות וללא התעמרויות. כולם הבינו שזה תורם ליציבות הכלכלית של החברה. מצד שני, זה שחברות כותבות 100 עמודים של דו"חות ESG שהקשר בין מה שכתוב בהם לבין מה שקורה בחברה בפועל מאוד רופף, הגיע לכדי זיוף של ממש.

"זה הגיע למצב שבאחד מהדו"חות של פייסבוק דווח על טיהור מי נהר באפריקה ועל דוד שהציבו במשרד כדי למחזר מים. זה באמת עניין אותם? זה באמת תרם להם? לא, אבל הם שיחקו לפי כללי המשחק ולפי המנגינה של אותה תקופה, עד כדי אובדן קשר עם מהות הפעילות הכלכלית של החברות. למה? כי אם אתם רוצים באמת להראות שאתם עושים דברים טובים, תדאגו שהפוסטים שמתפרסמים בפלטפורמות שלכם עושים טוב לאנשים, במקום שיובילו אותם לדיכאון ואובדנות. הם לא טיפלו בבעיות האמיתיות".
גם אצל ביידן היתה רגולציה.
"אני לא מיתממת: גם בתקופתו חברות שדיברו במנגינה של הממשל הן אלו שהוזמנו לשבת עם נציגיו ולקבוע איך תיראה הרגולציה, והן גדלו בקצב אקספוננציאלי. הן רכשו ומיזגו באמצעות 'ספאק' במקום לקנות חברות באופן ישיר כדי שלא להידרש לאישורים של הרשות להגבלים עסקיים, שלא היתה נותנת אותם בחיים. ובכל זאת, ביידן דיבר על הגדלת התחרותיות בשווקים ריכוזיים, ונתן עדיפות לחברות עם מדיניות של גיוון. אצל טראמפ אתה לא שומע את זה. מה שמעניין אותו זה שאמריקה תהיה גדולה שוב, ותעקוף את סין. מבחינתו, אם צריך שארצות הברית תיפטר מהערכים האלה כדי לחזור למקום הראשון, זה בסדר".
אבל עכשיו אנו עדים למשהו אחר: צוקרברג אומר 'אני רוצה פייסבוק יותר גברית' ובזוס מנע מ"הוושינגטון פוסט" להביע תמיכה בדמוקרטים. חשבנו שאותן חברות מחויבות לערכים דמוקרטיים כמו שוויון והכללה. עבדו עלינו?
"הביג־טק למדו לקח מהסיבוב הראשון מול טראמפ, שהתאפיין בעימותים אינסופיים, וכנראה הגיעו למסקנה שזה לא משתלם. זה לא רק פייסבוק, כל הביג־טק נעמדות מאחורי טראמפ כי הן מרגישות שאין להן ברירה אחרת. ועדיין מדובר ב'סקאלה'. הן יכולות לומר שהן מבינות שהן צריכות להסתדר עם טראמפ ולעבוד איתו, אבל להימנע מלומר, כמו פייסבוק, שהחברה צריכה להיות יותר גברית, או להקטין את מחלקות הגיוון וההכללה שלהן במקום לסגור אותן. וייתכן שגם היתה קצת נאיביות. אני לא בטוחה שתמצא הרבה אנשים שמכירים את פייסבוק היטב ויגידו לך שהיא אלופת הליברליזם".
אז עכשיו מחירי מניות לא יזוזו מהסיבות הכלכליות הבסיסיות שלמדנו עליהן באוניברסיטה, אלא משיקולים אחרים, פוליטיים.
"ערכו של אלון מאסק לא סתם טס בשווי מאז שטראמפ נבחר. מחירי המניות נקבעים לפי ציפיות, וכיוון שהמשקיעים מניחים שלמאסק יש עכשיו יותר הזדמנויות עסקיות בגלל הקשרים שלו עם טראמפ, הם מעריכים את שווי החברות שלו בהתאם. יתרה מזו, חברות כמו טסלה ו־SpaceX תלויות מאוד בהסכמים עם הממשל האמריקאי וגם עם מדינות אחרות ברחבי העולם. אם טראמפ פותח לו את הדלת לראשי מדינות שתלויות בארצות הברית, זה יביא לחברות האלו ערך מטורף".
ומה זה אומר על החיים שלנו, של "הצרכנים" בחברה האזרחית?
"זה אומר שמעט חברות יודעות עלינו הכל: מה כתבנו, מאיפה, למי, ועל איזו תרופה חיפשנו מידע בגוגל. כעת הן גם יוכלו כנראה לעשות יותר שימוש במידע האישי יקר הערך הזה. מחקרים מראים שחברות מרוויחות מקשריהן עם פוליטיקאים, כך שאם הן בצד המנצח וישחקו לפי כללי המשחק של טראמפ, הן ירוויחו הרבה כסף".
איזה מסר זה מעביר למגזר העסקי בישראל? גם כאן מתהווה משטר סמכותני ומנהלי חברות עלולים לחשוש מרגולציה פופוליסטית או ממכונת הרעל, ואז לוותר על הערכים לטובת האינטרסים.
"המציאות בארץ היא שאנחנו מפגרים בהרבה אחרי ארצות הברית ואירופה בכל הקשור ל־ESG, וזה נובע מכך שהממשלה בארץ לא מקדמת את הנושאים האלה. זה לא רק נתניהו אלא גם השרים שמתחתיו וגם אנשי המקצוע בעמדות הבכירות במשרדים ממשלתיים שאותם שרים ממנים. זו לא המדיניות, וזה מחלחל למטה. יו"ר הרשות לניירות ערך לשעבר ענת גואטה ניסתה אומנם לעודד חברות לפרסם דו"חות ESG ולמנות דירקטוריות, אבל לא היה אקלים לקידום חקיקה בנושאים האלו. אם אין ממשלה שמעוניינת לקדם את הנושאים האלו, אז אין כלים, ואי אפשר לעשות יותר מזה. הסקטור העסקי מתיישר לפי המגמה".

באנר חדש