מהתיירים שנעלמו ועד החרם הטורקי: כך חתכה המלחמה את הפעילות של חברות השכרת הרכב
מהתיירים שנעלמו ועד החרם הטורקי: כך חתכה המלחמה את הפעילות של חברות השכרת הרכב
מלאי המכוניות הקטנות הצטמצם בשל החרם הטורקי • התיירים נעלמו • עם ישראל במילואים ומצב הרוח הלאומי בשפל • כל אלה הובילו לירידה חדה בהיקפי הפעילות של חברות השכרת הרכב בששת החודשים הראשונים השנה • אבל חלקן מצאו דרך לצמצם את הנזק: אספקת שירותי השכרה לזרועות הביטחון ולמינהל הרכב הממשלתי, גם אם במחיר נמוך יותר
ענף הרכב הישראלי ידע השנה שפע של תהפוכות ותמורות: הרכב החשמלי תפס נתח גדל והולך, מס הקנייה על רכב חשמלי עלה גם הוא, יצרני הרכב הסיניים כבשו נתח שוק משמעותי, ונושא הגניבות לא יורד מהכותרות. אבל מה בנוגע לשוק ההשכרות הישראלי?
על פניו ישראל היא מדינה אידיאלית להשכרת רכב. ראשית, מחירי המכוניות בארץ גבוהים מאוד. מכונית בפירוש אינה מוצר שכל ישראלי יכול להרשות לעצמו. אבל מספר הישראלים שמחזיקים ברישיון נהיגה גבוה: לפי הלמ"ס, נכון לסוף 2023 5.1 מיליון ישראלים מחזיקים ברישיון נהיגה, כלומר 73% מהישראלים שגילם מעל 16 מחזיקים ברישיון נהיגה תקף.
מלבד זאת, בשנים האחרונות חברות הליסינג וההשכרה החלו להציע גם השכרות רכב לטווח קצר, 12 שעות או 24 שעות, שיכולות להתאים למי שמתגוררים במרכזי ערים ולא מעוניינים לרכוש רכב.
כמו כן ישראל בימים כתיקונם נהנית מתיירות ערה: צליינים נוצרים, שחלקם מטייל בקבוצות אך חלקם שוכרים רכבים, ישראלים שחיים בחו"ל וחוזרים לארץ לחופשת מולדת, תיירות יהודית דתית ותיירות כללית.
אז מה הבעיה של ענף ההשכרה הישראלי בימים אלה? קודם כל, יצרני הרכב מייצרים פחות מכוניות קטנות ועממיות, שהן הלחם והחמאה של חברות ההשכרה. והבעיה הזו החריפה במיוחד בישראל, בגלל החרם המסחרי שטורקיה הטילה על ישראל בעקבות המלחמה. יונדאי i10, למשל, שהיא להיט השכרות בגלל מחירה הנמוך (עד לאחרונה הוצעה בישראל גרסה ידנית בפחות מ־90 אלף שקל) כבר אינה זמינה. מכונית הסופר־מיני הפופולרית של יונדאי, i20, כבר לא מוצעת בישראל, והשוק נותר עם דגמים מעטים של מיצובישי וטויוטה. מלבד זאת, מאז 7 באוקטובר התיירות התרסקה, ישראלים רבים במילואים ומצב הרוח הלאומי בשפל.
הפעילות בענף השכרת הרכב היא בעלת אופי של "מהיום למחר": המכוניות מושכרות לפרקי זמן קצרים ואז נמכרות במהירות אדירה, לפעמים אפילו כמה חודשים אחרי שמילאו את ייעודן. המחירים עשויים להשתנות בפראות בהתאם לעונות התיירות, למבצעים נקודתיים או לשינויי ייעוד (אם למשל אין תיירים, הרכב ילך להשכרה קצרת טווח). אז איך השפיעה המלחמה על שוק ההשכרה הישראלי?
לפי דו"חות אלדן, בששת החודשים הראשונים השנה היקף הפעילות של השכרת רכב לטווח קצר הצטמצם בשיעור של 29% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההסבר שהחברה נתנה להאטה זו הוא ירידה במספר התיירים המגיעים לארץ. על פניו, הדבר היה אמור לגרום לאלדן למכור את מכוניותיה במהרה, במיוחד בשוק שבו יש ביקוש ערני לרכבים קטנים וחסכוניים בתקופה שבה מחירי המכוניות גבוהים והיבוא מטורקיה מקרטע, אבל שווי צי ההשכרה של אלדן דווקא עלה מ־2.28 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2023 ל־2.32 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה השנה. לדברי אלדן, מספר המכוניות שלה להשכרה צומצם, אך היא שילמה יותר כסף ליבואני הרכב כדי לרכוש מכוניות.
בסעיף ההכנסות רשמה אלדן עלייה של 7% לסכום של 540 מיליון שקל. לדברי החברה, הדבר נובע מ"עלייה בתמורה הממוצעת לרכב", מה שמעיד על אפשרות שכל מכונית הושכרה למספר ימים גדול יותר או שמחיר ההשכרה עלה. כמו כן מכירת רכבים מהווה גם היא חלק מההכנסות ממגזר ההשכרה. לפי הדו"חות, במחצית הראשונה של 2023 רשמה אלדן הכנסות של 26.6 מיליון שקל ממכירת רכבים שיועדו להשכרה, ואילו השנה הסכום גדל ל־33 מיליון שקל.
קבוצת שלמה, הזכיינית של ענקית ההשכרה האירופית SIXT, דיווחה כי למלחמה לא היתה השפעה מהותית על עסקי ההשכרה, אך "פעילות השכרת הרכבים לתיירות הנכנסת הופסקה לחלוטין והובילה לירידה בדמי השכירות הממוצעים". לבעיה הזו נמצא פתרון: "הירידה בכמות הרכבים המושכרים למגזר התיירות הנכנסת הוסבה למגזר הממשלתי בשל היות שלמה תחבורה ספק משמעותי של משרד הביטחון ומינהל הרכב, אשר ממועד פרוץ המלחמה שכרו כמות משמעותית של כלי רכב".
בדומה לאלדן, גם בקבוצת שלמה שווי הצי המיועד להשכרה עלה: מ־5.67 מיליארד שקל במחצית הראשונה אשתקד ל־5.85 מיליארד שקל במחצית הראשונה השנה. הכנסותיה מהשכרת רכב עלו ב־2% לסכום של 1.29 מיליארד שקל. ההכנסות ממכירת רכבי השכרה עלו ב־9% לסכום של 93 מיליון שקל. מגזר ההשכרה לזמן קצר רשם רווח מגזרי של 76 מיליון שקל, המשקפים ירידה של 27% בהשוואה ל־105 מיליון שקל אשתקד. בקבוצה מסבירים כי המכוניות הושכרו במחירים נמוכים יותר בגלל החוזים עם משרד הביטחון.
דו"חות אלבר, זכיינית יורופקאר העולמית, אינם מציגים פירוט של עסקי ההשכרה, אך צוין בהם כי בעקבות המלחמה חלה "ירידה משמעותית בהיקף ההשכרה לתיירים, שהיא פעילות המאופיינת בתעריף יומי גבוה. ירידה זו קוזזה במעט על ידי אספקת רכבים למערכת הביטחון בתעריף יומי נמוך יותר".
אלבר היא היחידה מבין שלוש החברות המסוקרות שהכנסותיה ממגזר ההשכרה ירדו: מ־95 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד ל־79 מיליון שקל השנה, ירידה של 20%. לדברי החברה, חלה ירידה בהיקף הצי ובמחיר ההכנסה הממוצעת להשכרת רכב.
האם ענף השכרת הרכב ישרוד את המשבר? גורמים בענף מתארים את המשבר הנוכחי כ"מכה קלה בכנף", בין היתר מפני שהשכרת רכב אינה עיסוקן העיקרי של החברות, אך גם מאחר שניסיון העבר מלמד על יכולת להתמודד עם תקופות מלחמה.
בענף מציינים כי רשות שדות התעופה צפויה לפרסם בעתיד הלא רחוק מכרז לאיוש עמדות השכרת הרכב בנתב"ג לקראת 2025, אז צופים בענף התמתנות של השפעת המלחמה.
עם זאת, במקרה שהלחימה תימשך עמוק לתוך שנת 2025, להערכת גורמים בענף, חברות השכרת הרכב שישבו עד כה על הגדר בכל הנוגע לקיצוץ של פעילות ההשכרה שלהן ייאלצו לצמצם אותה משמעותית, הן מבחינת היקף הצי והן מבחינת כוח העבודה.
